אנשים בסיכון גנטי גבוה לסרטן המעי הגס מפיקים יותר מאורח חיים בריא

סרטן המעי הגס נמצא במקום השלישי בשכיחותו מבין הסרטנים השונים ובמקום השני בעולם המערבי לרבות ישראל בסיבת המוות סרטן.
גורמי הסיכון על פי הרפואה הקונבנציונלית הם: גיל (80% מהחולים הם מעל גיל 60), מיקום גאוגרפי למשל מדינות מערביות, הימצאות פוליפים טרום סרטניים^[1], היסטוריה משפחתית, מחלות מעי דלקתיות ובסוף גורמים סביבתיים כמו בשר אדום ומזון מעובד שמכיל תוספי מזון [2][3][4], הרבה סוכר ועוד.

אם היו שואלים אותי אני הייתי משנה את סדר ההיררכיה של הדברים, מהסיבה שהאחרון הוא היחיד שמשפיע באופן ישיר על שאר גורמי הסיכון שהם בעצם תוצאות של אותם אורחות חיים. כמו כן… לא מצויין מה הם ה"ועוד", בטוח שיכלו לחדד ולרשום דברים נוספים כמו:

• מזון שמכיל חומרי הדברה [1][2][3][4][5][6][7][8].
• מזון שמכיל חומרים רעילים אחרים מתעשיות מזהמות כמו פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFASs).
• מזון ומים שמכילים פלסטיק.
• תרופות שמשנות לרעה את הרכב המיקרוביום ליותר דלקתיים כרוניים ובמיוחד אנטיביוטיקה.
• מוצרי חלב.
• שומנים מעובדים [1].
• שינויים בשעון הצירקדי – מיקרוביום.

כל אלה הוכחו כמעלי סיכון לכל אותם גורמי סיכון, והגיוני ביותר שייצרו את הסרטן במיוחד במקום שחומרים אלה נמצאים ברמות הכי גבוהות ולאורך הזמן הרב ביותר והיומיומי – שכן כל מה שלא נספג לדם. נמצא במעי.

החלק הגנטי תמיד קיים במשוואה. אבל גנטיקה איננה גזירת גורל!

במחקר שפורסם במאי 21 בכתב העת The American Journal of Clinical Nutrition החוקרים ניתחו נתונים של משתתפי מחקר UK Biobank
בניתוח נקבעו ציוני אורח חיים של לא בריאים, בינוניים ובריאים על פי יחס המותניים עד הירך, הפעילות הגופנית, זמן הישיבה, צריכת בשר מעובד ואדום, צריכת ירקות ופירות, צריכת אלכוהול ושימוש בטבק. החוקרים בנו ציוני סיכון פוליגניים באמצעות וריאנטים גנטיים הקשורים לסיכון לסרטן המעי הגס שזוהו במחקרים גנטיים גדולים לאחרונה, כולל יותר מ -120,000 משתתפי המחקר.
החוקרים העריכו כי שמירה על אורח חיים בריא קשורה לירידה של כמעט 40% בסיכון לסרטן המעי הגס בקרב אלו עם סיכון גנטי גבוה לפתח את המחלה. האחוז ירד לכ- 25% בקרב אנשים בסיכון גנטי נמוך לסרטן זה. אנשים עם סיכון גנטי גבוה ואורח חיים לא בריא היו בסיכון גבוה פי שלושה לאבחון כחולי סרטן המעי הגס מאשר לאנשים עם סיכון גנטי נמוך ואורח חיים בריא.
החוקרים סיכמו:

"אנשים עם ציון סיכון פוליגני גבוה לסרטן המעי הגס עשויים להרוויח יותר במניעת המחלה על ידי הנהגת אורחות חיים בריאים מאשר אלו בסיכון גנטי נמוך יותר"

אני לא יודע מה אתם חושבים על המסקנה הזו של החוקרים… לי זה מרגיש כאילו לגנטיקה אין כמעט משמעות אם אנחנו שומרים על אורח חיים בריא ומפסיקים לעשות את הדברים הלא בריאים שההורים שלנו וההורים שלהם החדירו לנו ליום יום.
ולכן אני תמיד אומר… אם נמשיך לאכול ולהתנהג כמו ההורים שלנו, יש סבירות גבוה שנהיה חולים במה שהם וזה דו כיווני.

אמנם הזכרתי את נושא המיקרוביום, אבל מרגיש צורך לחזור אליו. הרכב החיידקים הוא סופר קריטי לכל מה שמתחולל במעיים. כל מה שנמצא מזיק להרכב החיידקים נמצא גם מעלה סיכון למחלות מעי דלקתיות ולסרטן המעי. לכן חייבים לתת להם חשיבות.

חייבים לסלק את הגורמים מחיי היומיום יום מצד אחד. והמצד השני לטפח אותם עם מזונות פרהביוטיים מקרים מסויימים שווה לבחון תיסוף של פרוביוטיקה [1][2][3][4][5] ופוסטביוטיקה (כמוסות המכילות רכיבים אותם מייצרים החיידקים לטובת בריאות המעי כגון SCFAs).

דברים נוספים ששיתפתי שנמצאו מונעים ומטפלים בסרטן המעי הגס:

• תזונה עשירה מבוססת צומח.
  • שני מחקרים של אוניברסיטת פלינדרס מיולי 24 ומנובמבר 24 מרחיבים את הראיות הקיימות לכך שתזונה עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, דגים, וקטניות בדומה לתזונה הים תיכונית תוך הגבלת צריכת סוכרים מזונות מהחי, מזון מהיר, דגנים מזוקקים, אלכוהול ומשקאות ממותקים עשויה להגן מפני הסיכון לסרטני מערכת העיכול (GI) – כולל סרטן הוושט, הקיבה, הלבלב, המעי הדק, המעי הגס ופי הטבעת – כמו כם לשפר את התוצאות של מחלות אלו.
    סרטנים אלה מציינים החוקרים, אחראים ל-1 מכל 4 מקרי סרטן ול-1 מכל 3 מקרי מוות מסרטן ברחבי העולם.
    ממצאי המחקר הראשון הראו 12-15% ירידה בסיכון לסרטני המעי בין השליש העליון לשליש התחתון (יותר מהחי, יותר מיובג ויותר מסוכר). ממצאי המחקר השני (מטא אנליזה) הראו שצרכני פירות ירקות, דגנים מלאים וקטניות הורידו סיכון ב-8% לסרטני המעי ובקבוצה הלא בריאה (מזונות מהחי, מעובדים ומסוכרים) העלו סיכון ב-14% לסרטני המעי.
    החוקרים מציינים שמזונות עתירי סיבים כמו פירות וירקות עשירים בנוגדי חמצון, פיטוכימיקלים ושומנים בריאים המקדמים בריאות כללית, קידום חיידקי מעיים מועילים והפחתת דלקת ושכל אלה צריכים להיות חלק בלתי נפרד מהתזונה של כולם.
  • תזונה עשירה בפירות, ירקות, קטניות ואגוזים.
    • רימונים, אבטיח, משפחת המצליבים לרבות ברוקולי, אגוזי מלך, אגוזי לוז, שעועית.
  • תזונה עשירה בנוגדי חמצון
    • פלבנואידים [2].
      • אנתוציאנינים (פירות אדומים, כחולים, סגולים ושחורים) [1].
      • רזברטרול (ענבים ירוקים ואדומים, קקאו, בוטנים, אוכמניות, חמוציות).
      • הספרידין/ הספריטין (פירות הדר) [1].
    • ליקופן (עגבניות, אבטיח, גויאבה אדומה, אשכולית אדומה, גמבה ופפאיה) [1].
    • לוטאולין ואפיגנין (סלרי, תרד, ארטישוק, פטרוזיליה, כוסברה, בזיליקום אורגנו) [1].
    • חומצה פרולית (נוגד חמצון), נמצאת בשפע במזונות צמחיים – בדפנות תאי הצמח.
      מחקר שפורסם בנובמבר 24 בכתב העת Food & Medicine Homology בחן את ההשפעה של חומצה פרולית על עיכוב שגשוג תאים, נדידת תאים ואפופטוזיס (מוות תאי על רקע שברים ב-DNA) על תאי סרטן המעי הגס בשלבים מתקדמים שונים של המחלה. המחקר גם בחן את מסלולי האיתות הקשורים לכך. כל זאת לאור הצורך הקריטי באמצעי מניעה חדשים ומחקרים קודמים שהראו את היכולות האנטי סרטניות של חומצה פרולית.
      לחוקרים גם היה חשוב להבין את המנגנונים שבאמצעותם חומצה פרולית פועלת על תאי סרטן.
      החוקרים מצאו כי חומצה פרולית הפחיתה משמעותית את כדאיות התא בכל שלושת שורות התאים באופן תלוי מינון. מבחנים נוספים אישרו כי חומצה פרולית דיכאה ביעילות את צמיחת התאים ושגשוגם. בנוסף, חומצה פרולית הגבירה את הוויסות של גנים מדכאי גידולים המקדמים אפופטוזיס (p53 ו-p21), שהם מרכזיים בהתחלת אפופטוזיס. במקביל נמנעה הגירת תאים (גרורות) ושופרה יכולת ריפוי הנגעים.
      החוקרים מציגים את המגנונים המכניים.
      החוקרים הדגישו את המשמעות של ממצאים אלה, וכתבו: "המחקר שלנו מספק הבנה עמוקה יותר של האופן שבו חומצה פרולית מכוונת לתאי סרטן המעי הגס בשלבים מתקדמים שונים. ידע זה חיוני לפיתוח אסטרטגיות תזונה יעילות שמטרתן מניעת סרטן המעי הגס". וסיכמו שתוצאות מחקר זה מצביעות על כך ששילוב מזונות עשירים בחומצה פרולית בתזונה יכולה לשמש אסטרטגיה מבטיחה למניעת סרטן המעי הגס, תוך שימת דגש על תפקידן של תרכובות טבעיות במלחמה בסרטן.
      https://bioengineer.org/ferulic-acid-a-potential-weapon-in-the-fight-against-colon-cancer/
    • תזונה עשירה בצמחים/עשבי תבלין
      • כורכום [2].
      • ג'ינג'ר.
      • קצח.
      • גדילן.
      • מורינגה.
      • זעפרן.
      • ספירולינה.
    • תזונה עשירה בשומנים בריאים – שמן זית, אומגה 3.
    • תזונה עשירה בויטמינים ובמינרלים כמו מגנזיום וסלניום [1][2][3][4], ויטמינים כמו ויטמין D (סעיף 1), ויטמין E, ויטמין B1 (תיאמין), B2 (ריבופלבין), B7 (ביוטין) (B7) ו-B9 (פולאט) [5][6][7][8].
    • תזונה עשירה בסיבים תזונתיים.
• תוספי תזונה וחליטות (מעבר למצוינים בצמחים/עשבי תבלין):
  • אסטזנטין.
  • פטריות ריישי.
  • אסטרגלוס.
  • תה ירוק.
  • היביסקוס [1].
  • לענת המדבר [1].
• חשיפה לשמש.
• פעילות גופנית.

להבנה שגנטיקה זה רק תירוץ של הרפואה כשאינם יודעים מה לעשות היכנסו
להבנת המושג אפיגנטיקה, שהיא הגנטיקה האמיתית, היכנסו.
ולקשר בין תזונה – גנטיקה ואפיגנטיקה.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים