שוקולד – קקאו

קקאו: מבוא

עץ הקקאו, מקורו בדרום אמריקה. פולי הקקאו מכילים מרכיבים רבים שנותנים טעם מר ואולי בעיקר בגלל האלקלואידים שבו.
ככל הנראה העדויות הראשונות להתססה, קלייה, ייבוש וטחינה של פולי הקקאו נמצאו באתרים של בני המאיה^[1]. הם היו מפיקים מעין משחה או ליקר ומשלבים יחד עם קמח תירס, צ'ילי, וניל ותבלינים אחרים ומפיקים משקה כבר ב-450 לפני הספירה.
השוקולד כפי שאנו מכירים היום, עם ההמתקה של סוכר והוספת חלב החלה באמצע המאה ה-19.

אני נתקלתי אולי ב-2-3 ילדים בסך הכל שלא אוהבים שוקולד. וכל השאר פשוט מטורפים עליו, אבל לא בהכרח על החלק החשוב והבריא שבו.
המרכיב העיקרי שלו הוא קקאו וככל שהשוקולד מכיל אחוז גבוה יותר של קקאו, הוא נחשב לבריא יותר.
ככל שאחוז הקקאו נמוך יותר הוא מכיל יותר סוכר ובחלק מהשוקולדים יש גם חלב. משני מרכיבים אלה כדאי להמנע.
שוקולד מריר איכותי מבחינת הערכים שלו יהיה מעל 70% קקאו, מי שיכול גם אחוזים גבוהים יותר, אדרבא.
ישנם גם שוקולדים שמכילים 100% קקאו, שאין בו למעשה שום דבר מלבד מוצקי קקאו.
היום ניתן למצוא גם את רכיבי השוקולד מפורקים (מוצקי קקאו, חמאת קקאו) להכנת שוקולד ביתי. כמו כן ניתן למצוא היום את הפולים בין אם נאים ובין אם קלויים, אורגניים, גרוסים או טחונים.

מה המדע יודע לגבי הקקאו?
מכיל רמות גבוהות של מגנזיום, ברזל, כרום, אבץ ומנגן
אלקלואידים (קפאין ותאוברומין), חומצת אמינו ארגינין וטריפטופן, 
חומצות שומן מסוג אומגה 6, סרוטונין, תאוברומין (אנטי בקטריאלי) והמון נוגדי חמצון (פוליפנולים ופלבונואידים)^[1].

קקאו: דלקת כרונית (Inflammaging) אם כל המחלות:

מחקר שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Age and Ageing חקר את השפעת תוספי קקאו על סמנים של דלקת כרונית הקשורה להזדקנות (“inflammaging”) בקרב מבוגרים בארצות הברית. המחקר בוצע בניסוי אקראי, כפול סמיות ומבוקר פלסבו, וכלל נשים בגילאי 65 ומעלה וגברים בגילאי 60 ומעלה.
מטרת המחקר הייתה לבדוק האם תוספי קקאו עשויים להשפיע על סמנים ביולוגיים של דלקת כרונית, וכיצד זה עשוי להסביר את ההשפעות הקרדיו-פרוטקטיביות של הקקאו שנצפו בניסוי הראשי COSMOS, שבו נמצא כי תוספי קקאו הפחיתו תמותה קרדיו-וסקולרית ב‑27%.

במחקר נבחנו חמישה סמנים ביולוגיים: שלושה פרו-דלקתיים (hsCRP, IL-6 ו‑TNF-α), סמן אנטי-דלקתי (IL-10) וסמן ציטוקיני פלטיוטרופי (IFN-γ). ניתוחי דם של 598 משתתפים נלקחו בתחילת המחקר, לאחר שנה ואחרי שנתיים.
המחקר מצא כי תוספי קקאו המכילים 500 מ"ג פלבנולים ליום הפחיתו באופן מובהק את רמות hsCRP ב‑8.4% בממוצע לשנה בהשוואה לפלסבו, מה שמעיד על הפחתת תהליך דלקתי כרוני. בנוסף, נצפתה עלייה ב‑IFN-γ ב‑6.8% לעומת פלסבו, בעוד יתר הסמנים לא הראו שינויים מובהקים סטטיסטית.

הממצאים מספקים ראיה לכך שתוספי קקאו עשויים למתן דלקת כרונית הקשורה להזדקנות ולתרום לבריאות הלב וכלי הדם, ומציעים מנגנון ביולוגי אפשרי להשפעות הקרדיו-פרוטקטיביות שנצפו בניסוי COSMOS.
בנוסף, החוקרים הדגישו את הערך של מזונות צמחיים עשירים בפלבנולים כחלק מתזונה מגוונת וצבעונית. הם ציינו גם את הצורך בהמשך מחקר כדי להבין את השפעת הקקאו על מערכת החיסון ודלקת כרונית מתקדמת, במיוחד לאור העלייה המתונה בסמן IFN‑γ. משמעותה המדויקת של עלייה זו אינה ברורה עדיין, ולכן נדרשים מחקרים נוספים כדי לבחון את ההשלכות ארוכות הטווח על תפקוד חיסוני ודלקת כרונית במבוגרים.

ממצאים אלה מספקים תמיכה ביולוגית למגוון ההשפעות הבריאותיות שכבר תוארו במחקרים קודמים, המוצגים כאן:

1. מחלות לב וכלי דם, מניעת הסתיידות והפיכתו (reverse), סוכרת (רגישות אינסולין), שיפור רמות אנזימי כבד, העלאת רמות של כולסטרול "טוב" ומניעת חמצון שומנים בדם [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15][16].
   • *** תוספת פברואר 26
     סקירה נרטיבית שפורסמה בפברואר 26 בכתב העת Nutrients ביקשה לבחון כיצד פלבנולים מהקקאו (בעיקר אפיקטכין וקטכין) פועלים על המסלולים הפתופיזיולוגיים המשותפים לשתי מערכות שנמצאות בעלייה חדה ברחבי העולם: מחלות לב וכלי דם ומחלת כבד מטבולית. שתיהן חולקות מסלולים פתופיזיולוגיים חופפים (עקה חמצונית, דלקת, היפרגליקמיה, דיסליפידמיה). הממצאים הדגימו כי השוקולד המריר משפר את תפקוד האנדותל (דופן כלי הדם) דרך הגברת זמינות החנקן החמצני (Nitric Oxide) ושיפור מדד ה-FMD (הרחבת כלי דם תלוית זרימה). במקביל, נצפתה ירידה משמעותית בסמן NT-proBNP המעיד על הפחתת עומס על שריר הלב, לצד שיפור במדדי השומנים בדם ובתפקוד הטסיות. במקביל להשפעה הקרדיו-וסקולרית, המחקר מדגיש את ההגנה על הכבד דרך עיכוב האנזים NADPH oxidase וצמצום האפופטוזיס (מוות תאי) של תאי הכבד במצבי שומן (MASLD).
     נדבך קריטי נוסף שנמצא הוא היכולת של הקקאו לשפר את מחסום המעי. על ידי הפחתת חדירות המעי ("מעי דליף"), נבלמת חדירת רעלנים למחזור הדם, מה שמונע דלקת שפוגעת בו-זמנית גם בכבד וגם במערכת כלי הדם. המסקנה הקלינית היא שצריכה מתונה של שוקולד מריר עשיר בפלבנולים מהווה אסטרטגיה משולבת המגנה על הלב והכבד כאחד, דרך נטרול מנגנוני דלקת וסטרס חמצוני בשורשם.
     מחקר זה מהווה אישור קליני רב עוצמה וערך מוסף לראיות שהצטברו לאורך השנים. המחקר חושף את "ציר המעי-כבד-לב" המאוחד. הוא מספק את ההסבר המנגנוני לכך שהשוקולד המריר אינו רק מזון טעים, אלא כלי טיפולי המשפיע על זרימת הדם, תפקוד הלב ושיקום הכבד דרך שיפור מחסום המעי. המשמעות היא שהתועלות הבריאותיות שתוארו עד כה באתר – מהורדת לחץ דם ועד איזון סוכר – אינן אירועים מבודדים, אלא תוצאה של הגנה מערכתית משולבת על המערכת הקרדיו-מטבולית כולה.
     
   • הגנה על כלי דם ולב כתוצאה מסטרס.
   • שבץ + סרטון.
   • ויסות לחץ דם + סרטון 2 – שיפור תפקודי אנדותל בכלי הדם
   • אי ספיקת לב.
2. ירידה במשקל ומניעה של עודף משקל [1][2][3].
3. איזון סוכר [1][2][3].
   • מחקר שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת The BMJ מציג שרק שוקולד מריר ולא שוקולד חלב מוריד סיכון לסוכרת.
     החוקרים מציינים ששוקולד מכיל רמות גבוהות של פלבנולים אשר הוכחו כמקדמים את בריאות הלב ומפחיתים את הסיכון לסוכרת מסוג 2. אבל הקשר בין צריכת שוקולד לסיכון לסוכרת מסוג 2 נותר שנוי במחלוקת עקב תוצאות לא עקביות. בנוסף, רוב המחקרים הקודמים לא בדקו האם לאכילת שוקולד מריר וחלב – שיש להם תכולת קקאו, חלב וסוכר שונה – עשויה להיות השפעות שונות על הסיכון לסוכרת מסוג 2.
     כדי לחקור זאת עוד יותר, הם שילבו נתונים משלושה מחקרים תצפיתיים ארוכי טווח בארה"ב של אחיות ואנשי מקצוע בתחום הבריאות ללא היסטוריה של סוכרת, מחלות לב או סרטן כאשר הם גויסו.
     באמצעות שאלוני תדירות מזון הם ניתחו קשרים בין סוכרת מסוג 2 לבין צריכת שוקולד הכוללת (לאחר סינון) 111,654 משתתפים, לבין צריכת תת-סוג שוקולד (שחור וחלבי) במשך תקופת ניטור ממוצעת של 25 שנים.הם מוסיפים שמכיוון ששינויים במשקל הגוף מנבאים גם הם סיכונים לסוכרת מסוג 2, הם השתמשו גם בשאלוני מזון אלה כדי להעריך את צריכת האנרגיה הכוללת של המשתתפים.
     במהל תקופת המחקר 18,862 אנשים פיתחו סוכרת מסוג 2. לאחר התאמה לגורמי סיכון אישיים, אורח חיים ותזונתיים, החוקרים מצאו שאנשים שאכלו לפחות 5 מנות (של 1 אונקיה = 28 גרם) בשבוע או יותר מכל סוג של שוקולד הראו שיעור נמוך ב-10% סיכון לסוכרת מסוג 2 בהשוואה לאלו שלעיתים רחוקות או אף פעם לא אכלו שוקולד.
     בניתוחים לפי תת-סוגי שוקולד, אנשים שאכלו לפחות חמש מנות בשבוע של שוקולד מריר הראו סיכון נמוך יותר ב-21% לסוכרת מסוג 2, ולא נמצאו קשרים מובהקים לצריכת שוקולד חלב.
     החוקרים מצאו גם סיכון מופחת ב-3% לסוכרת מסוג 2 עבור כל מנה שבועית נוספת של שוקולד מריר (אפקט של מינון-תגובה).
     צריכה מוגברת של שוקולד חלב הייתה קשורה לעלייה במשקל לטווח ארוך. כמו כן הם הוסיפו שלמרות שלשוקולד מריר יש רמות אנרגיה דומות לשוקולד חלב, הרמות הגבוהות של פלבנולים בשוקולד מריר עשויות לקזז את ההשפעות של שומן רווי וסוכר על עלייה במשקל והסיכון למחלות קרדיו-מטבוליות אחרות כמו סוכרת.
4. כבד שומני.
5. שיפור תפקודים קוגנטיביים ומניעת החמרה במבוגרים, לרבות אלצהיימר [1][2][3][4].
   • צריכת קקאו איכותי מעלה תגובת חמצון במח ומשפרת פעילות קוגניטיבית.
6. שיפור מצב הרוח על ידי הפחתת רמות דלקת וחיזוק המיקרוביום [1][2].
7. מונע פגיעה ב- DNA [1].
8. מונע פגיעה של חשיפת יתר לשמש [1].
9. משפר את היכולת של תאי דם אדומים ולבנים לשנות צורה ולהתאים עצמם למצבי דחק, מבלי להפגע ולהתבקע. וכך לשפר את זרימת הדם (Erythrocyte deformability) [1].
10. מזון פרביוטי מעולה – חיזוק המיקרוביום ומחסום המעי.
11. שיפור קיבולת וכוח באימוני כושר, ומונע פגיעות בשרירים. מונע "בזבוז" חמצן (oxygen cost) [1][2][3].
12. יכול למנוע רעלת הריון [1][2].
13. הפלבונואידים שבקקאו משפרים ראייה ומונעים החמרה של גלאוקומה ולחץ דם גבוה [1].
    • *** תוספת אפריל 26 – הגנה מולקולרית על הראייה ומניעת ניוון רשתי
      מחקר פורץ דרך שפורסם באפריל 26 בכתב העת Nutrients ושף לראשונה את המנגנון המדויק שבאמצעותו אבקת קקאו (CP) משמשת כ"שומר סף" של רשתית העין וכלי הדם האוקולריים. המחקר בדק את השפעת רכיבי הקקאו (בדגש על פוליפנולים ואלקלואידים כמו תאוברומין) על מצבי היפוקסיה (חוסר חמצן) ודלקת וסקולרית הגורמים לעיוורון וניוון.
      הממצאים המרכזיים – "צלילת עומק" למנגנוני ההגנה:
      בלימת "השתלטות" כלי דם (HIF-1α & VEGF): הקקאו מונע את התייצבות החלבון HIF-1α, האחראי על הפעלת גורמי גדילה פתולוגיים. בניסויים פונקציונליים, הקקאו הפחית את יכולת נדידת תאי האנדותל ב-40% עד 60%, מה שבולם יצירת "צנרת" פראית, שבירה ודליפה (נאו-וסקולריזציה) המאפיינת רטינופתיה סוכרתית ו-AMD.
      שימור מבני ונוירו-פרוטקציה של הרשתית: המחקר הדגים כי מתן קקאו החזיר את עובי שכבת הרשתית (ONL) מ-40% במצב פגיעה ל-80% במצב טיפול. הוא שמר על ביטוי חלבון הראייה רודופסין והפחית משמעותית את הסטרס העצבי ברשתית (ירידה בסמן GFAP).
      עוצמה אנטי-דלקתית ואנטי-פיברוטית: הקקאו הוריד את רמות הציטוקין –TNF-α בשיעור דרמטי של 67% עד 78% ברמה הרקמתית. בנוסף, נצפתה ירידה משמעותית באנזימי הרס הרקמה MMP2/9 ובחלבון ההצטלקות α-SMA, מה שמונע מהדלקת להפוך לצלקת קבועה בתוך העין.
      המשמעות הקלינית: מחקר זה מהווה הוכחה מולקולרית לכך שהקקאו אינו רק נוגד חמצון כללי, אלא מווסת תזונתי (Nutritional Modulator) המסוגל להתערב במסלולים גנטיים המגינים על הראייה. הוא מספק הגנה כפולה: גם על "הצנרת" (כלי הדם בעין) וגם על "המחשב" (תאי הראייה ברשתית). ממצאים אלו מתחברים ישירות לנתונים שכבר תוארו במאמר לגבי שיפור זרימת הדם (FMD) והגנה על כלי הדם, ומציבים את השוקולד המריר (מעל 70% קקאו) ככלי טיפולי מרכזי בעיכוב הידרדרות ראייה ופתולוגיות של העין.
14. נוגדי החמצון שבו יכולים לשפר איכות חיים בחולי פיברומיאלגיה (כאבי שרירים ועייפות) [1].
15. לפוליפנולים שבו יש יכולת אנטיבקטריאלית, במיוחד כנגד סטרפוקוק, במניעת המוטציות שלו [1].
16. מחזק מערכת חיסון גם כנגד שפעת [1][2].

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים