חודש המודעות לסרטן השד

אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד.
נכון שבסבירות מסוימת זה עלול לקרות גם לגברים, אך מרבית הסובלות הן נשים. לכן פוסט זה מיועד בעיקר לכן.
אחוז הנשים הלוקות בסרטן שד נמצא בעליה (כיום כ-13%, לפני 6 שנים כ-11%, השכיחות לפני יותר מ-20 שנה היתה פחותה בהרבה.
לפי נתוני משרד הבריאות השכיחות מתחילה כבר בגילאי 40
10% מהנשים החולות מקור המחלה תורשתי, כלומר 90% ממקור סביבתי (תזונה, תעשיה מזהמת לסוגיה במיוחד חומרים משבשי אותות אנדוקרינולוגיים – EDC's).

סיבה נוספת ודי שכיחה היא עודף באסטרוגן ובהורמוני גדילה. עודף באסטרוגן יכול להגיע מתרופות הורמונליות, שבין היתר מעלות סיכון לסרטן השד, ומשתיה של חלב שגם הוא נמצא מעלה סיכון לסרטן.
נשים שהגיעו לגיל המעבר וצריכות לאזן את המערכת ההורמונלית יהיה נכון יותר לעשות זאת דרך מזונות מהצומח שמכילים פיטואסטרוגנים שגם תורמים במניעת סרטן השד.

דברים שנמצאו מעלים סיכון לסרטן השד:

1. כימיקלים הנמצאים במחליקי שיער קשורים לסיכון גבוה לסרטן רחם ושד .
2. מאות כימיקלים זוהו כגורמי סיכון לסרטן השד – EDC's.
   • פתלטים מפעילים מסלולי PI3K/AKT/mTOR ו-CREB שמקדמים גידולי שד.
     פתלטים מקדמים ביטוי אונקוגנים והפחתת אפופטוזיס.
     השפעות קסנואסטרוגניות משבשות את איתות ה-ER ומניעות את התקדמות הגידול. כמו גם היכולת להגביר גרורות.
     סקירה שפורסמה בספטמבר 25 בכתב העת Ecotoxicology and Environmental Safety מדגישה ראיות חדשות המקשרות חשיפה לפתלטים להתחלה, התקדמות וגרורות של סרטן השד. סקירה מקיפה זו של מנגנונים המקדמים קרצינוגנזה של פתלטים, הכוללים איתות קולטני אסטרוגן, הפעלת מסלולים אונקוגניים, קידום גזע הסרטן וגרימת עמידות לטיפול, מספקת גם תובנות מכריעות לגבי מנגנונים המונעים על ידי פתלטים בסרטן השד, שיכולות להוביל לכיווני מחקר עתידיים, אסטרטגיות בריאות הציבור ומאמצים רגולטוריים שמטרתם להפחית את הסיכונים הסביבתיים לסרטן.
3. הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית (EPA) מעלימים ראיות לגבי רעילות חומרי הדברה נפוצים.
   • אטרזין [1].
4. מחקר מצביע על קשר בין צריכת ממתיקים מלאכותיים לבין סיכון מוגבר לסרטן . וגם סוכר נמצא קשור לסרטן שד ולשרידות [1][2][3].
5. מזונות מעובדים מעלים סיכון לתמותה בטרם עת לרבות סרטן.
6. חלב גם בכמות קטנה מעלה סיכון לסרטן השד. [2].
7. מזונות מהחי מעלים סיכון לסרטן לרבות סרטן שד.
8. השמנת יתר מעלה סיכון לסרטן.
9. תרופות הורמונליות והקשר לסרטן שד
10. תרופה שכיחה ביותר, אספירין, מעלה סיכון לסרטן השד
11. סטטינים [1]
12. כימיקל הנקרא P-dichlorobenzene שנמצא בדיאודורנטים, הדברה וחומרי חיטוי [1]

האם הבדיקות המוצעות מועילות יותר ממזיקות?

העולם שקורא לעצמו מודרני, מעונין שנשים יעשו בדיקות כדי לזהות מוקדם. ההמלצה על בדיקת ממוגרפיה החלה בשנות השמונים, ומאז כמות האבחנות עלתה.
כיום מומחים רבים חושבים שבבדיקה הזו הנזק עולה על התועלת, ושהיא לא אמורה להיות המקור הראשוני לבדיקה, אלא אך ורק אחרי בדיקה ידנית.

women must be given clear and balanced information on the benefits and harms of screening,
systematic mammography screening programs in Switzerland–due to the tool’s limited utility for reducing mortality and the increased likelihood of harm from overdiagnosis and overtreatment—should be phased out.

נתון נוסף שכדאי להתייחס הוא שבבדיקה עצמה יש קרינה יחסית גבוהה, פי 40 יותר מצילום חזה רגיל (בגלל אורך גלי הקרינה). ולפי ההמלצה הרווחת אישה נורמטיבית נשלחת לבדיקה אחת לשנתיים (או שנה תלוי ברמת הסיכון), כל שד עובר 4 צילומים לפחות, נכפיל במספר הבדיקות במהלך החיים, והרי לנו סיבה נוספת להיווצרות תאים סרטניים.

Radiation-Induced Breast Cancer Incidence and Mortality From Digital Mammography Screening: A Modeling Study
Mammography screening: A major issue in medicine

כמו כן ממוגרפיה לא הוכחה כיותר יעילה במציאת גושים מעל 2 ס"מ יותר מאשר בדיקה ידנית, רק בפחות מ-2 ס"מ שהם לרוב לא סימפטומטיים וגם לרוב לא מסכני חיים. ישנו גם מחקר שהראה שמתוך 100000 נשים שנבדקו נמצאו 162 נשים עם ממצא גידולי בממוגרפיה. מתוכם 130 מקרים שאחרי בדיקות נוספות לא הראו סימני גדילה, כלומר מתוך 100000 רק 32 נשים אובחנו עם סרטן שיכול להיות בעייתי וכל השאר נחשפו לסיכונים של ההקרנות ו- 80% מהמאובחנות נחשפו גם לטיפולים נלווים נוספים (ניתוחים רדיקליים, כימותרפיה, הקרנות), מתח נפשי מטורף וכו' שלא היה הכרחי.
https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa1600249

ודבר חשוב אחרון. מחקר שפורסם באוקטובר 15 בכתב העת JAMA Oncology. לאחר ניתוח של 20 שנה של 100,000 נשים שאובחנו עם סרטן שג בצינורות החלב (DCIS), הראה ששיעור התמותה מסרטן השד של חולות אלו היה זהה לאוכלוסיה הכללית ועומד על 3.3%. כלומר אין משמעות לממצאי הבדיקה מבחינת תמותה. ולכן יש לעסוק במניעת החשיפה לגורמים שלמעלה ותמיכה בגוף דרך האמצעים שלמטה.

האם קיימת אפשרות לנסיגה ספונטנית של סרטן השד?

בואו נלמד עוד קצת על מה שנמצא
מחקר מקרה וסקירת ספרות שפורסמה ב-2014 בכתב העת International Journal of Clinical and Experimental Pathology מדגיש תופעה אשר זוכה להכרה רק לעתים נדירות אם בכלל על ידי הממסד הרפואי הקונבנציונלי, כלומר מקרה של נסיגה ספונטנית של סרטן השד עם גרורות מרוחקות של בלוטות הלימפה.
במקרה, אישה בת 52 אובחנה עם גוש בשד השמאלי שהתפשט בצורה גרורתית לבלוטת לימפה באזור בית השחי. לפני הניתוח נמצא כי היא סובלת מסוכרת מסוג 2 חמורה, וטופלה באינסולין עד שרמת הסוכר הגבוהה בדמה נורמלה. לאחר מכן היא עברה ניתוח בשד השמאלי. בדיקתה לאחר הניתוח גילתה נסיגה ספונטנית של סרטן השד הן במקום הראשוני והן בבלוטת הלימפה הגרורתית בבית השחי. יתר על כן, מחקרים אימונוהיסטוכימיים מצאו כי הקולטן לאסטרוגן של האישה חיובי, קרצינומה דקטלית חיובית ל-AE1/AE3.
וזה לא המאמר היחיד שמגלה שניתן להשיג נסיגה ספונטנית של סרטן השד באמצעות תגובה אימונולוגית אדפטיבית מולדת.
למעשה מטה אנליזה בשנת 2011 בכתב העת Lancet Oncology, מצאה שלעיתים קרובות יש נסיגה ספונטנית בסרטן שד פולשני כאשר הם אינם מאובחנים ואינם מטופלים. המחקר מדגיש "מכיוון שהשכיחות המצטברת בקרב הביקורות לא הגיעה לזו של הקבוצה שנבדקה, אנו מאמינים שסרטני שד פולשניים רבים המתגלים בבדיקת ממוגרפיה חוזרת אינם נמשכים להתגלות בהקרנה בתום 6 שנים, מה שמצביע על כך שהמהלך הטבעי של רבים ממקרי סרטן השד הפולשניים שזוהו במסך הוא נסיגה ספונטנית".

מה קורה לאישה שמקבלת את הבשורה על סרטן שד?

התמונה של ראש קרח וסבל רב.
הבשורה הופכת את החיים וממלאת אותן בפחד, ירידה באנרגיה פיזית ומנטלית וייאוש.
אף אחד לא מדבר על איך תזונה ואורח חיים משפיעים על הישרדותם. אף אחד לא נוגע בהשפעה של בריאות רגשית.
מוזמנות להקשיב לראיון עם Dr. Véronique Desaulnier מהאתר https://breastcancerconqueror.com/

לכן צריך לשאול גם את השאלה: מה לגבי אבחון יתר ולהשלכות שנכנסות הנשים עקב האיבחון?
בארצות הברית למשל ההערכות הן שלמעלה מ-1.3 מיליון נשים טופלו ו/או הסירו את השדיים שלהן שלא לצורך בשלושת העשורים האחרונים, עקב שימוש אגרסיבי של תוכניות סקר ממוגרפיה, ואי הבנה בסיסית בפיזיולוגיה ופתולוגיה של השד.

Overdiagnosis of breast cancer in population screening: does it make breast screening worthless?

במקום ממוגרפיה יש בדיקה הרבה פחות פולשנית – תרמוגרפיה

הבעיה היא שרופאים לא מכניסים את הבדיקה הזו לבדיקה השגרתית, גם אם מבקשים מאוד יפה.
למה? לא יודע! אולי כי צריך סיבה מוצדקת.
אז הנה סיבה מוצדקת.. סרטן השד!

האפשרויות הטיפוליות בסרטן והאם שווה את המחיר

מחקר בהובלת חוקרים מ-UCLA Health Jonsson Comprehensive Cancer Center שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת של המכון הלאומי לסרטן (JNCI) מצא שטיפולים נפוצים לסרטן השד – כימותרפיה, הקרנות וניתוחים – עשויים לתרום להאצת ההזדקנות הביולוגית אצל שורדות.
המחקר מדגים כי סמנים של הזדקנות תאית כגון תגובת נזק ל-DNA, הזדקנות תאית ומסלולי דלקת כולם מוגברים באופן משמעותי בקרב שורדות סרטן השד בכל סוגי הטיפולים.

החוקרים אמרו שהם ציפו לראות ביטוי גנים מוגבר הקשור להזדקנות ביולוגית בנשים שקיבלו כימותרפיה, והם הופתעו לגלות שינויים דומים אצל אלו שעברו רק הקרנות או ניתוחים.

"בפעם הראשונה, אנחנו מראים שהאותות שפעם חשבנו שהם מונעים על ידי כימותרפיה קיימים גם בנשים שעוברות הקרנות וניתוחים". ד"ר Judith E Carroll

קארול מציינת שעל פי נתוני האגודה האמריקנית לסרטן, כמעט 70% מהנשים שאובחנו עם סרטן השד יעברו ניתוח, כ-75% יקבלו הקרנות וכמעט 60% יעברו כימותרפיה. יתרה מכך, ההתקדמות בטיפולים בסרטן השד הובילה למספר גדל והולך של שורדות סרטן השד. עם זאת, בעוד שהטיפולים יצרו אוכלוסייה גדולה יותר של שורדות סרטן השד, ההשפעות של טיפולים אלו מובילות לרוב להזדקנות מואצת, המשפיעה על הבריאות הכללית של השורדות.
[*** כך שהמושג שורדות מקבל משמעות אחרת ***]

היא מסבירה שכדי להבין טוב יותר כיצד ביטוי גנים קשור להזדקנות משתנה לאורך זמן, הם ערכו ניתוח אורך של שנתיים של נשים שאובחנו עם סרטן השד. הם מדדו שינויים בביטוי הגנים הקשורים להזדקנות בדגימות דם שנאספו לפני ואחרי הטיפולים בסרטן השד.
בעזרת טכניקות מינוף רצף RNA, הם בחנו את ביטוי הגנים בתאי הדם של החולים וכן את ההזדקנות התאית, התהליך שחלק מהתאים עוברים בו הם מפסיקים להתחלק, אך לא מתים. המכונה "תאי זומבי". יש לציין כי הגנים הלוכדים הזדקנות תאית ואותות דלקתיים מתאי זומבים אלה הראו שהם מזדקנים מהר מהרגיל. הצוות גם ראה תגובות בגנים שמתבטאים כאשר ה-DNA ניזוק.

"התוצאות מצביעות על כך שלנשים שמקבלות טיפול בסרטן השד יש דפוס של ביטוי גנים המצביע על פגיעה ב-DNA מוגבר ודלקת, שיכולים להיות יעדים חשובים להחלמה מסרטן ולאיכות חיים טובה יותר בהישרדות"

הצעדים הבאים של הצוות הם להמשיך ולחקור סמנים ביולוגיים ואת קצב ההזדקנות שלה כדי שניתן יהיה להבחין האם לאותות ההזדקנות יש השפעה ארוכת טווח על הגיל הביולוגי ולקבוע בצורה מדויקת יותר את הגורמים המשפיעים על הזדקנות זו. המטרה הסופי שלהם היא למצוא דרכים לשפר את ההישרדות, לא רק במונחים של שנות חיים, אלא גם באיכות החיים ובבריאות הכללית.
www.insideprecisionmedicine.com/common-treatments-not-just-chemotherapy-may-accelerate-aging-in-breast-cancer-survivors/

ראו גם: "כימותרפיה – עוד אמת התגלתה"

האפשרויות של תזונה ורכיבי תזונה?

• אחד הרכיבים החשובים ביותר במניעת סרטנים באופן כללי ובמיוחד סרטן השד הוא ויטמין די. זה דבר ידוע שויטמין די מונע סרטן שד ואף מומלץ על ידי הרופאים.
  התמונה לקוחה מהאתר www.vitamind.co.il
  לפי הגרף ניתן לראות ככל שרמות ויטמין הדי בדם עולה כך הסיכון יורד… אם מעלים ויטמין די ושומרים על ערכים מעל 50 הסבירות לחלות יורדת ל- 5%, ואם עוברים את ה-60 הסיכון יורד גם ל- 4%. אבל בהחלט רצוי להעלות את הרמות במקרים של סרטן כמה שיותר גבוה…
  באתר מוצגים עוד מאמרים שמסבירים את הקשר בין סרטן השד לויטמין די.
  להלן מספר מחקרים נוספים, שמראים כמה ויטמין די חשוב במניעת סרטן השד [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15][16][17] גם בשילוב עם כימו [18].

ויטמין די חשוב גם במניעת גרורות, שהן אחת הסיבות העיקריות לתמותה מסרטן השד.
ויטמין די כמובן מיוצר על ידי חשיפה לשמש וחשיפה לשמש נמצאה קשורה לירידה בסיכון לסרטן השד.

אילו עוד דברים יכולים לעזור למנוע ולטפל בסרטן השד?
החלק של המיקרוביום

בגוף האדם (במיוחד במעיים) מעריכים שיש עשרות טריליונים (ויותר) של חיידקים והם יכולים להגיע עד 3% ממשקל הגוף. למעשה מדברים על כך שיש יותר חיידקים מסך כל תאי האדם. כמו כן ישנם גם אלפי סוגים שונים של זנים ולכל אדם יש קומבינציה שונה של זנים.
המיקרוביום הוא אחד השחקנים המפתיעים שהולכים ותופסים מקום של כבוד בכל הקשור למחלות. והקשר הזה עמוק בהרבה ממה שחושבים. כשהמיקרוביום שלנו יוצא מאיזון (מה שנקרא "דיסביוזיס"), הוא יכול להשפיע על המון תהליכים בגוף. למשל, הוא יכול להשפיע על האופן שבו הגוף שלנו מנהל אסטרוגן – וזה קריטי, כי אסטרוגן קשור באופן ישיר לסוגים מסוימים של סרטן השד. בנוסף, חוסר איזון בחיידקי המעיים יכול להוביל לדלקת כרונית ולבלגן במערכת החיסון, וזה, כמו שאנחנו יודעים, לא סביבה טובה למנוע התפתחות של מחלות, כולל סרטן.

מחקר שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition צולל בדיוק לקשר הזה! החוקרים רצו לדעת: האם התזונה שלנו, זו שמזינה את חיידקי המעיים שלנו, קשורה לסיכון לסרטן השד.
החוקרים לקחו נתונים של מעל 6,000 נשים בוגרות מכל רחבי ארה"ב, ובדקו מה אכלו. כדי להבין איך התזונה שלהן משפיעה על המיקרוביום, הם השתמשו בכלי חדש וסופר מעניין שנקרא "מדד תזונתי לבריאות המיקרוביום" (DI-GM).

והתוצאות? מרתקות! המחקר הראה שמי שהקפידה על תזונה "חברותית" יותר למיקרוביום שלה, עם ציוני DI-GM גבוהים יותר, הייתה בסיכון נמוך יותר לסרטן השד! במספרים פשוטים:

• עבור כל עלייה בנקודה אחת בציון ה-DI-GM, הסיכון לסרטן השד ירד ב-6%.
• נשים שהיו בקבוצה עם הציון הגבוה ביותר ב-DI-GM (6 נקודות ומעלה) נהנו מסיכון נמוך ב-33% לסרטן השד, בהשוואה לאלו עם הציונים הנמוכים ביותר. זו ירידה משמעותית מאוד!
• הקשר המגן של דיאטה מיטיבה למיקרוביום וסיכון מופחת לסרטן השד נצפה בכל קבוצות הנשים שנבדקו – צעירות ומבוגרות יותר, ממוצאים שונים, עם הרגלי עישון ושתייה שונים, ובמגוון משקלים. יחד עם זאת, ההשפעה נראתה בולטת במיוחד (עם ירידה גדולה יותר בסיכון) בקרב נשים בגילאי 60 ומעלה (עם ירידה של כ-43% בסיכון), וכן בקרב נשים שאינן מעשנות, או כאלו עם BMI גבוה.

המחקר הזה הוא תזכורת חזקה נוספת: הבחירות התזונתיות הן כלי עוצמתי בידיים שלכן למניעת מחלות, ובמיוחד סרטן השד.

ועכשיו נחבר את הממצאים הללו עם מחקרים שמציגים השפעות חיוביות על סרטן השד:

1. תזונה מבוססת צומח – סרטן השד
   תזונה מבוססת צומח (פלבנואידים) – מחלות לב וסרטן.
   • פירות:
     • רימונים.
     • פירות יער (אוכמניות, פטל,תותים) [1][2][3].
     • גוג'י [1].
   • ירקות
     • שום [1][2].
   • אגוזים [1].
   • נוגדי חמצון
     • רזברטרול [1][2][3][4][5][6].
     • קוורצטין [1][2][3][4][5][6].
     • אנתוצינינים (כחולים, סגולים, אדומים) [1].
     • סולפוראפן (מצליבים) [1][2][3][4][5][6][7].
     • אינדול-3קרבינול indol-3-carbinol (מצליבים) [1][2][3][4][5].
     • קרוטנואידים (בטא קרוטן, ליקופן', לוטאין, אסטזנטין) [1][2][3].
     • ויטמין סי [1][2][3].
     • אפיגנין (פטרוזיליה, סלרי, ארטישוק ואורגנו) [1].
   • סיבים תזונתיים.
     • מחקר מקיף וחדיש מסוג מטא-אנליזה שפורסם במהדורת יולי 25 בכתב העת Nutrition Reviews שופך אור נוסף על תפקיד התזונה בסיכון לסרטן השד, תוך דגש על השפעת פחמימות וסיבים. מטרת המחקר הייתה לדייק את הערכות הקשר בין גורמים תזונתיים אלו לסיכון למחלה, תוך איסוף נתונים מכ-2.2 מיליון נשים בסיכון (מתוכן 79,777 אובחנו עם סרטן השד) ממחקרי קוהורט פרוספקטיביים עד ינואר 2024. הנשים חולקו ל-4 קבוצות של רמות צריכה כאשר הקבוצה עם הצריכה הגבוה צרכה 21-30 גרם ליום והנמוכה צרכה 8-13.2 גרם ליום.
       התוצאות העיקריות של המחקר מציגות תמונה מורכבת אך ברורה:
       הקבוצה עם הצריכה הגבוהה ביותר היתה בסיכון נמוך יותר לסרטן השד ב- 7% לעומת הקבוצה עם הצריכה הנמוכה. כמו כן ראו השפעה הרבה יותר חזקה בנשים לפני גיל המעבר שם צריכת סיבים תזונתיים נקשרה לסיכון מופחת משמעותית של 22% לסרטן השד. ממצא זה מדגיש את הפוטנציאל הייחודי של סיבים כגורם מגן בתת-קבוצת אוכלוסייה זו.
       המחקר גם מציג את הקשר בין אינדקס גליקמי (GI) גבוה (מזונות המעלים במהירות ובעוצמה את רמות הסוכר בדם) לסיכון גבוה יותר לסרטן השד ב-5%. משמעות הדבר היא שמזונות כמו סוכרים מוספים ופחמימות מזוקקות, המובילים לעלייה חדה ברמות הסוכר והאינסולין, עשויים לתרום לסיכון המוגבר. והסיבים הם חלק עיקרי שמורד במזונות אלה.
       המנגנונים המוצעים התומכים בקשרים אלו כוללים:
       השפעת סיבים על המיקרוביום והורמונים: סיבים תזונתיים מזינים את חיידקי המעיים המועילים, מה שיכול להשפיע לטובה על המטבוליזם, מערכת החיסון ואף על ויסות הורמונלי (כמו אסטרוגן) – במיוחד בנשים צעירות יותר.
       השפעת פחמימות בעלות GI גבוה: מזונות אלה עלולים להוביל לתגובת אינסולין מוגברת ודלקת כרונית, גורמים שיכולים להגביר את הרגישות לסרטן ואף לקדם התפתחות גידולים.
       ממצאים אלו מחזקים את החשיבות של בחירות תזונתיות מושכלות, תוך התמקדות בהפחתת מזונות בעלי GI גבוה והעשרת התזונה בסיבים, כחלק מאסטרטגיה רחבה יותר למניעת סרטן השד.
     • מחקרים נוספים שמראים קשר בין סיבים לסרטן השד [1][2][3][4].
2. צמחי תבלין ומרפא
   • כורכום [1][2][3][4][5][6][7][8][9].
   • ג'ינג'ר [1][2].
   • קצח [1][2][3][4][5].
   • תה ירוק [1][2].
   • ליקוריץ (שוש קרח) [1][2][3].
   • גדילן [1][2].
   • זעפרן [1] גם עקב קרינה אלקטרומגנטית [2].
   • הל.
   • אסטרגלוס.
   • אשווגנדה.
   • היביסקוס [1].
3. פקטין [1].
4. פטריות
   • ריישי [1][2][3][4]
   • זנב תרנגול הודו [1].
5. אומגה 3 צמחי וגם ממקור ימי.
6. שמן זית
7. יוד.
8. סלניום [1][2][3].
9. פיטואסטרוגנים (סויה, פשתן).
10. הקשר בין מיקרוביום לסרטן השד וגרורות.
    השפעת המיקרוביום על מערכת החיסון לרבות סרטן במגוון מנגנונים.
11. מחקר תצפיתי שפורסם במאי 23 בג'ונל JAMA Network Open בחן 1,340 נשים עם סיכון גבוה לסרטן השד ומצא שההיענות הקולקטיבית החזקה ביותר להמלצות אורח חיים למניעת סרטן (שמירה על משקל גוף תקין; פעילות הגופנית; אכילת מגוון צבעוני של ירקות, פירות והרבה דגנים מלאים; הגבלת בשר אדום ומעובד, מזון מהיר ומזון מעובד מאוד אחר; הימנעות או הגבלת משקאות ממותקים; הימנעות או הגבלת צריכת אלכוהול למשקה אחד או פחות ביום; הימנעות מעישון סיגריות) הייתה קשורה להפחתה משמעותית בהישנות המחלה ובתמותה. המטופלים עם ציוני אינדקס אורח חיים הגבוהים ביותר לעומת הנמוכים ביותר חוו ירידה של 37.0% בהישנות המחלה וירידה של 58.0% בתמותה.

• מחקר ממרץ 2020 מהג'ורנל הרפואי Frontiers in Bioscience שמאשש את כל אלה:
  Role of natural compounds in preventing and treating breast cancer
  Quercetin. Tetrandrine. Curcumin. Silibinin Thymoquinone, Resveratro. Honokiol. Diosgenin. Genistein. Garcinol
• ויש גם קומבינציות שעושות את הטיפול לעוד יותר יעיל
  http://www.bioscience.org/2020/v12s/af/544/fulltext.htm
• מאמר סקירה: פוליפנולים, כורכומין, EGCG, Indole-3-Carbinol, לענה (Artesunate), ג'ינג'ר, ביופלבנואידים, מור, סולפוראפן, ויטמין די, פטריות [1].

ועוד דבר שחשוב לאורח חיים בריא, מניעת מחלות לרבות סרטן – פעילות גופנית

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים