ויטמין קיי (1,2,3)

ויטמין K הינו ויטמין מסיס שומן והוא קיים בטבע ב-2 צורות עיקריות, ובשוק התוספים ב-3 צורות.

1. ויטמין קיי 1 (phylloquinone) – מקורו העיקרי הוא מן הצומח ובמיוחד בירוקים הכהים (תרד מבושל, קייל, מנגולד, ברוקולי, בזיליקום, פרוזיליה ועוד).
2. ויטמין קיי 2 (menaquinine) – מיוצר אצל יונקים (לרבות בני האדם) במעיים על ידי חיידקי מעיים טובים בשם Bacillus subtilis.
   לכן נמצא מעט גם במוצרים מהחי גבינות קשות ומסריחות בעיקר (מסוג MK-4). ישנו מקור מזון נוסף מהצומח, שמקורו מיפן שנקרא נאטו (Natto) והוא מכיל K2 (מסוג MK-7) ברמות הגבוהות בהרבה מכל מוצר מזון אחר. כמו כן גם בירקות כבושים כגון כרוב כבוש.
   ויטמין MK-7 נספג הרבה יותר טוב ונמצא במחזור הדם גם אחרי 48 שעות^[1]. ויטמין קיי 2 הוא גם זה שנאגר ברקמות (איברים ועצמות).
3. ויטמין קיי 3 (menadione) – סינתטי כלומר נחשב לפרו ויטמין מסונתז במעבדה.

ויטמין K חשוב ל- 3 מערכות עיקריות הקשורות בסנתוז חומצת גלוטמית לחלבוני Gla. ומה שיפה בגוף האדם הוא היכולת והצורך למחזר את הויטמין הזה בתאים. כלומר יצירת חלבוני Gla ופרוקם חזרה לויטמין קיי^[2].
על מנת שויטמין קיי ייספג בצורה טובה יותר דרך המזון חשוב לאכול אותו בנוכחות שומנים טבעיים כמו אגוזים, אבוקדו, טחינה, שמן זית, שמן קוקוס וכדומה.
לויטמין קיי יש גם פעילות נוגדת חמצון שמשפיעה בין היתר על תפקוד המיטוכונדריה. וגם פעילות נוגדת דלקת.

1. דלקת – 'אם כל המחלות'
   מחקר שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition בוחן את הקשר בין צריכת ויטמין K לבין גורמים דלקתיים חיסוניים. הנתונים נלקחו מ-36,895 אנשים מהסקר הלאומי לבריאות ותזונה (NHANES) בשנים 2020–2007.
   ממצאי המחקר לאחר התאמה למשתנים מרובים (גיל, מין, מוצא אתני, BMI, היפרליפידמיה, סוכרת ויתר לחץ דם) מצאו כי רמות גבוהות יותר של ויטמין K נקשרו לירידה בביו-מרקרים המשמשים ברפואה ובמחקר כדי להעריך את רמת הדלקתיות והפעילות של מערכת החיסון בגוף (להלן הסבר קצר ומשמעותו):
   • אלו תאים של מערכת החיסון, המהווים חלק ממערכת ההגנה של הגוף מפני זיהומים, פולשים זרים ומחלות. במצב של דלקת או זיהום, הגוף מגביר את ייצור תאי הדם הלבנים כדי להילחם באיום. לכן, רמות גבוהות של תאי דם לבנים בספירת דם יכולות להעיד על תהליך דלקתי או זיהומי בגוף. המחקר מצא שצריכה גבוהה יותר של ויטמין K (ברבעון הגבוה ביותר) נקשרה לירידה מובהקת של 0.18 יחידות בתאי הדם הלבנים, עם מגמה עקבית של ירידה ככל שצריכת הוויטמין עלתה
   • נויטרופילים (Neutrophils): סוג נפוץ של תאי דם לבנים (בדרך כלל מהווים 50-70% מכלל ה-WBC). הם קו ההגנה הראשון של הגוף נגד זיהומים חיידקיים ופטרייתיים, והם מגיעים במהירות לאתרי דלקת. עלייה במספר הנויטרופילים היא אינדיקטור חזק לתהליך דלקתי חריף. צריכת ויטמין K גבוהה יותר (ברבעון הגבוה ביותר) נקשרה לירידה מובהקת של 0.15 יחידות בנויטרופילים, עם מגמה עקבית של ירידה.
   • מונוציטים (Monocytes): סוג נוסף של תאי דם לבנים (בדרך כלל 2-8% מכלל ה-WBC). הם תאים גדולים יותר שנעים בזרם הדם ואז חודרים לרקמות, שם הם הופכים למאקרופאגים – "בלעניים" (פאגוציטים) שמנקים פסולת תאית, פולשים ומציגים אנטיגנים לתאי חיסון אחרים. עלייה במספר המונוציטים קשורה לעיתים קרובות לדלקת כרונית. צריכת ויטמין K גבוהה יותר (ברבעון הגבוה ביותר) נקשרה לירידה מובהקת של 0.01 יחידות במונוציטים, עם מגמה עקבית של ירידה.
   • מדד דלקתי-חיסוני מערכתי (SII – Systemic Immune-Inflammation Index): מדד המחושב על בסיס ספירת טסיות דם (Platelets), נויטרופילים ולימפוציטים. SII גבוה משקף דלקת מערכתית, פעילות חיסונית מוגברת, ופרוגנוזה גרועה במחלות רבות, כולל סוגי סרטן שונים, מחלות לב וכלי דם ומצבים דלקתיים. הוא משלב מספר היבטים של המערכת החיסונית והדלקת. המחקר מצא שצריכה גבוהה יותר של ויטמין K (ברבעון הגבוה ביותר) נקשרה לירידה מובהקת ומשמעותית של 28.95 יחידות במדד ה-SII, עם מגמה עקבית וחזקה מאוד של ירידה ככל שצריכת הוויטמין עלתה.
   • מדד תגובת דלקת מערכתית – (SIRI: Systemic Inflammation Response Index): מדד נוסף המבוסס על תאי דם, המשלב נויטרופילים, מונוציטים ולימפוציטים. SIRI גבוה מצביע על דלקת מערכתית פעילה ועל מצב דלקתי כרוני. הוא נחשב גם הוא לסמן פרוגנוסטי במחלות רבות, כולל סרטן, מחלות לב ומחלות כרוניות. צריכת ויטמין K גבוהה יותר (ברבעון הגבוה ביותר) נקשרה לירידה מובהקת של 0.08 יחידות ב-SIRI, עם מגמה עקבית של ירידה.
   • מדד דלקתי מערכתי מבוסס תאי חיסון (SIIRI: Systemic Inflammatory Index Based on Immune Cells): מדד מורכב יותר, שנחשב ל"חדשני" בחלק מהמחקרים, ושואף לתת תמונה רחבה יותר של המצב הדלקתי-חיסוני. הוא מחושב על בסיס ספירת תאי דם שונים. בדומה למדדים האחרים, רמות גבוהות של SIIRI מצביעות על דלקת מערכתית ועל פעילות חיסונית המעידה על עומס דלקתי, והוא נחקר כסמן פרוגנוסטי במגוון מחלות. צריכת ויטמין K גבוהה יותר (ברבעון הגבוה ביותר) נקשרה לירידה מובהקת של 24.7 יחידות ב-SIIRI, עם מגמה עקבית של ירידה.
   • NLR (Neutrophil-to-Lymphocyte Ratio): מדד פשוט המחושב על ידי חלוקת מספר הנויטרופילים בספירת הדם במספר הלימפוציטים (תאי דם לבנים, שמעורבים יותר בתגובות חיסוניות ארוכות טווח). NLR גבוה מעיד על מצב דלקתי או סטרס פיזיולוגי. נויטרופילים מייצגים את זרוע הדלקת החריפה, בעוד לימפוציטים מייצגים את התגובה החיסונית המסתגלת. יחס גבוה מצביע על דלקת מוגברת ועל תגובה חיסונית מוחלשת יחסית. הוא נמצא קשור לפרוגנוזה שלילית במגוון רחב של מחלות, כולל סרטן, מחלות לב וכלי דם ומצבים דלקתיים. צריכת ויטמין K גבוהה יותר (ברבעון הגבוה ביותר) נקשרה לירידה מובהקת של 0.08 יחידות ב-NLR, עם מגמה עקבית של ירידה.
   • מדד Rapid Aggregation Rate (RAR): מתייחס לצבירת טסיות דם, זה רלוונטי לדלקתיות מכיוון שטסיות דם מעורבות לא רק בקרישה אלא גם בתגובות דלקתיות ובתהליכים אימוניים. צריכת ויטמין K גבוהה יותר (ברבעון הגבוה ביותר) נקשרה לירידה מובהקת של 0.03 יחידות ב-RAR עם מגמה עקבית של ירידה.
   • מעניין לציין כי המחקר זיהה גם 'נקודות מפנה' בהשפעה זו: הירידה בסמני הדלקת נצפתה רק עד רמות צריכה מסוימות של ויטמין K. לדוגמה, עבור מדד RAR, הירידה המשמעותית נצפתה עד 237.7 מק"ג/יום. בנוסף, רמות באזופילים הראו מגמת ירידה עם עלייה בצריכת ויטמין K, אך רק כאשר הצריכה הייתה נמוכה מ-75.1 מק"ג/יום. מעבר לנקודות אלו, הקשרים המגנים הללו לא היו קיימים עוד, מה שמצביע על כך שישנו טווח אופטימלי של צריכת ויטמין K שבו מתקבלת התועלת המרבית להפחתת דלקתיות מערכתית. ממצאים אלו מדגישים את הפוטנציאל של ויטמין K לווסת את המערכת החיסונית והדלקתית בגוף, ובכך לשחק תפקיד מפתח במניעת התפתחות מחלות כרוניות הקשורות לדלקת.
2. מחלות כלי דם ולב
   • שני הוויטמינים K1 ו-K2 קשורים לקרישת דם בריאה ומונעים דימום מוגזם כאשר כלי דם נפצעים.
   • ויטמין K מפרק סידן בגופנו, והשפעה זו מסייעת במניעת היווצרות משקעים קשים (סידן וחומר שומני) בדפנות העורקים. כלי דם חלקים וגמישים מבטיחים זרימת דם בריאה, ומפחיתים את הסיכון לקרישי דם מזיקים ולמחלות לב [1][2][3][4][5].
   • יש מחקרים הגורסים כי ויטמין קיי 2 עושה זאת טוב יותר [1][2][3][4] כנראה מהסיבה שנשאר בדם לאורך זמן רב יותר [4].
3. סוכרת.
4. בריאות המוח קוגניציה.
5. בריאות ואיכות העצם: בסקירות ומטה אנליזות נמצא שויטמין קיי 1 ו-2 נקשרו להורדת רמות אוסטאוקלצין (אוסטאופרוזיס) .
   • ויטמין קיי 1 מוריד סיכון לשברים בגיל השלישי.
6. מנופאוזה.
7. סרקופניה (איבוד מסת שריר) ושמירה על כוח פיזי
   *** תוספת פברואר 26
   סקירה שפורסמה בפברואר 26 בכתב העת Frontiers in Nutrition, נערכה על רקע העלייה העולמית בתוחלת החיים והצורך הדחוף במציאת אסטרטגיות תזונתיות למניעת סרקופני ואובדן תפקוד פיזי במבוגרים. בעוד שוויטמין K מוכר באופן מסורתי כחיוני לקרישת דם בלבד, המחקר ביקש לבחון את תפקידו המתרחב כרכיב מפתח במטבוליזם של שריר השלד. לצורך כך, נערכה סקירה נרטיבית מקיפה שסינתזה נתונים ניסויים ומכניסטיים לצד מחקרי תצפית קליניים וניסויים מבוקרים (RCTs) בבני אדם.
   הסקירה התמקדה בשני מסלולי השפעה מרכזיים: האחד תלוי קרבוקסילציה (שינוי כימי המפעיל חלבונים) באמצעות חלבונים כמו אוסטאוקלצין ו-Gas6 האחראים על הישרדות תאי השריר, והשני מסלול עצמאי שאינו תלוי קרישה.
   הממצאים העיקריים מראים כי במישור המכניסטי, ויטמין K משפר את התפקוד המיטוכונדריאלי – "תחנת הכוח" של התא – ובכך מגביר את ייצור ה-ATP (מטבע האנרגיה של הגוף) התורם ישירות ליכולת הכיווץ וההתאוששות של השריר. בנוסף, נמצא כי הוא פועל כנוגד חמצון עוצמתי המדכא "פרופטוזיס" (Ferroptosis) – סוג של מוות תאי הנגרם מחמצון שומנים בנוכחות ברזל, תהליך שזוהה כגורם מרכזי בניוון שרירים.
   במישור הקליני, מחקרי תצפית שכללו אלפי משתתפים הצביעו על קשר הדוק ומובהק בין סטטוס ויטמין K גבוה לבין מסת שריר גדולה יותר וביצועים פיזיים משופרים, כגון כוח לחיצת יד גבוה יותר. עם זאת, החוקרים מציינים כי בניסויים קליניים מבוקרים התוצאות עדיין אינן אחידות, ככל הנראה בשל שונות גדולה במינונים ובסוגי הנגזרות שניתנו, דוגמת ויטמין K1 לעומת K2 או MK-7.
   מסקנות המחקר מדגישות כי ויטמין K מהווה שחקן ביולוגי מרכזי במניעת נזקים לשריר השלד. ההקשר הקליני העולה מהדיון מצביע על פוטנציאל לשימוש בוויטמין לא רק להזדקנות בריאה, אלא גם לטיפול במצבי חולשה כרוניים, כמו התכווצויות שרירים (Cramps) בחולי דיאליזה או הפרעות מטבוליות, וזאת הודות ליכולתו להפחית סמני דלקת סיסטמיים כמו IL-6 (חלבון המעודד דלקת) שבולמים את פירוק השריר המואץ. המשמעות המעשית היא ששמירה על רמות ויטמין K תקינות עשויה לצמצם את הפער התפקודי בין אוכלוסייה בריאה לאוכלוסייה הסובלת מחסר, המתבטא בירידה דרמטית ביכולת התנועה ובאיכות החיים.
8. לויטמין קיי תפקיד במניעת סרטנים שונים (כבד, ריאות, פרוסטטה, שלפוחית השתן, מוח, מעיים, לוקמיה ועוד ובמנגנונים שונים.
   הפעולה האנטי-גידולית של ויטמין K נחקרה מאז 1947. אבל, רק לאחרונה התגלה שצורות שונות של ויטמין K יכולות למעשה לעצור את היצירה של תאים סרטניים.
   • ויטמין K משפיע על הגידולים על ידי שינוי גורמי גידול וקולטנים – מה שהופך את התאים לפחות מסוגלים לעורר את הצמיחה וההתקדמות של הגידול. כלומר יכולת השכפול של התא "קופאת" ונוצר מוות מתוכנת של תאים המכונה "אונקוזיס".
   • גידולים יכולים לצמוח במהירות מאספקת הדם שלהם, ובשל חילוף החומרים הגבוה שלהם, הם גם צורכים חמצן במהירות. זה האחרון הופך אותם לפגיעים במיוחד ללחץ חמצוני – הרבה יותר מהרקמות הבריאות יותר סביבם. ויטמין K מכוון לתאי הגידול להרס על ידי גירוי מתח חמצוני – ללא רעילות לרקמות בריאות.
   • מנגנון ייחודי נוסף של ויטמין K, שהודגם לאחרונה הוא "אוטופגיה"^[1], שבה תאים סרטניים בעצם אוכלים את עצמם על ידי שחרור אנזימי העיכול שלהם באופן פנימי.
   • ויטמין K תומך גם בתהליך "אפופטוזיס"^[1][2][3], המוות המתוכנן של התא. תהליך האפופטוזיס יכול להיות עצמאי או מופעל בידי תאי דם לבנים מסוג T.
   • יחד עם ויטמין C – "אוטוסקיזיס"^[1]. מצב שבו התאים פשוט מתפצלים, ושופכים את תוכנם.
9. מאמר סקירה שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת Nutrient, מציג את החשיבות של ויטמין קיי (1,2) בהזדקנות בריאה ולמעשה הוא מחבר את הסעיפים 3-6.
   החוקרים מציינים שויטמין K ממלא תפקיד מכריע בשמירה על תפקוד תקין של חלבוני מפתח המשפרים את בריאות העצם (אוסטאופרוזיס), בריאות הלב וכלי הדם, קרישת הדם ותפקוד המוח.
   הם מראים למשל שחסר של ויטמין קיי קשור לסוכרת, רמות גבוהות של סוכר בצום, תנגודת לאינסולין (HOMA-IR) ותפקוד תאי ביטא של הלבלב. המחברים מייחסים את ההשפעה המגנה של ויטמין K על חילוף החומרים של גלוקוז לנוכחות של אוסטאוקלצין – הורמון שמקורו בעצם המעורב בוויסות חילוף החומרים וביצירת אנרגיה.
   הם מראים את החשיבות שלו בשמירה על כלי דם נקיים ומניעת הסתיידות עורקים.
   הם מציגים את ההשפעה שלו על תיפקוד תקין של המיטוכונדריה בדומה לנוגד החמצון גלוטתיון. הם מציגים את ההשפעות נוגדות הדלקת שלו שקשורות להדרדרות של התופעות המוזכרות.
10. חסר של ויטמין קיי נקשר גם למחלות כליה כרוניות [1].
11. ויטמין קיי מונע פרופטוזיס (הרס קרום התא עקב עומס חמצוני). פרופטוזיס נקשר במחלת אלצהיימר/ מחלות נוירודגנרטיביות, סרטן, מחלות כלי דם ולב ופגיעה חריפה באיברים במיוחד כבד וכליות.
12. בריאות הריאות.
13. תפקיד נוסף נקשר לויטמין קיי בייצור גליקוגן (מאגרי הסוכר בכבד) למצבי צום ודחק.

• ויטמין קיי 2 ייתכן וקשור מעט מויטמין קיי 1 ל:
  • בריאות השן [1].
  • הגנה על תאי עצב ומניעת ירידה קוגנטיבית (אלצהיימר ודמנציה) ופרקינסון.
    • תיקון תאי עצב באמצעות לולאת בקרת איכות מיטוכונדריאלית.
  • ויטמין K2 חשוב לאיזון ייצור טסטוסטרון אצל גברים ונשים, הפחתת הסיכון של גבר לרמות טסטוסטרון נמוכות [1][2] ואת הסיכון של אישה לתסמונת שחלות פוליציסטיות [1] .
  • ויטמין K2 גם עוזר להפחית דלקת [1][2][3] לרבות דלקות פרקים [1][2].
  • ויטמין K2 מפעיל את פעולות קישור הסידן של שני חלבונים – חלבון GLA מסוג מטריקס ואוסטאוקלצין, המסייעים בבנייה ותחזוקה של עצמות.

מידעים חשובים נוספים על ויטמין קיי:

חשוב לשמור גם על פעילות תקינה של הכבד, כלומר כמה שפחות להעמיס עליו ברעלים, תרופות, כימותרפיה ואלכוהול, כי תפקודי כבד לקויים גורמים גם לפגיעה בייצור מיצי מרה שמשפיע על כל הספיגה של הויטמינים מסיסי השומן (A,D,E,K).
כדי שנוכל גם לקבל ויטמין קיי 2 באופן טבעי מאותם חיידקי מעיים מועילים, גם בהם אסור לפגוע. פגיעה בהם ולאורך זמן יכולה לגרום להמון בעיות ואחת מהן היא ייצור ויטמינים כגון קיי. (אנטיביוטיקה, NSAIDS, סותרי חומצה PPI, מדכאות מערכת חיסון, תרופות פסיכיאטריות, ציטוטוקסיות).

אדם שאוכל מזון מגוון ולא פוגע במיקרוביום שלו, לא צפוי שיהיה מחסור.
גם עודף של ויטמין קיי הוא מאוד נדיר, ואם קיים זה כנראה בגלל צריכה עודפת של תוספים.
עם זאת כפי שציינתי חסרים שלו יכולים לקרות הן מתרופות והן מפגיעה במיקרוביום ולכן במצבים מסויימים ניתן לתסף בכמוסות. הקצובה המומלצת לאדם בוגר ליום היא בין 90-120 מק"ג.
לא ידוע על רעילות גם במינונים של 500-600 מק"ג ליום אז אין באמת מה לחשוש.

https://nap.nationalacademies.org/read/10026/chapter/7#189

עבור מרבית האוכלוסייה, צריכה נאותה של ויטמין K, הנאמדת בכ-90 מיקרוגרם ליום לנשים וכ-120 מיקרוגרם ליום לגברים^[1] היא קריטית לבריאות הכוללת. עם זאת, עבור מטופלים הנוטלים תרופות מדללות דם, כדוגמת ווארפרין (קומדין), הקשר בין ויטמין K לתזונה הופך למורכב ודורש ניהול קפדני.
ווארפרין פועל על ידי עיכוב מסלולי קרישת דם התלויים בוויטמין K, ולכן שינויים דרסטיים או חוסר עקביות בצריכת ויטמין K בתזונה עלולים להשפיע על יעילות התרופה, להוביל למדד קרישת הדם INR לחרוג מהטווח הטיפולי, ובכך להגביר את הסיכון לקרישי דם או לדימומים.

המחקרים בתחום אינם מציעים "מספר קסם" יחיד של מיקרוגרמים הנחשב "בטוח" באופן גורף לכל מטופלי וארפרין, וזאת בשל השונות הבין-אישית המשמעותית בתגובה לווארפרין ולוויטמין K (המושפעת גם מגנטיקה ותרופות אחרות). במקום זאת, המחקרים האפידמיולוגיים והקליניים מדגישים את חשיבות העקביות בצריכת ויטמין K. כך, לדוגמה, מחקרים תצפיתיים הראו כי חוסר יציבות בצריכת ויטמין K קשור לתנודתיות רבה יותר בערכי ה-INR^[2]. דוגמה אחרת ממחקרי התערבות, לעיתים באמצעות מתן תוספי ויטמין K (100-200 מק"ג ליום) במינונים מבוקרים, נמצאה משפרת את יציבות ה-INR במטופלים מסוימים, כל עוד מינון הווארפרין הותאם בהתאם^[3][4]. לכן, ההנחיה המרכזית למטופלי וארפרין, כפי שמקובל בפרוטוקולים קליניים, היא לשמור על צריכה יומית קבועה ויציבה ככל הניתן של ויטמין K מהמזון, ולהימנע משינויים פתאומיים וקיצוניים. הרופא המטפל או דיאטן/ית קליני/ת יסייעו בבניית תוכנית תזונתית אישית, שתאפשר שילוב ירקות ירוקים עשירים בוויטמין K באופן בטוח. הכלי המרכזי לניהול הוא מעקב קפדני וסדיר אחר מדדי ה-INR, שמאפשר לצוות הרפואי להתאים את מינון הווארפרין לצריכת ויטמין K הייחודית והעקבית של כל מטופל, ולשמור על האיזון הנדרש למניעת סיכונים.

מה לגבי ויטמין K אצל אנשים הצורכים מדללי דם שאינם תלויי ויטמין K? שכן קיימות קבוצות אחרות של תרופות מדללות דם שאינן פועלות באמצעות אינטראקציה עם ויטמין K. קבוצות אלו כוללות:

• תרופות נוגדות טסיות דם (Antiplatelets): כגון אספירין, קלופידוגרל (פלביקס), פרסוגרל (אפיאנט) וטיקגרלור (ברילינטה). תרופות אלו מונעות מטסיות הדם להיצמד זו לזו ולהצטבר, ובכך מקטינות את הסיכון ליצירת קרישי דם בעורקים.
• נוגדי קרישה אוראליים ישירים (DOACs): דביגטרן (פרדקסה), ריברוקסבאן (קסרלטו), אפיקסבאן (אליקוויס) ואדוקסבאן (סבייסה). תרופות אלו מעכבות באופן ישיר חלבונים ספציפיים במפל הקרישה, כגון פקטור Xa או תרומבין, ואינן קשורות למסלולי הקרישה התלויים בוויטמין K.

מכיוון שתרופות אלו פועלות במנגנונים שונים לחלוטין ואינן משפיעות על ויטמין K או על תפקידיו בייצור גורמי קרישה, אין כל הגבלה על צריכת ויטמין K מהמזון (כולל ירקות ירוקים עשירים בוויטמין) או מתוספים עבור מטופלים הנוטלים אותן.
מחקרים והנחיות קליניות רבות מצביעים על כך שאין אינטראקציה משמעותית בין ויטמין K לבין תרופות אלו, ולמעשה, "היעדר הצורך בניטור תזונתי קפדני" מהווה יתרון בולט של ה-DOACs לעומת וארפרין, ומקל על מטופלים לשלב תזונה בריאה ומגוונת.

דוגמאות למחקרים/הנחיות המצביעות על היעדר אינטראקציה:

• DOACs וההבדלים מווארפרין [1][2][3]. הנחיות אלו ואחרות מציינות באופן עקבי ש-DOACs אינם דורשים ניטור תזונתי של ויטמין K, בניגוד לווארפרין.
• עבור נוגדי טסיות דם (אספירין, קלופידוגרל): בניגוד לווארפרין, לא ידוע על אינטראקציה קלינית משמעותית או בעייתית בין צריכת ויטמין K (מתזונה או מתוספים) לבין תרופות נוגדות טסיות דם כמו אספירין או קלופידוגרל. אתרי מידע תרופתי מהימנים, כדוגמת Drugs.com, אינם מפרטים אינטראקציה כזו ברשימת התרופות המגיבות עם ויטמין K.
  הדבר נובע מהבדלים במנגנוני הפעולה: ויטמין K מעורב בקרישת דם דרך פקטורים מסוימים בכבד, בעוד שנוגדי טסיות פועלים ישירות על תפקוד הטסיות עצמן, ללא תלות ישירה בוויטמין K. כמו כן היעדר אינטראקציה עם ויטמין K אינו מהווה לרוב נושא למחקר ספציפי, מכיוון שמנגנון הפעולה של תרופות אלו שונה מהותית ואינו קשור למסלולי קרישה תלויי ויטמין K. היעדר ההתייחסות לאינטראקציה כזו במאמרים מקיפים על תרופות אלו מעיד על חוסר הרלוונטיות שלה.

אף על פי שאין אינטראקציה ישירה עם ויטמין K, ההמלצה היא שכל מטופל הנוטל תרופות ידון עם הרופא המטפל או הרוקח על כל היבטי תזונתו, כולל תוספי מזון, כדי לוודא שאין גורמים אחרים שעלולים להשפיע על בריאותו או על יעילות הטיפול התרופתי.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים