אפיגנטיקה·הון שלטון ומדיניות הבריאות·מדע הפארמה - יצרניות תרופות

3700 מחקרים – הרוב המוחלט של מחלות אינן קשורות לגנטיקה

מודה אני לכם Jonas Patron, Arnau Serra-Cayuela, Beomsoo Han, Carin Li, David Scott Wishart

על עבודת המחקר שלכם שבדקה את הקשר בין גנטיקה למחלות…

הגיע הזמן שיתחילו לשים דגש על הדברים שבאמת משפיעים על החיים שלנו ועל הבריאות שלנו קרי מזהמים סביבתיים. כי כל זמן שהעבודה מתמקדת בתפל וכל זמן שהעיקר מוזנח, אין פלא שמחלות כרוניות לא משתנות לאורך השנים ומהוות את האחוז הגבוה ביותר של מקרי מוות בטרם עת.

זה גנטי אומרים היום כמעט על כל מחלה כרונית.
יש 2 אפשרויות כשטוענים שזה גנטי:
עובר בירושה, כלומר פגם שעובר מההורים לצאצאים.
בעיה בגן מסוים שיצא משליטה והחל לייצר בעיות.
שניהם בהחלט יכולים לקרות, כאשר הראשון נמצא באחוז נמוך במיוחד מהסיבות למחלות והשני הוא למעשה תוצאה ולא גורם.

כבר בשנת 2008 פורסם מחקר בג'ורנל הרפואי springer pharmaceutical journals שבו הבינו שסרטן וגנטיקה הרבה יותר רחוקים מקרובים, ושבסך הכל 5-10% נמצאו קשורים לגנטיקה וכל השאר קשורים למזהמים סביבתיים ואורח חיים (הדברה (מזון), עישון, נפט, פלסטיק, תרופות, חשמל, כימיקלים, זיהום אויר, קרינה וכו'…)

Only 5-10% of all cancer cases can be attributed to genetic defects, whereas the remaining 90-95% have their roots in the environment and lifestyle

אבל כנראה שלא לקחו אותם בחשבון

כי היי… תעשיית הסרטן היא מאוד רווחית!

ב-2018 בלבד תעשית התרופות האונקולוגיות נעמדה בכ- 77 מיליארד דולר ולפי הערכות תגיע גם ל- 320 מיליארד דולר בשנת 2026. אז למה למהר?!

אותם חוקרים שהזכרתי למעלה מאששים את הנושא של גנטיקה וקובעים שזה לא רק בהקשר לסרטן אלא בהקשר לכל המחלות.
הם לקחו 3700 מחקרים הקשורים לגנום ומחלות והגיעו לאותה מסקנה. את הממצאים פרסמו בדצמבר 19 בג'ורנל PLOS ONE

סטירת לחי למדעני הגנום!

Simply put, DNA is not your destiny, and SNPs are duds for disease prediction. The vast majority of diseases, including many cancers, diabetes, and Alzheimer's disease, have a genetic contribution of 5 to 10 per cent at best.
said David Wishart, professor in the University of Alberta's Department of Biological Sciences

יש לציין, שאחוזים גבוהים יותר בהקשר גנטי ניצפו ב-3 מחלות בלבד: קרוהן, צליאק וניוון מקולרי של העין, שם מדובר על 40-50% קשר גנטי ועדין לא מוחלט.

לסיכום… אם אדם רוצה למדוד את בריאותו, את הסיכון לחלות במחלות ומה ניתן לעשות בהקשר לכך. כדאי למדוד את רמת המטבוליטים, המיקרוביום והחלבונים – לא את הגנים. כמו כן יש לתת חשיבות בהבנה של הסביבה שלנו, בטיחות ואיכות המזון, האוויר והמים שלנו.

The bottom line is that if you want to have an accurate measure of your health, your propensity for disease or what you can do about it, it's better to measure your metabolites, your microbes or your proteins — not your genes," added Wishart. "This research also highlights the need to understand our environment and the safety or quality of our food, air, and water.
http://www.wishartlab.com/

*** תוספת אפריל 22
חוקרים צריכים לשקול גורמים סביבתיים ומטבוליים, על פי סקירת מחקר של David Scott Wishart, פרופסור במחלקות למדעי הביולוגיה ומדעי המחשוב מומחה מוביל באוניברסיטת אלברטה, שפורסמה בפברואר 22 בג'ורנל Metabolites

ווישרט מסביר שניתן למיין כמעט את כל התיאוריות לגבי הגורמים לסרטן שהופיעו במהלך מאות השנים האחרונות לשלוש קבוצות גדולות: הראשון הוא סרטן כמחלה גנטית, תוך התמקדות בגנום, או מכלול ההוראות הגנטיות שאתה נולד איתם; השני הוא סרטן כמחלה סביבתית, תוך התמקדות בחשיפה, הכוללת את כל מה שהגוף נחשף אליו במהלך החיים; השלישית היא סרטן כמחלה מטבולית, המתמקדת במטבולום, כל תוצרי הלוואי הכימיים של תהליך חילוף החומרים.
לטענתו הפרספקטיבה המטבולית לא עברה הרבה מחקר עד עכשיו, אבל היא זוכה להתעניינות של מדענים נוספים, שמתחילים להבין את תפקידו של המטבולום בסרטן.
ווישרט מציין, שסרטן תורשתי מהווה רק 5-10% מכלל סוגי הסרטן וש- 90-95% האחוזים האחרים נוצרים על ידי גורמים סביבתיים, אשר בתורם מעוררים מוטציות גנטיות. לכן זה דבר חשוב שיש לקחת בחשבון, כי זה אומר שסרטן אינו בלתי נמנע.

According to the data, heritable cancers account for just five to 10 per cent of all cancers, Wishart said. The other 90 to 95 per cent are initiated by factors in the exposome, which in turn trigger genetic mutations.

עוד הוא מוסף כי המטבולום הוא קריטי לתהליך, שכן אותם תאים סרטניים שעברו מוטציה גנטית מתקיימים על ידי המטבולום הספציפי לסרטן. כאשר הסרטן מתפתח ומתפשט בגוף, הוא יוצר את הסביבה שלו ומשתמש במטבוליטים מסוימים ממוצרי הצריכה היומיומיים, שמאפשרים את שגשוגו ולכן ניתן לצמצם אותם.
ווישארט מסביר שחוקרים המתמקדים רק בפרספקטיבה הגנטית מחפשים לטפל במוטציות מסוימות. הבעיה היא שיש כ-1,000 גנים שעלולים להפוך לסרטניים כאשר עוברים מוטציה, ובדרך כלל נדרשות לפחות שתי מוטציות שונות בתוך התאים הללו כדי שהסרטן יגדל. זה אומר שיש מיליון זוגות מוטציות פוטנציאליים, וזה הופך חסר סיכוי לצמצם את האפשרויות כאשר מחפשים טיפולים חדשים.

For example, Wishart explained, researchers who focus only on the genetic perspective are looking to address particular mutations. The problem is, there are around 1,000 genes that can become cancerous when mutated, and it typically takes at least two different mutations within these cells for cancer to grow. That means there are a million potential mutation pairs, and "it becomes hopeless" to narrow down the possibilities when seeking new treatments

אבל כאשר בוחנים סרטן מנקודת מבט מטבולית, ישנם רק ארבעה סוגים מטבוליים עיקריים. במקום לנסות למצוא תוכנית טיפול עבור שילוב מוטציה ספציפי אחד מבין מיליון, קביעת סוג חילוף החומרים של המטופל יכולה להנחות רופאים באופן מיידי להחליט על הטיפול הטוב ביותר עבור הסרטן הספציפי שלהם.
לטענתו זה באמת לא משנה איפה הסרטן נמצא – זה משהו שאתה צריך להיפטר ממנו. מה שחשוב זה איך הוא משגשג או גדל. השאלה האמיתית היא 'מה הדלק שמניע את המנוע הזה?'.
ומהצד המניעתי, שינוי חילוף החומרים שלנו באמצעות התאמות באורח החיים יעשה הבדל עצום בשכיחות הסרטן.

It really doesn't make a difference where the cancer is — it's something you've got to get rid of. It's how it thrives or grows that matters. It becomes a question of, 'What's the fuel that powers this engine?'. From the prevention side, changing our metabolism through lifestyle adjustments will make a huge difference in the incidence of cancer

מוזמנים לקרוא גם על:
תזונה – גנטיקה ואפיגנטיקה.
אפיגנטיקה – כי גנטיקה זו לא גזירת גורל.
מהם טלומרים ואיך קשור אורכם לסיבוכים.

סרטון המסביר יפה את המושג אפיגנטיקה וההקשר הסביבתי המשפיע עליו ועל הגנום

אנו מבינים כבר שכדי למנוע סרטנים שונים יש לעשות גם עבודה רגשית כמו ניהול סטרס, יש לעסוק בתנועה, לחזק את המיקרוביום, לצרוך הרבה נוגדי חמצון (פלבנואידים), דרך תזונה מבוססת צומח וכמה שיותר אורגנית, לצרוך רכיבים ספציפיים כמו אסטזנטין, קוורצטין ורזברטרול, לשים דגש על צמחים כמו כורכוםג'ינג'רקצחגדילן, מורינגה, תה ירוק, זעפרןהל, אשווגנדהספירולינה., לצרוך יותר פירות, ירקות ואגוזים כמו רימוניםשום ובצל, בזילקיום, ארטישוקאבטיחברוקוליאגוזי מלך, אגוזי לוז. פטריות. אומגה 3. שמן זית.
להעלות רמות של ויטמינים כמו ויטמין סיויטמין די כתוסף או דרך השמש ומינרלים כמו מגנזיום, אבץ ויוד.
ויש גם דברים רבים שחשוב להמנע מהם החל מצריכת סוכר ותחליפי סוכר, מזונות מעובדים, מוצרים מהחי (חלב ובשר במיוחד אדום ומעובד), מזהמים של תעשית הפלסטיק ונספחיו, תרופות שפוגעות במיקרוביום במיוחד אנטיביוטיקה.

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s