מאות כימיקלים זוהו כגורמי סיכון לסרטן השד – EDC's

סרטן השד נותר הסרטן המאובחן השכיח ביותר בארצות הברית ובמדינות מתועשות רבות אחרות. נתונים עדכניים מראים שיעורי עלייה בקרב נשים צעירות, מגמה שלא ניתנת להסבר על ידי גנטיקה. למעשה 90% מהמקרים של סרטן השד נובעים מהשפעות סביבתיות. אורח חיים, תזונה, חשיפה למזהמים סביבתיים.

ארגוני הבריאות מאוד חוששים על החיים של הנשים ומעודדים אותן ללכת להבדק כל שנה מה שעשוי ליצור אבחון יתר בדרכים (ממוגרפיה) שהן הרבה מאוד פעמים יכולות לעשות בדיוק להיפך למשל לעורר גידול שאיננו מזיק ולייצר עודף מתח שהוא מאוד מזיק למערכת החיסון.
מה שלא עושים ארגוני הבריאות הוא להפסיק ולאסור את השימוש בחומרים שמשבשים אותות אנדוקרינולוגים, שנצמדים לרצפטורים של אסטרוגן ופרוגסטרון וגורמים לשינויים הורמונליים ובכך, בין היתר, מעודדים סרטן.

EDC's הם חומרים משבשי אותות אנדוקרינולוגיים ונמצאים במוצרים יומיומיים רבים, כולל כל מה שקשור לתעשית הפלסטיק והנפט ולחומרים הנלווים להם  PFAS, BPA, מעכבי בעירה, פתלאטים, חומרי הדברה, (גליפוסאט, אורגנופוספאטים  דיקמבה, טריקלופיר, נוקליאוטידים, אטרזין ופירתרואידים, דיוקסין, PCBs, חומרי ניקוי ובישום (VOCs), קוסמטיקה ובאריזות עצמן. הרכיבים האלה נמכרים כחלק ממוצרים בכל רשתות הפארם, שבאופן ברור קשורות לתעשית הפארמה המזהמת.

חוקרים ממכון Silent Spring, עמותה העוסקת בחקר הגורמים הסביבתיים לסרטן השד, החליטו לבדוק את נתוני הבטיחות של EPA ToxCast לשנת 2018 על 1,800 כימיקלים בכדי לראות כמה גרמו לתאים להגדיל את האסטרוגן והפרוגסטרון.
החוקרים פרסמו את הממצאים שלהם ביולי 21 בג'ורנל Environmental Health Perspectives.
החוקרים מציינים שעל פי רוב טוקסיקולוגים בדרך כלל מחפשים האם חומר כימי מחקה אסטרוגן. עם זאת, עד כה לא היה הרבה התמקדות בשאלה אם הכימיקל יכול לגרום לתאים לייצר יותר אסטרוגן או פרוגסטרון. במחקר הנוכחי החוקרים מצאו כי 296 כימיקלים הגדילו את אחד ההורמונים או את שניהם.
החוקרים בדקו אחר כך במאגרי מידע של סרטן ורעילות באברי רבייה, כמו רשימת California's Prop 65, כדי לראות אילו מהכימיקלים הללו כבר נמצאים ברשימות אלה. החוקרים גילו כי בערך שליש כבר זוהו כמסרטן, רעיל להתפתחות ולרבייה, או שניהם. אבל הם גם גילו שרבים מהכימיקלים ברשימתם לא נבדקו או הוערכו בכלל. כלומר מתוך כימיקלים אלה, 219 לא זוהו בעבר כמסרטנים פוטנציאליים… כלומר ממשיכים להשתמש בהם ולאשר את שימושם בלי לבדוק!

עוד מציינים החוקרים, שהדרך שבה נבדקים כימיקלים כעת, הם באמת חסרים השפעות הקשורות לשד ושיש לבצע עבודה הרבה יותר טובה בבדיקת ההשפעות הללו כאשר בודקים כימיקלים.
https://www.ehn.org/chemicals-and-breast-cancer-2653883908.html

*** תוספת ינואר 24
מדענים במכון Silent Spring ממשיכים לעשות את העבודה בשביל הרגולטרים. הם מצאו דרך מהירה לחזות אם חומר כימי עשוי לגרום לסרטן השד על סמך תכונות ספציפיות הנמצאות בו.
החוקרים מסבירים שבמהלך העשור האחרון, הולכות וגדלות עדויות לכך שכימיקלים סביבתיים הם גורמים תורמים עיקריים להתפתחות סרטן ויש כבר לא מעט עדויות הקושרים סרטן שד עם חומרי הדברה, צבעי שיער וזיהום אוויר. כמו כן ישנן עדויות שחשיפה לכימיקלים EDC בשלב מוקדם בחיים, ברחם או במהלך ההתבגרות, יכולה לשנות את התפתחות השד בדרכים שעלולות להגביר את הסיכון לסרטן בהמשך.
עם זאת, כדי לראות את האסוציאציות הללו, מדענים צריכים להמתין עד שמאות או אלפי ילדים ונשים ייחשפו לחומר כימי ולבדוק לאורך שנים רבות לאחר מכן, מי מפתח סרטן שד. זה לא אפשרי, ולא אתי לחכות כל כך הרבה זמן. וזו סיבה שאנו זקוקים לכלים טובים יותר לניבוי כימיקלים שצפויים להוביל לסרטן השד כדי שנוכל להימנע מהחשיפות הללו.

המחקר החדש שלהם שפורסם בינואר 24 בכתב העת Environmental Health Perspectives מספק מפת דרכים לרגולטורים ויצרנים לסמן במהירות כימיקלים שעלולים לתרום לסרטן השד כדי למנוע את השימוש בהם במוצרי צריכה ולמצוא חלופות בטוחות יותר.
החוקרת הראשית במחקר זה, ד"ר Jennifer Kay מומחית בטוקסיקולוגיה וקרצינוגנים, יחד עם עמיתיה חיפשו במאגרי מידע בינלאומיים ובארה"ב כימיקלים שנמצאו כגורמים לגידולי שד (mammary) בבעלי חיים. מאגרי המידע, בין היתר כללו את הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), התוכנית הלאומית לרעילות (NTP), הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA), והמכון הלאומי לסרטן.
החוקרים בדקו גם נתונים מ-EPA’s ToxCast program כדי לזהות כימיקלים שמשנים את ההורמונים של הגוף, או משבשים אנדוקריניים, בדרכים שיכולות לקדם סרטן שד. הצוות חיפש במיוחד כימיקלים המפעילים את הקולטן לאסטרוגן וכן כימיקלים שגורמים לתאים לייצר יותר אסטרוגן או פרוגסטרון – גורם סיכון מבוסס לסרטן השד.
החוקרים זיהו סך של 921 כימיקלים שיכולים לקדם התפתחות של סרטן השד. תשעים אחוז מהכימיקלים הם כאלה שאנשים נחשפים אליהם בדרך כלל במוצרי צריכה, מזון ומשקאות, חומרי הדברה, תרופות ומקומות עבודה.
מתוך הרשימה נמצאו 278 כימיקלים הגורמים לגידולי בלוטת החלב בבעלי חיים. כאשר יותר ממחציתם גורמים לתאים לייצר יותר אסטרוגן או פרוגסטרון, וכשליש מהם מפעילים את הקולטן לאסטרוגן.

"העובדה שכל כך הרבה כימיקלים יכולים לשנות אסטרוגן ופרוגסטרון היא מדאיגה"

מכיוון שנזק ל-DNA יכול לעורר גם סרטן, החוקרים חיפשו במאגרי מידע נוספים ומצאו ש-420 מהכימיקלים ברשימה שלהם גם פוגעים ב-DNA וגם משבשי הורמונים, מה שעלול להפוך אותם למסוכנים יותר. יתרה מכך, הניתוח של הצוות מצא כי כימיקלים הגורמים לגידולי בלוטת חלב בבעלי חיים נוטים יותר להיות בעלי מאפיינים המזיקים ל-DNA ומשבשים אנדוקריניים.
מבחינה היסטורית, מסבירים החוקרים, כי "כימיקלים שגורמים לגידולי בלוטת חלב בבעלי חיים נתפסו כמנבא הטוב ביותר לשאלה האם הם עלולים לגרום לסרטן השד בבני אדם, אבל מחקרים בבעלי חיים הם יקרים וגוזלים זמן, וזו הסיבה שכל כך הרבה כימיקלים לא נבדקו". הממצאים שלהם מראים שבדיקת כימיקלים לתכונות הורמונליות אלו עשויה להיות אסטרטגיה יעילה לסימון מסרטנים פוטנציאליים בשד.
החוקרים חושבים שלמחקר שלהם עשויות להיות השלכות על האופן שבו EPA מעריכה כימיקלים לבטיחותם. לדוגמה, הכימיקלים שזוהו במחקר כוללים יותר מ-30 חומרי הדברה ש-EPA אישרו בעבר לשימוש למרות ראיות הקושרות את הכימיקלים עם גידולי סרטן שד.
בסתיו האחרון ה-EPA הציע תוכנית אסטרטגית חדשה כדי להבטיח כי חומרי הדברה יוערכו על השפעותיהם ההורמונליים. ומחברי המחקר מקווים שהרשימה המקיפה החדשה שלהם של כימיקלים רלוונטיים לסרטן השד, הכוללת מאות משבשי אנדוקריניים, תשפיע על התוכנית של EPA שתגן טוב יותר על הציבור מפני חשיפות מזיקות.
https://www.ehn.org/breast-cancer-chemicals-2666906815.html

*** תוספת ספטמבר 24
במאמר שפורסם בספטמבר 24 בכתב העת Frontiers in Toxicology, בהובלת חוקרים מהפורום לאריזות מזון (FPF), זיהו ודנו בכמעט 200 מסרטנים פוטנציאליים וידועים של השד שהתגלו באריזות מזון ובתוויות שעל מוצרי המזון.
החוקרים מסבירים שלמדינות רבות יש חקיקה על חומרים הבאים במגע עם מזון. חקיקה שנועדה להגן על אזרחים מפני כימיקלים מסוכנים, במיוחד על ידי הסדרת חומרים מסרטנים גנוטוקסיים. לכן מכיוון שסרטן הוא אחד מנקודות הקצה הבריאותיות הבודדות המתמקדות בתקנות ובבדיקות של חומרים הבאים במגע עם האוכל (FCM), אינם צריכים להיות דבר שבשגרה. כלומר אין שום סיבה שיהיו שם.
החוקרים למעשה נעזרו ברשימה שפורסמה בינואר 24 (ששותף מעלה) יחד עם מסד הנתונים שלהם, משאב שהביא מידע רב ערך מאלפי מחקרים מדעיים שפורסמו על כימיקלים הנמצאים בחומרים הבאים במגע עם מזון. יחד ניתן לחקור אותם ביתר קלות, ציינו החוקרים.
וכך הם זיהו 189 כימיקלים הידועם כפוטנציאלים ומאושרים כמסרטנים לסרטן השד בחומרים הבאים במגע עם המזון, כולל 143 בפלסטיק ו-89 בנייר או בקרטון. חומרים אלה נמכרים בכל העולם כחלק מהאריזות.

החוקרים מוסיפים שלמרות התקנות הקיימות להגבלת חומרים מסרטנים אלה, המחקר מדגיש פערים במסגרות הרגולטוריות הנוכחיות. כלומר המוצרים הללו נרכשו בשנים האחרונות משווקים באזורים "מוסדרים מאוד", כולל האיחוד האירופי וארה"ב. ממצאים שמרמזים שחשיפה כרונית של כל האוכלוסייה היא הנורמה ומדגישה הזדמנות חשובה, אך לא מוערכת, למניעה.

"יש הזדמנות עצומה למניעת חשיפה של בני אדם לכימיקלים הגורמים לסרטן השד. הפוטנציאל למניעת סרטן על ידי הפחתת כימיקלים מסוכנים בחיי היומיום אינו נחקר וראוי לתשומת לב רבה יותר". ד"ר Jane Muncke

מחקר זה פורסם עם מאמרים אחרים בנושא. העורכים הללו פרסמו באוגוסט 24 מאמר דעה בכותרת: "המדע מתפתח אך הבדיקות מיושנות וניהול סיכונים סטטיים בארה"ב מעכבים את ההגנה על בריאות האדם".
https://www.foodpackagingforum.org/news/fpf-study-food-contact-articles-from-all-major-markets-contain-potential-and-confirmed-breast-carcinogens

כל העבודות הללו מציגות בעיה, שהחוקרים לא נכנסים אליה במודע או מפחד. הבעיה מתחילה ונגמרת אצל הרגולטורים. וכדי שהבעיה תיפתר צריך שהכיסאות המסתובבים וניגודי העניינים שבין הרגולטורים לתאגידים ייפסקו. וזה לא נראה כתרחיש קרוב לעין.

גם שם מדובר בחומרים שאושרו לשימוש למרות שהיו ממצאים מדאיגים של חומרי הדברה במיוחד בקשר לסרטן השד.

לכן עד אז התפקיד עובר אלינו הצרכנים

• עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
  • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
  • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
  • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
  • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
  • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
  • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
• כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:
  • פירות וירקות (אורגניים) באופן כללי, ירוקים באופן ספציפי – הרבה נוגדי חמצון.
  • ניתן לשלב עם מורינגה, ספירולינה וכלורלה, עשב שעורה וחיטה.
  • להעלות רמות של גלוטתיון.
  • להעלות רמות של אומגה 3 וויטמין די
  • פע"ג/ הזעה/ סאונה.

*** עוד נקודת הבהרה ***
למדע ידוע שעודף אסטרוגן יכול לגרום להתפתחות גידולים בשד, שכן זו הסיבה שאחד הטיפולים הניתנים הוא תרופות המעכבות אסטרוגן.
שלא כמו חומרים אלה, תזונה המכילה פיטואסטרוגנים, לרבות סויה/אדממה, לא רק שאיננה מעודדת סרטן אלא עושה בדיוק ההיפך. היא מונעת סרטן (לסוגיו)!
כן חשוב לרכוש מוצרי סויה אורגני מפוקח שאוסר על שימוש בזרעים מהונדסים גנטית. שהם לצערנו רוב הזרעים המיוצרים בעולם היום

למידע נוסף על סרטן השד, מניעה וטיפול היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה