מיקרוביום – תזונה

להיות בריא לא תלוי רק בגורם אחד או שניים. זה קשור למספר אלמנטים עיקריים. וגנטיקה איננה אחד מהם – היא הרבה יותר שולית ממה שמחשיבים אותה.
הגורמים העיקריים איך שאני מבין אותם הם: האוכל שנכנס לפה, רמת היושבנות/פע"ג, רמות הסטרס וניהולו ורמות החשיפה למזהמים תעשייתיים שלצערנו הם חלק מהותי ועולה בעידן המודרני. חלק שמגיע למזון, לאוויר, למים וכמעט בכל דבר שאנחנו נוגעים בו שאיננו 100% טבע.
ולכן כולם חשובים. אין יותר או פחות וחשוב לעסוק בכולם.

החלק של התזונה הוא החלק שרוב העוסקים בבריאות טבעית שמים עליו דגש. והחלק של התזונה הוא אולי גם הכי קשה להתאמה כי יש דיווחים חיוביים כמעט לכל גישה. וזה אומר שאין תזונה שהיא המתאימה ביותר לאינדיבידואל. זה אומר שיש שוני בין בני אדם, אולי אפילו יותר שוני מדימיון. וזה אומר שעל כל אדם להתנסות במגוון האפשרויות תוך הקשבה לבטן מה עושה טוב ומה מייצר תסמינים לא נעימים.

יחד עם זאת ניתן לראות הן במחקרים שמציגים את כל הצורות של תזונה והן על סמך האנשים שחיים מעבר לגיל 100 בבריאות טובה, שתזונה מבוססת צומח בצורתה המלאה וכמה שיותר מגוונת היא הגורם המשפיע ביותר במניעת מוות בטרם עת. ושמנגד צריכה מופרזת של בשר, במיוחד בשר אדום, ובטח שמעובד, מעלה סיכון למחלות כרוניות ובמיוחד מחלות לב וכלי דם, מחלות כליה וסוכרת.

גם כשנכנסים לתוך הגורמים המשפיעים במזון יש הרבה מאוד כאלה ולא ניתן לייחס חשיבות רק לאחד או חלק מהם: ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן, חומצות אמינו, פחמימות מורכבות, סיבים תזונתיים (מסיסים ושאינם מסיסים במים) וכו'. אם הייתי נותן איזו שהיא במה קצת יותר גבוהה למחלקה זו או אחרת, זה היה לנוגדי חמצון. שהם אולי הכלי החשוב ביותר בתקופתנו אנו במניעת הפגיעה של מזהמים סביבתיים/ רדיקלים חופשיים/ עקה חמצונית.

גורם חשוב נוסף שהתפתח במיוחד בשנים האחרונות זה האיפיון של חיידקי המעי – המיקרוביום.
בתוך הדקות והשעות הראשונות לחיינו (מהלידה) המיקרובים מתחילים לאתגר וגם לחנך את המערכת החיסונית שלנו. האיבר החיסוני הגדול ביותר הוא המעיים שלנו, שם התבגרות מערכת החיסון והתבגרות החיידקים המתיישבים הולכים יד ביד.
בגוף האדם (במיוחד במעיים) מעריכים שיש עשרות טריליונים (ויותר) של חיידקים והם יכולים להגיע עד 3% ממשקל הגוף. למעשה מדברים על כך שיש יותר חיידקים מסך כל תאי האדם. כמו כן ישנם גם אלפי סוגים שונים של זנים ולכל אדם יש קומבינציה שונה של זנים.

המיקרוביום גם מציג את השונות בין בני האדם למעשה מחקר תאומים הראה שהדימיון בהרכב החיידקים בין תאומים הוא 37%, כאשר הדימיון בין 2 אנשים זרים הוא 35%, כלומר לחלק הגנטי אין כמעט השפעה על ההרכב. ההרכב תלוי בהרבה מאוד דברים. החל מתזונת האם במהלך ההריון, ממשיך בסוג הלידה והטיפול שהוולד קיבל, שימוש בתרופות במיוחד אנטיביוטיקה (אבל לא רק), חשיפה ומגע עם חומרים, אדמה, חיות וכמובן המזון שבוחרים לאכול. מדוע הכל משפיע? כי חיידקים נמצאים בכל מקום ועל כל דבר. ותפקידם הוא אקולוגי = פירוק רקמה פגועה והחזרתה לאדמה.

ובכל זאת לתזונה השפעה עצומה על התחום הזה. ואפשר לראות זאת כמעט בכל נושא בריאותי. התזונה והמיקרוביום הולכים ביחד יד ביד עם בריאות טובה ואני הצגתי את הקשר שלו למחלות הקשורות למערכת חיסון; מחלות מטבוליות; מערכת העצבים ההיקפית, המוח וגוף-נפש, מחלות לב וכלי דם, למחלות הקשורות לזיקנה [אנטי אייג'ינג] כמו 'שבריריות' ודילול שריר. ובקיצור כל המחלות מהן מתי בטרם עת.

*** תוספת ינואר 25
קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות Trento שבאיטליה' King’s College London שבאנגליה עוסקים בתחום ההשפעה של אופי תזונתי עם איפיון מיקרוביאלי. הם פרסמו מחקר בינואר 25 בכתב העת Nature Microbiology שבו הם ניתחו דגימות ביולוגיות מ-21,561 אנשים (טבעונים, צמחונים ואוכלי כל) החיים בארצות הברית, בריטניה ואיטליה והם גילו שלדפוס התזונה יש השפעה חזקה על המיקרוביום של המעי ועל חיידקי מעיים ספציפיים הקשורים לבריאות טובה יותר.
הסיבה למחקר הזה הוא כי יותר ויותר אנשים מאמצים תזונה טבעונית וצמחונית, והם רצו לגלות עד כמה המיקרוביום שלהם שונה ואילו מיקרואורגניזמים אחראים להבדלים הללו.
החוקרים גם ציינו שעד כה, רק מעט מחקרים רחבי היקף בדקו כיצד דיאטות שונות משפיעות על הרכב חיידקי המעי. ומחקר זה התמקד במיוחד בהבדלים ובהשלכות של דיאטות שונות על המיקרוביום.

התוצאות הראו שדפוסי תזונה מעצבים את המיקרוביום של המעי, מכיוון שהם לא רק קובעים את החיידקים הדרושים לעיכול, אלא גם את הרכישה של חיידקים ישירות מהמזון עצמו.

בהתבסס על תוצאות הניתוחים, שבוצעו במעבדת המטאגנומיקה Sibio, בממוצע לטבעונים יש את התזונה הבריאה ביותר, ואחריהם צמחונים ואוכלי כל. עם זאת, הנתונים המעניינים ביותר עלו ממחקר של מגוון המיקרוביום של המעי, כלומר על ידי מדידת מגוון החיידקים המאכלסים את המעי שלנו. בסך הכל, היה פחות גיוון בצמחונים וטבעונים מאשר באוכלי כל, אך הם הדגישו שגיוון לבדו אינו היבט אמין לקביעת בריאות המיקרוביום, מכיוון שהוא אינו לוקח בחשבון את האיכות והתפקוד של החיידקים. כלומר זה שיש 400 זנים לא אומר שהם מהזנים המקדמים בריאות.

לכן היבט מרכזי במחקר הנוכחי היה לבחון את ההבדלים בין מיקרוביומים במעיים. החוקרים הצליחו לראות כיצד כל דפוס תזונה מוביל לחתימה מיקרוביאלית ייחודית.
בחתימות המיקרוביאליות של מיקרוביום מעי אוכל-כל, נמצאו מינים כמו Alistipes putredinis, Bilophila wadsworthia ו-Ruminococcus torques, שקשורים בדרך כלל לצריכת בשר. מינים אלה מעורבים בדלקות מעי, סרטן המעי הגס וירידה כוללת בחומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), ועם סבירות גבוהה יותר לתוצאות קרדיומטבוליות שליליות.
המיקרוביום של טבעונים לעומת זאת נמצאו יותר חיידקים כגון Lachnospiraceae, Butyricicoccus sp. ו-Roseburia hominis, שקשורים לצריכה של פירות וירקות, בשל תפקידם המיוחד בפירוק סיבים ויצרני SCFAs כמו בוטיראט. לתרכובות אלו השפעות מועילות על בריאות המעיים, מכיוון שהן מפחיתות דלקת ושומרות על איזון הומיאוסטטי טוב יותר עם חילוף החומרים ומערכת החיסון שלנו. ההבדל העיקרי בין צמחונים לטבעונים הוא הנוכחות של Streptococcus thermophilus במיקרוביום של צמחונים, חיידק המצוי בעיקר במוצרי חלב.

המחקר הדגיש כי איכות התזונה ולא רק דפוס התזונה משפיעה על הרכב המיקרוביום. אנשים עם דפוסי תזונה בריאים יותר, בין אם טבעוניים, צמחוניים או אוכלי כל, הראו הרכב מיקרוביום טוב יותר. ככל שאכלו יותר מזונות מלאים מהצומח ופחות מעובדים, כך ההרכב היה מועיל יותר לבריאות המעיים.

מסקנות החוקרים – לאכול הרבה מזונות מהצומח, במיוחד כאלה העשירים בסיבים וכמה שיותר מיגוון.
https://www.the-microbiologist.com/a-healthy-diet-is-key-to-a-healthy-gut-microbiome/4849.article

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים