סוכר לבן והקשר לסרטן

סוכר הוא מולקולה מרכזית המספקת אנרגיה לגופנו ומשמשת כמזון עיקרי למוח. הגוף מפיק סוכר מפירוק פחמימות, אך צריכה עודפת של סוכר מעובד ופחמימות פשוטות מובילה למחלות רבות, כגון השמנת יתר, סוכרת, מחלות לב וכלי דם וגם סרטן.

סירופ תירס, סירופ סוכר וסוכר תעשייתי הם שמות לאותו "סם" שתעשיות המזון דוחפות כמעט לכל דבר בריכוז גבוה. לעתים ריכוז הסירופ עולה גם על 30% ממשקל המוצר, והוא נפוץ במיוחד ב"דגני" בוקר, סלטים מוכנים ומשקאות. לא תמיד יציינו את מקור הסוכר, והאמת שזה לא ממש משנה.

סוכר כגורם מגן מפני מוות תאי:

מחקר שפורסם בינואר 2018 ופורסם בג'ורנל הרפואי Science Signaling מציג נקודת מבט מפתיעה על תפקידו של הסוכר. המחקר מצא כי סוכר אינו משמש רק כמקור אנרגיה בתהליך הגליקוליזה, אלא גם כמולקולת איתות המגינה על תאים מפני מוות.

הממצאים העיקריים של המחקר הם:

• סוכר כאות הישרדות לתאים: החוקרים גילו שחסך בגלוקוז גורם לתאי סרטן להיכנס למסלול של מוות תאי. זה לא קורה בגלל רעב, אלא בגלל שאיבוד הגלוקוז מפעיל תהליך ביוכימי שמזרים סידן (Calcium) לתא, וגורם למוות תאי באמצעות הפעלת חלבון בשם RIPK1.
• הגנה מפני מוות: נוכחות של גלוקוז מונעת את התהליך הזה, מה שמדגיש את תפקידו של הסוכר לא רק כדלק, אלא גם כאות שמעודד הישרדות תאית, באופן בלתי תלוי בגליקוליזה.
• יישום פוטנציאלי: הבנה זו יכולה לשמש בעתיד לפיתוח טיפולים שיגרמו למוות תאי ממוקד בתאים סרטניים על ידי חסימת מסלול האיתות של הגלוקוז, או לחלופין, למניעת מוות תאי בנוירונים (תאי עצב) במצבים של חסך גלוקוז.

לסיכום, המחקר הזה מעלה את האפשרות שצריכת סוכר, מעבר לתפקידה כמקור אנרגיה, יכולה להשפיע באופן ישיר על הישרדות תאים.

סירופ תירס וגידולים במעי:

מחקר שפורסם במרץ 2019 בג'ורנל הרפואי Science, מצא שצריכת סירופ תירס עתיר פרוקטוז (HFCS) מעודדת את צמיחתם של גידולי מעי בעכברים, גם ללא עלייה במשקל או השמנה.

החוקרים הראו שבתוך הגידולים, אנזים בשם קטואקסוקינאז (ketohexokinase) ממיר פרוקטוז לפרוקטוז-1-פוספט. תהליך זה משנה את המטבוליזם של התאים הסרטניים, מגביר את ייצור השומן, ומאיץ את צמיחת הגידול.

ממצאים אלו מצביעים על כך ששילוב של גלוקוז ופרוקטוז מהתזונה, גם במינון מתון, יכול להגביר גידולים במעי. עם זאת, יש להדגיש שהמחקר נערך בעכברים ונדרש מחקר נוסף כדי לבדוק אם תהליך דומה מתרחש גם בבני אדם. בכל זאת, אני מרשה לעצמי "לנבא" שהתוצאות יהיו זהות לחלוטין. ומעוניין לחסוך את זמן ההמתנה ואולי, על הדרך, עוד מקרה מצער של סרטן שאיננו כורח המציאות.

*** תוספת דצמבר 22 קשר סיבתי בין סוכר לסרטן
מטה אנליזה שפורסמה בדצמבר 22 בכתב העת Cancer סקרה ראיות קליניות ופרה-קליניות רבות ומצאה קשר ישיר בין סוכר לסרטן.
מחקרים פרה-קליניים ומחקרים של אנשים עם תסמונת מטבולית מראים שדיאטות עתירות סוכרוז או פרוקטוז מפעילות מספר מסלולים מכניסטיים, כולל מסלולים מטבוליים של דלקת, גלוקוז ושומנים, מה שמצביע על קשר סיבתי בין צריכת סוכר עודפת והתפתחות והתקדמות סרטן שאינה תלויה בעלייה במשקל.
הראיות שנאספו במחקר תומכות בכך שצריכת סוכר עודפת יכולה להוביל להתפתחות סרטן באופן בלתי תלוי בהשפעתה על עלייה במשקל והשמנה, בניגוד לתפיסה שהייתה רווחת בעבר.

מנגנונים ביולוגיים: דיאטות עתירות סוכרוז או פרוקטוז מפעילות מספר מסלולים מנגנוניים בגוף, ביניהם דלקת ומסלולים מטבוליים של גלוקוז ושומנים. הפעלת מסלולים אלה תורמת באופן ישיר להתפתחות והתקדמות של סרטן.

*** תוספת אוגוסט 23 – גיל מעבר – סרטן כבד
לנשים לאחר גיל המעבר שצרכו לפחות משקה קל אחד ממותק ביום, הייתה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של סרטן כבד ותמותה ממחלות כבד כרוניות, בהשוואה לאלו ששתו עד שלושה משקאות בחודש. כך עולה ממחקר שפורסם באוגוסט 23 בכתב העת JAMA.
החוקרים מסבירים שהסיבה למחקר טמונה בעובדה שצריכת משקאות ממותקים בסוכר היא גורם סיכון להשמנת יתר, סוכרת ומחלות לב וכלי דם, עשויה להניע תנגודת לאינסולין ודלקת, אשר מעורבים מאוד בקרצינוגנזה בכבד ובבריאות הכבד.
כדי להעריך את הקשר בין משקאות ממותקים בסוכר או ממתיקים מלאכותיים לבין הסיכון לסרטן כבד ותמותה ממחלות כבד כרוניות, החוקרים השתמשו בנתונים של 98,786 נשים לאחר גיל המעבר (בגילאי 50-79) שנרשמו למחקר Women's Health Initiative שנערך בין השנים 1993-1998.
החוקרים קבעו את צריכת המשקאות בהתבסס על שאלון תדירות המזון שניתן בתחילת המחקר, שהראה כי 6.8% מהנשים צרכו מנה אחת או יותר של משקה ממותק ביום.
במהלך מעקב חציוני של 20.9 שנים, 207 נשים פיתחו סרטן כבד ו-148 מתו ממחלת כבד כרונית.
אלה שצרכו לפחות מנה אחת של משקאות ממותקים ביום היו בסיכון גבוה ב-85% לסרטן הכבד בהשוואה לאלו שצרכו שלושה או פחות בחודש. מגמה דומה של 68% דווחה לגבי תמותה ממחלות כבד כרוניות.
הסיכון לסרטן הכבד בחלופות המלאכותיות אמנם נמצא נמוך יותר, אך עדין קיים (17%).
https://www.brighamandwomens.org/about-bwh/newsroom/press-releases-detail?id=4499

תחליפי סוכר (ממתיקים מלאכותיים) משבשים את ניקוי הרעלים בכבד.
תזונה מבוססת צומח – כבד שומני – מיקרוביום.

מחקרים רבים נוספים מראים קשר בין סוכר לסרטנים שונים [1][2][3][4][5][6][7][8].

*** תוספת ספטמבר 25- התפקיד המורכב של סוכר בתגובה החיסונית
מחקר חדש ופורץ דרך שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Cell Metabolism הציג תובנה מפתיעה לגבי הקשר בין סוכר למערכת החיסון, והטיל אור על הדילמה המטבולית הכרוכה בטיפול בסרטן.

המחקר יצא לבדוק כיצד תאי T, שהם לוחמים מרכזיים במערכת החיסון נגד סרטן, מנצלים גלוקוז. עד כה, התפיסה הרווחת הייתה שגלוקוז משמש בעיקר לייצור אנרגיה עבורם. אולם, החוקרים שיערו שתפקידו של הסוכר מורכב הרבה יותר.
החוקרים השתמשו במעקב איזוטופי (13C-glucose) בקרב עכברים נגועים בליסטריה, כדי לעקוב אחר מסלול הגלוקוז בתוך תאי T ציטוטוקסיים (CD8+). בנוסף, הם שיבשו באופן מכוון את פעילות האנזימים החיוניים לייצור גליקוספינגוליפידים (GSLs) כדי לבחון את השפעתם על התפקוד החיסוני.

המחקר מצא שגלוקוז חיוני לביוסינתזה של גליקוספינגוליפידים (GSLs) בתאי T. דרך השפעה על רפסודות ליפידים ואיתות תאי. כלומר השיבוש פוגע בשלמות ה"רפסודות" שבקרום התא, מה שמוביל לפגיעה באיתות קולטן תאי ה-T. כתוצאה מהפגיעה באיתות, תאי ה-T הציגו ירידה בביטוי של אנזימים ציטוטוקסיים (כמו גרנזימים) וביכולתם להילחם בגידולים, גם מבלי שנפגעה יכולתם לייצר אנרגיה מהגלוקוז.

המחקר מדגיש כי תאי ה-T מנתבים גלוקוז באופן אסטרטגי לתהליכים אנאבוליים (בנייה), במקום רק לשריפה לצורך אנרגיה, ובכך מקשרים בין זמינות המזון לתפקוד החיסוני.

המחקר הוכיח כי סוכר אינו רק "מזון" לתאי סרטן, אלא גם רכיב קריטי לתפקוד תקין של מערכת החיסון במלחמתה בגידולים. משמעות הדבר היא שאסטרטגיות תזונתיות שמטרתן "להרעיב" את התאים הסרטניים על ידי הימנעות מוחלטת מסוכר, עלולות במקביל להחליש את היכולת של תאי ה-T להילחם בהם. זוהי דילמה מורכבת שמוכיחה שאין פתרון פשוט אחד.
https://www.vai.org/article/sweet-discovery-reveals-how-glucose-fuels-cancer-fighting-immune-cells/

עם כל האמור לעיל, חשוב להדגיש כמה נקודות קריטיות:

1. סוכר מעובד מול סוכר טבעי: הדיון מתמקד בסוכר מעובד (כולל סירופים ופחמימות פשוטות) ולא בסוכר שמקורו מפירות מלאים.
2. הימנעות אינה חיסול מוחלט: זה שסוכר מעלה סיכון לסרטן, לא אומר שהימנעות מוחלטת ממנו, במקרה של סרטן קיים, תחסל את המחלה. הטיפול בסרטן מורכב ודורש גישה רב-מערכתית.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים