סרטן צוואר הרחם – פפילומה

מבוא: סרטן צוואר הרחם

מתוך האגודה למלחמה בסרטן – 
מחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בקרב נשים בעולם, והשנייה בשכיחותה בקרב נשים במדינות מתפתחות. 
מחלה זו מופיעה בנשים באמצע החיים – מרבית המקרים מתגלים בנשים צעירות מגיל 50 – אך הסיכון קיים גם בגיל מבוגר יותר.
בישראל המחלה נמוכה בהשוואה למדינות רבות אחרות, ועומדת על חמישה מקרים ל-100,000 נשים.
גורמי הסיכון על פי הרפואה: נגיף הפפילומה, מערכת חיסון חלשה, סוכרת, ריבוי הריונות, עישון, גלולות למניעת הריון [1][2].
ההמלצה שלהם היא חיסון HPV. האם בטוח? האם יעיל? תבדקו אתם [1][2][3][4].

סיפור מקרה:

אמה, של Haley N. Ferguson שמתה בגיל 22 מסרטן צוואר הרחם לאחר שקיבלה את חיסון גרדסיל (בגיל 13), תובעת את חברת Merk יצרנית החיסון.
התלונה, בת 97 עמודים, מפרטת את ההיסטוריה של הזריקה, כולל טקטיקת ההפחדה של מרק והתמריצים הכספיים לדחוף חקיקה שתחייב את כל ילדי בית הספר לקבל את זריקת גרדסיל.
התובעים מציגים את הרווחיות המטורפת של התרופה שמסתכמות במיליארדים כל שנה. לדוגמה, ברבעון הראשון של 2024, מכירות החברה עלו ב-14% ל-2.2 מיליארד דולר ומטפסות, במיוחד בשוק הסיני.
התביעה קובעת כי מרק מציגה באופן כוזב את הזריקה בכך שטוענת כי היא מונעת סרטן צוואר הרחם למרות שאין מחקרים קליניים התומכים בכך. כמו כן המרכיבים המזיקים והמסוכנים הרבים שבזריקה מוסתרים ופרופיל הבטיחות גבוה. בדומה להרבה מאוד תכשירים אחרים של החברה שנמצאו מזיקים.
בתביעה נטען כי 'מרק' קידמה באופן כוזב את גרדסיל כחיסון יעיל במניעת סרטן והסתירה את הסיכונים החמורים של החיסון.

תביעה זו מצטרפת ליותר מ-182 תיקים אחרים נגד מרק בצפון קרוליינה

כשהיילי הייתה בת 13, היא קיבלה את הזריקה הראשונה ובסך הכל שלוש זריקות גרדסיל. בעקבות ההזרקות היא החלה לחוות בין היתר כאבי בטן, התכווצויות, בחילות, הקאות, דימום חריג ומחזור כבד.
כשהייתה בת 18, הרופאים אבחנו אותה עם סרטן צוואר הרחם גרורתי/אדנוקרצינומה. היא עברה כריתת חצוצרות וניתוח טרנספוזיציה דו-צדדי של השחלות.
היא קיבלה גם טיפולי כימו והקרנות. עם זאת, סרטן צוואר הרחם המשיך להתקדם, והתפשט לכבד, לעור, לרחמה ולבסוף לגרורות בבלוטות הלימפה.
לאחר שכל גידול חדש הופיע באיבר אחר, עברה היילי צורות שונות של כימותרפיה ושילובי טיפולים, יחד עם סבבי קרינה חזקים יותר.
היא סבלה מכאבי תופת, איבדה את שערה ופיתחה גירוי חמור בעור. היא נזקקה לאוקסיקודון ומורפיום כדי להתמודד עם הכאב.
עורכי הדין ציינו: "מרק הפחידה הורים, כולל פרגוסון, להאמין שעל ידי קבלת חיסון ה-Gardasil HPV ילדיהם יהיו מוגנים מפני סרטן. אבל המחקרים של Merck לא נועדו לקבוע אם Gardasil מונע סרטן צוואר הרחם. החברה בדקה רק אם Gardasil מנע נגעים מסוימים שנגרמו על ידי HPV, שרובם המוחלט נעלמים מעצמם. כפי שהמחקרים שאנו מזהים בתלונתה של היילי מראים, גרדסיל עשוי למעשה להגביר את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם".
https://www.wisnerbaum.com/blog/2024/april/lawsuit-alleges-gardasil-caused-cervical-cancer-/
Gardasil Vaccine Caused Cancer That Killed 22-Year-Old, Lawsuit Alleges

מזהמי סביבה נוספים שמעלים סיכון לסרטן צוואר הרחם:

• משבשי אותות אנדוקריניים EDCS [1], ביספינול איי [1], מתכות כבדות עופרת וקדמיום [1], הדברה באופן כללי [1], אורגנוכלורין [2] ו-Fenvalerate ממשפחת הפירתרואידים [3].
• אספרטיים [1].
• כימיקל הנקרא P-dichlorobenzene שנמצא בדיאודורנטים, הדברה וחומרי חיטוי [1].

למערכת החיסון יש חלק במלחמה בנגיף הפפילומה. מרבית מקרי החשיפה וההדבקה יחלפו בלי שבכלל יבחינו בכך, וזאת בזכות יעילותה של מערכת החיסון שלנו. שמושפעת בין היתר מאורחות חיינו (תזונה, סטרס שאינו מנוהל, יושבנות/פע"ג, שהות בטבע ועוד)

החלק של התזונה:

בואו נראה מה ידוע היום למדע בהקשר של נוטריינטים שמקורם במזון ובצמחי המרפא, הן במניעה והן כטיפול.

1. תזונה מבוססת צומח (פירות, ירקות, עלים ירוקים כהים וקטניות) [1].
   • רימונים – פוליפולים [1].
   • אוכמניות [1].
   • פטל שחור מעודד הרס תאי סרטן צוואר הרחם [1].
   • משפחת המצליבים (ברוקולי, קולורבי, כרובית, כרוב) – סולפוראפאן ידוע כנוגד סרטן לרבות צוואר הרחם [1][2] ואינדול שגם הוא נמצא במצליבים [3][4].
   • שום [1].
   • שומשום (sesamin/sesa,mole) [1][2][3].
   • שמן פשתן [1].
2. צמחי תבלין ומרפא
   • כורכום למרכיביו, לרבות הכורכומין, ידועים כנוגדי דלקת, אנטי ויראלי ואנטי סרטני. גם בהקשר לסרטן צוואר הרחם ונגיף הפפילומה. כתבלין וכתוסף מזון, כשמן אתרי וגם בקרם. בחלק מהמחקרים מדברים על ננו כורכומין שנחשב לבעל זמינות גבוה פי הרבה משל כורכומין רגיל. אבל העיקרון ברור. [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15][16][17].
   • ג'ינג'ר למרכיביו יכולות אנטי סרטניות ונגד נגיף הפפילומה ג'ינג'רול [1][2][3][4] ושוגאול [5][6].
   • מורינגה אנטי סרטני לרבות צוואר הרחם [1].
   • קצח ידוע ביכולות האנטי סרטניות שלו הן כתבלין, כשמן וכתמצית בין היתר כי מכיל חומר שנקרא טימוקווינון (thymoquinone) גם בהקשר לסרטן צוואר הרחם. [1][2][3][4][5].
   • תה ירוק שמכיל את הרכיב [8][7][6][5][4]EGCG [1][2][3]
   • קינמון [1].
   • זעפרן שמכיל בין היתר קרוטנואיד בשם Crocetin נמצא כמונע דלקת וסרטן צוואר הרחם [1][2][3].
   • סקוטלריה שמכילה פלבונואיד שנקרא Baicalein מונע תהליך ההתרבות המהירה של תאים סרטניים לרבות בצוואר הרחם והרס תאים עצמוני [1][2][3][4][5][6][7].
   • ליקוריץ (isoliquiritigenin ) [1][2][3][4][5].
   • עלי זית [1].
   • קליפת עץ אורן [1].
   • אמלה שהוא אחד הפירות מתוך ה"טריפאלה" אנטי סרטני גם בהקשר לסרטן צוואר הרחם ואנטי פפילומה וירוס [1].
3. נוגדי חמצון
   • קוורצטין המצוי בין היתר בענבים, פירות יער, דובדבנים, תפוחים, פירות הדר, בצלים, ברוקולי, קייל, עגבניות, כוסמת [1][2][3][4][5][6].
   • רזברטרול שנמצא בעיקר בענבים, תפוחים, אוכמניות ובוטנים [1][2].
   • אפיגנין, פלבנואיד, נוגד חמצון ואנטי סרטני מעודד הרס תאי סרטן לרבות צוואר הרחם. נמצא בין היתר במזונות כמו: פטרוזיליה, סלרי, רוזמרין, טימין, בזיליקום, כוסברה, מנטה, תרד וארטישוק [1][2][3][4].
   • חומצה אלגית (algic) – נוגדת חמצון חזקה במיוחד ואנטי סרטני שמגנה על תאי צוואר הרחם ומתקן תאים. נמצאת גם בפטל אדום, אוכמניות שחורות, חמוציות, אגוזי פקאן ואגוזי מלך [2][3][4]. 
   • חומצה גאלית (Gallic) – פוליפנול, שקיים בזרעי רימונים וזרעי ענבים ובתה אדום (רויבוש) [1].
   • חומצה קרנוסית (carnosic) שנמצאת ברוזמרין ומרווה מעודדת הרס תאי סרטן צוואר הרחם [1].
   • חומצה אורסולית (Ursolic) שנמצאת בתפוחים, אוכמניות, חמוציות, ובצמחי תבלין כמו בזיליקום, רוזמרין, מנטה, טימין, אורגנו ושזיפים מיובשים גורמת למוות של תאי סרטן צוואר הרחם. [1].
   • קרבקרול הנמצא בעיקר באורגנו וטימין [1][2].
4. פטריית קורדיספס (FU LING) הרס תאי סרטן צוואר הרחם [1][2]
5. ויטמינים ומינרלים
   • חומצה פולית ו- B12 בהקשר לסרטן צוואר הרחם וגם שאר ויטמיני בי [1][2][3].
   • ויטמין סי [1][2][3].
   • מגנזיום – מחקר שפורסם במאי 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition ניתח את הקשר בין צריכת מגנזיום לזיהום HPV ב-7,246 נשים בגילאי 18-59.
     רגרסיה לוגיסטית משוקללת וניתוח תת-קבוצות העריכו קשרים בלתי תלויים, בעוד שהתאמת עקומות וניתוח סף הגדירו את מינון-תגובה.
     התוצאות הראו קורלציה שלילית משמעותית בין צריכת מגנזיום לסיכון לזיהום HPV. לאחר התאמה מקיפה לגורמים מבלבלים פוטנציאליים, אנשים ברבעון הגבוה ביותר של צריכת מגנזיום הציגו ירידה מובהקת סטטיסטית של 29.7% בסיכון לזיהום HPV עבור כל יחידה נוספת, בהשוואה לאלו ברבעון התחתון. בנוסף נמצאה יחס מינון-תגובה בצורת L בין צריכת מגנזיום לסיכון ל-HPV. היחס ההפוך התיישר ברמות של 400 מ"ג/ליום של מגנזיום.
6. האספקט המניעתי של פרוביוטיקה במקרה של סרטן צוואר הרחם [1][2][3][4][5][6].

*** תוספת ספטמבר 25
מחקר חדש ופורץ דרך, שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, שפך אור משמעותי על תפקידם של נוגדי חמצון תזונתיים במניעת זיהום בנגיף הפפילומה (HPV) בקרב נשים. המחקר, התבסס על ניתוח מעמיק של נתוני NHANES מ-2003 עד 2016, וכלל מדגם מייצג ורחב היקף של 8,115 נשים אמריקאיות.
החוקרים בחנו את הקשר דרך מדד נוגדי החמצון התזונתי הכולל (CDAI – Composite Dietary Antioxidant Index) לבין הסיכון לזיהום ב-HPV.

מדד CDAI הוא כלי חדשני שנועד לשקף באופן מקיף יותר את צריכת נוגדי החמצון בתזונה של אדם, במקום להתמקד ברכיבים בודדים בלבד. כלומר הוא משלב את ההשפעה של שישה נוגדי חמצון תזונתיים מרכזיים, אשר ידועים כבעלי תפקיד חשוב בהגנה על הגוף מפני עקה חמצונית: קרוטנואידים (אלפא-קרוטן, בטא-קרוטן, בטא-קריפטוקסנטין, לוטאין, ליקופן וזאקסנטין), ויטמין איי, ויטמין סי, ויטמין אי, אבץ וסלניום. המדד חושב על ידי ממוצע הצריכה של כל אחד מרכיבים אלה משני ראיונות תזונתיים (שבוצעו במהלך 24 שעות), סטנדרטיזציה של הממוצעים הללו, וסיכומם לציון כולל אחד. היתרון המרכזי של CDAI הוא שהוא מנסה ללכוד את האפקט הכולל והסינרגטי של נוגדי החמצון הללו הפועלים יחד בגוף, ובכך מספק תמונה מציאותית יותר של ההגנה נוגדת החמצון התזונתית מאשר בחינת כל רכיב בנפרד. הוא משמש כ"ציון כולל" המשקף את רמת נוגדי החמצון התזונתיים הנצרכים.

החוקרים ניתחו את הנתונים באמצעות מודלים של רגרסיה לוגיסטית מרובת משתנים, תוך התאמה לגורמים מבלבלים פוטנציאליים כמו גיל, מוצא אתני, השכלה, BMI, מצב משפחתי, הרגלי עישון ושתייה, סוכרת ועוד. הם השתמשו גם בניתוח (RCS) כדי לבחון קשרים לא-ליניאריים ובניתוחי תת-קבוצות.

ממצאי המחקר:

• קשר הפוך ומובהק בין CDAI לסיכון לזיהום ב-HPV. עבור כל עלייה של יחידה אחת במדד ה-CDAI, הסיכון לזיהום ב-HPV ירד ב-2%, גם לאחר התאמה לכלל גורמי הסיכון. חשוב להבין שזוהי ירידה מצטברת לכל יחידת שיפור במדד, ובהקשר של מניעה ארוכת טווח ועל פני אוכלוסייה רחבה, ירידה כזו, גם אם נראית שולית בבחינה בודדת, יכולה להיות משמעותית.
• כדי לבחון את ההשפעה של שינויים גדולים יותר בצריכת נוגדי חמצון, החוקרים חילקו את אוכלוסיית המחקר לשלוש קבוצות שוות (שלישונים או טרטילים) על בסיס ציון ה-CDAI שלהן:
  השלישון התחתון (T1): קבוצה זו כללה את הנשים עם צריכת נוגדי החמצון הנמוכה ביותר, והיא שימשה כקבוצת ייחוס.
  השלישון האמצעי (T2): נשים בקבוצה זו, עם רמה בינונית של CDAI, הראו ירידה של 24% בסיכון לזיהום HPV בהשוואה ל-T1. לאחר התאמה מלאה למשתנים מבלבלים (מודל 3), הירידה התמתנה אך עדיין נצפתה מגמה חיובית.
  השלישון העליון (T3): נשים בקבוצה זו, עם צריכת נוגדי החמצון הגבוהה ביותר, הראו את הירידה המובהקת והגדולה ביותר בסיכון לזיהום HPV. במודל 2, הסיכון ירד ב-31% בהשוואה ל-T1. גם לאחר התאמה מלאה במודל 3 (הקפדני ביותר), הסיכון לזיהום HPV בקבוצת ה-T3 ירד ב-20% בהשוואה לקבוצת ה-T1.

• ניתוח RCS גילה קשר לא-ליניארי בצורת L. משמעות הדבר היא שבטווחים נמוכים של CDAI, עלייה בצריכה הובילה לירידה משמעותית בסיכון. עם זאת, כאשר ה-CDAI עלה מעל נקודה מסוימת (0.57-), הירידה בסיכון התייצבה באופן ניכר, אם כי הסיכון המשיך לרדת. זה מרמז שההשפעה המגנה של נוגדי חמצון תזונתיים עשויה להגיע לרוויה לאחר רמה מסוימת.

• מבין כל רכיבי ה-CDAI שנבחנו, רק ויטמין E ואבץ הראו קשר שלילי מובהק ועקבי לזיהום ב-HPV בכל המודלים הסטטיסטיים. נוגדי חמצון אחרים, כמו ויטמין A, C, סלניום וקרוטנואידים, הראו קשר מובהק רק במודלים מותאמים מסויימים, או הראו קשר בצורת U.
• ניתוח תת-קבוצות חשף אינטראקציה משמעותית של מצב משפחתי על הקשר בין CDAI ל-HPV. החוקרים משערים כי נשים נשואות או שחיות בזוגיות נוטות להרגלי תזונה יציבים יותר, מודעות בריאותית גבוהה יותר ואורח חיים מסודר יותר, מה שמשפר את האפקט המגן של נוגדי החמצון.

מחקר זה הוא הראשון שמנתח את הקשר בין CDAI לזיהום HPV באוכלוסיית ארה"ב גדולה ומייצגת. הממצאים מחזקים את התפיסה כי תזונה עשירה בנוגדי חמצון חיונית למערכת חיסונית חזקה המסוגלת להתמודד עם זיהומי HPV. החוקרים מדגישים את תפקידם המגן הספציפי של ויטמין E ואבץ, וממליצים לנשים בארה"ב (ובאופן כללי) להגביר את צריכת המזונות העשירים ברכיבים אלו. הם גם מציינים כי הבנת הקשר הלא-ליניארי חשובה להתאמת המינונים והשינויים התזונתיים בהתערבויות קליניות.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים