העלאת רמות של ויטמין די משפרת את ההישרדות של חולי סרטן במערכת העיכול (פה, וושט, קיבה, מעי, חלחולת)

במשך יותר מ-100 שנים, מאמינים שאור שמש ומחסור בוויטמין D קשורים לסיכון מוגבר לסוגי סרטן קטלניים רבים, כולל המעי הגס, הערמונית והשד.

שמש – חשיבות החשיפה לשמש.
אי חשיפה לשמש מעלה סיכון לסרטן המעי הגס במיוחד אצל מבוגרים.
מחקר בפוארטו ריקו מצא סיכון נמוך יותר לסרטן השד עם יותר חשיפה לשמש.
חשיפה לשמש מורידה סיכון למחלות אוטואימוניות של המעיים.

אבל כמה מדענים נשארו סקפטיים שחומר תזונתי זה מספק תועלת כלשהי להפחתת הסיכון לסרטן, תחלואה ותמותה.
מאמר פרשנות חדש פורסם באוגוסט 23 בכתב העת JAMA Network Open, על ידי הפרופ' לרפואה Michael F. Holick מאוניברסיטת בוסטון, אנדוקרינולוג, מומחה בפרמקולוגיה, פיזיולוגיה, ביופיזיקה ורפואה מולקולרית. יש המכנים אותו גם: "the father of vitamin D".
המאמר שלו בוחן את המחלוקת האם לשיפור הסטטוס של ויטמין D יש תועלת כלשהי להפחתת הסיכון לפתח סרטן, כמו גם לשיפור תוצאות ללא הישנות ותמותה.
הוא מצטט מחקר אחר שפורסם באוגוסט 23 בראשות ד"ר Kazuki Kanno.

(Effect of Vitamin D Supplements on Relapse or Death in a p53-Immunoreactive Subgroup With Digestive Tract Cancer Post Hoc Analysis of the AMATERASU Randomized Clinical Trial)

מחקר התומך בגוף המשמעותי של עדויות ומחקרים קליניים הקשורים למסקנה ששיפור בסטטוס ויטמין D יכול להיות אסטרטגיה יעילה לשיפור תוצאות ההישרדות של סרטן במיוחד של מערכת העיכול כולל סרטן המעי הגס.
הוא מציין שכעת אנו מכירים בכך שיש מגוון משתנים שיכולים להשפיע על האופן שבו ויטמין D מונע ומגיב לסרטן. המחקר של Kanno מספק תובנה נוספת. הגן p53 שמייצר את החלבון p53 כדי למנוע מהתאים להפוך לממאירים. במצבים של סרטן, הגן הזה עשוי להפגע והחלבון p53 שעבר מוטציה עוזר לסרטן לגדול ולהיות חסין לטיפול בסרטן. במחקר של Kanno מצאו שחולים שמערכת החיסון שלהם נמצאת בכוננות גבוהה ומייצרת נוגדנים לשליטה בייצור ושחרור חלבון p53 שעבר מוטציה זו, היו בעלי סיכוי גבוה יותר מפי 2.5, לשפר את סיכוייהם לשרוד את הסרטן אם הם נטלו גם ויטמין די במינון של 2000 יחב"ל בהשוואה לחולים שהיו להם את הנוגדנים אך לא נטלו תוספי ויטמין D. אותם מטופלים שלא ייצרו את הנוגדנים לא קיבלו תועלת הישרדותית על ידי נטילת תוסף ויטמין D.

ד"ר Holick חושב שכדאי לערוך ניתוח רטרוספקטיבי של נוגדני p53 בסרום ושל נוכחות אימונוהיסטוכימית (איתור ומיקום חלבונים בחתך של רקמה) של p53 בדגימות סרטן היסטולוגיות (מבנה ותפקוד הרקמות) בסרטן השד, הערמונית ומחקרי סרטן אחרים שלא מצאו תועלת, כשהם העריכו את ההשפעה הפוטנציאלית של תוספת ויטמין D על שיפור הסרטן וההישרדות. כלומר הוא חושד שהמחקרים שלא מצאו את ההשפעה המיטיבה של ויטמין די יכולים להיות קשורים בתפקודים אחרים של מערכת החיסון.

עוד הוא מציין שחשוב להכיר בכך שרוב המחקרים שהראו שתוספי ויטמין D3 משפר את הישרדות החולים, סיפקו לחולים לפחות 2000 IUs ויטמין D3. כמות זו של ויטמין D3 משפרת באופן מהותי את מצב ויטמין D לריכוז מעל 30 ננוגרם/מ"ל. מינון כזה לא נמצא רעיל ופחות מזה ככל הנראה לא תהיה מספקת.
כמות כזו של ויטמין די, הוא מוסיף, לא יכולה להגיע ממזון בלבד וכדי להגיע לרמות האלה מהשמש יש לחשוף יותר מ-20% משטח הגוף שלך לאור השמש מדי יום, כמו שעושים שבטי ה- Maasai ו-Hazda שבאפריקה המשוונית".
https://www.eurekalert.org/news-releases/999110

אני תמיד חוזר ומדגיש. מעטים הם האנשים שרק ויטמין די יעזור לטפל בתחלואה שלהם, בטח אם מדובר במחלות מורכבות וכרוניות כמו סרטן. אבל יש כבר מספיק עדויות אפידמיולוגיות וקליניות שמציגות גם מנגנונים שבהם ויטמין די נחוץ.

מחקרים נוספים שמראים חשיבות של ויטמין די עם סרטני מעיים (GI) [1][2][3][4][5].

במאמר המרכז על ויטמין די תוכלו למצוא עוד מחקרים הקושרים בינו לסרטנים שונים אחרים לרבות מעי גס וקיבה. בסופו תמצאו גם את הדרך הטובה ביותר להעלות את רמותיו ושאלות נוספות הקשורות למינון.

כללים בסיסיים למניעה וטיפול בסרטן:
עבודה רגשית/ ניהול סטרס שכן סטרס מעלה סיכון למוות מסרטן – רפואה גרמנית חדשה, ריקול הילינג, IPEK, 'מאסטר טאפינג', שיטת המסע – להתחבר ולהתמסר.
לעסוק בפעילות גופנית ברמה יומית.
להעלות רמות של גלוטתיון.
תזונה מבוססת צומח כמה שיותר אורגנית, עשירה בפירות (רימונים, ענביםקיווי, אבוקדו, אבטיחמנגו, פאפיה) וירקות (שום ובצל, תרד, בזילקיום, ארטישוקברוקולי ויתר מצליבים, סלק, סיבים תזונתיים, בנוגדי חמצון (פלבנואידים, פלבנולים, קרוטנואידים, אנתוציאנינים, אסטקסנטין, קוורצטין, רזברטרול, לוטאולין ואפיגנין), אגוזים (מלך, לוז, ערמונים), שקדים ושמן זית.
צמחי תבלין ומרפא (כורכוםג'ינג'רקצחקקאו, גדילן, מורינגה, תה ירוק, תה אדום, זעפרןהל, כמון, אשווגנדה, אסטרגלוס, ספירולינה, עשב חיטה ושעורה, פטריות מרפא ומאכל (ריישי). מאמרי סקירה על צמחים שונים וסוגים שונים של סרטן [1][2].
לצרוך יותר שומנים בריאים אומגה 3. שמן זית, צ'יה, פשתן.
להעלות רמות של ויטמינים כמו ויטמין סיויטמין די (כתוסף או דרך השמש), ויטמין קיי.
לוודא רמות טובות של מינרלים כמו מגנזיום, אבץ ויוד.
לחזק את המיקרוביום:
להמנע מתרופות המשנות לרעה את הרכב המיקרוביום (אנטיביוטיקה, פסיכיאטריות, נוגדות צרבת, מטפורמין, לקסטיביים וסטרואידים), להמנע מצריכת סוכר ותחליפי סוכר, מזונות מעובדים, להגביל במוצרים מהחי (חלב ובשר במיוחד אדום ומעובד), להתרחק ממזהמים תעשייתיים: פלסטיק ונספחיו.
*** סרטן מעבר לבדיקות מעבדה – עוד נקודה למחשבה ***

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב