זעפרן – חוטים לגוף ולנפש

המקור הוא ערבי, מהמילה אָסְפָר (أصفر) שפירושו צהוב. הזעפרן מוכר כתבלין כבר למעלה מ-3,000 שנים ומוצאו מדרום-מערב אסיה. כיום גדל הזעפרן בצרפת, ספרד, מרוקו, איטליה, יוון, שווייץ, אנגליה, ניו זילנד, איראן, אזרבייג’ן, הודו (קשמיר), וארצות הברית – כשאיראן מובילה בראש, מבחינת ההיקפים.
הזעפרן מופק מצלקות מיובשות של הצמח כרכום הגינה. לכל פרח יש שלוש צלקות בלבד, כך שכדי להפיק קילוגרם אחד של זעפרן נדרשים בין 100 אלף ל-170 אלף פרחים… ולכן מחירו הגבוה… ולכן יש חיקויים וזיופים.

ברפואה הטבעית מייחסים לזעפרן הרבה סגולות מרפא..
הוא מכיל הרבה נוגדי חמצון כאשר העיקריים והיחודיים בו הם (crocin, crocetin, picrocrocin ו- safranal) אך יחד איתם ניתן למצוא גם α-ו-β-קרוטן, ליקופן וזאקסנטין.

'קרוצינים' הם קרוטנואידים הידרופיליים. כ-15 אסטרים של 'קרוצינים' זוהו בזעפרן.
'פיקוקרוצין' הוא תוצר פירוק של זאקסנטין שהופך ל'ספרנאל 'במהלך תהליך האנזימטי. מלבד ה'ספרנאל' זוהו 60 תרכובות נדיפות בזעפרן.
פלבנואידים שונים זוהו גם בזעפרן, כולל קאמפרולים שונים, רוטין, קוורצטין, נרינגין ואנתוציאנינים (delphinidin, petunidin, malvidin ונגזרותיהם).

מחקרים שמראים את היכולות של הזעפרן

1. מערכת עצבים ומוח
   • מסייע לבריאות הנפש לרבות סטרס/דיכאון וחרדות במספר מנגנונים בין היתר עקב יכולתו להעלות רמות של סרוטונין ודופמין [1]. נבדק גם אל מול תרופות כמו פלואוקסטין (פרוזק), סרטרלין (לוסטרל) [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13].
     במחקר שפורסם בנובמבר 23 בכתב העת Nutrients, בחנו חוקרים את השפעה של תמצית זעפרן בוויסות ציר ההיפותלמוס-בלוטת יותרת המוח-בלוטת יותרת הכליה (HPA).
     ציר HPA הוא מערכת איתות חיונית למוח המעורבת בתזמור תגובות ללחץ. הוא מתפקד כדי להבטיח הישרדות במצבים מסכני חיים, והפעלתו מספקת את האנרגיה לתגובת "הילחם או ברח". עם זאת, הפעלה מתמשכת של ציר ה-HPA עקב מתח ממושך גורמת לרמות גבוהות כרוניות של ההורמון הסטרואידי גלוקוקורטיקואידים (קורטיזול), אשר עלולה להיות בעלת השפעות מזיקות על הבריאות הכללית.
     במחקר השתתפו 40 חולדות שחולקו לארבע קבוצות. שלוש קבוצות הועברו סדרה של מבחני מאמץ סטנדרטיים במהלך הניסוי בן 4 שבועות. שתיים מהקבוצות קיבלו מנות פומיות יומיות של זעפרן ברמות 100 מ"ג/ק"ג ו-200 מ"ג/ק"ג. הקבוצה השלישית הייתה נתונה לסטרס מבלי לקבל זעפרן, והקבוצה הרביעית לא קיבלה שום התערבות (ביקורת). מספר פרמטרים הקשורים לסטרס הוערכו, כולל ביטוי גנים בהיפותלמוס ורמות הורמון הלחץ.
     שתי הקבוצות של החולדות שטופלו בזעפרן הראו ירידה ניכרת בנוכחות הורמון נוגד שיתון – וזופרסין (Vasopressin) והורמון משחרר קורטיקוטרופין (CRF) בתוך ההיפותלמוס. להורמונים אלו תפקיד מרכזי בהפעלת שחרור הורמונים אחרים הקשורים ללחץ, כולל הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH) מבלוטת יותרת המוח, אשר בתורו מאותת לבלוטות יותרת הכליה לשחרר קורטיזול (קורטיקוטרופין במכרסמים).
     ריכוז הסרום של הורמונים משניים אלו עלה בהתחלה ולאחר מכן ירד בשבוע השלישי, עם ירידה בולטת יותר בקבוצת המינון הגבוה יותר.
     קבוצת המינון הגבוה יותר חוותה גם הפחתה משמעותית בביטוי קולטני הגלוקוקורטיקואידים (GR), המשקפת מנגנון משוב שלילי שפועל כהלכה לתזמור מקצבים יומיומיים, ניהול תגובות מתח והסתגלות לתנאים משתנים. השפעה זו מונעת את העמידות הידועה לקולטן לגלוקוקורטיקואידים המתרחשת עקב שחרור מתמשך של גלוקוקורטיקואידים. היכולת למתן התנגדות זו מדגימה את היעילות של הגוף בניהול מתח.
     החוקרים מסבירים שהפעלה כרונית של ציר ה-HPA ועליה ממושכת של ההורמונים הללו יכולים לתרום לתגובה הבלתי מסתגלת הנקראת עומס אלוסטטי – מצב שבו הגוף והנפש מוצפים על ידי חרדה או אתגרים מתמשכים, אבל אין להם זמן להתאושש. מה שעדוע גם כתורם לבעיות מטבוליות, ולבלאי של מערכות הגוף.
     בדיקה נוספת של החולדות שטופלו בזעפרן הראתה שהן שמרו על רמות גבוהות של גורם נוירוטרופי מוחי (BDNF) ברקמת ההיפותלמוס, המקדם את הפלסטיות המוחית, תומך בהתמיינות, בשלות והישרדות של נוירונים במערכת העצבים ומקל על ההסתגלות בתגובה לחוויות החיים.
     ממצא מעניין נוסף היה במבחן 'העדפת סוכרוז', שבו נצפו שלוש הקבוצות שהיו נתונות ללחץ מאבדות עניין בסוכר, שמקביל לאנהדוניה (חוסר עניין ומוטיבציה לכל דבר, כולל אוכל) המופיע במצבים קיצוניים של חרדה או דיכאון בבני אדם. ותוספת תמצית הזעפרן החיה את המצב. על פי החוקרים העניין המחודש בסוכר אצל החולדות הוא עדות לשיפור התנהגותי עקב הרמות המאוזנות מחדש של הרגולטורים הפיזיולוגיים שנבדקו בקבוצות שטופלו בזעפרן.
     החוקרים מסכמים: "באמצעות מחקר מתמשך, אנו חושפים יותר את היתרונות של זעפרן על רווחה קוגניטיבית, ומנגנוני הפעולה שלו. אנו מבינים שאלו מתרחבים מעבר להשפעה על ביטוי הסרוטונין, אלא למעשה מפגינים פוטנציאל להגביר את העמידות בפני מתח כרוני ולמנוע את השפעתו המזיקה על הבריאות הנפשית והפיזית הכללית".
     https://pharmactive.eu/affron-improves-resilience-to-chronic-stress/
   • *** תוספת אוקטובר 25 – פסיכיאטריה הוליסטית
     הדיון המדעי על מקומו של הזעפרן ככלי לבריאות הנפש קיבל דחיפה משמעותית עם פרסום מכתב למערכת באוקטובר 25 בכתב העת Nutrition Reviews. מכתב זה, תחת הכותרת "לקראת פסיכיאטריה הוליסטית", הדגיש את חשיבותם העצומה של ממצאים קודמים והכריז על הזעפרן כעל פתרון דחוף עבור המערכת.
     המטרה המרכזית של המכתב הייתה להדגיש את היתרון הקריטי ביותר של זעפרן: הסבילות הגבוהה. חוקרים טענו כי היעדר תופעות הלוואי הופך את הזעפרן לחשוב במיוחד, שכן תופעות הלוואי של תרופות SSRIs מובילות לרוב להפסקת טיפול מוקדמת, ומכאן שהזעפרן מציע נתיב טיפולי שאנשים ירצו להתמיד בו.
     המכתב הנ"ל התבסס על מטא-אנליזה מקיפה שפורסמה באותו כתב עת ביוני 24, שסיכם נתונים מ-12 ניסויים קליניים רנדומליים ומבוקרים (RCTs). המחקר השווה את יעילות הזעפרן מול תרופות SSRIs (כגון פרוזאק ולוסטרל) בטיפול במבוגרים עם דיכאון וחרדה.
     האנליזה הראתה כי:
     לא נמצא הבדל מובהק ביעילות בין זעפרן ל-SSRIs בהפחתת תסמיני דיכאון.
     לא נמצא הבדל מובהק ביעילות בין זעפרן ל-SSRIs בהפחתת תסמיני חרדה.
     המסקנה: הזעפרן מציג יעילות קלינית דומה לזו של הסטנדרט הרפואי.
     כמו כן ממצאי הבטיחות הציגו יתרון מובהק. המשתתפים שקיבלו זעפרן חוו משמעותית פחות תופעות לוואי בהשוואה לקבוצת ה-SSRIs (תפקוד מיני ירוד, נדודי שינה/ישנוניות, ועלייה במשקל).
   • דיכאון אחרי לידה [2].
   • מסייע לבעיות קוגנטיביות ומחלות עצביות [1] לרבות אלצהיימר/פרקינסון (גם אל מול תרופות) [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10].
   • פיברומיאלגיה גם אל מול דולוקסטין [1] . כמו כן מונע פגיעות עצביות עקב איסכמיה (הצרות או סתימה של כלי דם)[1].
   • משכך כאבים כרוניים (נוירופתי) [1][2][3] פיברומיאלגיה [1].
   • קשב וריכוז גם אל מול ריטלין.
   • אפילפסיה [1].
   • מונע שבץ מוחי [1].
2. מסייע במניעת סוכרת ומחלות מטבוליות ומעלה רגישות לאינסולין [1][2][3][4][5] ולבעיות עצביות בעקבות הסוכרת (נוירופתיה)[1].
3. מסייע למחלות לב וכלי דם [1].
   • לחץ דם גבוה [1][2][3][4].
   • טרשת עורקים [1]
   • מונע פגיעה באנדותל (חיזוק כלי דם) [1].
4. שיפור תפקודי מערכת החיסון [1][2].
   • מונע סרטן במגוון מנגנונים: עיכוב קידום גידולים ומניעת שינויים כימיים ב-DNA שיכולים להפעיל גנים סרטניים או לגרום למוטציות חדשות הגורמות לסרטן, סיוע בהפחתת ההשפעות המזיקות המיוצרות על ידי תרופות כימותרפיות.
     • כללי [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15].
     • סרטן צוואר הרחם [1][2][3].
     • סרטן השד.
     • כבד [1][2].
     • לבלב.
     • מעי גס [1][2][3][4].
     • קיבה [1][2][3].
     • עצמות [1] יחד עם כימותרפיה [2].
     • ריאות[1][2][3].
     • לוקמיה [1].
     • מונע גרורות [1].
   • מוריד רמות רמות חלבון C-reactive (CRP) בדם, מגדיל אחוז תאי ה-T הרגולטוריים (Tregs) וביטוי הגנים של GATA-3 ובכך מסייע בדלקות פרקים [1][2][3][4][5][6][7].
   • חוקרים מאוניברסיטת הרווארד הציגו בקונגרס השנתי של קרוהן וקוליטיס בינואר 24, מחקר שבחן את השפעות תמצית זעפרן על קוליטיס כיבית.
     החוקרים גייסו 30 משתתפים עם קוליטיס כיבית באוניברסיטת Yazd באיראן. הם קיבלו מינונים נמוכים או גבוהים של זעפרן או פלצבו פעמיים ביום במשך 8 שבועות.
     בתחילת המחקר, נרשמו ציוני המשתתפים ב- Simple Clinical Colitis Activity Index (SCCAI), Partial Mayo Score ו- Hamilton Depression Anxiety Score (HDRS). הם גם אספו מידע על סמנים דלקתיים, כולל calprotectin מהצואה ו- C-reactive protein (CRP).
     לאחר שמונה שבועות, החוקרים גילו שלאנשים שנטלו מינונים גבוהים של זעפרן היה שיפור משמעותי בציוני ה-HDRS וה-Mayo, כמו כן נצפתה ירידה בסמנים הפרו דלקתיים (TNFα, INFγ, IL-6, IL-2, IL-17a וקלפרוטקטין) ועליה בסמנים נוגדי הדלקת (IL-10, TGF-β). הן קבוצת המינון הנמוך והגבוה של זעפרן הראו שיפור בציוני ה-HDRS.
     כדי לסייע באימות נוסף של תוצאות אלו, החוקרים גייסו שלושה אנשים עם קוליטיס כיבית, שקיבלו 50 מ"ג זעפרן פעמיים ביום במשך שמונה שבועות. המשתתפים הללו עברו תקופת שטיפה, המאפשרת לגוף "להתאפס". לאחר מכן הם עברו מחזור זעפרן שני. במהלך תקופת השטיפה, הקלפרוטקטין הצואתי של המשתתפים גדל. לאחר מחזור הזעפרן השני, הקלפרוטקטין הצואה הופחת שוב, מה שלטענת החוקרים מאמת עוד יותר את הקשר הסיבתי בין בליעת זעפרן לשיפורים במערכת העיכול ב-IBD.
     החוקרים גם ציינו שנטילת זעפרן הובילה לירידה ברמות החיידקים ממשפחת Gammaproteobacteria הנפוצים בדלקות מעיים כרוניות ומנגד נצפתה העשרה של חיידקים ממשפחת החיידקים הידידותיים Ruminococcaceae, שידועים ביצור חומצות שומן קצרות שרשרת SCFAs, המופחתים בדרך כלל אצל אנשים עם IBD.
     מחקרים נוספים [1][2][3][4][5][6].
5. מחלות עיניים – שיפור חדות ראייה, הורדת עקה הנוצרת על ידי אור כחול.
   • ניוון מקולרי של העין.
   • גלאוקומה [1][2][3][4][5][6].
6. מונע פגיעה בכבד משימוש ב'מטוטרקסט' [1], מונעת פגיעה מתרופה כימותרפית (דוקסורוביצין) [1][2], מונע כבד שומני שאינו מאלכוהול [1][2], משפר פעילות אנזימתית של הכבד ומונע פגיעה מאלכוהול [1][2].
7. שיפור תפקודי כליות.
8. הורמונלי
   • מסייע לבעיות מחזור כמו PMS (תסמונת קדם וסתית) [1][2][3].
     דיסמנוראה.
   • מסייע לגלי חום בגיל מעבר [1] ומעלה מדדי אושר [2].
9. מעורר מינית ומחזק און גברי [1].
10. דלקות חניכיים כרוניות (פריודונטיטיס).

*** תוספת יולי 24
מחברי מאמר סקירה שפורסם ביולי 24 בכתב העת Nutrients חיפשו במאגרי מידע מדעיים שונים כדי לזהות מחקרים שחקרו את העוצמה המונעת והטיפולית של זעפרן ומטבוליטים המיוצרים ממנו. סקירה זו כוללת מחקרים שפורסמו בין השנים 1990-2024.
בסקירה מציגים החוקרים שזעפרן והמטבוליטים שלו מועילים רבות ברפואה הפנימית.

• ניוון מקולרי של העין (סעיף 5 למעלה) – מחלה ניוונית עצבית ברשתית.
  Crocetin מעכב את הביטוי של קספאזות ברשתית ובכך את המוות שלהם.
  זעפרן הראה שיפור בחדות הראייה והאטת התקדמות המחלה. כמו כן, דווח כי לקרוטנואידים שבו יש השפעה חיובית על רגישות לשינויים בין אור לחושך (retinal flicker sensitivity).
• דיכאון וחרדה (סעיף 1 למעלה) – לזעפרן תכונות נוגדות חמצון ודלקת וסרוטונרגיות (העלאת רמות סרוטונין והגברת הזמינות הביולוגית) הפכו אותו לנוגד דיכאון חזק וטבעי.
  כמו כן נמצא כי Safranal, Crocin ו-crocetin פועלים באופן סינרגטי להפחתת דלקת עצבית, שהיא סימן היכר מרכזי של דיכאון.
  החוקרים מציגים שניסויים קליניים עם צלקות (חוטי) הזעפרן על מטופלים עם חרדה ודיכאון במשך 12 שבועות קשורה לשיפור במצבי המחלה.
• מחלות ניוון עצביות כגון מחלת אלצהיימר ומחלת פרקינסון (סעיף 1.2 למעלה)- גם הן בזכות התרכובות הביו-אקטיביות (ספרנל, קרוצין וקרוצטין). הן נמצאו מונעות דלקת עצבית, מווסתות את המסלולים המטבוליים של אוטופגיה (בקרה של הרס ופירוק של מרכיבים לא מתפקדים), אפופטוזיס (הרס תא לא מתפקד) והפחתת עקה חמצונית על המוח.
  כמו כן נמצא כי קרוצין וקרוצטין מעכבים תוקפנות של פפטיד עמילואיד-בטא ומעכבים אובדן סינפטי, מה שמוביל להגנה עצבית מפני הידרדרות קוגניטיבית הקשורה למחלת אלצהיימר.
  שיפור בתפקודים קוגניטיביים נצפה בחולי מחלת אלצהיימר שצרכו זעפרן בכל צורה שהיא.
• תסמונת מטבולית (סעיף 2 ו-3 למעלה) – השמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם ופגיעה בפרופיל השומנים בדם.
  זעפרן ומרכיביו נמצאו כמגבירים את קיבולת נוגדי החמצון הכוללת בגוף, משפרים את הגלוקוז בדם בצום, מפחיתים את האינסולין בסרום ומעכבים את הייצור של תוצרי גליקציה. החוקרים מציגים מחקרים קליניים שבמשך 12 שבועות חל שיפור ניגר במאזן נוגדי החמצון בסרום בחולים עם תסמונת מטבולית. וגם אחרי אימונים פיזיים בעצימות גבוהה וגם אצל קשישים עם יתר לחץ דם.
• מחלת הסרטן (סעיף 4 למעלה)
  נמצא כי תמצית צלקות של זעפרן מעכבות את התפשטות תאי סרטן הערמונית על ידי גרימת עצירת מחזור התא ואפופטוזיס. ההשפעות האנטי-סרטניות של תמציות זעפרן נמצאו מועילות גם בסרטן ריאות, שד, כבד, כליות, שלפוחית השתן וצוואר הרחם.
• מחלת כליות כרונית (סעיף 7 למעלה)
  נמצא כי 'קרוצטינים' ו'ספרנאל' מפחיתים עקה חמצוני באמצעות פעילות מוגברת של תחמוצת החנקן (NO) בסרום וגלוטתיון. כמו כן נמצא כי צריכת זעפרן מפחיתה את רמות הקריאטינין בסרום, מגבירה את זרימת הדם הכלייתית ומעוררת פעולת שיתון ונפרונים.

כשאתם רוכשים זעפרן, תעשו זאת ממקור שאתם סומכים עליו ושהמוצר יהיה מוטבע היטב… יש את הספרדי שבארץ הוא הכי נפוץ ויש את הפרסי שנחשב ליותר איכותי וקצת יותר קשה להשגה.
אתם יכולים להוסיפו לתבשילים או לחלוט אותו, אבל הדרך הטובה לא לאבד את הרכיבים הטובים שלו, היא דווקא בצורתו הטבעית או המיובשת.
במקרה הצורך, ניתן להשיגו גם בכמוסות.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים