סרטן מעבר לבדיקות מעבדה

מבוא: סרטן – לא רק עניין של גנטיקה

סרטן הוא גורם תמותה משמעותי, כאשר אחד מכל ארבעה אנשים בישראל ובעולם המערבי נפטר ממנו. מדובר בקבוצת מחלות שבהן תאי הגוף מתחלקים באופן בלתי מבוקר, יוצרים גידולים ממאירים ולעיתים אף שולחים גרורות לאיברים אחרים.

בשנים האחרונות, מאז פיצוח הגנום האנושי, נוצרה תפיסה רווחת במדע לפיה "הכול גנטי": כולסטרול, לחץ דם גבוה, סוכרת, דמנציה ואף סרטן. אולם, תפיסה זו רחוקה מלהיות מדויקת, הן מבחינה מדעית והן ממציאות החיים.

אפיגנטיקה: אורח חיים מעצב את הגורל הגנטי

בחינה אובייקטיבית של הנתונים מגלה תמונה שונה: מחקרים רבים (3700) מצביעים על כך שהרוב המוחלט של המחלות אינן קשורות באופן ישיר לגנטיקה. למעשה, חקר האפיגנטיקה הוכיח באופן חד משמעי כי לאורח החיים שלנו יש השפעה דרמטית על ביטוי הגנים.

• אפיגנטיקה – כי גנטיקה זו לא גזירת גורל: התחום מסביר כיצד גורמים סביבתיים, תזונתיים והתנהגותיים משפיעים על האופן שבו הגנים שלנו פועלים, מבלי לשנות את רצף ה-DNA עצמו.
• אפיגנטיקה – מתילציה ותזונה מבוססת צומח: תזונה מבוססת צומח, לדוגמה, יכולה להשפיע על תהליכי מתילציה – מנגנון אפיגנטי מרכזי המשפיע על ביטוי גנים, כולל אלה הקשורים לסרטן.

מה לרפואה ולסרטן ולמניעתו.

סרטון המסביר יפה את המושג אפיגנטיקה וההקשר הסביבתי המשפיע עליו ועל הגנום

סרטן ותעשיית המחקר – מבט ביקורתי

על אף ולמרות הכל אחד הנושאים הכי נחקרים בתחום הגנטיקה זה סרטן מכמה סיבות:

• סרטן היא אחת המחלות השכיחות ביותר בתקופה המודרנית. במדינות מתועשות, סרטן משפיע בערך על אחד מכל שני אנשים בשלב מסוים במהלך חייהם.
• המחלה הזו מפחידה וקשה עם אחוזי תמותה גבוהים.
• לא מצליחים לעצור את העליה של השכיחות שלה.
• מן הסתם מדובר בשינויים גנטיים של חלוקת התא, אז הגיוני שיחפשו את הקשר.

מאמר שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל Trends In Genetics מציע לחוקרים לשקול חיפוש אחר דרכים אחרות של חקירה.
המחבר מציין שלמעלה מ-4 מיליון מתוך למעלה מ-30 מיליון פרסומים ב-PubMed מזכירים סרטן. לשם השוואה, בערך 350,000 פרסומים מזכירים שבץ.
עוד מציין המחבר שנכון לשנת 2020, מתפרסמים מדי שנה למעלה מ-200,000 מאמרים המזכירים סרטן וכמו כן שמתוך 17,371 הגנים האנושיים שנחקרו, ל-15,233 (87.7%) יש גם לפחות מאמר אחד שמזכיר סרטן כאשר רק ב-3 מתוך 4186 גנים עם למעלה מ-100 פרסומים אין פרסום המאזכר סרטן. שלושת הגנים הללו ממלאים תפקידים ספציפיים בתאי העין ותאי השיער, רקמות שאינן מקורות נפוצים לסרטן.
למעשה 24.4% מכל הפרסומים הקשורים לגנים ב-PubMed מזכירים סרטן בעוד שהתרחשות משותפת של גנים וסרטן בפרסום איננה כשלעצמה עדות לקשר סיבתי, למרות הכמות העצומה של מחקרים המתייחסים לרוב המוחלט של הגנים האנושיים לסרטן.
המסקנות: החוקרים צריכים להיות מודעים להטיות החזקות כלפי חקר גנים בהקשר של סרטן כאשר דנים בתוצאות שלהם ומפרשים אותם. בגנטיקה ובגנומיקה, ממש הכל קשור לסרטן. אם גן עדיין לא נקשר לסרטן, זה כנראה אומר שהוא לא נחקר מספיק וככל הנראה יהיה קשור לסרטן בעתיד. בעולם מדעי שבו כל דבר וכל גן יכולים להיות קשורים לסרטן, האתגר הוא לקבוע מהם המניעים המרכזיים של הסרטן והמטרות הטיפוליות המבטיחות יותר.

תעשיית הסרטן היא מאוד רווחית!

ב-2018 בלבד תעשית התרופות האונקולוגיות נעמדה בכ- 77 מיליארד דולר ולפי הערכות תגיע גם ל- 320 מיליארד דולר בשנת 2026. אז למה למהר?!

תעשיית הסרטן מקבלת פריבילגיות מיוחדות

שימו לב ל-2 מחקרים שפורסמו בפברואר ואפריל 24.
המחקר הראשון שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת Utrecht שופך אור על יעילות והכנסות של תרופות אונקולוגיות שאושרו על ידי סוכנות התרופות האירופית (EMA) בין השנים 1995-2020.
מטרת המחקר הייתה להעריך את התועלת הנוספת ואת התוצאות הכספיות של תרופות אונקולוגיות, תוך בחינת מסלולי אישור EMA שונים.
באמצעות נתונים מארגונים שונים ודוחות כספיים זמינים לציבור, החוקרים זיהו 458 הערכות של תועלת נוספת עבור 131 תרופות אונקולוגיות ונתוני הכנסות עבור 109 תרופות אונקולוגיות.
החוקרים מצאו כי לרבות מהתרופות הללו אין הוכחה לתועלת נוספת. למעשה, 41% מההערכות של תועלת נוספת היו שליליות, מה שמצביע על כך שלא נקבעה (או יכולה להיקבע) תועלת נוספת. זה נראה במיוחד במקרה של תרופות שאושרו באמצעות תקנות מיוחדות הנקראות מסלולים מזורזים.
החוקרים מסבירים שמדובר במערכת תקנות המאפשרת כניסה מהירה יותר לשוק של תרופות המיועדות למטופלים עם צורך רפואי לא מסופק. לשם כך, פחות ראיות מתקבלות ברגע אישור התרופה, בתנאי שיבוצעו מחקרים נוספים כדי לאסוף עדויות נוספות ליעילות ובטיחות.
המחקר גילה שיותר ממחצית מהתרופות האונקולוגיות, כולל אלו עם תועלת מינימלית או ללא תועלת, מסוגלות להחזיר את עלויות המחקר והפיתוח שלהן בתוך שלוש שנים.
המחקר השני מציג פחות או יותר את אותו הדבר רק עם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA). גם לה יש תוכנית לאישור מואץ לתרופות "מבטיחות" לטיפול בסרטן (שיפור והארכת חיי החולים). התוכנית נוצרה בשנת 1992 כדי להאיץ את הגישה לתרופות איידס. כיום, 85% מהאישורים המואצים מגיעים לתרופות לסרטן. התכנית בעצם מאפשרת ל-FDA להעניק אישור מוקדם לתרופות שמראות תוצאות ראשוניות מבטיחות לטיפול במחלות מתישות או קטלניות. בתמורה, מצופה מחברות התרופות לבצע בדיקות קפדניות ולהפיק ראיות טובות יותר לפני שיקבלו אישור מלא. זה אומר שעל ה-FDA וחברות התרופות צריכות גם להפסיק עם תרופות מאכזבות.
החוקרים מצאו שרוב תרופות הסרטן שקיבלו אישור מואץ אינן מדגימות יתרונות כאלה בתוך חמש שנים. חמש שנים לאחר האישור הראשוני, אמורים כבר לדעת על יעילות ואם אין כזו, אז גם אין סיבה להמשיך לתת אותה ולהציע אותה למטופלים חדשים.
המחקר מצא שבין השנים 2013-2017, היו 46 תרופות לסרטן שקיבלו אישור מואץ. מתוכן, 63% הומרו לאישור רגיל למרות שרק 43% הוכיחו יתרון קליני בניסויים מאששים.
המחבר הראשי של המחקר, ד"ר Edward R. Scheffer Cliff שואל: "האם אי הוודאות הזו מועברת לחולים?"

וכל זה בלי להזכיר את האפשרות של פגיעה בבריאות של האדם, תופעות לוואי וכו'. מדובר פה באישור לניסוי רחב יותר לפני אישור תרופה שאמורה לעשות את מה שמתיימרת.

הבעיה האמיתית עם סרטן: מעבר לגנטיקה ולרפואה הקונבנציונלית

הבעיה המרכזית עם סרטן, כפי שאני מבין אותה, היא הנטייה להתייחס אליו כאל תופעה כללית ולא כאל תהליך אישי. אמנם, המדע עושה מאמצים ראויים להבין את המכניזמים של המחלה – מאיבר לאיבר, מגורמים הורמונליים ועד להשפעות של תזונה מעובדת או אורח חיים יושבני.

הגוף זוכר: הממד הרגשי של המחלה
סרטן הוא תופעה שיכולה לנבוע גם מגורמים שקשה למדוד, כמו מצבים רגשיים ממושכים, סטרס, טראומות נפשיות וחוויות שליליות שאינן מעובדות. הגוף שלנו לא שוכח, ובשלב מסוים, המחלה עלולה להופיע. מטרתה אינה להרוג, אלא להדליק נורה אדומה, המאותתת לנו כי הגיע הזמן להתייחס לעבר, לעשות בדק בית רגשי ולעבד את מה שנדחק.

אין תרופת קסם: יש רק תהליך
זו הסיבה שאין ולא תהיה תרופת קסם שתתאים לכל אחד: לכל אדם יש את הסיפור האישי שלו ואת העבודה העצמית שעליו לעשות. לו היינו רק חומר, טיפול אחד היה פותר את הבעיה עבור כולם, אך במציאות זה אינו המצב. התעלמות מהתהליך הרגשי, או ניסיון "להוריד" את המחלה באמצעות ניתוח, הקרנות או כימותרפיה בלבד, עלולים לגרום לה לשוב בעתיד ואף בצורה אגרסיבית יותר.
כן, החיפוש אחר תשובות והתהליך הרגשי חייבים להיות מלווים באורח חיים בריא ובכל האגפים. כולם יחד… שכן כשסרטן מופיע זה אחרי עומס יתר בכל האגפים של אורחות החיים.

הטבע כשותף למסע הריפוי
מי שינהל את חייו בצורה כזו לא יצליח למנוע מחלות ב-100%, אך בהחלט יפחית את הסיכויים להן בעשרות ואף במאות אחוזים.

במחקר סקירה שפורסם ביולי 2015 בג'ורנל הרפואי MDPI – international journal of molecular sciences החוקרים מציגים 10 פיטו-כימיקלים ממזון, שיודעים להתביית באופן סלקטיבי על תאי סרטן ולטפל בהם. על כולם דיברתי וכתבתי, אבל תמיד כיף לי לכתוב אותם שוב, כאילו אלה הם הבנים שלי שקיבלו תעודת הצטיינות והתקבלו ליחידה מובחרת. ואלה הם הרכיבים:

1. תה ירוק שמכיל EGCG.
2. כורכומין שנמצא בכורכום.
3. רזברטרול שנמצא בקליפות ענבים.
4. ליקופן הקרוטנואיד האדום.
5. רימונים לכל חלקיו.
6. לוטאולין שנמצא בסלרי ארטישוק.
7. גניסטאין שנמצא בסויה, תלתן אדום וקפה.
8. פיפרין שנמצא בפלפל השחור.
9. בטא קרוטן הקרוטנואיד הכתום.
10. סולפוראפן שנמצא במשפחת המצליבים כמו הברוקולי.

*** תוספת ספטמבר 25
מחקר חדש שפורסם במהדורת נובמבר 25 בכתב העת Genes & Diseases מגיע ומספק חיזוק מהותי ועדכני. הוא לא מתמקד ברכיב בודד, אלא משמש כסקירה מקיפה המאגדת את הידע הקיים ומוכיח כיצד תרופות טבעיות מכוונות לנקודות תורפה מרכזיות של הגידול.

המחקר הוא סקירה מדעית שניתחה נתונים ממחקרים שונים, והתמקדה בהשפעה של רכיבים טבעיים על הסביבה המיקרו-וסקולרית של הגידול (TME). במילים פשוטות, היא בחנה כיצד רכיבים מהטבע משפיעים על כלי הדם המקיפים את הגידול הסרטני.

הסקירה מדגישה כי הגידולים יוצרים רשת כלי דם עשירה אך פגומה, המאופיינת בחוסר סדר, חדירות מוגברת וזרימת דם נמוכה. סביבה פגומה זו מאפשרת לתאים סרטניים לנוע ולהתפשט (גרורות), ובמקביל מקשה על תרופות כימותרפיות להגיע לגידול.

המחקר החדש מאשר ומחזק את הטענות של המחקר הקודם:

• פעולה סינרגטית: הוא מראה כי רכיבים כמו כורכומין, רזברטרול וקוורצטין פועלים כדי למנוע יצירה של כלי דם חדשים בגידול (אנגיוגנזה), ומעכבים את הפצת הגרורות.
  וכבודדים:
  • רזברטרול המופק מקליפות של ענבים אדומים וכן נמצא באוכמניות, חמוציות, תפוחים, שזיפים ובוטנים: מעכב גורמי צמיחה (VEGF, bFGF) ואנזימים פרו-סרטניים (MMP-2, MMP-9).
  • כורכומין החומר הפעיל של כורכום: מעכב גורמי צמיחה (FGF, PDGF, VEGF) וכן מולקולות דלקתיות (NF-κB, IL-1).
  • קוורצטין המצוי בבצל, ענבים, פטל, דובדבנים, ברוקולי ופירות הדר: פועל כמעכב חזק נגד גורמים כמו קולטן גורם צמיחת כלי דם (VEGFR-2) וגורם המושרה על ידי היפוקסיה (HIF-1α).
  • הספרידין המצוי בריכוזים גבוהים בפירות הדר, בעיקר בקליפות ובציפה הלבנה של תפוזים, לימונים ואשכוליות וחומצה אורסוליתהמופקת מקליפות של תפוחים וענבים, ונמצאת גם בעשבי תיבול נפוצים כגון רוזמרין, טימין, אורגנו ומרווה: מעכבים את גורם צמיחת כלי הדם (VEGF), החשוב לאנגיוגנזה של הגידול.
  • חומצה אורסולית וגינקגוליד: מעכבים מסלולים תאיים מרכזיים המעודדים סרטן (NF-κB, STAT3).
• נורמליזציה של כלי דם: המחקר מסביר כיצד רכיבים טבעיים מסייעים גם "לתקן" את כלי הדם הפגומים סביב הגידול, מה שמוביל לזרימת דם טובה יותר, ובכך מאפשר לתרופות כימותרפיות להיכנס לגידול ביעילות רבה יותר. במילים אחרות, הם פועלים כמשפרים של הטיפולים הקיימים.
• הפחתת נזקים: המחקר מדגיש כי רכיבים אלה יכולים להגביר את הפעילות של אנזימים נוגדי חמצון ולהגן על כלי הדם מפני נזק, וכך להפחית את תופעות הלוואי של טיפולים קונבנציונליים.

המסקנה העיקרית היא כי תרופות טבעיות מציגות פוטנציאל מבטיח כנגד תהליכים ניווניים וגרורות, לא רק על ידי פעולה ישירה על התא הסרטני, אלא גם על ידי שיפור וייצוב הסביבה שבה הגידול גדל. מחקר זה ממחיש כי הגישה ההוליסטית, המשלבת תזונה ואורח חיים, היא לא רק תיאוריה אלא מבוססת על מנגנונים ביולוגיים עמוקים.קרית היא כי תרופות טבעיות מציגות פוטנציאל מבטיח כנגד תהליכים ניווניים וגרורות, לא רק על ידי פעולה ישירה על התא הסרטני, אלא גם על ידי שיפור וייצוב הסביבה שבה הגידול גדל. מחקר זה ממחיש כי הגישה ההוליסטית, המשלבת תזונה ואורח חיים, היא לא רק תיאוריה אלא מבוססת על מנגנונים ביולוגיים עמוקים.

ויש גם את הריכוז שלי

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה