שימוש יתר בהדברה – נזק כלכלי, אקולוגי ובריאותי

Overuse of herbicides costing UK economy £400 million per year

בואו נתמקד רגע במילה הראשונה של הכותרת… Overuse = שימוש יתר… כלומר קורה משהו שגורם לחקלאות הקונבנציונאלית באנגליה להשתמש ביותר ריסוס/הדברה וזה עולה למדינה המון כסף… אבל לא רק כסף… כי גם הרעלה!

מחקר שפורסם בג'ורנל הרפואי Nature בדצמבר 2019 מסביר בין היתר את התופעה הזו של שימוש יתר בהדברה.
מכיוון שכסף הוא שם המשחק אז חשוב להבין שכמו שבתרופות יש פארמה… בהדברה יש תאגידי ענק כמו מונסנטו (באייר). והם יפסידו מיליארדים של דולרים כל שנה אם אנשים יבינו שהריסוס הוא נזק בריאותי וסביבתי. לכן הם משקיעים כסף כדי למנוע את המשבר.

בדיוק כמו שעשו נובל אנרג'י בתשדירי ההסברה שלהם על אסדות הגז [1][2]. על כמה שזה חשוב לכלכלת ישראל וכמה שזה יקטין את הזיהום מהחשמל (לא כמו שהאזרחים המודאגים טוענים) ושזה גם יוריד מחירים (שהם כידוע אף פעם לא יורדים). כי אם חלילה יורו להם להעביר את האסדה למקום יותר בטוח, זה יגרום להם להפסדים. והציבור קונה את התעמולה הזו, שנעזרת גם בתקשורת.
כך קורה גם בתעשית התרופות.. יש קידום מכירות (לובי, תועמלנים ופרסומות). וכך גם אצל חברות ההדברה יש להם לובי ומערך הסברה משומן "כמה זה חשוב ליבול, לאיכות ולכמות" וכמו שלאנטיביוטיקה "תרופת הפלא" של המאה הקודמת יש תוצר לוואי = חיידקים עמידים. כך , מסתבר, גם העשבים אותם מרססים פיתחו עמידות ועל כן ריסוס היתר!

בחקלאות של פעם, זו שקדמה למרוססת, לא ידעו על קיומה של בעיה שנקראת "עשבים שחורים". לא דיברו על לרסס אותם ולא עסקו בהיותם מטרד. גם החקלאות האורגנית של היום לא מקטרת על אותם עשבים ויש להם את הפתרונות שלהם להתמודד איתה… אבל בחקלאות המודרנית במיוחד זו של החיטה מתלוננים על העשבים האלה. זה מפריע להם לגידול החיטה ומסכן את תעשית המאפים ודגני הבוקר וגם לא יהיה במה להאכיל את עופות ההודו שקריטיים לשולחן חג המולד. העשבים "משתלטים" על השדות אחרי הקציר ומפריעים את מנוחת החקלאי שחלילה לא יצטרך לעבוד קצת יותר בניקושם.

כמה מרססים בחקלאות?

כל שנה מרססים אותנו ב- 4,000,000 טון של חומרי הדברה… שמעתם? 4,000,0000,000 ק"ג של חומרי הדברה וכמו כן שיש היום יותר מ-250 זנים של עשבים שלא מגיבים להדברה והמספר שלהם רק עולה.
https://www.sheffield.ac.uk/sustainable-food/news/overuse-herbicides-costing-uk-economy-400-million-year

חשיפת בני אדם להדברה

• אחד מכל שלושה אנשים הראה סימני חשיפה לחומרי הדברה קוטלי עשבים (2,4-D), לפי מחקר שפורסם בפברואר 22 בג'ורנל Environmental Health על ידי חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.
  קוטל העשבים 2,4-D פותח בשנות ה-40 ועד מהרה הפך לקוטל עשבים פופולרי עבור חקלאים שרצו להגדיל את יבולם. אך חומר זה משומש גם על ידי בעלי בתים עם דשא שרצו אותו נקי. החומר הזה נמצא גם בשימוש מוניציפלי כדי לנקות עשבים המופיעים במדרכות ושבילים.
  אמנם מעט ידוע על ההשפעה של חשיפה ברמה נמוכה לקוטל העשבים, אבל הוא משבש את המערכת האנדוקרינית – רשת של בלוטות שמייצרות הורמונים השולטים בגדילה והתפתחות, רבייה, חילוף החומרים והאיברים ומצבי הרוח שלנו.
  מחקר חדש זה מצא כי חשיפת האדם לכימיקל זה עלתה ככל שהשימוש החקלאי בכימיקל גדל, ממצא המעורר דאגות לגבי השלכות בריאותיות אפשריות במיוחד עבור ילדים צעירים הרגישים מאוד לחשיפה כימית.
  החוקרים חיפשו סמנים ביולוגיים של חומר ההדברה שנמצאו בדגימות שתן מהמשתתפים בסקר הלאומי לבריאות ותזונה. הם העריכו את השימוש החקלאי בהדברה על ידי לימוד נתונים ציבוריים ופרטייםשפורסמו בין השנים 2001-2014.
  מתוך 14,395 משתתפים בסקר כמעט 33 אחוזים היו בעלי רמות ניתנות לזיהוי של קוטלי עשבים בשתן. החוקרים מצאו כי משתתפים עם רמות השתן של חומר הדברה זה עברו משפל של 17% בתחילת המחקר בשנים 2001-2002 לשיא של כמעט 40% עשר שנים מאוחר יותר.
  ממצאים מרכזיים נוספים של המחקר החדש:
  ככל שהשימוש בקוטל העשבים גדל במהלך תקופת המחקר, כך גם חשיפות בני אדם.
  לילדים בגילאי 6-11 היה סיכון יותר מכפול להגברת החשיפה.
  בנוסף, לנשים בגיל הפוריות היה כמעט פי שניים את הסיכון לחשיפה מוגברת בהשוואה לגברים באותה קבוצת גיל.
  חשיפת האדם צפויה לעלות עוד יותר בעתיד הקרוב מכיוון שהשימוש בקוטל עשבים זה ממשיך לעלות.
  ילדים עלולים להיחשף אם הם משחקים יחפים על מדשאה שטופלה עם קוטל עשבים או אם הם מכניסים את ידיהם לפה לאחר ששיחקו בחוץ, היכן שהאדמה או הדשא עלולים להיות מזוהמים בחומר הכימי. אנשים יכולים להיחשף גם על ידי אכילת מזונות מהונדסים גנטית (GMO) כמו סויה, חיטה, שיבולת שועל, תפוחי אדמה ועוד.
  חשיפה אליו מתאפשרת גם אם נמצאים ליד הריסוס שכן החומר הרעיל נישא גם באוויר על פי החוקרים.
  החוקרים מדגישים שמחקר נוסף חייב לקבוע כיצד עלייה בחשיפה ל-2,4-D משפיעה על בריאות האדם, במיוחד כאשר החשיפה מתרחשת בשלב מוקדם בחיים. כי בנוסף לחשיפה לחומרי הדברה אלה, ילדים וקבוצות פגיעות אחרות נחשפות יותר ויותר לחומרי הדברה אחרים וכימיקלים אלו עשויים לפעול גם בצורה סינרגטית כדי לייצר בעיות בריאות.
  ומנגד מי השתיה והמזון יותר מזוהמים, עליה בהכחדות של חרקים וצמחים והכי גרוע – מחלות כמו סרטן, בעיות זיכרון, בעיות נפש, סוכרת ושאר מחלות מטבוליות, בעיות פריון וכולי… מונסנטו מרגישה את הצרות האלה באלפי תביעות בתקופה האחרונה בבתי המשפט .
  המחקר עוד מראה שאנגליה משמידה כל שנה (נכון לשנת 2014) 800,000 טון של חיטה בגלל אותם עשבים עמידים לריסוס וזה כאמור עולה ויעלה כל הזמן… וההערכות מדברות שזה יגיע גם לעלות של 1 מיליארד יורו לשנה ו-3.4 מיליון טון של איבוד חיטה.
  https://mediarelations.gwu.edu/one-out-three-people-exposed-potentially-harmful-pesticide
• *** תוספת יולי 23
  מחקר בראשות אוניברסיטת סידני שפורסם ביולי 23 בכתב העת Nature חשף את חומרי ההדברה הכימיים בתכשיר odyssey לאחר היישום החקלאי הראשוני שלו, עם השלכות סביבתיות על מגוון מערכות אקולוגיות.
  כאמור, מיליוני טונות של חומרי הדברה חקלאיים נמצאים בשימוש ברחבי העולם מדי שנה, אך מעט ידוע היכן או באילו סביבות מגיעים הכימיקלים הללו לאחר היישום הראשוני שלהם.
  המחקר הנוכחי ניתח את התפוצה הגיאוגרפית של 92 מחומרי ההדברה החקלאיים הנפוצים ביותר ומצא שכ-70,000 טונות של כימיקלים שעלולים להזיק גולשים לאקוויפרים (מאגרי מים נובעים) מדי שנה, ומשפיעים על מערכות אקולוגיות ומשאבי מים מתוקים, אותם שואבים ומבקבקים.
  פרופסור Federico Maggi, המחבר הראשי של המחקר אמר: "המחקר שלנו גילה שחומרי הדברה נודדים רחוק מהמקום בו השתמשו. במקרים רבים הכימיקלים האלה מגיעים למרחק רב במורד הזרם ולעיתים קרובות, אם כי בכמויות קטנות בהרבה, עד האוקיינוס."
  המחקר הראה שכ-80% מחומרי ההדברה המיושמים מתפרקים למולקולות בת – או תוצרי לוואי – לאדמה שמסביב לגידולים. התפרקות זו של חומרי הדברה מתרחשת לעתים קרובות כ"מפל" של מולקולות אל הסביבה, אשר יכולה להשאר בסביבה לאורך זמן ויכולה להזיק בדיוק כמו מולקולת האם או חומר ההדברה המיושם. לדוגמה חומר ההדברה הנפוץ בעולם, גליפוסט. למרות שהוא עצמו מתפרק ומתכלה, תוצר הלוואי שלו שנקרא AMPA נשאר לאורך הרבה מאוד זמן והוא רעיל במיוחד.
  החוקרים מציינים שלמרות שרק חלק קטן מחומרי ההדברה מגיעים לנהרות לאחר היישום בשטח, ברגע שהם נמצאים במים רוב החומרים הפעילים מגיעים לים, עם השפעות שליליות פוטנציאליות על חיות הבר הימיות ושוניות האלמוגים. זה מסכן את עצם הבסיס של רשתות מזון ימיות ומים מתוקים.
  הם מוסיפים שגם אם רק 0.1% אחוז נכנס לתוך נתיבי מים מתוקים, נדרשת רק כמות זעירה של חומרי הדברה כדי להשפיע לרעה על הסביבה.
  המחקר הראה כי 730 טונות של חומרי הדברה חודרים לנהרות מדי שנה, כאשר כ-13,000 קילומטרים של נהרות מגיעים לריכוזים כימיים מעל גבולות הבטיחות עבור מספר צמחי מים וחסרי חוליות, עם השלכות לא מובנות על המערכות האקולוגיות של הנהרות.
  ד"ר Fiona Tang, מרצה להנדסת מים באוניברסיטת Monash שבמלבורן (אוסטרליה) ומחברת שותפה במאמר אמרה: "זה שאנחנו לא רואים שאריות חומרי הדברה באדמה ובמים לא אומר שהם לא שם, ושאינם משפיעים על מערכות קריטיות ביבשה, בנהרות ואוקיינוסים." ולכן החוקרים ממליצים לאמץ בדחיפות אסטרטגיות ניהול בר-קיימא כדי לקדם הפחתת יישומי חומרי הדברה מזיקים בשטח ולהקים מערכות לניטור יעיל של השימוש בהם.
  המחברים עוד אומרים שהמאמר הוא הערכה שמרנית מכיוון שלא כל חומרי ההדברה נכללו בניתוח. הם לא ניתחו חומרי הדברה מדור קודם ואלו המשמשים בחקלאות ימית, בבתים פרטיים ובמרחבים ציבוריים, כלומר החשיפה לסיכון של מערכות אקולוגיות ואנשים לחומרים כימיים אלה עשויה להיות גבוהה יותר.
  פרופסור Federico Maggi כתב מאמר נוסף ביולי 23 בכתב העת Nature Ecology and Evolution, שהתווה המלצות להפחתת השימוש בחומרי הדברה, כולל קריאה למערכת מהימנה של אינדיקטורים ולניטור משופר. החוקרים כולם טוענים כי יעדים להפחתת זיהום חומרי הדברה צריכים להיות ממוקדים בהפחתת הסיכון, כולל הפחתת כמויות ורעילות, מכיוון שחלק מהאורגניזמים נמצאים בסיכון גבוה מחומרי הדברה רעילים מאוד, גם כאשר משתמשים בהם בכמויות נמוכות. הם מוסיפים שחשוב שהרשויות הלאומיות יחשפו סטטיסטיקות על השימוש בתשומות חקלאיות, בין אם הן דשנים או חומרי הדברה, בהתחשב בהשפעה שיש להן על הסביבה ושירות המערכת האקולוגית.
  https://www.sydney.edu.au/news-opinion/news/2023/07/13/global-analysis-shows-how-pesticides-leach-into-the-environment.html

המים בארץ (ובעולם) כבר מזמן לא ראויים לשתייה!

סוגי הדברה נפוצים והסיכונים שבהם:

1. קוטלי חרקים: פירתרואידים, אורגנוכלורין, אורגנופוספאטים, ניאוניקוטינואידים, קרבמטים, רוטנון נמצאו קשורים לאוטיזם, קשב וריכוז, הפרעות נוירו-התפתחותיות והתפתחות שפה, פרקינסון, מחלות כליה כרונית, דלקות פרקים, מחלת ניוון השרירים ALS, בעיות פריון [1], מחלות מטבוליות (סוכרת והשמנה), מחלות לב [1], סרטן המטולוגי [1], מוות מכל הסיבות, במקרים מסוימים גם פי 3.
   • אורגנופוספאטים תורמים למגפת ההשמנה העולמית.
   • אורגנופוספאט נקשר לטסטוסטרון נמוך.
   • אורגנופוספאט נקשר לאסתמה.
   • קוטלי עשבים נפוצים נמצאו מזיקים לתפקוד המוח של מתבגרים.
   • חשיפה לחומרי הדברה קשורה לסיכון ללידת מת.
   • ה"תרומה" של קוטלי העשבים להתפתחות חיידקים עמידים.
2. קוטלי עשבים: גלייפוסט (נמצא: רעיל למערכת האנדוקרינית, מקדם סרטנים כמו שד ולוקימיה, בהריון פוגע בעובר/מומים מולדים, מגביר את הסיכון למחלות כבד, הפרעות נוירולוגיות, בעיות בפריון האישה והגבר, טסטוסטרון נמוך, לאסתמה, למחלות כליה ודיאליזה, לצליאק, לשינויים גנטיים שניתן לקשר למחלות בדורות הבאים), דיקמבה, פאראקוואט, אינדזיפלם, הקסניזון, טריקלופיר, פרופיזמיד, אטרזין.
3. קוטלי פטריות: מתוקסיאקרילט, תריאזול, מנקוזב, כלורותלוניל.

• חומרי הדברה רבים קשורים לאין ספור סרטנים בילדים ומבוגרים לרבות מעי הגס, שד, מלנומה, שחלות, צוואר הרחם, לבלב, ערמונית, תירואיד, עינים, כבד, כיס מרה, קיבה, כליות, שלפוחית השתן, אשכים, לוקמיה, מיאלומה, לימפומה (הודג'קינס ושאינו הודג'קינס), ריאות, מוח, עצמות, סרקומה של רקמות רכות, שפתיים, פה, וושט, גרון.
• חומרי הדברה רבים קשורים למחלת ניוון השרירים ALS, טרשת נפוצה, דיכאון, אוטיזם, פרקינסון, פרכוסים ואפילפסיה, שלבקת חוגרת, מחלות מעי דלקתיות, מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD).
• לחומרי הדברה רבים יש גם תכונות שמשבשות אותות אנדוקריניים (EDCs) לרבות פריון הגבר ופריון האישה.
• חשיפה לחומרי הדברה בהריון מאיימת על התפתחות השפה של ילדים בגיל 18 חודשים.

כמות הנפגעים והמתים מהרעלות ישירות ועקיפות של חומרי הדברה.

השפעת חומרי הדברה על הסביבה ועל המגוון הביולוגי

• חרקים מאביקים בסימן הכחדה – השלכות אקולוגיות וכלכליות.
• אורגניזמים קרקעיים חיוניים נפגעים מחומרי הדברה.
• ניאוניקוטינואידים והמגוון הביולוגי של מיני ציפורים.
• מחקר מדצמבר 2019 בג'ורנל הרפואי Nature מצא ששימוש בגליפוסט (GBH) גם משפיעות עתידית גם על הנביטה או הנבטה וצמיחת צמחי היבול לאחר תקופת הבטיחות. במחקר הנוכחי ראו שנביטת הזרעים של פולי פאבה, שיבולת שועל ולפת והנבטה של פקעות תפוחי אדמה עוכבה בקרקעות שטופלו ב-GBH או בגליפוסט טהור בהשוואה לאדמות הביקורת.
• חוקרים מאוניברסיטת טורקו בפינלנד חשפו במאמר שפורסם בכתב העת Science of The Total Environment מהדורת ינואר 21, כי זבל מעופות המשמש כדשן יכול להפחית את היבול כאשר הזבל מכיל שאריות של קוטלי עשבים על בסיס גלייפוסט (Roundup).
  פסולת עופות, משמשת לעתים קרובות כדשן, כולל בחקלאות אורגנית, מכיוון שהוא נחשב עשיר בחומרים מזינים חיוניים. השימוש בפסולת העופות כדשן גדל הן בחקלאות ובגינות הביתיות.
  בעוד השימוש הולך וגדל, עדיין מתעלמים מהסיכונים האפשריים הקשורים להצטברות של חומרים אגרוכימיים בזבל העופות.
  חקלאים מרססים גליפוסט ישירות למספר גידולים שגדלו ברחבי העולם, במיוחד פולי סויה, תירס, כותנה, קנולה וגידולים אחרים מהונדסים גנטית ולעתים קרובות הם מרססים ישירות גם גידולים כמו חיטה ושיבולת שועל, שאינם מהונדסים גנטית, זמן קצר לפני הקציר כדי לייבש את הגידולים.
  כל הגידולים הללו מהווים גם מזון עיקרי לעופות (וגם לבקר) בגלל ערכי החלבון הטובים ולכן מדובר פה בתופעה מסוכנת בדומה לאנטיביוטיקה, שפשוט מזהמת כל חלקה טובה (מזון, מים ואוויר) ונשארת באדמה לאורך זמן ארוך.
  אחד החוקרים הפינים אמר שמחקרים אכן הראו כי שאריות אלה יכולות להשפיע לרעה על הגידולים, כשהשתמשו בזבל של עופות כדשן. הוכח כי לשאריות גליפוסט בדשנים יש השפעה שלילית על צמחים, מיקרוביום בקרקע וחיידקים הקשורים לצמחים ובעלי חיים כולל בני אדם דרך שרשרת המזון. כאשר זיהום זה מתפשט ללא כוונה באמצעות דשן, הוא מעמיס קשות על המגוון הביולוגי ועל פונקציות ושירותים של המערכת האקולוגית.
  דשנים נועדו להגדיל את ייצור הגידולים, ולכן הראיות לכך ששאריות גליפוסט יכולות להיות השפעה הפוכה הן משמעותיות.
• על פי מאמר סקירה של צוות מדענים בין לאומי שפורסם במהדורת פברואר 25 בכתב העת Environmental Pollution חומרי הדברה שמרוססים (עד 25% מסך חומרי ההדברה) ונישאים באוויר משבשים באופן משמעותי את האיזונים האקולוגיים ומשפיעים על מינים שאינם מטרה שהם חיוניים לשמירה על המגוון הביולוגי. החשיפה מפרה את האיזון המורכב של המערכת האקולוגית ומפחיתה את יכולתם של מינים מועילים שתומכים בחקלאות.
  מחקר זה ממחיש את האיומים המורכבים שסחף חומרי הדברה מהווה למגוון הביולוגי על פני מערכות אקולוגיות מרובות. השפעות שכוללות שיעורי רבייה מופחתים, שינויים בצמיחה, התפתחות ו/או התנהגות וירידה של מינים חשובים.
  "ההשפעות יכולות להיות מקומיות וגם חוצות ארצות ואפילו יבשות. "חומרי ההדברה המיושמים נישאים על ידי זרמי אוויר, גם על פני מאות ואף אלפי קילומטרים", ציינו החוקרים, ובאופן שונה בהתאם לשורה של גורמים כמו טמפרטורה, מהירות הרוח, לחות וסוג הקרקע.

התעשיה הזו מזהמת, מזוהמת ומושחתת. והיא קונה את המדינות בכסף ומשכנעת את ארגוני הבריאות שזה חשוב וחיוני לחקלאות ושזה לא מזיק. והמדינה ממשיכה לאשר את אותם חומרי הדברה למרות אין ספור מחקרים ומאמרים על נזקים של הדברה על חוסר היחס לממצאים שמראים שמזונות מכילים חומרי הדברה וכל זאת על אף שארגון הבריאות העולמי הכריז על הגליפוסט במרץ 2015 כמסרטן אפשרי.

האם ידעתם שמגוון מחקרים שנערכו בבעלי חיים שפורסמו לאחרונה מצביעים על כך שחשיפה לגליפוסט משפיעה על אברי הרבייה ועלולה לאיים על הפוריות, ושהם הוסיפו עדויות חדשות לכך שקוטלי העשבים הללו עשויים לשבש את המערכת האנדוקרינולוגית ולגרום לבעיות התפתחות ורבייה וכן לתפקוד לקוי של המוח והמערכת החיסונית?
לצערנו בעלי חיים הם רק שלב ראשון בניסויים ובבדיקות וייקח עוד הרבה שנים עד שיגיעו למסקנה מוחלטת שהם פוגעים ועד אז ייפגעו עוד אנשים רק בלי ה"יכולת" להוכיח שזה מזה ולא ממשהו אחר.

כמו כן לא נמצא הרושם שלוקחים את הממצאים הללו ברצינות, שכן אם היו לוקחים אותם ברצינות רמות הריסוסים היו יורדות ולא עולות כפי שרואים בפועל.
כמו כן כבר הוכח גם שחקלאות אורגנית יותר בריאה ולא רק שלא נופלת בכמות התוצרת אלא במצבים מסוימים אפילו יעילה יותר מהקונבנציולית הרעילה. על כך תוכלו לקרוא בפוסט: "מונסנטו ומותגי המזון הנפוצים – או אורגני" (*** תוספת ינואר 23). בסוף המאמר תוכלו לראות עוד מחקרים ששיתפתי שמציגים עוד מהנזקים של חומרי הדברה.

חייבים לעבור לחקלאות אורגנית או שלא תהיה חקלאות כפי שאנחנו מכירים היום. יותר אורגני פחות סרטן. חקלאות אורגנית היא גם יותר אקולוגית, בכך ששומרת על הטבע ועל המגוון הרחב של צמחים וחרקים, שהם בין היתר גם קריטיים להזנה חוזרת של האדמה.

נכון.. החקלאות האורגנית יותר יקרה בהווה!!! אבל זה תלוי רק בנו, כי אם נקנה אורגני ותעלה הדרישה. חקלאים יבינו שזה מה שאנשים רוצים וימירו את השדות לאורגניים וכשאחוז החקלאות האורגנית יהיה גבוה, גם המחירים יתיישרו.
אבל אם ממשיכים לצרוך מזון מרוסס בעתיד יהיו יותר הוצאות!!!

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים