הפחד ממלנומה – האם להחשף לשמש?

הקיץ כבר בפתח ונושא השמש מאוד חשוב עכשיו להבנה ולכן אני רוצה להתמקד בתופעות הקשורות לשמש.

ראשית נבין קצת יותר על העור.

• אפידרמיס – השכבה העליונה של העור (החיצוני)
• קרטינוציט (keratinocyte) הוא התא העיקרי, המהווה כ-90% מהתאים. הוא נקרא על שם חלבון הקרטין שמייצר. הקרטין מגן על העור מפני חדירת מים, אור, חום, חיידקים וכימיקלים רבים.
• מלנוציטים – התאים הנמצאים בחלק התחתון של האפידרמיס. כאשר המלנוציטים פוגשים בקרני השמש, הם מייצרים מלנין.
• מלנין הוא הפיגמנט החום-שחור. זו הסיבה שיוצאי אפריקה הם כהי עור והם גם בדרגת סיכון נמוכה להיפגע מקרני השמש. המלנין בולע קרינה באורכי גל קצרים (בעיקר קרינה על-סגולה, זו שנחשבת למסרטנת) ובכך מגן על הגוף מפני הקרינה. ככל שאדם נחשף יותר לאור השמש, כך מפרישים המלנוציטים יותר מלנין והופכים את העור לכהה; זהו המקור של תופעת השיזוף

קולטים את הגאונות של הטבע בהקשר של העור ביונקים בינם בני האדם???

אם נחשפים לשמש ברמה יומית מבוקרת ולא רק בקיץ בים, הגוף מייצר הגנה טבעית מפני קרינת השמש ה"מזיקה".

מהיכן מגיע הפחד מהשמש?

הפחד מהשמש נובע מארגוני הבריאות והאגודות למניעת סרטן שחוששים מפני סרטן העור במיוחד מלנומה (סרטן של המלנוציטים), שיכול להיות מסוכן, כי יש אנשים שמתים ממנו. אז הפתרון המוצע שלהם הוא מניעת חשיפה לשמש ולמרוח את הגוף בתכשירים מלאים בחומרים מתועשים ולא טבעיים שנשארים בדם גם אחרי 24 שעות מהמריחה.

מדוע הם מתייחסים רק לשמש??!!

בואו נראה לאילו דברים אותם ארגוני בריאות לא ממש מתייחסים אם בכלל בקשר למלנומה:

מאגרים של ויטמין די בדם מונעים היווצרות סרטן עור ומשפרים פרוגנוזה של מלנומה. ולמי שעדין לא יודע השמש היא המקור הטוב ביותר לייצור וספיגה של ויטמין די וחוקרים בלתי תלויים גם מבינים שאי חשיפה לשמש מסוכנת פי 2 למות בטרם עת מאשר חשיפת יתר (שריפה). אבל רק כדי להוריד מהדאגות. גם תיסוף שלו נצפה מוריד סיכון וחשוב למצבים של מלנומה.
למשל מחקר, שנערך בשיתוף פעולה בין אוניברסיטת Eastern Finland ובית החולים האוניברסיטאי Kuopio ופורסם בדצמבר 22 בג'ורנל Melanoma Research, כלל כמעט 500 אנשים עם סיכון מוגבר לסרטן העור.
המחברים מציינים שויטמין D ממלא תפקיד מפתח בתפקוד התקין של גוף האדם והקשר בין ויטמין D וסרטני העור נחקר רבות בעבר, אך מחקרים אלו התמקדו בעיקר ברמות הסרום של קלציפדיול שעל פי החוקרים אינם מספקים מידע על חילוף החומרים של ויטמין D בעור האדם ולכן הממצאים לא תמיד היו עקביים בקשר לסרטני העור.
המחקר הנוכחי נקט בגישה שונה: 498 חולים בוגרים שהוערכו כבעלי סיכון מוגבר לסרטן עור, כגון קרצינומה לסוגיה ומלנומה גויסו. רופאי עור ותיקים ניתחו בקפידה את מידע הרקע וההיסטוריה הרפואית של החולים ובחנו את עורם. רופאי העור גם סיווגו את החולים לקבוצות סיכון שונות לסרטן העור: סיכון נמוך, סיכון בינוני וסיכון גבוה. בהתבסס על השימוש שלהם בתוספי ויטמין D דרך הפה, חולקו החולים לשלוש קבוצות: לא משתמשים, משתמשים מזדמנים ומשתמשים קבועים. רמות קלציפדיול בסרום נותחו במחצית מהחולים ונמצאו תואמות את השימוש שדווח על עצמו בוויטמין D.
ממצא מרכזי של המחקר הוא שהיו פחות מקרים של מלנומה בקרב משתמשים רגילים של ויטמין D מאשר בקרב לא משתמשים, וכי סיווג הסיכון לסרטן העור של משתמשים רגילים היה טוב בהרבה מזה של אלה שאינם משתמשים. ניתוח 'רגרסיה לוגיסטית' הראה כי הסיכון למלנומה בקרב משתמשים רגילים הופחת ביותר מחצי (55%), בהשוואה לאלו שאינם משתמשים.
הממצאים הצביעו על כך שגם למשתמשים מזדמנים של ויטמין D יש סיכון נמוך יותר למלנומה מאשר למשתמשים שאינם משתמשים.
מאמרים נוספים המראים את הקשר לויטמין די [1][2][3][4][5][6][7][8].

כמה רופאים אתם מכירים שימליצו להעלות רמות של ויטמין די?

האם גם שמעתם פעם איזה שהוא רופא שממליץ לא לקחת תרופות מסוימות שמעלות סיכון למלנומה?! זה כנראה כי הוא לא יודע או כי זה לא משרת את האינטרסים של חברות התרופות והתמלוגים עליהן.
אז הנה כמה דוגמאות לתרופות שנמצאו מעלות סיכון למלנומה.

• סטטינים [1][2][3].
• סילדנפיל (ויאגרה ושות') נמצא מעלה סיכון למלנומה [1].
• תרופות לשינה שמכילות אסזופיקלון (לונסטה), זלפלון (סונטה), זולפידם (אמביאן, סטילנוקס), זופיקלון (אימובן) נמצאו מעלות סיכון למלנומה [1].
• תרופות לשיתון ויתר לחץ דם (דיזותיאזיד) [1].
• אנטיביוטיקה ולמעשה כל תרופה שמשנה לרעה את הרכב המיקרוביום.

האם ארגוני הבריאות מונעים מאיתנו חומרי הדברה לרבות גליפוסאט? כי גם הם מעלים סיכון למלנומה [1][2][3][4][5][6][7].

האם רופאים מבקשים להמנע מפרבנים השכיחים במוצרי קוסמטיקה ותרופות? כי גם הם מעלים סיכון למלנומה [1].

האם רופאים מבקשים להמנע מנגזרות שונות של PFAS ו-BPA? כי גם הם מעלים סיכון למלנומה.

האם שמעתם פעם רופא שאומר לכם להפסיק לצרוך מוצרים מהחי כי הם מעודדים סרטן לרבות מלנומה [2]? דגים? או לכל הפחות להוריד באופן משמעותי?

אף מילה!!! רק שמש!!!

מלנומה אבחנות יתר

*** תוספת מרץ 24 – מלנומה אבחנות יתר
מאמר של 'נשיונל ג'יאוגרפיק' סיקר את המידע לגבי מלנומה, רמת מסוכנותו והאבחנות יתר שנעשות.
הם פותחים את המאמר בעובדה שאבחנות המלנומה עלו בצורה חדה עם השנים, אך שיעורי התמותה הכלליים נותרו קבועים, סימן לכך שבאמת אין מגיפה של סרטן העור, אלא שחולים מאובחנים יתר על המידה.
מדי שנה נאמר ליותר מ-80,000 אמריקאים שיש להם מלנומה. אם זה נשמע הרבה, זה בגלל שהמספרים גבוהים פי שישה ממה שהיו לפני 40 שנה. אבל במקום לנבוע מגורמי סיכון סביבתיים מוגברים או גילוי יסודי יותר, מומחים מייחסים יותר את הקפיצה לאבחון יתר כפי שהוצג במחקר שפורסם בינואר 24 בכתב העת BMJ Evidence-Based Medicine. המחקר מוסיף לראיות המצטברות שרוב האנשים בארצות הברית מקבלים אבחנות מלנומה שלא לצורך. המחקר מצביע על כך שלמרות שתאים שנלקחו לביופסיה עשויים להיראות לא נורמליים תחת המיקרוסקופ, לא סביר שהם יובילו לבעיות בריאות נוכחיות או עתידיות.

"אני לא חושב שאנשים מבינים את ההיקף הפוטנציאלי של כמה מלנומה מאובחנת יתר על המידה. זה די מדאיג", אומר המחבר הראשי Adewole Adamson, רופא עור בבית הספר לרפואה שלאוניברסיטת טקסס. "אתה תופס גידולים שלעולם לא היו גורמים נזק."

החוקרים מסכמים כי 65% מהנשים הלבנות ו-50% מהגברים הלבנים מאובחנים יתר על המידה לאחר שהשוו את שיעורי התמותה הכוללים עם הסיכון לכל החיים לקבל אבחנה של מלנומה. המחקר הוגבל לאנשים לבנים, קבוצה בסבירות גבוהה יותר לפתח את המחלה.
הקטגוריה הגדולה ביותר של אבחוני יתר, יותר מ-85%, התרחשה עם השומות הדקות ביותר בשכבה החיצונית ביותר של העור, המכונה שלב 0 או סרטן situ.
אבחון יתר הוא אחת הבעיות המזיקות והיקרות ביותר ברפואה, לפי מאמר מערכת שפורסם ב-2018. הסיבה לכך היא שהיא מובילה לטיפולים מיותרים, עם העלויות הכספיות וההצטלקות הנובעת מכך. חולים שאובחנו כסובלים ממלנומה לא יוכלו לקנות ביטוח חיים. ואנשים שלומדים שיש להם סרטן חווים לעתים קרובות פחד אינטנסיבי שיכול להימשך כל החיים.

"מטופלים מדברים על הפחד שלהם למות, הפחד מהשמש, הפחד שהסרטן יחזור. חלקם מקבלים החלטות דרסטיות אם הם עומדים להתחתן או להביא ילדים לעולם. אנחנו פוגעים במספר לא מבוטל של אנשים"

החוקרים מסבירים כי מלנומה היא הצורה המסוכנת ביותר של סרטני העור, מכיוון שבשלבים מאוחרים יותר היא עלולה להתפשט בכל הגוף ובאחוז קטן מהמקרים להוביל למוות.
כאשר רופאי עור מבחינים בשומות על מטופל שהם לא בטוחים לגביהם, הם לוקחים ביופסיה ושולחים אותה לפתולוג שסוקר את התאים תחת מיקרוסקופ בעל עוצמה גבוהה. אם האבחנה חוזרת כסרטן, החולה חוזר לרופא כדי להסיר את כל הגידול ואזור קטן סביבו. "זהו ניתוח גדול יותר עם צלקת גדולה יותר מאשר דגימת הביופסיה". כלומר במקרים רבים, אבחון מלנומה הוא שיפוט של פתולוגים. החוקרים מסבירים כי "בכל מערכת איברים – לא רק בעור – יש דברים שנראים כמו סרטן… מתחת למיקרוסקופ, אבל למעשה הם לא מתנהגים כמו סרטן", אומר Earl Glusac, חוקר דרמטופתולוגיה במרכז הסרטן של אוניברסיטת ייל, שפירט את חששותיו לגבי אבחון יתר של מלנומה לפני יותר מעשור.

מאמר סקירה מנובמבר 22 הגיע למסקנה שהסטנדרטים הקיימים אינם מצליחים להבחין כראוי בין גידולי העור שהם למעשה לא מזיקים. שרבים מהם אכן לא מזיקים תועדו במחקר שפורסם ביוני 23 שהסיק שאנשים עם מלנומה בתאי situ חיים יותר מאלה ללא האבחנה, מה שמצביע על "זיהוי משמעותי של מחלה בסיכון נמוך בקרב אנשים".
Glusac מאמין שסיבה מרכזית מאחורי העלייה באבחוני יתר של מלנומות מוקדמות היא שיותר אנשים נבדקים לסרטן העור; יותר שומות שנבדקות ונופלות לקטגוריה האפורה הזו. בנוסף, מסיבות שאינן ברורות, מוסכמות דרמטולוגיות שינו את גודל השומות שיש לבצע ביופסיה. אם בעבר רופאי עור הגבילו את הבדיקות לשומות בגודל מטבע של 10 סנט או יותר, ואילו כעת הם יבדקו שומות בחמישית מהגודל הזה.
Glusac מצביע גם על הבעיה ההולכת וגוברת של פתולוגים המכנים את הנגעים המוקדמים מלנומה כדי להימנע משיקולי רשלנות פוטנציאליים, שכן מלנומה היא אחת הקטגוריות המובילות של תביעות פתולוגיה.
הוא גם טוען שלא נערכו ניסויים קליניים כדי לתעד את היעילות של הבדיקות לאיתור סוגי סרטן מוקדמים אלו. פאנל של מומחים סיכם באפריל נגד המלצה על בדיקות סרטן עור רגילות לכולם.

קבוצות מסוימות, כמו הקרן לסרטן העור דוגלות בבדיקות עור שנתיות. האקדמיה האמריקאית לרפואת עור, המורכבת מאנשי מקצוע רפואיים, אינה נוקטת בעמדה זו, אך כן מעודדת את חבריה לערוך בדיקות תקופתיות בקרב הציבור הרחב בקהילות שלהם.

החוקרים מסכימים שאנשים צריכים לבדוק את העור שלהם ולפנות לרופא עור אם הם רואים כתמים חדשים או משתנים או מגרדים או מדממים. חשוב להעריך את הגידולים האלה עם ביופסיה, מכיוון שהרופא לא יכול לדעת אם זה סרטן פולשני רק על ידי התבוננות בו. אולם הם מבקשים שרופאי העור יהיו כנים עם מטופלים לגבי חוסר המדע מאחורי בדיקות גוף מלאות רגילות.
https://www.nationalgeographic.com/premium/article/melanoma-over-diagnosis

האפשרויות הטבעיות

אז התחלתי את הפוסט עם הצגת החשיבות של ויטמין די.
בפוסט: "ויטמין די – הספיגה הטובה ביותר, תפקיד השמש ואילו רכיבים יודעים להגן על העור מקרינת השמש" אני מציג גם רכיבי תזונה שמגנים על העור מבפנים ובכך מונעים מצבים של מלנומה, כמובן שניתן להרבות מהם כשכבר יש מלנומה. הפוסט גם מציג את חשיבות השמש במניעת מוות ממחלות בטרם עת ואיך לדעתי מומלץ להיחשף אליה.
המחקר המודרני מציע לנו להרחיב את המבט לגורמים פנימיים יותר. כלומר המניעה אינה רק עוסקת בגורמים חיצוניים כמו חשיפה לשמש, אלא גם בחוסן פנימי.

במידת הצורך לחזק את מערכת החיסון על ידי:

• תזונה מבוססת צומח – מיקרוביום
  מחקר סקירה מקיף שפורסם ביוני 25 בכתב העת המדעי Nutrients, בוחן עדויות מצטברות ממגוון רחב של מחקרים קיימים. הוא מתמקד בהשפעה של רכיבים תזונתיים ספציפיים, כגון סוגי שומנים, ויטמינים, מינרלים, נוגדי חמצון, תרכובות ביו-אקטיביות צמחיות, וכן תפקידו הקריטי של המיקרוביום של המעי, על תהליכים ביולוגיים המעורבים במלנומה.
  הסקירה כללה ניתוח וסינתזה של ממצאים ממחקרים אפידמיולוגיים, קליניים ומחקרי מעבדה, במטרה לשרטט תמונה הוליסטית של הקשרים בין תזונה, דלקתיות, עקה חמצונית, תפקוד מערכת החיסון ומיקרוביום המעי, לבין סיכון והתקדמות של מלנומה.
  הסקירה מזהה מספר צירים מרכזיים שדרכם תזונה משפיעה על מלנומה:
  • עקה חמצונית ונוגדי חמצון (חוסר איזון בין רדיקלים חופשיים להגנה נוגדת חמצון) משחקת תפקיד קריטי בהתפתחות והתקדמות מלנומה.
    • תזונה עשירה בנוגדי חמצון (ויטמינים C, E, פוליפנולים): מפחיתה עקה חמצונית על ידי נטרול רדיקלים חופשיים.
    • חומצות שומן אומגה 3: בעלות השפעות אנטי-דלקתיות ונוגדות חמצון.
    • מזונות מעובדים, פחמימות מזוקקות, שומנים רוויים: קשורים לעלייה בעקה חמצונית ודלקתיות, ומאיצים את התקדמות הגידול.
  • דלקתיות כרונית: מקדמת סביבה מדכאת חיסון בגידול, תומכת בצמיחת גידול, פלישה והתחמקות חיסונית.
    • השפעה תזונתית: רקמת שומן עודפת (קשורה לתזונה עשירה בשומנים רוויים, מזון מעובד, סוכרים מזוקקים): גורמת למצב דלקתי כרוני המקדם צמיחת גידול.
    • תזונה אנטי-דלקתית (פירות, ירקות, דגנים מלאים, אגוזים, זרעים, אומגה 3) מפחיתה יצור ציטוקינים פרו-דלקתיים ומשפרת את תפקוד מערכת החיסון.
    • פוליפנולים, פלבנואידים, קרוטנואידים (במזונות צמחיים): בעלי תכונות אנטי-דלקתיות חזקות.
    • חומצות שומן אומגה 3: בעלות השפעות מווסתות חיסון, מקדמות יצור חומרים אנטי-דלקתיים.
  • מודולציית מיקרוביום המעי: משפיע באופן מכריע על תפקוד מערכת החיסון ועל התקדמות סרטן. דיסביוזיס (חוסר איזון בחיידקי המעי) עשוי להשפיע על התפתחות מלנומה ועל התגובה לאימונותרפיה.
    • רכיבי תזונה משפיעים על הרכב חיידקי המעי. למשל, חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) המיוצרות על ידי חיידקי מעי מועילים, מקדמות ויסות חיסוני ומפחיתות דלקתיות. פרופילים מסוימים של מיקרוביום המעי (למשל, עשירים ב-Faecalibacterium ו-Ruminococcaceae) הקשורים לתגובה טובה יותר.
    • פירות וירקות: קשורים לסיכון נמוך יותר לסרטן, בזכות תרכובות ביו-אקטיביות כמו פוליפנולים, פלבנואידים וקרוטנואידים, וכן בזכות סיבים תזונתיים התומכים בבריאות המעי.
    • שומנים וחומצות שומן:
      יותר אומגה 3 (מדגים, זרעי פשתן, אגוזי מלך) פחות אומגה 6 מורידים סטטוס דלקתי ומגבירים פעילות אנטי-סרטנית, מפחיתות פוטנציאל גרורתי ומשפרות תפקוד חיסוני.
    • ויטמין D: משחק תפקיד בוויסות חיסוני ודיכוי גידולים. רמות נמוכות קשורות להתקדמות מחלה.
    • ויטמיני A, C, E וסלניום: בעלי פוטנציאל הגנה באמצעות תכונות נוגדות חמצון, שיפור תיקון DNA ותמיכה חיסונית.
    • תרכובות ביו-אקטיביות
      כורכומין (Curcumin):
      מחקרים מראים שלכורכומין יש תכונות חזקות נגד מלנומה. הוא פועל על ידי דיכוי מסלולי איתות (כמו NF-κB) המעורבים בדלקתיות, שגשוג תאים סרטניים ושרידותם. בנוסף, הוא מווסת עקה חמצונית על ידי הגברת פעילות אנזימים נוגדי חמצון בתאי מלנומה.
      ניסויים הראו שכורכומין מפחית את חיוניות תאי המלנומה, משרה מוות תאי (אפופטוזיס) ומדכא פוטנציאל גרורתי. הוא אף יכול לשפר את יעילות טיפולים קונבנציונליים.
      רזברטרול (Resveratrol): שנמצא בענבים, יין אדום ופירות יער יש השפעות אנטי-סרטניות רבות, כולל עיכוב שגשוג תאים סרטניים, השראת מוות תאי ודיכוי פוטנציאל גרורתי. אחד המנגנונים המרכזיים שלו הוא הפעלת מסלול Sirtuin 1 (SIRT1), שמדכא את צמיחת תאי המלנומה. הוא גם מפחית ציטוקינים פרו-דלקתיים ומפחית עקה חמצונית.
      סולפורפאן (Sulforaphane): איזותיוציאנאט טבעי המצוי בירקות ממשפחת המצליבים, כמו ברוקולי מראה פוטנציאל מבטיח במניעת מלנומה. הוא פועל על ידי הפעלת מסלול Nrf2, המשפר את ביטוי האנזימים נוגדי החמצון ומגן על התאים מנזק DNA הנגרם מעקה חמצונית. בנוסף, הוא מעכב מסלולי איתות תאיים שמקדמים שגשוג של תאי מלנומה ומקדם מוות תאי. הוא גם מדכא יצור ציטוקינים פרו-דלקתיים ויכול לשפר את יעילות האימונותרפיה.
      קוורצטין (Quercetin): פלבנואיד נפוץ המצוי בפירות וירקות כמו בצל, תפוחים ופירות יער. לקוורצטין תכונות אנטי-מלנומה מובהקות. הוא מעכב מסלולי איתות חיוניים לשרידותם, שגשוגם ופלישתם של תאי מלנומה. הוא גם בעל השפעות נוגדות חמצון חזקות ויכול להשרות עצירת מחזור התא בתאי מלנומה ומוות תאי. קוורצטין אף יכול לשפר את השפעת הכימותרפיה על ידי הגברת הצטברות התרופה בתאי מלנומה והגברת רגישותם למוות תאי.
      דפוסי תזונה מערביים (עשירים בשומנים רוויים, בשרים מעובדים, פחמימות מזוקקות): קשורים לדלקתיות מערכתית מוגברת, דיסביוזיס של חיידקי המעי וירידה ביעילות הטיפולים האימונותרפיים.
• צמחי מרפא ותבלין
  • כורכום [2][3][4].
  • אשווגנדה.
  • ריישי.
• שמנים וחומצות שומן
  • שמן זית.
  • אומגה 3 [2].
• נוגדי חמצון
  • אסטזנטין.
  • קוורצטין [2].
  • לוטאולין ואפיגנין (עשבי תיבול וירקות עליים כמו סלרי, ארטישוק, פטרוזיליה, כוסברה, בזיליקום ואורגנו) [2].
  • ויטמין סי [1][בעירוי 2].
• רכיבים נוספים שיודעים להגן על העור מבפנים תוכלו למצוא כאן וכאן.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים