דמנציה – פארמה אל מול הטבע

אני מבין את הצורך למצוא מזור לבעיות שעד כה לא מצאו להן, ובפרט כשמדובר בעשרות מיליונים של אנשים שסובלים ממנה בעולם.

אלצהיימר משתייכת לעשר המחלות שהורגות הכי הרבה בעולם המערבי. מקום שישי בארצות הברית וישראל.
אלצהיימר הינה מחלה קשה המתבטאת בניוון איטי ומתמשך ועד מוות של תאי העצב במוח.
מצב המתבטא בירידה קוגניטיבית (זיכרון, התמצאות, יכולת חשיבה והסקת מסקנות). ובהמשך פגיעה מוטורית (הליכה, אכילה ושליטה בסוגרים).
לרפואה לא ידועים גורמים ספציפיים למחלה, אלא בעיקר גורמי הסיכון אחד או כמה ביחד (גיל, גנטיקה, איכות חיים והצטמקות המוח).

לפי הנתונים של ארגון הבריאות העולמית

• 50 מיליון אנשים סובלים מדמנציה והם סובלים מירידה משמעותית באיכות החיים קוגנטיבית ונפשית (זיכרון, חשיבה, אגרסיות).
• אלצהיימר היא הבעיה הנפוצה ביותר בהקשר לדמנציה (60-70%).
• לנשים נטיה גדולה יותר לפתח אלצהיימר מגברים^[1].
• דמנציה היא אחת התופעות העיקריות לחוסר תפקוד ועצמאות אצל מבוגרים.
• וזה משפיע לא רק על החולה אלא על כל הסביבה הקרובה שלו.
  https://www.who.int/news-room/fact-sheets/detail/dementia

הנסיונות הכושלים של רפואת הפארמה

אמנם צריך למצוא טיפול אפקטיבי ובטוח, רק שאינני בטוח אם זה ייתכן מהכיוון של רפואת הפטנטים.
חברות הפארמה מנסות לייצר תרופות ולרוב הן נכשלות בתחום הזה, אם מהסיבה שיש המון תופעות לוואי ואם מהסיבה שהתוצאות לא כאלה אפקטיביות.
דוגמה לכך ניתן למצוא על תרופה בשם aducanumab שהיו עליה נתונים חלוקים לגבי אפקטיביות ותופעות לוואי, כלומר נזק מול תועלת. החברה הפסיקה את פעילותה במרץ 2019, אבל לפתע קרה משהו, נעשו הערכות מחודשות לגבי הממצאים, והוחלט להגיש בקשה מחודשת ל-FDA לאישורה.
האם זה רק בגלל שאכפת להם מהאנשים הסובלים, או שיש קשר מסוים לעובדה שהחברה שהמציאה אותה Biogen הפסידה עליה 18 מיליארד דולר (כפי שדווח ברויטרס)? פתאום יש שינויים בממצאים?!

*** תוספת דצמבר 22
תרופה נוספת בשם lecanemab, שקיבלה לאחרונה כותרות כמו: "game-changer" ו- "New Era" בתחום הדמנציה. כמו כן יותר מ-200 מדענים העוסקים ברפואה חתמו על הצהרת קונצנזוס מוקדם יותר החודש. המסמך קורא לאישורה ו"ללא מחסום". ה-FDA אמור לאשר אותה בתחילת ינואר.
על פי science קרוב למחציתם הם יועצים או מקבלי מענקים מחברת התרופות היפנית Eisai (יצרנית התרופה) ו/או Biogen האמריקאית שמסבסדת את המחקר על התרופה.
על פי המאמר חברת Eisai, לא חשפה את מותה של האישה השלישית בהצהרה החגיגית שערכה בחודש שעבר בכנס האלצהיימר השנתי בסן פרנסיסקו. במהלך הכנס החברה חשפה נתונים מניסוי שלב 3 של lecanemab שהראו האטה בקצב הירידה הקוגניטיבית בקרב חולי אלצהיימר, בממוצע של 27% במשך 18 חודשים. כלומר הם הציגו רק את החלק החיובי כביכול של התרופה.
סה"כ מתו בתקופת המחקר 13 אנשים. זה נכון שהם כולם מבוגרים ולא אנשים בריאים ולא באמת ידוע מה גרם למותם, אבל אולי. רק אולי זה בגלל שהחברה לא פרסמה את הפרטים של כל מקרי המוות, כך שמדענים לא הצליחו להעריך באופן עצמאי אם התרופה תרמה להרוגים.
https://www.science.org/content/article/scientists-tie-third-clinical-trial-death-experimental-alzheimer-s-drug

*** תוספת יולי 22
בלאגן גדול עם סבירות גדולה של הונאה התגלה בתחום המדעי הקשור ליצור תרופות לאלצהיימר.
מאמר שפורסם ביולי 22 באתר של Science על ידי מדען מוח, פרופ Matthew Schrag, שקיבל גם מעמד משפטי של whistleblower. מציג סימנים של בדיה לאחר בחינת תמונות רבות מעשרות מחקרים מוקדמים על Amyloid beta (Aβ). הדו"ח ציטט גם חוקרים בולטים אחרים שהתקשו לשחזר את תוצאות המחקרים על החלבונים הספציפיים לאורך כמעט 2 עשורים. דבר שכשלעצמו אמור להדליק כמה נורות בוהקות של סימני שאלה.
על פי המאמר, מחקר שפורסם ב-2006 בג'ורנל Nature היווה יריית פתיחה למרדף אחר תרופה לאלצהיימר. תרופה שתחסום את היווצרות אותו חלבון. המחקר הזה למעשה הביא את עולם הרפואה להבנה שהחלבון הזה אחראי על היווצרות דמנציה. כתוצאה מכך מאות מיליונים של דולרים הושקעו במחקרים בתחום הספציפי הזה ודברים אחרים הוזנחו. התרופות לא נמצאו יעילות ובטח שלא בטוחות, גם לא התרופה המדוברת מעלה (aducanumab) שקיבלה אישור FDA למרות התנגדויות רבות והתפטרות של 3 פקידים בכירים מהארגון.
המדען הראשי מאותו מחקר, Sylvain Lesné נמצא תחת חקירה של האוניברסיטה.
https://www.theguardian.com/society/2022/jul/23/alzheimers-study-fraudulent

לא מבינים שלכל דבר שקורה באופן טבעי, יש סיבה

• *** תוספת אפריל 21
  מחקר מאפריל 21 שפורסם בג'ורנל Nature Immunology מראה למעשה מדוע מדע הפארמה נכשל בתחום הזה… הוא פשוט רחוק מלהבין את הטבע והפיזיולוגיה של גוף האדם.
  התפיסה המסורתית גורסת כי תאי החיסון (מיקרוגליה) שמנקים את האשפה במוח, מעכבים את צמיחת הפלאקים על ידי "אכילתם". החוקרים מראים במקום זאת כי המיקרוגלייה מקדמת היווצרות פלאקים בעלי ליבות צפופות (dense-core plaques), בעזרתם פלאקים אחרים מוגרפים (מלשון מגרפה) הרחק מהנוירונים ובכך מונעים את הרס תאי העצב.
  מדענים הסיקו בעבר, ששני סוגי הפלאק נוצרים באופן ספונטני מייצור עודף של מולקולה קודמת הנקראת חלבון מבשר עמילואיד (APP) ובמחקר זה החוקרים מראים שהפלאקים בליבה אינם נוצרים באופן ספונטני. והם מאמינים שהם נבנים על ידי המיקרוגליה כמנגנון הגנה, כך שעדיף להשאיר אותם לבד, שכן פירוק הרובד עשוי לגרום לנזק רב יותר.
  עבודה זו התבססה על תגלית אחרת משנת 2016 שמצאה שתאי מיקרוגליה לא "יאכלו" תאים מתים ללא הימצאות של 2 רצפטורים ספציפיים (TAM/ Gas6). במחקר הזה החוקרים מראים שזה גם לא יקרה ללא הנוכחות של אותם לוחות עמילואיד צפופים.
  כאשר החוקרים התחקו אחר הלוחות הצפופים באמצעות הדמיה חיה. הם גילו כי לאחר שתא מיקרוגלייה אוכל פלאק "מפוזר", הוא מעביר את העמילואיד-בטא לתא חומצי מאוד והופך אותו לדחוס מאוד ולאחר מכן לרובד בעל ליבות צפופות. כאשר אותם לוחות צפופים לא נמצאים או נמנעת היווצרותם (למשל על ידי תרופות), עולה הנזק העצבי.
  המחקר הנוכחי מראה שכאשר יש פחות פלאקים צפופים, יש השפעות מזיקות יותר. החוקרים חושבים, שפלאקים צפופים הם יותר שפירים. כלומר נוכחים אך לא משפיעים על הרס נוירונים.
  החוקרים למדו דבר אחד חדש, אבל כנראה לא הפנימו שאינם יודעים הכל וקבעו שהעמילואיד הוא דבר רע. כלומר יכול להיות שגם לעמילואיד תפקיד שטרם התגלה?!
  https://www.salk.edu/news-release/in-surprising-twist-some-alzheimers-plaques-may-be-protective-not-destructive/
• *** תוספת ספטמבר 23
  חוקרים אוסטרליים מצאו דרך מחקר שנעשה במודל עכברים, שהבעיה באלצהיימר איננה תלוית פלאקים של עמילואיד ביטא.
  במחקר שפורסם בספטמבר 23 בכתב העת Molecular Neurodegeneration, הצליחו החוקרים להשיב את זכרונם האבוד של עכברים בטכניקה שנקראת RNA editing המשפיעה על האפיגנטיקה של התאים. בצורה זו נמנע ההרס של הסינפסות, שעל פי החוקרים אובדן שלהן גורם לבעיות זיכרון המאפיין את חולי אלצהיימר ודמנציה. והם כאמור ראו שהזיכרון שב גם בעכברים עם פלאקים של עמילואיד ביטא.
  https://www.scimex.org/newsfeed/broken-brain-connections-not-protein-clumps-may-lie-behind-alzheimers-study-in-mice-suggests
  אינני יודע אם הייתי הולך בכיוון הזה של עריכת גנים, אבל אני כן חושב שיש דרכים להשפיע על האפיגנטיקה שלנו.

אפיגנטיקה – מתילציה – גיל ביולוגי ותזונה מבוססת צומח

• *** תוספת ספטמבר 24
  מחקר שנערך על ידי חוקרים ממכללת Baylor לרפואה והמכון למחקר נוירולוגי של Jan and Dan Duncan בבית החולים לילדים בטקסס, מגלה שחלבון טאו – שחקן מפתח המעורב במספר מצבים ניווניים, כולל מחלת אלצהיימר – ממלא גם תפקיד חיובי במוח. טאו מפחית נזקים עצביים הנגרמים על ידי מיני חמצן תגובתיים מוגזמים (ROS).
  המחקר פורסם באוגוסט 24 בכתב העת Nature Neuroscience.
  החוקרים מסבירים ש"ROS הם תוצרי לוואי טבעיים של תפקודים תאיים שונים בגוף. בעוד שרמות נמוכות של ROS מועילות, עודף ROS מזיק לתאים מכיוון שהוא גורם לייצור של צורות רעילות של מולקולות אחרות הגורמות לעקה חמצונית, כולל שומנים מחומצנים ו"נוירונים רגישים במיוחד לעקה חמצונית והם נהרסים אם רמות השומנים המחומצנים אינן נשלטות באופן הדוק".
  ישנן עדויות מתגברות התומכות ברעיון שהמוח שלנו פיתח אסטרטגיות נוירו-הגנתיות מרובות כדי להילחם בנזק חמצוני שנגרם על ידי ROS. אחת האסטרטגיות, שהתגלתה ב-2015 על ידי צוות המעבדה של ד"ר Hugo Bellen (מחבר ראשי במחקר הנוכחי), מורכבת מתאי עצב המייצאים את השומנים המחומצנים הרעילים הללו לתאי גליה שכנים, אשר מסדרים אותם לטיפות שומנים לאחסון והפקת אנרגיה עתידית. "תהליך שמסיר ומנטרל ביעילות את השומנים הרעילים הללו".
  במחקר הנוכחי החוקרים בחנו את תפקידו של חלבון הטאו ביצירת טיפות שומנים גליאליות.
  הצוות מצא כי טאו נורמלי אנדוגני בזבובים נדרש להיווצרות טיפות שומנים גליאליות ולהגנה מפני ROS נוירוני. באופן דומה, טאו נדרש בתאי גליה שהתקבלו מחולדות ובני אדם כדי ליצור טיפות שומנים. ולמרות שביטוי של טאו אנושי נורמלי היה מספיק כדי לשחזר את תהליך היווצרות וההתבגרות של טיפות שומנים גליאליות בזבובים חסרי טאו משלהם, כאשר חלבון טאו אנושי זה נשא מוטציות הגורמות למחלות – אשר קשורות לסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר – הגליות לא היו מסוגלות ליצור טיפות שומנים בתגובה ל-ROS נוירוני. "ממצא זה מציע שמוטציות בטאו עשויות להפחית את היכולת הנורמלית של החלבון למנוע עקה חמצונית בנוסף לגרום לחלבון להצטבר לסימני ההיכר האופייניים למחלה, כפי שתואר בעבודות קודמות", כלומר בסך הכל, הממצאים תומכים בתפקיד הגנה עצבית חדש עבור טאו נגד הרעילות הקשורה ל-ROS."
  קשרים נוספים עם מחלות התגלו באמצעות מודלים מבוססים של זבובים וחולדות של מצבים בתיווך טאו המבטאים יתר על המידה חלבון טאו אנושי שגורם למחלה בגליה. בתרחישים אלה, החוקרים ראו שוב פגמים בטיפות שומנים גליאליות ופטירת תאי גליה בתגובה ל-ROS נוירוני. זה הוכיח כי טאו הוא מווסת רגיש למינון של טיפות שומנים גליאליות שבהן יותר מדי או מעט מדי טאו מזיק.
  https://blogs.bcm.edu/2024/08/30/from-the-labs-not-just-a-bad-guy-tau-also-plays-a-good-guy-role-protecting-our-brains/

• תוספת ספטמבר 24
  מחקר שפורסם בספטמבר 24 בכתב העת Brain בהובלת חוקרים מאוניברסיטת סינסינטי קרא תיגר על הרעיון שנוגדנים חד שבטיים שאושרו לאחרונה מפחיתים ירידה קוגניטיבית בחולי אלצהיימר על ידי ניקוי עמילואיד. החוקרים גילו שהעלייה הבלתי מכוונת ברמות של עמילואיד ביטא תואמת היטב את היתרונות הקוגניטיביים.
  החוקרים מציינים שבמשך עשרות שנים, התיאוריה הרווחת בתחום קבעה שעמילואיד ביטא המורכב מ-42 חומצות אמינו (Aβ42) מתקשה לגושים הנקראים רובדי עמילואיד, ואותם פלאקים במוח גורמים לנזק ו/או לתפקוד לקוי שגורם למחלת אלצהיימר.
  במחקר הנוכחי הצוות שיער ש-Aβ42 רגיל ומסיס במוח הוא חיוני לבריאות הנוירונים וכי אובדן Aβ42, ולא הצטברות של פלאקים, מניע את אלצהיימר. זה כולל מחקר שפורסם המצביע על כך שדמנציה מתרחשת לא כאשר רמות הפלאק גבוהות אלא כאשר רמות Aβ42 יורדות מאוד. על פי המחקר, נראה שההפיכה של Aβ42 לפלאקים היא התגובה הנורמלית של המוח לעקה ביולוגית, מטבולית או זיהומית.
  הם מציינים ש"רובנו נצבור פלאקים עמילואידים במוח ככל שאנו מתבגרים, ובכל זאת מעטים מאוד מאיתנו עם פלאק ממשיכים לפתח דמנציה. ויחד עם זאת, הפלאקים נשארים במרכז תשומת הלב שלנו בפיתוח סמנים ביולוגיים ואסטרטגיות טיפוליות". הם הוסיפו שלאחרונה, אושרו מספר תרופות על בסיס נוגדנים חד שבטיים חדשים שנועדו להסיר עמילואיד מהמוח לאחר שהראו שהן הפחיתו את הירידה הקוגניטיבית בניסויים קליניים. פה הם דווקא הבחינו שתרופות אלו העלו ללא כוונה את רמות Aβ42. ה"פלאקים אינם גורמים לאלצהיימר, אבל אם המוח מייצר ממנו יותר מדי תוך הגנה מפני זיהומים, רעלים או שינויים ביולוגיים, הוא לא יכול לייצר מספיק Aβ42, מה שגורם לרמות שלו לרדת מתחת לסף קריטי. אז מופיעים תסמיני הדמנציה".
  במחקר הנוכחי הצוות ניתח נתונים של כמעט 26,000 מטופלים שנרשמו ל-24 ניסויים קליניים אקראיים של טיפולי נוגדנים חדשים אלה, תוך הערכת ליקוי קוגניטיבי והבדלים ברמות של Aβ42 לפני ואחרי הטיפול. הם מצאו שרמות גבוהות יותר של Aβ42 לאחר הטיפול היו קשורות באופן עצמאי לפגיעה קוגניטיבית איטית יותר וירידה קלינית. ממצאים אלה מתאימים היטב להשערה גדולה יותר לגבי הגורם השורשי לאלצהיימר, שכן נראה שרמות גוברות של Aβ42 משפרות את הקוגניציה. יחד עם זאת כמו בכל דבר יש גבול שאם חוצים אותו הדברים מחמירים. כלומר המחקר הראה ש"רצוי להגדיל את רמות Aβ42 לטווח הנורמלי" והתרופות שלא במכוון גורמות לעליה לא רצויה של Aβ42.
  ד"ר Alberto J Espay (נוירולוגיה) והכותב הבכיר של המחקר מאמין שתוצאות אלו מהוות גם חידה עבור רופאים מכיוון שהוצאת עמילואיד מהמוח היא רעילה ועלולה לגרום למוח להתכווץ מהר יותר לאחר טיפול נוגדנים.
  https://www.uc.edu/news/articles/2024/07/uc-study–alzheimers-drug-may-work-by-boosting-brain-protein-levels.html

דברים שחשוב להמנע מהם – גורמי סיכון

1. חשוב להבין שתזונה מערבית עתירה בבשר במיוחד מעובד [1][2][3][4], צלוי, מטוגן [1][2][3][4][5], דרך מנגנון שנקרא AGE-Advanced glycation end products , צריכה של מזונות מעובדים באופן כללי שומן רווי מעובד, סוכרים מעובדים, ממתיקים מלאכותיים ושמנים מעובדים (סויה,קנולה) באופן פרטני, מעלים סיכון לאלצהיימר: סרטון.
2. השמנת יתר ואלצהיימר.
3. תרופות
   • תרופות נוגדות דיכאון.
   • תרופות לנדודי שינה.
   • תרופות לצרבות [2].
   • תרופות לכולסטרול (סטטינים).
   • נשים המשתמשות בכמות משמעותית של אנטיביוטיקה נוטות יותר לסבול מירידה קוגניטיבית בשלב מאוחר יותר.
   • תרופות לעצירות.
   • טיפול הורמונלי בגיל המעבר.
4. חשוב מאוד למנוע חמצון של כולסטרול הנוצר ממזהמים סביבתיים (אוויר, מים, מזון) סרטון 1, סרטון 2.
5. חומרי הדברה פוגעים באזור המוח הקוגנטיבי והחברתי [2][3][4] לרבות DDT [5].
   • מחקרים קושרים בין גלייפוסט להפרעות נוירולוגיות.
6. זיהום אוויר – פגיעה נוירולוגית במוח, אלצהיימר ואיבוד חוש הריח.
7. פלסטיק (סעיף 6 בהשלכות בריאותיות).
8. רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם (בעיקר עקב אכילת בשר אדום ותרופות שונות הניתנות להורדת כולסטרול כמו סטטינים [1], תרופות להורדת שומן ולחץ דם) [2][3].
9. מתכות כבדות: עופרת, אלומיניום [2][3], כספית [1][2][3][4][5] מעלות סיכון לדמנציה.
10. מחשבות שליליות חוזרות מעלות סיכון לדמנציה.
11. סטרס [1]. המחקר מראה כי הסיכון למחלת אלצהיימר היה גבוה פי שניים בחולים עם מתח כרוני ובחולים עם דיכאון מאשר בחולים ללא שני מצבים; בחולים עם מתח כרוני ודיכאון זה היה גבוה עד פי ארבעה. הסיכון לפתח ליקוי קוגניטיבי היה מוגבר בערך באותה מידה.

מה ידוע למדע התומך בטבע עד כה

קודם כל שגנטיקה ודמנציה – לא גזירת גורל

*** תוספת אוגוסט 25
בעוד שהמחקרים הקליניים בתחום התזונה והדמנציה יכולים להיות מורכבים, קבוצת מומחים מתחום הנוירולוגיה והתזונה באמריקה הלטינית התכנסה כדי לגבש קונצנזוס מקצועי על בסיס העדויות הקיימות. במקום להסתמך על השערות, הם התייחסו במיוחד לנתונים מתוך ניסויים קליניים מבוקרים, ובראשם מחקרי COSMOS-Mind. מחקרים נרחבים אלה, שכללו למעלה מ-5,000 משתתפים מבוגרים מוצגים במחקר שפורסם ביולי 25 בכתב העת  Nutrients.
והממצאים הראו תוצאות מובהקות ומרשימות. נמצא כי שימוש יומיומי בתוסף של מולטי-ויטמין ומינרלים (MVM) הוביל לשיפורים סטטיסטיים משמעותיים בקוגניציה הכללית (p=0.0009) ובזיכרון אפיזודי (p=0.0007). משמעות הדבר היא שהסיכוי שהתוצאות היו מקריות הוא זעיר – נמוך פי 71 מהסף המקובל בעולם המדע (p<0.05).
הממצא המרכזי והדרמטי ביותר היה שההשפעה הקוגניטיבית הייתה שוות ערך להאטת תהליך ההזדקנות המוחי בכשנתיים.

המנגנון המדעי המוסבר במחקר מתייחס לחוסרים שכיחים בוויטמיני B, ויטמין C, D, E ומינרלים כמו מגנזיום ואבץ, אשר משפיעים על רמות ההומוציסטאין. רמות גבוהות של הומוציסטאין נחשבות לגורם סיכון מוכר לדמנציה, ומתן התוספים הוכח כיעיל בהפחתתו. המומחים מסכמים שבעוד שתוספים אלה אינם תחליף לאורח חיים בריא, הם מהווים כלי מעשי ומוכח מדעית לגישור על פערים תזונתיים ומתן תמיכה חיונית לתפקוד המוח בגיל מבוגר. לכן הם קוראים לשלב את השימוש בהם כחלק מאסטרטגיית בריאות ציבורית רחבה.

איך לבחור מולטי ויטמין ומה חשוב לוודא?

• ראשית, יש לוודא שהתוסף מכיל את רשימת הרכיבים המרכזיים שתפקידם המוכח הוא לתמוך בבריאות המוח.
• לוודא שהרכיבים מגיעים בצורות שהגוף יודע לספוג בקלות. לדוגמה, במקום מגנזיום אוקסיד נעדיף מגנזיום ציטראט, גליצינאט או L-תראונאט.
• לוודא שהמוצר נקי מתוספים בעייתיים: צבעי מאכל סינתטיים, ממתיקים מלאכותיים (כמו סוכרלוז או אספרטיים) וחומרים משמרים, חומרי מילוי כמו טלק, מגנזיום סטארט, או טיטניום דיאוקסיד.

בנוסף לגישה המקיפה של נטילת מולטי-ויטמין ומינרלים, חשוב להבין את התפקיד של כל רכיב בנפרד. ישנם ויטמינים ומינרלים ספציפיים שהמדע זיהה כבעלי חשיבות קריטית במיוחד לשמירה על בריאות המוח, ועל חסרים בהם יש לתת תשומת לב מיוחדת:

1. ויטמין די.
2. ויטמין קיי.
3. פולאט (חומצה פולית) וויטמינים אחרים מסוג בי (בעיקר בי 6 ובי 12) [1][2][3][4][5][6].
4. אומגה 3 (במיוחד השרשראות הארוכות) + סרטון.
5. ויטמין סי.
6. מגנזיום.
7. אבץ.
   מחקר עוקבה רטרוספקטיבי רחב ידיים שפורסם באוקטובר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, חיזק את הקשר בין חסר במינרל האבץ לבין הסיכון להתפתחות דמנציה. החשיבות המרכזית של האבץ נשענת על תפקידיו החיוניים במוח, במניעת דלקת עצבית (נוירו-אינפלמציה) ובתמיכה בתפקוד סינפטי – המערכת שדרכה תאי עצב מתקשרים. המחקר נערך בדיוק משום שהראיות האפידמיולוגיות לקשר זה בקרב אוכלוסייה רחבה היו עד כה מוגבלות. במסגרת המחקר נותחו נתונים של מבוגרים בני 50 ומעלה, שעברו בדיקות רמות אבץ בסרום. החוקרים השוו בין 34,249 מטופלים עם מחסור באבץ (רמות נמוכות מ-70 מיקרוגרם/מ"ל) לבין מספר זהה של מטופלים עם רמות תקינות, ובחנו את שיעור הופעת הדמנציה החדשה במהלך שלוש שנים.
   הממצאים היו ברורים: מטופלים עם מחסור באבץ היו בסיכון מוגבר של 34% לפתח דמנציה. יתר על כן, המחקר הדגים יחס מינון-תגובה מובהק: ככל שמחסור האבץ היה חמור יותר, כך גדל הסיכון. בעוד מחסור קל עד בינוני העלה את הסיכון בכ-26%, מחסור חמור (מתחת ל-50 מיקרוגרם/מ"ל) כבר העלה את הסיכון ב-71%. בנוסף, החוקרים חיזקו את הראיה בכך ששלטו באופן קפדני בהשפעתן של תרופות ידועות המקושרות לדמנציה (כגון נוגדי דיכאון ותרופות לכולסטרול) והראו שהקשר בין חסר אבץ לדמנציה נשאר עצמאי וחזק. כמסקנה, החוקרים קבעו כי מחסור באבץ הוא גורם סיכון עצמאי וניתן לשינוי להתפתחות דמנציה.
   העובדה שמחסור באבץ נמצא קשור גם לסיכון מוגבר לדלקת ריאות (בקרת המחקר), מדגישה את חשיבותו המערכתית של המינרל לתפקוד חיסוני ועצבי כאחד.
   ממצאים אלה מהווים אישור קליני משמעותי למחקרים תזונתיים ונוירולוגיים קודמים, אשר הצביעו על התפקיד המגן של מיקרונוטריינטים חיוניים כמו אבץ בבריאות המוח. בעוד שמחקרים קודמים התמקדו לרוב במנגנונים בסיסיים, המחקר הנוכחי מספק ראיה אפידמיולוגית מקיפה המקשרת ישירות בין בדיקת דם פשוטה לבין סיכון קליני משמעותי. העלייה הדרמטית בסיכון הנגרמת על ידי מחסור חמור באבץ מחזקת את הצורך בגישה פרואקטיבית ומניעתית.
   והמשמעות הפרקטית של הנתונים היא קריאה ברורה לשילוב הערכת סטטוס האבץ כחלק אינטגרלי מאסטרטגיות למניעת דמנציה. בדיקת רמת האבץ בדם יכולה לזהות אוכלוסיות בסיכון מוגבר שניתן להתערב בהן. עבור אנשים המציגים רמות גבוליות או מחסור, אופטימיזציה של צריכת האבץ באמצעות תזונה או באמצעות תוספי תזונה יכולה להוות צעד מניעתי קל ליישום ובעל פוטנציאל השפעה קליני רחב על בריאות המוח והזיכרון. למרות שנדרשים מחקרים קליניים נוספים (RCTs) כדי לקבוע סיבתיות ופרוטוקולי התערבות מיטביים, הממצאים תומכים בהחלט בנקיטת פעולה כבר היום.

החלק של המיקרוביום

תזונה, צמחי מרפא ורכיבי תזונה למניעה וטיפול

1. תזונה מבוססת צומח:
   • פירות וירקות במיוחד כאלה המכילים נוגדי חמצון מסוג פוליפנולים (פלבנולים ואתוציאנינים),לוטאין, זיאקסנטין וקרוטנואידים [1][2][3][4][5]: פירות יער + סרטון, (חמוציות, אוכמניות, דובדבנים [1], תותים, ענבים אדומים, רימונים), עלים ירוקים, פיסטוקים, שום.
   • נוגדי חמצון
   • פוליפנולים: כורכומין, קוורצטין, רזברטרול, אנתוציאנינים, Fisetin (תותים, תפוחים, אפרסמון, בצל, מלפפון), Isoorientin (שיבולת שועל, לפת כוסמת), קאמפפרול (Kaempferol) נוגד חמצון הנמצא בתרד, קייל, חסה, ברוקולי, בצל, שמיר עירית, טרגון, תה ירוק [1][2][3][4]. כל אלה משפרים את ציר מעי-מוח; החיידקים מייצרים יותר חומצות שומן קצרות (SCFAs) בעלות תכונות אנטידלקתיות; טריפטופן שמשפר תפקוד עצבי, תפקוד מערכת חיסון והומאוסטזיס של המעי; טירוזין שממלא תפקיד חשוב בסינתזה וניצול של נוירוטרנסמיטורים (דופמין, נוראפינפרין ואפינפרין [1].
     • *** מאמר שפורסם במרץ 23 בכתב העת Antioxidants מציג את הקשר בין פוליפנולים למיקרוביום ובריאות המוח.
     • *** תוספת פברואר 25
       ניסוי קליני אקראי, מוצלב, כפול סמיות, מבוקר פלצבו עם 92 משתתפים, שפורסם בפברואר 25 בכתב העת Nutriens נועד להעריך את הקשר בין: רמות של גורם נוירוטרופי (BDNF) הפועל על נוירונים במערכת העצבים המרכזית וההיקפית, ותורם להישרדות נוירונים ולהתמיינות נוירונים חדשים ושל סינפסות ושל הגן CREB שמקודד חלבונים שמבקרים את הביטוי של גנים אחרים הדרושים ליצירת זיכרונות. וביצועים קוגניטיביים – אצל אנשים שעוברים התערבות תזונתית עשירה בפוליפנולים.
       ההתערבות כללה צריכה יומית של תרכיז אבקות מיץ פירות, ירקות ופירות יער (Juice Plus+ Premium®) על פני שתי תקופות של 16 שבועות, מופרדות על ידי שלב כביסה של 4 שבועות.
       החוקרים השתמשו בשלושה מבחנים סטנדרטיים כדי להעריך ביצועים קוגניטיביים – מבחן להערכת ריכוז וקשב סלקטיבי (Stroop) , מבחן להערכת מהירות עיבוד וגמישות קוגניטיבית (Trail Making) ומבחן הסקר האינטלקטואלי של ריינולדס (RIST), שאמד זיכרון מילולי והיגיון לוגי.
       רמות הפלזמה של CREB ו-BDNF נמדדו באמצעות טכניקה שנקראת ELISA.
       התוצאות הראו שהמוצר העשיר בפוליפנולים שיפר משמעותית את הביצועים הקוגניטיביים, כפי שמעידים ציונים גבוהים יותר במבחן Stroop ו-RIST, בהשוואה לפלצבו. בנוסף, רמות הפלזמה של CREB ו-BDNF עלו באופן ניכר בתקופה של צריכת המוצר, מה שמעיד על פעילות נוירו-פרוטקטיבית מוגברת.
     • חוקרים ממעבדת Food Colour and Quality, שבפקולטה לרוקחות שבאוניברסיטת סביליה, הראו במחקר שפורסם בספטמבר 24 בכתב העת Antioxidants כי הקרוטנואיד פיטואן, שנמצא בין היתר במזונות כמו עגבניות, גזר, משמש, פלפל אדום, תפוזים, מנדרינות ופסיפלורה, מגדיל את תוחלת החיים של הנמטודה Caenorhabditis elegans ויכול להאט את הופעת השיתוק הקשור להיווצרות פלאק עמילואיד במודל של מחלת אלצהיימר. באופן ספציפי, נצפו עליות באורך החיים של בין 10-18.6% וירידה בהשפעה הפרוטאוטוקסית של פלאקים של בין 30-40%.
       לדברי החוקרים Caenorhabditis elegans הוא מודל בשימוש נרחב בביו-רפואה. למעשה, הוא סייע לתגליות חשובות שזכו להכרה עם פרס נובל, כמו מוות מתוכנת של תאים, הפרעות RNA ויישומים של חלבון GFP.
   • אפיגנין (ארטישוק, סלרי, פטרוזיליה, גמבה, תפוחים, תפוזים, ענבים, קמומיל) [1][2][3][4][5].
   • חומצה אלאגית (זרעי רימון) מונעת ומיטיבה עם דמנציה [1][2].
   • יורוליטין A, מטבוליט הנוצר על ידי מיקרוביום המעי מרימונים, אוכמניות ואגוזים משפר את התפקוד המיטוכונדיה ומונע הצטברות של פלאקים חלבוניים רעילים במוח.
   • סולפוראפן (סעיף 3.2.1)
   • דיאטה עשירה בסיבים עשויה להפחית את הסיכון לדמנציה גם בהקשר של מיקרוביום.
   • אגוזים.
2. צמחי תבלין ומרפא
   • כורכום (למרכיביו) מונע ומיטיב עם דמנציה [1][2][3][4][5][6][7] + סרטון
     וצמחי תבלין אחרים [8].
   • זעפרן [1][2][3][4][5][6][7][8]+ סרטון.
   • ג'ינג'ר [1][2][3][4][5][6].
   • אשווגנדה.
   • מאמר סקירה מאפריל 25 בכתב העת Future Integrative Medicine המציג את ההשפעות המיטיבות מגוון גדול של צמחים שיכולים לעזור עם דמנציה. מתוכם מודגשים אשווגנדה, מרווה רפואית, ג'ינג'ר וג'ינסנג (סיני/קוריאני).
     המנגנונים המצויינים: עיכוב אצטילכולין אסטראז (AChE), אנטגוניסטים לקולטני NMDA – בעבור אלה ה-FDA אישרו תרופות. השפעות נוגדות חמצון ואנטי דלקתיות. החוקרים מציינים שמתוכם אשווגנדה ומרווה רפואית הציגו את כל המנגנונים.
   • ג'ינקו בילובה יכול לשפר תסמינים לפחות כמו התרופות וכמעט ללא תופעות לוואי [1][2][3][4].
   • פשטה פרועה (bacopa) מיטיב עם המוח והפעילות הקוגנטיבית [1][2][3][4][5].
   • קקאו.
   • קינמון.
   • אסטרגלוס.
   • תה ירוק [1] וקפה [2].
   • היביסקוס [1].
   • פורמולה סינית (SaiLuoTong) המכילה גינסנג, ג'ינקו וזעפרן [1].
   • בזיליקום.
   • מורינגה מונע סטרס חמצוני במוח ומשפר יכולות קוגנטיביות ובכך יכול להוות מניעה וטיפול באלצהיימר.
   • קצח [1][2][3].
   • ספירולינה.
3. פטריות
   • רעמת האריה (Hericium erinaceus) יודעת לחדש תאי עצב במוח ולשפר בעיות קוגנטיביות. השפעה מיטיבה יש לה גם על המצבים הרגשיים הנלווים [1][2].
   • ריישי
     מחקר שפורסם במרץ 24 בכתב העת-Biomedicine & Pharmacotherapy מציג ראיות מדעיות ממשיות התומכות בהשפעות הריישי על בריאות המוח.
     החוקרים מציינים שפטריית הריישי בעלת היסטוריה ארוכה של צריכה תזונתית, המכילה רכיבים ביו-אקטיביים שונים, והיא תועדה כבעלת השפעות נוגדות חמצון, אנטי דלקתיות, נוגדות סרטן, אנטי-אייג'ינג ואימונמודולטוריות, בין היתר.
     החוקרים גם מציינים שמחקרים אחרונים הראו כי לריישי למרכיביה פוטנציאל טיפולי מבטיח כנגד אלצהיימר ממגוון היבטים, אשר יכולים לעכב את התקדמות המחלה, לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ואיכות החיים.
     החוקרים מציינים שמספר רכיבים ביו-אקטיביים בריישי – בעיקר חומצות גנודריות A ו-B פוליסכרידים וטריטרפנים – פועלים במספר חזיתות:
     עיכוב זרחון יתר של טאו על ידי עיכוב אנזימים ספציפיים כמו GSK-3β שאחרת היו מפעילים את כל מפל הנזק המוחי.
     עיכוב היווצרות עמילואיד-בטא שמייצר פלאקים.
     וויסות תאי החיסון במוח שנקראים מיקרוגליה שמאוד פעילים בדמנציה
     דיכוי עקה חמצונית ודלקת דרך מסלול האיתות NF-κB/MAPK.
     עיכוב מוות של נוירונים (אפופטוזיס).
     עיכוב האנזים אצטילכולין אסטראז מה שמאפשר לאצטיל כולין לשהות זמן רב יותר בסינפסות.
     טריטרפנים, סטרולים ותרכובות אחרות שהופרדו תועדו כבעלי פוטנציאל טיפולי מבטיח כנגד מחלת אלצהיימר, כגון חומצה גנודרית (GAA ו-GAB), ארגוסטרול, לוסידומין (B ו-C), גנודטרפן A וכו'. המנגנונים הבסיסיים כוללים בעיקר עיכוב היפר-פוספורילציה של טאו, עיכוב היווצרות Aβ, השפעה על מיקרוגליה מופעלת, ויסות מסלול האיתות NF-κB/MAPK, עיכוב אפופטוזיס נוירוני, ויסות מערכת החיסון ועיכוב אצטילכולין אסטראז.
     __ __
4. שומנים וחומצות שומן
   • מחקר, שפורסם במהדורת ינואר 24 בכתב העת Journals of Gerontology הקיף 177 קשישים עם ליקוי קוגניטיבי, פרה-שבריריים או שבריריים, חקר כיצד חומרים מזינים שונים בדם עשויים להיות קשורים להתפתחות מחלת אלצהיימר. הם התמקדו בחומצות שומן וויטמינים שונים, ובחנו את הקשר שלהם הצטברות עמילואיד β במוח.
     החוקרים מצאו שסוגים מסוימים של חומצות שומן, במיוחד חומצה clupanodonic (אומגה 3), חומצת mead (אומגה 9 הנמצאת בעיקר בשמנים צמחיים כמו זית ושמני זרעים מסוימים) וחומצה adrenic (אומגה 6), היו קשורים לרמות נמוכות יותר של Aβ, מה שטוב לבריאות המוח.
     מצד שני, חומצה linoleic הייתה קשורה לרמות גבוהות יותר של Aβ, חומצת שומן מסוג אומגה 6, נמצאת בדרך כלל בשמנים צמחיים מתועשים נפוצים (שמן תירס, שמן סויה, שמן חמניות), במזונות מעובדים ובסוגים שונים של בשר.
   • שמן קוקוס [1][2][3].
   • שמן זית.
   • שומשום.
5. שמנים אתריים כמו רוזמרין ולימון ולבנדר וברגמוט מיטיבים עם סימפטומים של דמנציה גם בשילוב עם עיסויים [1][2][3][4][5][6].
   • הרחת מנטול משפרת את התפקוד הקוגניטיבי במחלת אלצהיימר.

מחקר מסוג סקירה מאפריל 2020 שפורסם בג'ורנל הרפואי JCM .

דברים נוספים הקשורים באורח החיים שמשפיעים על פעילות קוגניטיבית ומניעת דמנציה/אלצהיימר

1. הנקה.
2. איכות שינה.
3. ניהול סטרס.
4. פעילות גופנית שומרת על קוגניציה ומועילה גם לאגרסיות של דמנציה לרבות יוגה וטיפולי מגע. ויחד עם ויטמין די [1]
5. שהות בטבע.
6. מדיטציה.
7. מוזיקה.
8. ניגון על כלי נגינה [1][2].
9. 'עתודות קוגניטיביות' ואיך מעלים אותן?
10. צומות לסירוגין (קטונים)
    *** תוספת דצמבר 24
    מחקר בהובלת מדענים ממכון Buck מראה שניתן להבין בצורה הטובה ביותר את גופי הקטון כמטבוליטים לאיתותים רבי עוצמה המשפיעים על תפקוד המוח בהזדקנות ובמחלת אלצהיימר. המחקר שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת Cell Chemical Biology הדגים שלגופי קטון ולמטבוליטים דומים יש השפעות עמוקות על בקרת איכות הפרוטאום (כלל החלבונים המתפקדים בגנום) במוח.
    החוקרים של מכון 'באק' עובדים במודלים של עכברים ונמטודות במחלת אלצהיימר והזדקנות. במחקר הנוכחי הם חשפו שגוף הקטון β-hydroxybutyrate יוצר אינטראקציה ישירה עם חלבונים שמקופלים בצורה שגויה, משנה את מסיסותם ומבנהם כך שניתן לנקות אותם מהמוח באמצעות תהליך האוטופגיה.
    *** מדובר בתהליך הומאוסטזיס שדורש תיאום של מספר מערכות ומטבוליטים ומספיק שאחד מהם לא פועל כשורה לאורך זמן כדי שהחלבון ייפגע ויצטבר ***
    החוקרים מציינים שמחקרים קודמים הראו כי חיזוק גופי קטון באמצעות תזונה, פעילות גופנית ותוספי מזון יכול להיות טוב לבריאות המוח ולקוגניציה, הן במכרסמים והן בבני אדם. הסופר הבכיר John Newman מסביר שהתיאוריה שהשיפורים המבוססים על קטון נגרמים על ידי ייצור אנרגיה מוגברת למוח או הפחתה בדלקת במוח הם לא הסיפור המלא. "גופי קטון מקיימים אינטראקציה עם חלבונים פגומים ומקופלים באופן ישיר, מה שהופך אותם לבלתי מסיסים כך שניתן לשלוף אותם מהתא ולמחזר אותם". זהו קשר חדש בין חילוף חומרים באופן כללי. בהבנתו, קל יותר לתפעל את גופי הקטון, מה שעשוי להיות דרך רבת עוצמה לסייע בפינוי גלובלי של חלבונים פגומים. אנחנו רק מגרדים את פני השטח לגבי איך זה יכול להיות מיושם על הזדקנות המוח ומחלות ניווניות".
    בנוסף לניסויים שבדקו את המסיסות והמבנה המשתנים במבחנות (מעבדה), הפרויקט כלל גם האכלת עכברים בגופי קטון כדי לאשר שתוצאות המבחנה משוחזרים גם במוח. ואכן הטיפול בקטון הביא לפינוי ולא לצבירה פתולוגית של חלבונים בלתי מסיסים.
    ניומן מציין שהשילוב בין מעבדת schilling עם מעבדת lithgow במכון 'באק' את כוחה של הסביבה השיתופית כאשר הראשונה ייצרה מפות שפירטו את המסיסות בכל פרוטאום והאם השינויים במסיסות שנגרמו על ידי גופי קטון עזרו לשפר את ההצטברות של החלבונים ואילו השניה הזינה גופי קטון לנמטודות זעירות שעברו שינוי גנטי כדי לבטא את המקבילה האנושית של הצטברות עמילואיד בטא. ברגע שהם טופלו בגופי קטון, הנמטודות שיחזרו את יכולתן לשחות. "זה היה ממש מרגש לראות השפעה דרמטית כזו על חיה שלמה". כלומר על אף הפגם הגנטי גופי הקטון עשו שינוי עצום.
    ניומן מוסיף שהם גם בדקו מטבוליטים דומים במבחנות ולכמה מהם היו השפעות דומות. במקרים מסוימים, הם פעלו טוב יותר מאשר β-hydroxybutyrate. הוא מסיים "זה יפה לדמיין ששינוי חילוף החומרים מביא לכך שהסימפוניה הזו של מולקולות משתפות פעולה יחד כדי לשפר את תפקוד המוח".
    https://www.buckinstitute.org/news/ketone-bodies-more-than-energy-they-are-powerful-signaling-metabolites-that-clean-up-damaged-proteins/

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים