מחלות לב וכלי דם/ טרשת עורקים – תזונה מבוססת צומח ודברים חשובים נוספים

מחלת לב כלילית (CHD-coronary heart disease) היא סיבת מוות שכיחה ביותר בעולם ובעיית בריאות ציבורית חמורה, בעקבותיה מתרחשים כ-15% ממקרי המוות בכל שנה בעולם.
מחלת לב כלילית היא מצב של ירידה באספקת דם לשריר הלב בגלל היצרויות בעורקים הכליליים, המספקים דם ללב. תהליך שבו משולבים מקרופאגים שבולעים כולסטרול ושומנים שעברו חימצון ובכך הופכים ל"תאי קצף". תאים אלו הם המבשרים של פס השומן שיכול להתפתח לפלאק סיבי ומסובך הנקרא טרשת עורקים (Atherosclerosis).

מחקר שפורסם במרץ 24 בכתב העת Nature Cardiovascular Research מציג מעורבות של עוד מנגנון.
במחקר הנוכחי החוקרים ממכון Karolinska רצו להבין כיצד רקמות שונות בגוף מגיבות לרמות גבוהות של LDL, הכולסטרול ה"רע", בדם.
כדי לבדוק זאת, הם יצרו מערכת שבה הם יכולים להעלות במהירות את הכולסטרול בדם של עכברים.
והם גילו שהכבד הגיב כמעט מיד והסיר חלק מעודפי הכולסטרול. עם זאת, לא תאי הכבד האופייניים הגיבו, אלא סוג של מאקרופאגים בשם תאי קופפר הידועים כמי שמזהים חומרים זרים או מזיקים ואוכלים אותם. התגלית הזו אושרה גם בדגימות רקמה אנושית.

*** תאי קופפר הם חלק מהמערכת הרטיקולואנדותליאלית. מערכת המורכבת מתאים בעלי יכולת לבודד חלקיקים ומזהמים בגוף.
תאי קופפר מסלקים ממחזור הדם חיידקים, פיגמנטים וחומרי פסולת (Debris) אחרים. כמו-כן הם מקור חשוב ליצירת גמא גלובולינים (למניעת זיהום כבדי).

החוקרים הופתעו לראות שנראה שהכבד הוא קו ההגנה הראשון מפני עודף כולסטרול ושתאי קופפר הם אלה שעושים את העבודה. זה מראה שמערכת החיסון של הכבד היא שחקן פעיל בוויסות רמות הכולסטרול, ומצביע על כך שטרשת עורקים היא מחלה מערכתית הפוגעת במספר איברים ולא רק בעורקים.
https://news.ki.se/the-liver-immune-system-eats-up-bad-cholesterol?

חשוב לציין שהמשקע הטרשתי הוא תוצאה ולא סיבה כלומר המצאות הרכיבים הללו אינם הגורמים, שכן אם היו הגורמים לכולם היה טרשת, כי לכולם יש את הרכיבים הללו והאמת היא שבלעדיהם היינו חולים כל הזמן.

אז מה יכולים להיות הגורמים?

1. מאמר שפורסם בפברואר 23 בג'ורנל Journal of Applied Physiology מצא כי נזק מוקדם לכלי הדם וטרשת עורקים אצל מתבגרים עלולים להיגרם על ידי דלקת בדרגה נמוכה.
   המחקר הנוכחי נערך בקרב 3862 מתבגרים בני 17 ומעקב לאורך 7 שנים (עד גיל 24). התוצאות גילו שכ-1 מכל 3 זכרים ו-1 מכל 2 נקבות היו בסיכון לדלקת גבוהה יותר ומחמירה עד גיל 24 שנים. החוקרים מצאו שדלקת מוגברת אצל גברים עלולה לגרום לעיבוי דופן העורק התרדמני (המספק דם לצוואר ולראש), סימן לטרשת עורקים פרה-קלינית. מצד שני, דלקת מוגברת אצל נשים עלולה לגרום לנוקשות עורקים גבוהה יותר. להפתעת החוקרים עודף משקל/השמנת יתר לא השפיעו באופן שלילי על נזק מוקדם לכלי הדם.
   השאלה שעלתה בראש של החוקרים היא מה יכול לגרום לדלקת בילדים ובני נוער בריאים. סוג הדיאטה שילד נחשף אליה עשוי להגביר באופן משמעותי את הדלקת. מזון עשיר בשומני טרנס רוויים, מזון מלוח ומטוגן בשמן עמוק, בשר אדום ומעובד, כמו גם משקאות ממותקים, מאפים וסוכריות עלולים להיות קשורים לנזקים מוקדמים בכלי הדם מכיוון שהם יכולים להעלות משמעותית את הדלקת.
   https://www.uef.fi/en/article/low-grade-inflammation-may-cause-arterial-stiffness-and-preclinical-atherosclerosis-in-otherwise
2. תזונה פרו דלקתית ומה הסיכון שבה.
3. סוכר – מאמר מרכז על השלכות בריאותיות (מחלות מטבוליות, מחלות לב, סרטן, דלקות, קוגנטיביות) במגוון מנגנונים.
   • מהי חשיבות רקמת השומן (PVAT) בכלי הדם? ומה הקשר לסוכר? תוצרי גליקציה מתקדמים (AGEs).
4. האם תחליפי סוכר מונעים מחלות מטבוליות, כלי דם ולב.
5. בשר אדום ומעובד והקשר למוות ומה בנוגע לבשר לבן (עופות).
   • תזונת פליאו והקשר לטרשת עורקים.
   • הקשר בין תזונה מערבית (מזונות מהחי, ג'אנק, שומן רע) למחלות לב ומיקרוביום.
   • תזונה עתירת חלבון.
6. אכילת דגנים מעובדים מעלה סיכון להתקפי לב, למוות בטרם עת ולשבץ.
7. מזהמים תעשייתיים נוספים יכולת להשפיע על רמות הדלקת אם דרך נשימה (זיהום אוויר), אם דרך בליעה/שתיה ומגע עם העור, פלסטיק [2] ונספחיו (מתכות כבדות, פתלאטים, ביספינולים, [PFAS [2, ובאופן כללי EDC's, הדברה ודרך זריקות המכונות "חיסונים". המזהמים האלה נוטים להצטבר בשומן ובאיברים פנימיים/שרירים גם בבני האדם וגם בבעלי החיים שנאכלים על ידם^[1][2][3][4] ואלה שלא מצטברים משוטטים בדם ומייצרים את אותה עקה חמצונית שלאורך זמן מייצרת דלקת כרונית באיברים ובכלי הדם.
8. טלפונים סלולריים.
9. אפיזודה קצרה של כעס המופעלת על ידי זכירת חוויות העבר עשויה להשפיע לרעה על יכולתם של כלי הדם להירגע, שהיא חיונית לזרימת דם תקינה, על פי מחקר שפורסם במאי 24 בכתב העת Journal of the American Heart Association, כתב העת של איגוד הלב האמריקאי.
   החוקרים מציינים שמחקרים קודמים מצאו כי פגיעה ביכולת של כלי הדם להירגע עלולה להגביר את הסיכון לפתח טרשת עורקים, מה שעלול, בתורו, להגביר את הסיכון למחלות לב ושבץ מוחי.
   כמו כן מחקרים תצפיתיים קשרו תחושות של רגשות שליליים עם התקף לב או אירועי מחלות לב וכלי דם אחרים. הרגש השלילי הנפוץ ביותר שנחקר הוא כעס, ויש פחות מחקרים על חרדה ועצב, אשר נקשרו גם לסיכון להתקף לב.
   במחקר זה, החוקרים חקרו האם לרגשות שליליים – כעס, עצב וחרדה – עשויה להיות השפעה שלילית על תפקוד כלי הדם בהשוואה לרגש ניטרלי.
   280 משתתפים גויסו מהמרכז הרפואי אירווינג של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. המשתתפים היו בני 18 ומעלה ובריאים. בריא הוגדר ללא היסטוריה של מחלת לב, שבץ, ניתוח מעקפים או סטנטים, התקף איסכמי חולף, מחלת עורקים היקפית, אי ספיקת לב, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, סוכרת מסוג 2 או אבחנה עצמית של מחלה נפשית. הפרעה בריאותית; אי נטילת תרופות מרשם או תוספי תזונה; ולא מעשן.
   הגיל הממוצע של משתתפי המחקר היה 26 שנים. כ-50% נשים. כ-40% לבנים; 29% היספנים; 19% אסיתיים ו-14% שחורים.
   280 המשתתפים הוקצו אקראית לאחת מארבע משימות רגשיות למשך 8 דקות: היזכרות בזיכרון אישי שהכעיס אותם; היזכרות בזיכרון אישי של חרדה; קריאת סדרה של משפטים מדכאים שעוררו עצב; או לספור שוב ושוב עד 100 כדי לגרום למצב ניטרלי מבחינה רגשית. פרוטוקול זה, "מנגנונים משוערים שבבסיס אוטם שריר הלב ורגשות (PUME)", תואר על ידי החוקרים במאמרם הקודם.
   לפני השלמת המשימות הרגשיות, הושבו המשתתפים בכיסא נוח בחדר מבוקר טמפרטורה והורשו להירגע למשך 30 דקות, שבמהלכן אסור היה להם לדבר, להשתמש בטלפון, לקרוא מסמכים או לישון.
   לאחר שהמשתתפים נרגעו במשך 30 דקות, החוקרים מדדו את לחץ הדם וקצב לב המשתתפים. שתי מדידות לחץ דם נלקחו בהפרש של דקה, לאחר מכן נמדדה התרחבות כלי הדם של המשתתפים, ודגימות דם נאספו לבדיקה. נערכו מדידות חוזרות של לחץ דם והתרחבות, ודגימות דם נאספו שוב לאחר השלמת המשימה הרגשית שהוטלה.
   החוקרים קבעו את המידה שבה כלי הדם של המשתתפים לא היו מסוגלים להתרחב על ידי מדידת זרימת הדם באמה הלא דומיננטית של המשתתפים. הם העריכו את הפגיעה בכלי הדם של המשתתפים על ידי ספירת מספר הסמנים הביולוגיים של ריפוד כלי הדם במחזור הדם והעריכו את יכולת ההתחדשות של תאי כלי הדם של המשתתפים על ידי מדידת רמות מחזור הדם שלהם של תאים במח עצם החיוניים לתיקון.
   החוקרים העריכו את התאים המצפים את כלי הדם של כל משתתף במחקר לפני המשימות ובמספר נקודות (בקו הבסיס ובארבע נקודות זמן שונות לאחר התנסות במשימה הרגשית שהוקצתה: 3 דקות, 40 דקות, 70 דקות ו-100 דקות). הם חיפשו עדות להפרעה בהתרחבות כלי הדם, פגיעה מוגברת בתאים ו/או ירידה ביכולת תיקון התאים. המדידות שנלקחו לפני המשימות הרגשיות חזרו על עצמן לאחר השלמת המשימות.
   המחקר מצא שמשימות שהזכירו אירועי עבר שגרמו לכעס הובילו לפגיעה בהרחבת כלי הדם, מאפס ל-40 דקות לאחר המשימה. הליקוי כבר לא היה קיים לאחר 40 הדקות. "המחקר הזה מראה ברהיטות רבה כיצד כעס יכול להשפיע לרעה על בריאות ותפקוד האנדותל של כלי הדם, ואנו יודעים שהאנדותל של כלי הדם, רירית כלי הדם, הוא שחקן מפתח באיסכמיה בשריר הלב ובמחלות לב טרשתיות. ברור שהמחקר הזה לוקח אותנו צעד אחד קרוב יותר להגדרת מנגנונים כאלה".
   https://newsroom.heart.org/news/brief-anger-may-impair-blood-vessel-function

החלק של תזונה במניעה וטיפול בטרשת

1. תזונה מבוססת צומח
   מחקר מטריה שנערך על ידי דיאטנים ומדעני תזונה ממספר מוסדות אמריקאיים, הכולל 21 סקירות שיטתיות, שפורסמו בין השנים 2018-2024, בחן תוצאות בריאות וסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב מבוגרים בריאים העוקבים אחר תזונה צמחונית, טבעונית או לא צמחונית.
   ממצאי המחקר שפורסמו באוקטובר 24 בכתב העת American Journal of Preventive Cardiology מצאו שאלו שהקפידו על דפוסי תזונה צמחוניים וטבעוניים ראו ירידה של 15% בסיכון יחסי בשכיחות CVD כמו גם סיכון מופחת ב-8% לתמותה מ-CVD. החוקרים גם ראו שהקפדה על תזונה טבעונית הייתה קשורה ללחץ דם נמוך יותר (ב-2.56 mmHg), כולסטרול LDL נמוך יותר (0.49- mmol/l), מדד מסת גוף נמוכה יותר (1.72- kg/m²) וסמנים דלקתיים נמוכים יותר (0.55- mg/l).
   https://publichealth.uci.edu/2024/10/11/a-vegetarian-and-vegan-diet-really-does-reduce-cardiovascular-disease-risk/.
   • תזונה מבוססת צומח עשירה בפירות וירקות
     מחקר שפורסם בפברואר 22 בג'ורנל Frontiers in Nutrition מטעם חוקרים מאוניברסיטאות Oxford, Bristol ומ- Chinese University of Hong Kong בחנו את הצריכה של פירות וירקות טריים ומבושלים באוכלוסיה של 399,586 מקבוצת הביובנק הבריטית. למשתתפים לא היו מחלות לב וכלי דם ועקבו אחריהם במשך 12 שנים.
     הגיל הממוצע היה 56 ו-55% היו נשים. הצריכה הממוצעת של ירקות חיים ומבושלים הייתה 2.3 ו-2.8 כפות ליום, בהתאמה. *** שזה כמות לא גבוהה.
     במהלך 12 שנות המעקב, התרחשו 18,052 אירועי CVD גדולים ו-4,406 מקרי מוות בעקבותם.
     התוצאות הראו כי צריכת ירקות טריים הייתה קשורה באופן הפוך הן לשכיחות CVD והן לתמותה ממנה. עבור הצריכה הגבוהה ביותר לעומת הנמוכה ביותר היה סיכון נמוך של 11% למחלות לב ו-15% סיכון פחות לתמותה.
     מסקנות: צריכה גבוהה יותר של ירקות גולמיים, אך לא מבושלים, הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר ל-CVD.
     מחקרים נוספים המראים את הקשר [1][2][3][4][5].
     • פירות: רימונים, אוכמניות, חמוציות, גוג'י ויתר פירות יער, אשכוליות, ענבים, שזיפים, מנגו, אבטיח, אבוקדו.
     • ירקות: שום, עלים ירוקים, סלק, שבין היתר מכילים ויטמין קיי, ארטישוק, כוסברה סלרי [1][2].
   • תזונה מבוססת צומח עשירה בפוליפנולים (פלבנולים ואנתוציאנינים) וסיבים תזונתיים [2] המורידים את רמות הדלקת לרבות בכלי הדם במישרין או בעקיפין כמטבוליטים המיוצרים על ידי מיקרוביום המעי.
2. אגוזים ושקדים.
3. שומשום.
4. צמחי מרפא ותבלינים: זעפרן, כורכום, תה ירוק, אסטרגלוס, מורינגה, קצח, קקאו, ספירולינה.
   • מאמר סקירה על רכיבים נפוצים במטבח המזרח תיכוני הכוללים שום (diallyl trisulfide, allicin ,S-allyl), עוזרר (quercetin, apigenin and chlorogenic acid), זעפרן (crocin, safranal), זית (oleic acid, oleuropein, hydroxytyrosol, oleacein), רוזמרין (rosmarinic acid, carnosic acid) וענבים (resveratrol) [1].
5. נוגדי חמצון: קרוטנואידים, אסטקסנטין, רזברטרול, קוורצטין, סולפוראפן, ויטמין סי, וקו אנזים Q10.
6. מינרלים: מגנזיום, אבץ.

תזונה מבוססת צומח – הגורם המשפיע ביותר על מוות בטרם עת.
תזונה מבוססת צומח – תזונת פליאו (מבוססת בשר).

החלק של אופי וכמות חלבונים מוזמנים לקרוא כאן.

החלק של חומצות שומן ובריאות כלי הדם והלב

חומצות שומן הן עוד רכיב חשוב במניעת אותן מחלות. האם מהצומח או מהחי?
מחקרי תצפית שבדקו קרוב למאה אלף אנשים בין השנים 1990-2012 מצאו שחומצות שומן חד בלתי רוויות שמקורן מהצומח (שמן זית הוא אחד השמנים המוכחים בנושא זה) עדיפות על אלו שמקורן מהחי, במניעת מחלות לב.

*** תוספת אוקטובר 25
חשיבות איכות השומן בתזונה להגנה על הלב וכלי הדם מקבלת אישור נוסף ומשמעותי. מחקרים חדשים ממשיכים להצביע לא רק על מה אנחנו אוכלים, אלא על האיכות היחסית של השומנים הללו.

במחקר שפורסם באוקטובר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition בוצע ניתוח רטרוספקטיבי בקרב 200 מבוגרים (בני 40-65), שמטרתו הייתה להעריך את הקשר בין הרכב השומן התזונתי לבין מדדי סיכון קרדיווסקולריים (CVD). החוקרים השתמשו במדד יחס חומצות שומן בלתי-רוויות (UFA) – אומגה 3, אומגה 6 ואומגה 9 שמקורם בעיקר בצומח ובדגים, לרוויות (SFA) שמקורן העיקרי מבעלי חיים שמנים וגם במוצרי מזון צמחיים כמו קוקוס ובוטנים. כאשר יחס גבוה לטובת הבלתי רוויות משמעותו צריכת שומן איכותית יותר.
הנתונים הראו מתאם חזק וחד-משמעי: בהשוואה לאלו שצרכו את היחס הנמוך ביותר של שומנים בריאים (הטרטיל הנמוך), הטרטיל הגבוה ביותר חווה שיפור דרמטי בכל המדדים: כולסטרול כללי (TC) ו-LDL-C (ה"רע") ירדו בממוצע משולב של 24.73 mg/dL בכולסטרול ה"רע" וב-30.33 mg/dL בכולסטרול הכללי, בעוד כולסטרול HDL-C (ה"טוב") עלה ב-8.29 mg/dL. חשוב מכך, נצפתה ירידה משמעותית של 1.28 mg/L במדד הדלקת hs-CRP, שמסמל באופן ברור הפחתה בתהליכים הדלקתיים המניעים טרשת עורקים.

מסקנת החוקרים היא שאיכות שומן גבוהה משפרת באופן עקבי את רמות השומנים בדם ואת רמת הדלקת. עם זאת, החוקרים מציינים כי מכיוון שמדובר במחקר תצפיתי, הוא מראה קשר ולא סיבתיות, ויש צורך במחקרי התערבות נוספים.

מחקר זה נותן אישור קליני נוסף וחשוב לראיות הקודמות לגבי חומצות שומן שמקורן מהצומח, בכך שהוא מוכיח שוב כי הפחתת יחס השומן הרווי בתזונה אינה רק תיאוריה. התוצאות מראות כי האנשים הבריאים ביותר במדגם הם אלה שיישמו את העיקרון הזה ביומיום, מה שמחזק את המודל שלנו המתייחס להחלפת שומנים כאל אבן יסוד בתהליך המניעה והטיפול, אך גם מדגיש את החשיבות לשלב גורמים נוספים של אורחות חיים שמטרתם להעצים את ההשפעה של השינוי התזונתי.

אחד הכימיקלים הנחקרים ביותר בנוגע לדלקת ולמחלות כרוניות הקשורות לדלקת הוא חומצת שומן רב בלתי רוויה הידועה בשם אומגה 3. עליה פירטתי במאמר:

החלק של אומגה 3

החלק של ויטמין די

החלק של ויטמין קיי [2][3]

ויש גם את הקשר לרמות נאותות של סלניום [1].

וכמובן שתזונה לבדה לא תעשה את כל העבודה וחשוב

• לנהל מתחים.
• לעסוק בפעילות גופנית ברמה יומית.
• לוודא שינה איכותית של 6-8 שעות רצופות.
• שהות והנאה מהטבע.
• אור אדום.

תופעת ה-"אין קשר"

בעקבות שיתופים רבים שמדברים על הופעה גדולה של דלקות בשריר ובקרום הלב אחרי מתן חיסונים אצל אנשים צעירים. אני מרגיש מחוייב קודם כל לתת גם מענה למי שכבר לקח את החיסונים ובהחלט ניתן להשתמש בהם גם כמניעה, כלומר טרם הופעת התסמינים וגם ללא קשר לחיסון.
לידיעת כולם זה לא החיסון הראשון שחלה אחריו עליה במקרים של דלקות בשריר הלב, יש תיעוד לכך גם למשל אחרי מתן חיסון לאבעבועות [1][2][3][4].

אלה הם הצמחים ורכיבי התזונה שנמצאו יעילים במניעה וטיפול בדלקת:

• כורכום [1].
• עוזרר [1].
• קליפת עץ אורן (פיקנוגנול) [1].
• קוורצטין [1].
• רזברטרול [1].
• אפיגנין המצוי בסלרי, כוסברה, תרד, ארטישוק ואורגנו [1].
• קקאו [1].
• אוליאורופין (עלי זית) [1].
• אסטרגלוס [1][2].
• מחטי האורן הירוקים – אנטידוט לזריקות פייזר?
  מכילים suramin ו- shikimic acid עליהם מבוססות 2 תרופות: סורמין ותמיפלו המיועדות לטיפול בפרזיטים ולשפעת (בהתאמה).
  לסוראמין יש גם השפעות מעכבות על רכיבי מפל הקרישה כלומר מניעת קרישיות יתר, שבץ מוחי ומחזורים כבדים בנשים וכנגד שכפול ושינוי בלתי הולמים של RNA ו- DNA.
  החומצה השיקמית הופקה בעבר בעיקר מכוכבי אניס, ממנו הפיקו את התמיפלו. כמו כן בעבר השתמשו בכוכבי אניס כנגד מגפות 'דבר' ומחלות נשימה, אבל כוכבי אניס לא גדלים בשטחים נרחבים בכל העולם ולכן הם לא נגישים להרבה. עצי אורן ,עם זאת, למרות שבמקור הם יותר במדינות צפוניות. שתלו אותם מסיבות אחרות בהרבה מדינות לרבות ישראל ומסתבר שהם משגשגים כאן גם יופי.
  החומר הזה יוצא די בקלות בחליטה ולא דורש הרתחה מלאה^[1].
  לינק לסרטון הדרכה על הכנת החליטה.

הפרוטוקול של ד"ר Peter McCullough לפירוק חלבון הספייק המצוי בזריקות:

1. נאטוקינאז (אנזים שמקורו בתסיסת פולי סויה – נאטו יפני) – 2000 יח' פעמיים ביום.
2. ברומלין (אנזים הנמצא בפאפיה) – 500 מיליגרם פעם ביום.
3. כורכומין – 500 מיליגרם פעמיים ביום.
דברים נוספים שאפשר לשלב: NAC, קוורצטין, עלי זית, קצח, שן ארי

View this post on Instagram

A post shared by Peter A McCullough (@petermcculloughmd)

המסמך המצורף מטה מדבר על תופעת סרטן טורבו.
החל מעמוד 50 יש המלצות על דברים שחשובים לניקוי הגוף מרעלים בעזרת הכבד.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים