חשיפה לחומרי הדברה קיימת כמעט בכל דרך אפשרית. תזונה, נשימה ושתיה. כמובן שהתגובה החמורה ביותר היא חשיפה יומיומית וישירה לאותם חומרי הדברה בקרבה למוקד הריסוס.
יש לא מעט סוגים של חומרי הדברה שפועלים במישורים שונים. מי שרוצה לקרוא קצת מעבר על סוגי חומרי הדברה ולמה הם מסוגלים לגרום לבני אדם מוזמן להכנס לכאן:
https://www.osh.org.il/uploadfiles/b112_19_homrei-hadbara.pdf
המחקר שצירפתי למטה, שפורסם בג'ורנל הרפואי ELSEVIER ביוני 2019, בדק את השפעת חומרי הדברה מסוג מעכבי אנזים כוליאסטראזה, חומר ששייך למשפחת הזרחנים האורגניים והקרבמטים, כגורם סיכון לדיכאון אצל מתבגרים ובמיוחד ובהבדל משמעותי יותר אצל מתבגרות.מה שחשוב להבין שכמו שחומרי ההדברה מחסלים "מזיקים" הם בוודאות מסכנים גם אותנו. שימו לב שאותם חומרים נמצאים גם בלוחמה כימית לדוגמה גז עצבים. החומרים הללו משפיעים על מערכת העצבים האוטונומית, כלומר על פעולות שלא נשלטות על ידי המודע, כמו פעילות איברים פנימיים לדוגמה פעילות לבבית ונשימה, ייצור זיעה, ייצור רוק, כיווץ והרחבת אישונים למצבי אור שונים, דמעות, שליטה על סוגרים וכולי…
