הקשר בין תזונה לניוון מקולרי של העין

במאמר קודם הבאתי מחקרים שמדברים על כך שהרוב המוחלט של המחלות מקורן באורח חיים וחשיפה למזהמים סביבתיים…
באותו מאמר ציינו החוקרים שדווקא לניוון מקולרי של העין לגנטיקה יש יותר נטייה להשפיע ושעדין לא מדובר בגזירת גורל…

מהו ניוון מקולרי?

ניוון מקולרי הוא פגיעה במקולה ( מרכז הרשתית בו מתקבלת התמונה המרכזית. יש בה ריכוז גבוה של קולטנים מסוג "קונים", המאפשרים ראיה באור של צבעים ופרטים רבים).
המחלה הזו משפיעה על שדה הראייה המרכזי ויכולה להשפיע על יכולתנו לקרוא או לזהות פרצופים.
שכיחות המחלה עולה עם הגיל: מעל גיל 55 שיעור הסובלים מהמחלה הוא 1.2%. בקרב בני 65 שיעור הסובלים מניוון מקולרי הוא 25%, ובקרב בני 75 ומעלה שיעור החולים הוא 33%. מעריכים כי הוא משפיע על יותר מ-11 מיליון בארצות הברית ו-170 מיליון בעולם. כלומר ניתן לראות שהשכיחות עולה עם הגיל. אבל זה לא אומר שזו ברירת גורל ושאין בידינו אפשרות למנוע ולהאט את ההתפתחות של המחלה, כי חוקרים סבורים שהנזק לרשתית נגרם בין השאר מרדיקלים חופשיים, כתוצאה מכך מצטברים בקרקעית העין משקעים קבועים שאינם מתפנים ומאפשרים את התפרצות המחלה^[1].

במחקר חדש מדצמבר 2019 שפורסם בג'ורנל הרפואי British Journal of Ophthalmology בדקו את הקשר שבין תזונה לניוון מקולרי (AMD) מוקדם במשך כ-18 שנות מעקב בקרב המשתתפים של מחקר ARIC.
החוקרים מסבירים ש- AMD מוקדם הוא אסימפטומטי, כלומר אנשים לרוב לא יודעים שיש להם את זה. כדי לתפוס את זה, רופא יצטרך לסקור תמונה של הרשתית של האדם, לחפש שינויים פיגמנטריים והתפתחות של משקעים צהובים שומניים המכונים דרוזן (drusen). בהמשך יש סבירות גבוהה להתנוונות או הצטברות של כלי דם חדשים בחלק של העין המכונה מקולה. זה הזמן שהאנשים מתחילים לחוות שינויים בראייה.
החוקרים השתמשו בנתונים על 66 מזונות שונים שהמשתתפים דיווחו בעצמם שהם צורכים בין השנים 1987 ל-1995. הם זיהו שני דפוסי תזונה, שהסבירו בצורה הטובה ביותר את השונות הגדולה ביותר בין דיאטות.
המחקר מצא שהמשתתפים שאכלו תזונה עשירה בבשר אדום ומעובד, מזון מטוגן, דגנים מזוקקים ומוצרי חלב עתירי שומן היו בסיכון גבוה פי שלושה לפתח מצב עיניים הפוגע ברשתית ומשפיע על הראייה המרכזית של האדם. דבר נוסף שהבחינו החוקרים הוא שאנשים שצורכים תזונה לא בריאה בתכיפות גבוהה מעלים סיכון לפתח בעיות הקשורות לראייה בערך 18 שנים קדימה.

החוקרים סיכמו שהעבודה הזו מספקת ראיות נוספות לכך שהתזונה חשובה. מנקודת מבט של בריאות הציבור, ניתן לומר לאנשים שאם יש להם AMD מוקדם, סביר להניח שהאינטרס שלהם יהיה להגביל את צריכת בשר מעובד, מזון מטוגן, דגנים מזוקקים ומוצרי חלב עתירי שומן כדי לשמר את הראיה לאורך זמן. ומנגד עד כה, רוב המחקרים הראו שמינון גבוה של נוגדי חמצון, נראה שיש להם השפעה מגינה.
https://www.buffalo.edu/ubnow/stories/2019/12/diet-macular-degeneration.html

וזה אומר שתזונה, כחלק מאורח חיים משפיעה לטווח הרחוק ולכן החשוב ביותר הוא להבין זאת מעכשיו כדי לא להצטער אחר כך…

מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסם ביוני 25 בכתב העת JAMA Ophthalmology, בחן 139,002 חולים בגיל 66 ומעלה עם אבחנה של סוכרת. מתוכם 46334 שקיבלו את האגוניסט (GLP-1) ו-92668 חולים שלא קיבלו. הניתוח מצא שאלו שנחשפו היו בסיכון גבוה יותר של פי 2.21 להתפתחות ניוון מקולרי הקשור לגיל. למידע נוסף על הזריאות הללו היכנסו.

מה נמצא שיכול למנוע ולהועיל לניוון מקולרי?

1. תזונה מבוססת צומח מיעוט בשר [1][2][3][4][5].
2. לוטאין וזיאקסנטין + גוג'י ברי [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10].
   • מחקר בהובלת חוקרים מבית הספר למדעי התזונה ומדיניות Friedman שבאוניברסיטת Tufts מצא שצריכת פיסטוקים יומית עשויה לשפר משמעותית את בריאות העין על ידי הגדלת הצפיפות האופטית של פיגמנט מקולרי (MPOD), בשל הרמות הגבוהות והמדידות של הפיגמנט הצמחי לוטאין בפיסטוקים.
     ממצאי המחקר פורסמו באוקטובר 24 בכתב העת Journal of Nutrition.
     החוקרים מסבירים ש-MPOD הוא אינדיקטור חשוב לבריאות העין, מכיוון שהוא מגן על הרשתית וקשור לסיכון מופחת לניוון מקולרי הקשור לגיל (AMD), גורם מוביל לעיוורון בקרב מבוגרים.
     הניסוי המבוקר האקראי הראה שבהשוואה לאכילת דיאטה רגילה לבדה, אכילת 2 אונקיות (57 גרם) של פיסטוקים ליום במשך 12 שבועות כחלק מדיאטה רגילה הביאה לעלייה משמעותית ב-MPOD במבוגרים כבר לאחר 6 שבועות בלבד, כשההשפעה נמשכת לאורך כל המחקר בן 12 השבועות.
     החוקרים מסבירים שפיסטוקים הם האגוז היחיד שמספק מקור מדיד של לוטאין ולכן המחקר מצביע על כך שצריכת פיסטוקים קבועה יכולה להציע גישה תזונתית טבעית להפחתת הסיכון ל-AMD. "זה חשוב במיוחד כאשר אנשים מזדקנים ומתמודדים עם סיכונים גבוהים יותר לליקוי ראייה", מציינת ד"ר Tammy M. Scott, המחברת הראשית של המחקר. היא מוספיה שלוטאין ממלא תפקיד קריטי בשמירה על בריאות העין על ידי סינון אור כחול ופועל כנוגד חמצון בעין. המחקר מצא שצריכת פיסטוק כמעט הכפילה את הצריכה היומית של לוטאין של המשתתפים, שהיא בדרך כלל נמוכה מאוד ברוב הדיאטות האמריקאיות והעלתה משמעותית את רמות הלוטאין בפלזמה. במחקר כאמור סופקו 57 גרם של פיסטוקים ובכך כ-1.6 מ"ג של לוטאין מפיסטוקים, מה שהכפיל את הצריכה היומית הממוצעת של לוטאין. לדעתה הפיסטוקים מספקים מקור לשומן בריא, מה שעשוי לגרום ללוטאין להיספג טוב יותר בגוף.
     החוקרים מציינים גם שמעבר לתמיכה בבריאות העיניים, הלוטאין המצוי בפיסטוקים עשוי גם להועיל לתפקוד המוח. שכן "לוטאין חוצה את מחסום הדם-מוח, שם הוא עשוי לסייע בהפחתת עקה חמצונית ודלקת", כמו בעין, לוטאין מצטבר באופן סלקטיבי גם במוח ועשוי למלא תפקיד בהפחתת ירידה קוגניטיבית ולביצועים קוגניטיביים טובים יותר, כולל זיכרון ומהירות עיבוד, מה שהופך את הפיסטוקים לתוספת חשובה לתזונה שמטרתה תמיכה בהזדקנות בריאה כללית^[1][2]. לפיסטוקים יש גם השפעות חיוביות על מטבוליזם של סוכרים, שומנים ובכך מניעת מחלות מטבוליות, כלי דם ולב^[3][4][5].
     https://www.earth.com/news/eating-pistachios-daily-proven-to-boost-eyes-vision-and-overall-health/
3. כורכום [1][2][3][4][5][6][7].
4. זעפרן [1][2][3][4][5].
5. ברוקולי (סרטון הסבר) [1][2][3][4].
6. אוכמניות [1][2].
7. רזברטרול [1][2].
8. אומגה 3 [1][2][3][4].
9. ויטמין די [1][2][3].
10. בטא קרוטן [1] וקרוטנויאידים [2].
11. וויטמין סי, אי, בטא קרוטן, אבץ, נחושת AREDS/AREDS2 [5][4][3][2][1]. השני זה לוטאין וזיאקסנטין

מחקר חדש מינואר 21 מראה קשר לזיהום אוויר.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים