אנחנו נמצאים בחודש המודעות לסרטן השד.
נכון שבסבירות מסוימת זה עלול לקרות גם לגברים, אך מרבית הסובלות הן נשים. לכן פוסט זה מיועד בעיקר לכן.
אחוז הנשים הלוקות בסרטן שד נמצא בעליה (כיום כ-13%, לפני 6 שנים כ-11%, השכיחות לפני יותר מ-20 שנה היתה פחותה בהרבה).
לפי נתוני משרד הבריאות השכיחות מתחילה כבר בגילאי 40
10% מהנשים החולות מקור המחלה תורשתי, כלומר 90% ממקור סביבתי (תזונה, תעשיה מזהמת לסוגיה).
סיבה נוספת ודי שכיחה היא עודף באסטרוגן ובהורמוני גדילה. עודף באסטרוגן יכול להגיע מתרופות הורמונליות, שבין היתר מעלות סיכון לסרטן השד, ומשתיה של חלב שגם הוא נמצא מעלה סיכון לסרטן.
נשים שהגיעו לגיל המעבר וצריכות לאזן את המערכת ההורמונלית יהיה נכון יותר לעשות זאת דרך מזונות מהצומח שמכילים פיטואסטרוגנים שגם תורמים במניעת סרטן השד.
ראו גם: חלב גם בכמות קטנה מעלה סיכון לסרטן השד. [2] מזונות מהחי מעלים סיכון לסרטן לרבות סרטן שד. מזונות מעובדים מעלים סיכון לתמותה בטרם עת לרבות סרטן. השמנת יתר מעלה סיכון לסרטן. מאות כימיקלים זוהו כגורמי סיכון לסרטן השד – EDC's תרופות הורמונליות והקשר לסרטן שד תרופה שכיחה ביותר, אספירין, מעלה סיכון לסרטן השד
העולם שקורא לעצמו מודרני, מעונין שנשים יעשו בדיקות כדי לזהות מוקדם. ההמלצה על בדיקת ממוגרפיה החלה בשנות השמונים, ומאז כמות האבחנות עלתה
כיום מומחים רבים חושבים שבבדיקה הזו הנזק עולה על התועלת, ושהיא לא אמורה להיות המקור הראשוני לבדיקה, אלא אך ורק אחרי בדיקה ידנית.
women must be given clear and balanced information on the benefits and harms of screening,
systematic mammography screening programs in Switzerland–due to the tool’s limited utility for reducing mortality and the increased likelihood of harm from overdiagnosis and overtreatment—should be phased out.
נתון נוסף שכדאי להתייחס הוא שבבדיקה עצמה יש קרינה יחסית גבוהה, פי 40 יותר מצילום חזה רגיל (בגלל אורך גלי הקרינה). ולפי ההמלצה הרווחת אישה נורמטיבית נשלחת לבדיקה אחת לשנתיים (או שנה תלוי ברמת הסיכון), כל שד עובר 4 צילומים לפחות, נכפיל במספר הבדיקות במהלך החיים, והרי לנו סיבה נוספת להיווצרות תאים סרטניים.
Radiation-Induced Breast Cancer Incidence and Mortality From Digital Mammography Screening: A Modeling Study
Mammography screening: A major issue in medicine
הוויכוח על איך, מי, כמה ומתי כנראה ימשיך עוד שנים רבות.
כמו כן ממוגרפיה לא הוכחה כיותר יעילה במציאת גושים מעל 2 ס"מ יותר מאשר בדיקה ידנית, רק בפחות מ-2 ס"מ שהם לרוב לא סימפטומטיים וגם לרוב לא מסכני חיים. ישנו גם מחקר שהראה שמתוך 100000 נשים שנבדקו נמצאו 162 נשים עם ממצא גידולי בממוגרפיה. מתוכם 130 מקרים שאחרי בדיקות נוספות לא הראו סימני גדילה, כלומר מתוך 100000 רק 32 נשים אובחנו עם סרטן שיכול להיות בעייתי וכל השאר נחשפו לסיכונים של ההקרנות ו- 80% מהמאובחנות נחשפו גם לטיפולים נלווים נוספים (ניתוחים רדיקליים, כימותרפיה, הקרנות), מתח נפשי מטורף וכו' שלא היה הכרחי.
https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1600249
לכן צריך גם לשאול את השאלה: מה לגבי אבחון יתר ולהשלכות שנכנסות הנשים עקב האיבחון?
Overdiagnosis of breast cancer in population screening: does it make breast screening worthless?
במקום ממוגרפיה יש בדיקה הרבה פחות פולשנית – תרמוגרפיה
הבעיה היא שרופאים לא מכניסים את הבדיקה הזו לבדיקה השגרתית, גם אם מבקשים מאוד יפה.
למה? לא יודע! אולי כי צריך סיבה מוצדקת.
אז הנה סיבה מוצדקת.. סרטן השד!
מה קורה לאישה שמקבלת את הבשורה על סרטן שד?
התמונה של ראש קרח וסבל רב.
הבשורה הופכת את החיים וממלאת אותן בפחד, ירידה באנרגיה פיזית ומנטלית וייאוש.
אף אחד לא מדבר על איך תזונה ואורח חיים משפיעים על הישרדותם. אף אחד לא נוגע בהשפעה של בריאות רגשית.
מוזמנות להקשיב לראיון עם Dr. Véronique Desaulnier מהאתר https://breastcancerconqueror.com/
האפשרויות של תזונה ורכיבי תזונה?
- אחד הרכיבים החשובים ביותר במניעת סרטנים באופן כללי ובמיוחד סרטן השד הוא ויטמין די. זה דבר ידוע שויטמין די מונע סרטן שד ואף מומלץ על ידי הרופאים.
התמונה לקוחה מהאתר www.vitamind.co.il
לפי הגרף ניתן לראות ככל שרמות ויטמין הדי בדם עולה כך הסיכון יורד… אם מעלים ויטמין די ושומרים על ערכים מעל 50 הסבירות לחלות יורדת ל- 5%, ואם עוברים את ה-60 הסיכון יורד גם ל- 4%. אבל בהחלט רצוי להעלות את הרמות במקרים של סרטן כמה שיותר גבוה…
באתר מוצגים עוד מאמרים שמסבירים את הקשר בין סרטן השד לויטמין די.
להלן מספר מחקרים נוספים, שמראים כמה ויטמין די חשוב במניעת סרטן השד.
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28589744/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/19470790/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/18756015/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26163608/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/22629509/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/21791049/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/25824788/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27331363/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27530324/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/27832250/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5510119/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17368188/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5744694/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3267821/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5802611/
מטה אנליזה https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/33002425/

ויטמין די חשוב גם במניעת גרורות, שהן אחת הסיבות העיקריות לתמותה מסרטן השד.
ויטמין די כמובן מיוצר על ידי חשיפה לשמש וחשיפה לשמש נמצאה קשורה לירידה בסיכון לסרטן השד
אילו עוד דברים יכולים לעזור למנוע ולטפל בסרטן השד?
- תזונה מבוססת צומח – סרטן השד
תזונה מבוססת צומח (פלבנואידים) – מחלות לב וסרטן
סיבים תזונתיים - כורכום
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29642292
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30483727
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6276637/
ttps://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5615796
https://www.spandidos-publications.com/mmr/19/1/23 - רימונים
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26327495
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28452959 - קצח
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12724920/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26964971/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5052360/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5466966/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/24098377/ - הל
- ריישי
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3585368/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5533290/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15489214
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28427938
פטריות מרפא אחרות
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0278691517301175
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2845472/ - רזברטרול
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11606380
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8985016
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15688416
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28315369/ - קוורצטין –
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5788241/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3820718/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5561933/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4902235/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/32097663
https://www.hindawi.com/journals/mi/2022/8011988/ - סולפוראפן (מצליבים)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30679159
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/30524952/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/15953625/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32972351/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15501721
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6141106/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24289589
מצליבים indol-3-carbinol
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S1341321X1500241X
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0887233317301042
https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.4161/cc.4.9.1993
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5989150/
http://www.i3c.org/usage.html - יוד
- ויטמין סי
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5871772/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/30711954
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/29593282 - קרוטנואידים (בטא קרוטן, ליקופן', לוטאין, אסטזנטין)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12703993
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/24596385
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26482064 - פירות יער (אוכמניות, פטל,תותים)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2862148/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3174855/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12639287 - גוג'י
https://europepmc.org/article/med/31237845 - אגוזים
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/20229245/ - שום
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3463925/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21269259 - תה ירוק
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5824026/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3305796 - ג'ינג'ר
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26355461
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5641128 - פיטואסטרוגנים (סויה, פשתן)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17374837
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/17289903/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5808339/
https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fnut.2018.00004/full
https://www.aicr.org/resources/blog/healthtalk-flaxseed-and-breast-cancer/
https://www.researchgate.net/publication/322987200_The_Effect_of_Flaxseed_in_Breast_Cancer_A_Literature_Review
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0278691519301577
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19221874
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17234721
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19895476 - שמן זית
- אשווגנדה
- מיקרוביום
הקשר בין מיקרוביום לסרטן השד וגרורות
השפעת המיקרוביום על מערכת החיסון לרבות סרטן במגוון מנגנונים - ליקוריץ (שוש קרח)
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23861918
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4496402/
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25918249 - גדילן
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26984157
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2740268 - פקטין
https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S0753332216305418
מחקר ממרץ 2020 מהג'ורנל הרפואי Frontiers in Bioscience שמאשש את כל אלה
Role of natural compounds in preventing and treating breast cancer
Quercetin. Tetrandrine. Curcumin. Silibinin Thymoquinone, Resveratro. Honokiol. Diosgenin. Genistein. Garcinol
ויש גם קומבינציות שעושות את הטיפול לעוד יותר יעיל
http://www.bioscience.org/2020/v12s/af/544/fulltext.htm
ועוד דבר שחשוב לאורח חיים בריא, מניעת מחלות לרבות סרטן – פעילות גופנית
אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים