אסטרוגן – פיטואסטרוגן

אסטרוגן – ההורמון הנקבי, למרות שקיים במידה נמוכה גם בזכרים. האסטרוגנים מעורבים בהתפתחות ובתפקוד מערכת הרבייה, מערכת השלד, המערכת הקרדיווסקולרית, והמערכת הנוירואנדוקרינית.
3 סוגים עיקריים של אסטרוגן:
1. אסטרון (E1) – הצורה השכיחה ביותר בתקופת 'גיל המעבר'.
מיוצר בעיקר על ידי תאי הכבד ותאי שומן. תאי הכבד ותאי השומן הם גם אלה שנוטים לצבור גם טוקסינים דמויי אסטרוגן, דבר שעלול ליצור שינויים באסטרון המיוצר בהם ויכול לעודד מחלות.
הטוקסינים כוללים: atrazine (קוטל עשבים), אנדוסולפאן (הדברה של פירות וירקות), PBB (חומר מונע דלקות במוצרי פלסטיק), פתלטים (מתעשיית הפלסטיק), ביספיניול A וביספינול S (מתעשיית הפלסטיק), דיוקסין (תעשייתיות המתכות, נייר, הדברה), פרבנים (קוסמטיקה).
2. אסטרדיול (E2) – מיוצר בעיקר בשחלות.
משפיע על אנרגיה, שינה, חשק מיני, בריאות העצם, עור ושיער, מערכת עיכול ווגינה. 
כשהוא בחסר יש נפילה של רמות סרוטונין, דבר שמתאזן על ידי הורמוני האדרנל. אך במצבים של סטרס כרוני ו/או חולשת אדרנל, זה ישפיע על המצב הנפשי (דיכאון, עייפות, ליבידו, בעיות שינה וחרדות).
זהו ההורמון שבעודף מעלה סיכון לסרטן השד, רחם ושחלות.
3. אסטריול (E3) – מיוצר על ידי תאי הכבד והשד, ובזמן ההריון על ידי השלייה.
סוג זה של אסטרוגן הוא העדין ביותר, עם זאת עדינותו היא גם עוצמתו, כי הוא יודע להפחית פקטורי גדילה של התא ושל שאר סוגי האסטרוגנים. הוא מקטין את הפעילות האגרסיבית של האסטרדיול ומגן גם מפני היווצרות תאי סרטן השד בזמן קרינת רדיו.

בדיקת 3 האסטרוגנים הללו יכולה להיות כלי מנבא להופעה של סרטן שד – EQ- Estrogen Quotient
הנוסחא היא: (Total E3/Total E1+Total E2) כאשר תוצאה מעל 1.5 נחשבת לטובה גם לסרטן וגם למחלות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה.
ברפואה המודרנית עיקר תשומת הלב הטיפולית מופנית לכיוון E1 ו- E2 בזמן ש- E3 הוא זה שבאמת עושה את כל ההבדל על ידי איזון המערכת.
למעשה יש דמיון רב בינו לבין פיטואסטרוגנים שמקורם מהצומח כמו סויה, אדממה, פשתן ורימון. בכך שהשפעתו ההורמונאלית מאוד נמוכה, ועדין מתחרה איתם על הקולטנים של האסטרוגן ומונע את הנזקים, בעיקר של האסטרדיול. 
אז מה עושים כאשר התוצאה של EQ נמוכה מאוד (פחות מ-1 זו כבר סכנה בריאותית)?
מומלץ לעבור תהליך של ניקוי רעלים במיוחד כנגד אלה שציינתי מהתעשייה המזהמת, שמשפיעים על המערך ההורמונאלי. את חלק מהדרכים ציינתי כבר כאן:
תזונה שמכילה יותר סיבים. להמנע מסוכר מעובד ופחמימות פשוטות.
ניתן להעזר בפיטואסטרוגנים (איזופלבונים וליגננים) מהמזון, שנלחמים על הרצפטורים של האסטרוגן ובכך מורידים קליטה של E1 ו- E2 ומפחיתים סיכון להיווצרות סרטן. רצ"ב מטה רשימת מוצרים המכילים פיטואסטרוגנים…

מפחדים מפיטואסטרוגנים? תראו לאילו מחלות הם נמצאו מועילים

1. אוסטיאופרוזיס – בריחת סידן.
2. מנופאוזה – גיל המעבר.
3. פריון האישה.
4. מיומות ברחם.
5. הם יכולים להועיל לכל סוגי הסרטן שקשורים לאיברים עם רצפטורים לאסטרוגן
   • באופן כללי [1][2].
     *** תוספת מרץ 22
     מחקר שפורסם במרץ 22 בכתב העת Plants מצא שמולסת סויה ושורש קודזו המכילים איזופלבונואידים (פיטואסטרוגנים) בעלי פעילות נוגדת חמצון וציטוטוקסית גבוהה ויכולים לעזור להילחם בסרטן.
     האיזופלבונואידים מחקים את פעולת ההורמון האנושי אסטרוגן. ובכך הם עוזרים לקשור ולהסיר רדיקלים חופשיים מהגוף, אשר גורמים נזק לתאים ומשבשים את תפקודי מערכת החיסון. זה, בתורו, מוביל למחלות שונות, כולל היווצרות גידולים סרטניים.
     החוקרים מציינים שאיזופלבונים המצויים בצמחים יעילים נגד מבני גידול צפופים המשפיעים על איברים פנימיים אנושיים. לדוגמה, תמצית סויה יעילה ביותר נגד גרורות ותאי גידול ממאירים המתפתחים בשרירים (רבדומיוסרקומה), בעוד שאיזופלבונים משורשי קודזו הראו השפעה אנטי-סרטנית טובה נגד סרטן המוח (גליובלסטומה מולטיפורמה) וסרטן העצמות ורקמות החיבור (אוסטאוסרקומה).
     לסוגי הסרטן שנחקרו יש רמה גבוהה של גרורות והם עמידים למשטרי טיפול. הם מסוכנים במיוחד לילדים: כ-40% ממקרי הסרטן בילדים הם מסוגים אלו של סרטן. כימותרפיה והקרנות מסייעים רק ב-50% מהמקרים, ב-50% הנוספים התאים הסרטניים ממשיכים לשלוח גרורות, ובגוף הילדים התאים גדלים מהר יותר מאשר אצל מבוגרים. בנוסף, מציינים החוקרים שטיפול בקרינה רעיל מאוד, במיוחד לילדים. לפיכך, יש צורך בפיתוח אסטרטגיות חדשניות שיכולות לעכב את הצמיחה של תאי גידול ללא תופעות לוואי, ולכן תמציות צמחים מהוות אלטרנטיבה לטיפול תרופתי מסורתי.
     החוקרים קבעו שהאיזופלבונים הפעילים ביותר בשתי תמציות הצמחים היו דידזאין וגניסטין, המגנים על רקמת העצם. נמצאו גם פואררין, פורמונוטין וביוכנין A.
   • סרטן השד.
   • רחם [1][2][3].
   • כבד [1][2].
   • פרוסטטה.
   • לבלב [1][2].
   • מעי גס [1][2].
   • שלפוחית [1][2].
   • סרטן אנדומטריום [1].
   • ריאות [1].
6. הגנה מפני טרשת נפוצה.
7. סיסטיק פיברוזיס.

*** תוספת ספטמבר 25 – פיטואסטרוגנים כהגנה רב-מערכתית בגיל המעבר
מאמר עדכני שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, מחזק ומעמיק את הבנתנו לגבי הפיטואסטרוגנים וממקם אותם כאלטרנטיבה טיפולית ממוקדת לתופעות גיל המעבר מעבר לגלי חום. הדיון המדעי סבב סביב הירידה החדה ברמות האסטרוגן, שאינה משפיעה רק על הסימפטומים ה"קלאסיים", אלא גורמת להפרעה רב-מערכתית המגבירה משמעותית את הסיכון למחלות לב, אוסטאופורוזיס וסוכרת. הפיטואסטרוגנים, בהיותם דומים במבנה לאסטרוגן, נבחנו במחקרים פרה-קליניים וקליניים כבעלי פוטנציאל הגנה.

המחקר הנוכחי הוא מטה-אנליזה מקיפה של ניסויים קליניים וסקר מכניסטי, המתמקד במנגנון הפעולה של הפיטואסטרוגנים על קולטני ER (אסטרוגן) ו-GPER (קולטן קשור לחלבון G). המדדים העיקריים שהוערכו היו: שיפור צפיפות מינרלית של העצם (BMD), הפחתת מדדי תסמונת גניטואורינרית (GSM) – שינויים בבריאות איברי המין והשתן, שיפור בפרמטרים מטבוליים (כמו רגישות לאינסולין וגלוקוז בצום), והקלה על גלי חום.

הממצאים המרכזיים: המחקר מצא כי הפיטואסטרוגנים מציגים העדפה ברורה לקשירה לקולטן ERβ (אסטרוגן בטא). קולטן זה מרוכז באופן משמעותי יותר ברקמות העצם, כלי הדם והמוח – המקומות שבהם נדרשת הגנה מוגברת לאחר ירידת האסטרוגן. העדפה זו מספקת הסבר מולקולרי לעוצמתם העדינה, המזכירה את פעולת E3 (אסטריול) כפי שהוצגה לעיל.

המחקר מצא יעילות משמעותית וספציפית בשלושה תחומים:

1. בריאות העצם: רכיבים כמו Genistein (איזופלבון מסויה) הראו יעילות בהפחתת סמני פירוק עצם, כאשר בחלק מהניסויים השפעתם על שיפור BMD הייתה דומה לתרופות מרשם (Alendronate). המנגנון הוא דרך נתיבים מיטוכונדריאליים ודיכוי תאים מפרקי עצם.
2. בריאות וגינלית (GSM): במדד זה נרשמה יעילות הגבוהה ביותר, אך היא הייתה תלויה בצריכה מקומית. פורמולציות מקומיות של פיטואסטרוגנים נמצאו יעילות בהשבת לחות, גמישות והרכב מיקרוביאלי נכון, והציעו אלטרנטיבה לטיפול הורמונלי מקומי.
3. שיפור מטבולי: Genistein ו-Resveratrol הפגינו יכולת לשפר את רמות הגלוקוז בצום ולהוריד HbA1c, באמצעות השפעה על נתיבי AMPK ו-PI3K המגבירים את רגישות התאים לאינסולין, ובכך נלחמים בעמידות לאינסולין הנפוצה בגיל המעבר.

הנתונים מראים כי הפיטואסטרוגנים אינם פתרון אחיד לכל בעיה. היעילות עבור גלי חום נותרה לא עקבית, והדיון המדעי הדגיש את הבעיה המרכזית: הזמינות הביולוגית הנמוכה והתלות במיקרוביום (רק 30%−20 מהאוכלוסייה המערבית הם יצרני המטבוליט הפעיל S-Equol).

למרות המגבלה הקשורה בייצור S-Equol, ישנן עדויות ברורות לכך שפיטואסטרוגנים מסוימים (כמו Genistein) מספקים הגנה בריאותית משמעותית, גם ללא המרה מלאה:

• השפעה אנטי-סרטנית: הפעילות המגנה מפני סוגי סרטן רגישים לאסטרוגן (כפי שצוין בתוספת מרץ 22) נשמרת במידה רבה. Genistein פועל ישירות כמעכב אנזימים וכחומר אנטי-פרוליפרטיבי (מעכב גדילה) בתאי גידול, והוא בעל השפעה חזקה של נוגד חמצון ואנטי-דלקתי שאינה תלויה במיקרוביום.
• מצבים דלקתיים ומחלות ניווניות: האפקט האנטי-דלקתי והנוירו-מגן של הפיטואסטרוגנים משפיע גם על מצבים כמו טרשת נפוצה וסיסטיק פיברוזיס.

הממצאים מחזקים את העובדה כי צריכת פיטואסטרוגנים היא תמיד בעלת ערך מוסף כמנגנון הגנה, במיוחד נגד סיכון לסרטן ודלקת. עם זאת, כדי למקסם את ההקלה על גלי החום ואת היתרונות הסיסטמיים (כמו אוסטאופורוזיס והגנה מטבולית), טיפוח המיקרוביום באמצעות תזונה עשירה בסיבים וקטניות (כפי שנצפה במחקרי WAVS) נותר הדרך היחידה להגביר את הסיכוי להמרה, ובכך להרחיב את טווח ההשפעה המיטיבה של הפיטואסטרוגנים על הגוף כולו.

להלן רשימה של 50 מזונות שמכילים פיטואסטרוגנים

They didn’t measure sesame seed lignans (i.e. sesamin). For that reason, it ranks #10 on their list. However if you added in the sesamin content, sesame would really rank at #2

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה