ויטמין C·ויטמין D·כורכום·ליקוריץ·משפחת המצליבים·סרטן השד·פטריות·פירות יער·קוורצטין·קצח·רזברטרול·רימונים·שום ובצל·תה ירוק

חודש המודעות לסרטן השד

אנחנו נמצאים בחודש המודעות לסרטן השד.
נכון שבסבירות מסוימת זה עלול לקרות גם לגברים, אך מרבית הסובלות הן נשים. לכן פוסט זה מיועד בעיקר לכן.
אחוז הנשים הלוקות בסרטן שד נמצא בעליה (כיום כ-13%, לפני 6 שנים כ-11%, השכיחות לפני יותר מ-20 שנה היתה פחותה בהרבה)
לפי נתוני משרד הבריאות השכיחות מתחילה כבר בגילאי 40
10% מהנשים החולות מקור המחלה תורשתי, כלומר 90% ממקור סביבתי (תזונה, תעשיה מזהמת לסוגיה).
סיבה נוספת ודי שכיחה היא עודף באסטרוגן ובהורמוני גדילה (להם קשר גדול למוצרי חלב).

ההמלצה על בדיקת ממוגרפיה החלה בשנות השמונים, ומאז כמות האבחנות עלתה
כיום מומחים רבים חושבים שבבדיקה הזו הנזק עולה על התועלת, ושהיא לא אמורה להיות המקור הראשוני לבדיקה, אלא אך ורק אחרי בדיקה ידנית (וגם אז ישנה אפשרות יעילה לפחות כמו ממוגרפיה בזיהוי סרטן שד וללא הסיכון הרב – תרמוגרפיה).

women must be given clear and balanced information on the benefits and harms of screening,
systematic mammography screening programs in Switzerland–due to the tool’s limited utility for reducing mortality and the increased likelihood of harm from overdiagnosis and overtreatment—should be phased out.

נתון נוסף שכדאי להתייחס הוא שבבדיקה עצמה יש קרינה יחסית גבוהה, פי 40 יותר מצילום חזה רגיל (בגלל אורך גלי הקרינה). ולפי ההמלצה הרווחת אישה נורמטיבית נשלחת לבדיקה אחת לשנתיים (או שנה תלוי ברמת הסיכון), כל שד עובר 4 צילומים לפחות, נכפיל במספר הבדיקות במהלך החיים, והרי לנו סיבה נוספת להיווצרות תאים סרטניים.
הוויכוח על איך, מי, כמה ומתי כנראה ימשיך עוד שנים רבות.

כמו כן ממוגרפיה לא הוכחה כיותר יעילה במציאת גושים מעל 2 ס"מ יותר מאשר בדיקה ידנית, רק בפחות מ-2 ס"מ שהם לרוב לא סימפטומטיים וגם לרוב לא מסכני חיים. ישנו גם מחקר שהראה שמתוך 100000 נשים שנבדקו נמצאו 162 נשים עם ממצא גידולי בממוגרפיה. מתוכם 130 מקרים שאחרי בדיקות נוספות לא הראו סימני גדילה, כלומר מתוך 100000 רק 32 נשים אובחנו עם סרטן שיכול להיות בעייתי וכל השאר נחשפו לסיכונים של ההקרנות ו- 80% מהמאובחנות נחשפו גם לטיפולים נלווים נוספים (ניתוחים רדיקליים, כימותרפיה, הקרנות), מתח נפשי מטורף וכו' שלא היה הכרחי.

https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1600249

במקום ממוגרפיה יש בדיקה הרבה פחות פולשנית – תרמוגרפיה

ויטמין די אני כבר אמרתי???
אז עכשיו אני אומר… זה דבר ידוע שויטמין די מונע סרטן שד ואף מומלץ על ידי הרופאים.
הבעיה היא שרופאים לא מכניסים את הבדיקה הזו לבדיקה השגרתית, גם אם מבקשים מאוד יפה.
למה? לא יודע! אולי כי צריך סיבה מוצדקת.
אז הנה סיבה מוצדקת.. סרטן השד!
להלן מספר מחקרים שמראים כמה הוא חשוב במניעת סרטן השד (והאמת לא רק)

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28589744/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19470790/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18756015/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26163608/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22629509/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21791049/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25824788/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27331363/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27530324/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27832250/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5510119/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17368188/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5744694/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3267821/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5802611/

ככל שרמות ויטמין הדי בדם עולה כך הסיכון יורד… אם מעלים ויטמין די ושומרים על ערכים מעל 35 הסבירות לחלות יורדת ל- 5%, ואם מגיעים ל- 60. הסיכון יורד גם ל- 4%. אבל בהחלט רצוי להעלות את הרמות במקרים של סרטן כמה שיותר גבוה…

על חשיבות ויטמין די במניעת מחלות, לרבות סרטן, ומהם מקורותיו הכנסו כאן ו/או כאן

אילו עוד דברים יכולים לעזור למנוע ולטפל בסרטן השד?

תזונה מהצומח וסיבים תזונתיים

כורכום

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29642292 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30483727
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6276637/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5615796
https://www.spandidos-publications.com/mmr/19/1/23

רימונים

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26327495 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28452959

קצח

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12724920/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5052360/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5466966/

ריישי

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3585368/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5533290/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15489214 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28427938

רזברטרול

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11606380
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8985016
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15688416

קוורצטין –

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5788241/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3820718/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5561933/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4902235/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32097663

סולפוראפן (מצליבים)

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30679159 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15501721 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6141106/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24289589

ויטמין סי

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5871772/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30711954 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29593282

קרוטנואידים (בטא קרוטן, ליקופן', לוטאין, אסטזנטין)

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12703993 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24596385 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26482064

פירות יער (אוכמניות, פטל,תותים)

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2862148/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3174855/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12639287

שום

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3463925/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21269259

תה ירוק

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5824026/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3305796/

ג'ינג'ר

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26355461 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5641128/

פיטואסטרוגנים (סויה, פשתן)

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17374837 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19221874 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17234721 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19895476

ליקוריץ (שוש קרח)

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23861918 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4496402/ https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25918249

גדילן

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26984157 https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2740268

מחקר ממרץ 2020 מהג'ורנל הרפואי Frontiers in Bioscience שמאשש את כל אלה

Role of natural compounds in preventing and treating breast cancer

Quercetin. Tetrandrine. Curcumin. Silibinin Thymoquinone, Resveratro. Honokiol. Diosgenin. Genistein. Garcinol

ויש גם קומבינציות שעושות את הטיפול לעוד יותר יעיל

http://www.bioscience.org/2020/v12s/af/544/fulltext.htm

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s