אורגני·ביספינול איי - BPA·חומרים אורגניים מופלרים (PFAs)·טבע סביבה ואקולוגיה·טריקלוזן·מעכבי בעירה- OPE/PBDE·מקדמי הגנה·משבשי אותות אנדוקריניים (EDC's)·מתכות כבדות·סרטן ומניעה·פלסטיק·פתלאטים

מיקרופלסטיק במוצרי צריכה יומיומיים – השפעות בריאותיות

כשאני כותב פוסטים כמו זה שעכשיו, אני עובר עליו 5 פעמים לפחות כדי לבדוק את עצמי ואת המסר שאני רוצה להעביר וזה אחרי שעתיים שלוש של קריאת מאמרים ומחקרים.
זה ברור לי שכל הדברים האלה הם קשים להכלה לרוב האנשים, אבל באמת שהגיע הזמן להפסיק להתעלם.
לא מעניין כבר "יותר נוח", "אין לי כוח" (לשטוף כלים, ללכת למחזר, לנקות אחרי בים ובפארק), "זה יותר זול ממתכלים" די עם פלסטיק! 
על התעשיות אני לא יכול להשפיע, אבל אני בהחלט יודע שהצרכן הוא הקובע מה יהיה על המדפים ולא היצרנים!!!

כמות הפלסטיק המיוצרת כל שנה

במאה האחרונה, הייצור העולמי של פלסטיק הגיע ל -320 מיליון טון בשנה, כאשר מעל 40% משמשים כאריזות לשימוש חד פעמי. כאשר פלסטיק לא ממוחזר עובר הרבה מאוד תהליכים אפשריים כמו שחיקה (רוח, גלים, תנועה), קרינה אולטרה סגולה ועוד בשילוב עם חיידקים סביבתיים שגם הם מתמירים את הפלסטיק לחלקיקי מיקרו וננו שנישאים לאחר מכן גם באוויר. זהו "ייצור שניוני"…

כמות הפלסטיק שנצרכת דרך הפה והנשימה

חמישה גרם של חלקיקי פלסטיק בממוצע נכנסים למערכת העיכול האנושית לאדם בשבוע. זה מה שמצא מחקר שפורסם ביוני 2019 באוניברסיטיה של ניוקסטל שבאוסטרליה. זה שווה ערך למשקל של כרטיס אשראי כל שבוע ו-2 פחי זבל ירוקים במהלך כל החיים

הסיבה לכך טמונה בעובדה שמוצרי הפלסטיק נמצאים בכל מקום, כאשר "פח הזבל" העיקרי של הפלסטיק נמצא בים. מחקר מאפריל 2020 שפורסם בג'ורנל Science מאוניברסיטת מנצ'סטר מצא שבמעמקי הים ישנה הצטברות של 1.9 מיליון חלקיקי מיקרו פלסטיק במטר רבוע אחד.
הפלסטיק לא מתכלה, אלא מתפרק לחלקיקים קטנים (מיקרו וננו פלסטיק בהתאם לגודל שלהם – ננו-פלסטיק מוגדר בגודל של פחות מ-0.001 מילימטר, בעוד שמיקרו-פלסטיק, ב-0.001 עד 5 מילימטר.
זיהום הפלסטיק העולמי כה גדול והוא גם מגיע לאזורים גבוהים ורחוקים במיוחד כמו באוויר שבהרי הפירנאים שבצרפת ובגרנלנד הצפונית ומצטבר הרבה גם באוקיינוס בצפון ובאנטרקטיקה שבדרום.
בעלי החיים (רכיכות, סרטנים, דגים ועוד) שבים אוכלים את החלקיקים הללו ואת חלקם האדם צורך כחלק מהתזונה שלו. ודרך בקבוקי הפלסטיק בשתיה.
מחקר מאוקטובר 20, הראה שתינוקות שניזונו מחלב פורמולה בבקבוקי פלסטיק בולעים מיליוני חלקיקים ביום.
הים הוא גם המקור לגשמים ואלה כאמור מגיעים גם ליבשה, ולמי התהום, כמובן שגם במישרין.
פלסטיק מגיע אלינו גם דרך האוויר והנשימה וזה שונה מאזור לאזור.
למשל צוות בינלאומי של חוקרים מתאר כיצד מיקרופלסטיק מוצא את דרכו אל תוך האטמוספרה וכיצד הם מועברים לאחר מכן למקומות מרוחקים מאוד. הממצאים פורסמו במאי 22 בג'ורנל Nature Reviews Earth & Environment.
החוקרים מעריכים שהיום, בין 0.013 ל-25 מיליון טונות של מיקרו-ננו-פלסטיק בשנה מועברים עד אלפי קילומטרים באוויר האוקיינוס, שלג, רסס ים וערפל, תוך שהם חוצים מדינות, יבשות ואוקיינוסים. הם מסבירים שהאוויר הוא מדיום הרבה יותר דינמי ממים. כתוצאה מכך, מיקרו-ננו-פלסטיק יכולים לחדור הרבה יותר מהר לאותם אזורים מרוחקים וכשהם שם, החלקיקים עלולים להשפיע על אקלים פני השטח ועל בריאות המערכות האקולוגיות המקומיות. לדוגמה, כאשר החלקיקים הכהים יותר הללו מצטברים על שלג וקרח, הם משפיעים על משוב הקרח הנקרא אלבדו, מפחיתים את יכולתם להחזיר את אור השמש ומעודדים התכה. באופן דומה, כתמים כהים יותר של מי ים סופגים יותר אנרגיית שמש, ומחממים עוד יותר את האוקיינוס. ובאטמוספירה, חלקיקי מיקרופלסטיק יכולים לשמש כגרעיני עיבוי לאדי מים, וליצור השפעות על היווצרות עננים ובטווח הארוך על האקלים.
חלקיקי פלסטיק יכולים להגיע לאטמוספרה דרך פעילות אנושית. לדוגמה חלקיקים המיוצרים על ידי צמיגים ובלימה בעת נסיעה בכביש, או על ידי גזי הפליטה מתהליכים תעשייתיים. החוקרים מציינים שעל פי מחקר הסקירה, ישנן גם עדויות המצביעות על כך שמספר ניכר מהחלקיקים הללו מועברים על ידי הסביבה הימית. ניתוחים ראשוניים מצביעים על כך שמיקרופלסטיק מאזור החוף מוצא את דרכו גם לאוקיינוס ​​דרך חול חוף נשחק. השילוב של רסס ים, רוח וגלים יוצר בועות אוויר במים המכילים מיקרופלסטיק. כאשר הבועות מתפוצצות, החלקיקים מוצאים את דרכם לאטמוספירה.
לכן, חשוב להבין את האינטראקציות בין האטמוספירה והאוקיינוס, כדי לקבוע אילו גדלי חלקיקים מועברים, ובאילו כמויות. האטמוספירה מעבירה בעיקר חלקיקי מיקרו-פלסטיק קטנים, מה שהופך אותה לנתיב הובלה מהיר בהרבה שיכול להוביל למשקעים משמעותיים במגוון רחב של מערכות אקולוגיות. לכן החוקרים חושבים שיש לשלב מיקרו-ננו-פלסטיק במדידות של זיהום אוויר.

למרבה הצער נמצא שדווקא בבית אנחנו שואפים יותר פלסטיק בגלל שכמעט כל מוצר ביתי מכיל סיבי פלסטיק והסירקולציה לא כמו בחוץ.
בקיצור מיקרו פלסטיק באוויר במים ובמזון.

להיכן יכולים להגיע חלקיקי הפלסטיק בגוף

מחקר שפורסם במרץ 22 בג'ורנל Environment International בדק 22 אנשים עבור חמישה סוגי פלסטיק: פולימתיל מתאקרילט (PMMA), פוליפרופילן (PP), פוליסטירן (PS), פוליאתילן (PE) ופוליאתילן טרפתלט (PET). בסך הכל ל-17 מהם – או 77 אחוז – היו מיקרו-פלסטיק בדם.
שלושת סוגי הפלסטיק הנפוצים ביותר שזוהו היו: פוליאתילן טרפתלט (PET) שמגיע בעיקר מבקבוקים, אריזות מזון וביגוד, פוליסטירן (PS) הנפוץ במוצרים ביתיים ופוליאתילן (PE) שבשקיות הפלסטיק.
מהדם הם יכולים להגיע לתאים, איברים ואולי אף למוח.

חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת Hull ניתחו רקמת ריאה מ-13 אנשים שעברו ניתוח ומצאו מיקרו-פלסטיק (MPs) ב-11 מהדגימות, כולל ברקמה מהחלק העמוק ביותר של הריאות – תגלית שהדאיגה את המחברים של המחקר שעלה במהדורת יולי 22 בג'ורנל Science of The Total Environment.

החוקרים ציינו שדרכי הנשימה קטנות יותר בחלקים התחתונים של הריאות והייו מצפים שחלקיקים בגדלים אלה יסוננו או ילכדו לפני שהם נכנסים לעומק הריאות.

The airways are smaller in the lower parts of the lungs and we would have expected particles of these sizes to be filtered out or trapped before getting this deep into the lungs

החוקרים השתמשו בספקטרוסקופיה כדי לזהות את סוגי הפלסטיק שמצאו. חלק מהחלקיקים שמצאו היו קטנים עד 0.003 מילימטרים.
חלקיק המיקרו-פלסטיק הנפוץ ביותר שנמצא היה פוליפרופילן, המשמש לעתים קרובות באריזות פלסטיק, טקסטיל, מזרקים וכלי מטבח.
נמצאו 12 סוגים שונים של מיקרופלסטיק ברקמה, ולמטופלים גברים היו רמות גבוהות יותר של החומר ברקמת הריאה שלהם. בחלקים העליונים של ריאות החולים נמצאו 11 מיקרו-פלסטיקים, 7 נמצאו ברקמה מהחלק האמצעי של הריאות ו-21 נמצאו בחלק התחתון. הממצאים מראים ששאיפה היא עוד מסלול לחשיפה של מיקרופלסטיק.
עוד הוסיפו החוקרים שזהו המחקר החזק הראשון שהראה מיקרו-פלסטיק בריאות מאנשים חיים ושנתונים אלה מספקים התקדמות חשובה בתחום זיהום האוויר, מיקרופלסטיק ובריאות האדם.

This is the first robust study to show microplastics in lungs from live people. This data provides an important advance in the field of air pollution, microplastics, and human health


מחקר שנערך על חולי סרטן ריאות בארה"ב בשנת 1998 מצא סיבי פלסטיק ביותר מ-100 דגימות רקמה, כאשר 97% מהדגימות הסרטניות הכילו את הסיבים ו-83% מהרקמות הלא סרטניות הכילו אותם. אמנם לא בחנו את הקשר הסיבתי עד היום, אבל זה לא אומר שאין קשר.
החוקרים מאוד מודאגים ממה שקורה בעולם שלנו ובכמות הפלסטיק שרק עולה ועולה עם השנים ומדגישים שצריך לעורר תגובה ברורה מהממשלות להפסיק את כל הפלסטיק חסר התכלית. ושאנחנו צריכים להרוג את מכונת חמדנות הזיהום התעשייתי לפני שהיא תהרוס הכל.

The new study should trigger a clear response from government to end all pointless plastics. The discovery of microplastics was not a surprise but still horrifying to see confirmed
We need to slay this industrial pollution greed machine before it destroys everything.


מחקר שפורסם במרץ 21 בז'ורנל Science Science & Technology מצא 109 כימיקלים בדגימות הדם של נשים בהריון ותינוקותיהם ממקורות רבים ושונים של מוצרים. 40 ממקור פלסטיק, 28 ממוצרי קוסמטיקה, 25 ממוצרי צריכה, 29 מתרופות, 23 מחומרי הדברה, שלושה ממעכבי בעירה, ושבעה מתרכובות PFAS, המשמשות לשטיחים, ריפודים ועוד.
החוקרים מדווחים כי נראה כי 55 מתוך 109 הכימיקלים שזיהו באופן זמני, לא דווחו בעבר על אנשים.
הממצאים האלה מאוד מדאיגים, שכן בדומה למאמר למעלה, החומרים הללו עוברים לעובר דרך השלייה והם ידועים גם כמשבשי מערכת הורמונאלית ועשויים להישאר ולעבור גם לדורות הבאים.

מחקר שפורסם במאי 21 בז'ורנל Environmental Science and Technology journal בדק את חלב האם של 50 אמהות אמריקאיות ומצא כי כל דגימה מזוהמת ב PFAS. הכימיקלים נמצאו כמעט פי 2,000 מהרמות הנחשבות בטוחות על ידי קבוצות בריאות סביבתיות.
המחקר מראה שזיהום PFAS של חלב אם הוא ככל הנראה אוניברסאלי בארה"ב, וכי כימיקלים מזיקים אלה מזהמים את מה שצריך להיות המזון המושלם של הטבע. הרכיב הלא מתכלים הללו נקשרו לסרטן, כולסטרול גבוה, נזק לכבד, יתר לחץ דם המושרה בהריון, בעיות פוריות, מחלות בבלוטת התריס ומערכת חיסונית מוחלשת.
המחקר הראשון שניתח חלב אם בארה"ב עבור PFAS נערך ב-2005. הוא בדק 39 כימיקלים שונים, כולל תשעה שנמצאים בשימוש כיום, ומצא כי בדגימות נמצאו כימיקלים חדשים וגם כאלה שכבר אסורים היו לשימוש נמצאו ברמות שנעו בין 52 ppt ליותר מ -500. כדי לשים את זה בפרספקטיבה, EWG ממליצה על הגבלה של 1 ppt במים, בעוד שהסוכנות של משרד הבריאות והשירותים האנושיים לרישום חומרים רעילים ומחלות מציעה 14 ppt.
ממצאים אלה מבהירים כי המעבר ל- PFAS חדש יותר בעשור האחרון לא פתר את הבעיה.
מחקר זה מספק ראיות נוספות לכך שה- PFAS לשימוש הנוכחי מצטבר אצל אנשים. המשמעות של זה היא שאנחנו צריכים להתייחס לכל המעמד של כימיקלים של PFAS, ולא רק לשינויים בשימוש.
יתר על כן, המחקר מצא כי זיהום PFAS גובר ברחבי העולם. מנתוני חלב אם בינלאומיים מ -1996 עד 2019 עולה כי בעוד שריכוז הכימיקלים הישנים יורד, שכיחותם של כימיקלים חדשים יותר מכפילה את עצמה כל 4.1 שנים.

מחקר שפורסם במהדורת נובמבר 21 בג'ורנל Chemosphere, החוקרים קוראים למקבלי ההחלטות לבחון את ההשפעה המשולבת של תערובת הכימיקלים המצטברת בקרב אנשים ובטבע.
אלה ממצאים חשובים שקוראים לרגולטורים לשקול את ההשפעה הקולקטיבית של חשיפה לכימיקלים מרובים במקום להעריך רק כימיקל אחד בכל פעם.
החוקרים בחנו ריכוזים של 22 מזהמים אורגניים מתמידים (POP). מדובר בכימיקלים רעילים שנותרים בסביבה לפרקי זמן ארוכים ומצטברים בבני אדם דרך מזון, מי שתייה וחלקיקי אוויר.
במחקר בחנו החוקרים דגימות של רקמת שומן עוברית, כבד, לב, ריאה ומוח מ -20 הריונות שמסיבות שונות הסתיימו במוות בטרימסטר השלישי בשנים 2015-2016. החוקרים זיהו לפחות 15 מתוך 22 POPs בכל איבר. ארבעה כימיקלים נמצאו בכל הרקמות בכל העוברים. הכימיקלים הנפוצים ביותר היו: HCB, חומר הדברה ששימש בעבר להגנה על גידולי מזון מפני פטריותDDE : מטבוליט של DDT קוטל חרקים ששימש באמצע המאה העשרים; גרסאות  PCBכימיקלים ששימשו בעבר במגוון מוצרי חשמל.
החוקרים מציינים שרוב השיטות הנוכחיות לאמידת חשיפה עוברית לכימיקלים מסתמכות על דגימות דם אימהיות ושל השליה. המחקר החדש מצא כי בחלק מהכימיקלים הריכוזים ברקמות העובר חרגו מאלה שנמצאו בדם האימהי ובשליה. ניתן להסביר זאת בכך שכימיקלים אלה נוטים להצטבר ברקמת השומן בשל מבניהם. עם זאת, רמות החומרים בכבד ובריאה של העובר חרגו גם מאלה שנמצאו אצל האם. כמה חומרי ההדברה התגלו ברקמת העובר גם כאשר הם לא נמצאו בדגימות הדם האימהיות או בשליה. על פי החוקרים, ממצאים אחרונים אלה מצביעים על כך שדגימות דם ושליה עשויות לתת תמונה מטעה על המגוון והריכוז של כימיקלים אליהם נחשפים התינוקות במהלך ההתפתחות המוקדמת.
עוד מציינים החוקרים כי מספר מחקרים קודמים קישרו בין חשיפה מוקדמת ל- POP לבין תוצאות בריאותיות שליליות כמו משקל לידה נמוך, סוכרת הריונית, הפרעות קשב וריכוז, פוריות, השמנת יתר והפחתת ייצור זרע. לדוגמא, הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) תיקנה לאחרונה את הערכת הסיכון שלהם לדיוקסינים ו PCB דמוי דיוקסינים, והגיעה למסקנה כי צריכת התזונה באירופה נמצאת כיום ברמה שיכולה לשבש את הפוריות אצל גברים.
קבלת תמונה מדויקת של חשיפה כימית בהתפתחות אנושית מוקדמת היא קריטית להערכת השלכות בריאותיות קצרות וארוכות טווח על הדורות הבאים לכן החוקרים מאמינים כי יש לעדכן את הגישות של ימינו המעריכות את החשיפה הכימית של העובר, למשל במחקרי עוקבות לידה, כדי לשקף טוב יותר את הסבירות שבחומרים כימיים מסוימים חשיפה עוברית גדולה יותר ממה שמופיעות בדגימות הדם והשליה.
לשלושה עשר מההריונות היו גם נתונים ממחקר קודם על PFAS כימיקלים המשמשים לטיגון, אריזות מזון וקצף כיבוי אש. על ידי שילוב נתונים אלה, החוקרים הצליחו להעריך את שיעור הכימיקלים בכל סוג של רקמה. בעוד שחומרי הדברה ו PCB היו מיוצגים באופן משמעותי ברקמת השומן, יותר ממחצית הכימיקלים בריאה העוברית, במוח, בכבד ובלב היו בגלל PFAS. בסך הכל, הריכוז הגבוה ביותר של תערובת כימיקלים נמצא ברקמת השומן והנמוך ביותר במוח.
אמנם לעומת שנות השישים והשבעים רמות המזהמים ירדו, אבל זה שאחרי איסור השימוש בחומרים אלה עדין נמצא בעוברים מהווה מקור לדאגה כי ייקח דורות רבים להיפטר מהחשיפה.

במחקר שפורסם בספטמבר 21 בג'ורנל Environmental Science & Technology Letters  חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק רצו להעריך את החשיפה האנושית לשני סוגים של מיקרו פלסטיק נפוצים – פוליאתילן טרפתלט (PET) ופוליקרבונט (PC) – על ידי מדידת רמות בצואה של תינוקות ומבוגרים.
החוקרים השתמשו בספקטרומטריית המונים כדי לקבוע את ריכוזי המיקרו פלסטיק של PET ו- PC בשש דגימות צואה של תינוקות ו -10 של מבוגרים שנאספו ממדינת ניו יורק, כמו גם בשלוש דגימות של מקוניום (צואה ראשונה של תינוק שזה עתה נולד). כל הדגימות הכילו לפחות סוג אחד של מיקרופלסטיק. למרות שהרמות הממוצעות של מיקרו פלסטיק בצואה היו דומות בין מבוגרים לתינוקות, צואת תינוקות הכילה בממוצע ריכוז PET גבוה פי 14 מזה של מבוגרים (83,000 אצל תינוקות לעומת 5,800 אצל המבוגרים) ריכוזי ה-PC  נבדלו גם הם, אמנם לא באותה כמות ויחס אבל הרבה יותר אצל התינוקות (860 מול 200). . החוקרים אומרים כי תינוקות יכולים להיחשף לרמות גבוהות יותר של מיקרופלסטיק באמצעות השימוש הרב שלהם במוצרים כגון בקבוקים, נשכנים וצעצועים. PET הוא הפוליאסטר הרביעי בשימוש התעשייה רובו הולך לאריזות ובדים סינתטיים או חצי סינתטיים וכמובן לבקבוקים וכוסות חד-פעמיים לשתיה קרה.
החוקרים מציינים שלמרות שפעם חשבו כי מיקרופלסטיק עובר באופן בלתי מזיק דרך מערכת העיכול ויוצא מהגוף, מחקרים אחרונים מצביעים על כך שהחלקים הקטנים ביותר יכולים לחצות את קרומי התא ולהיכנס למחזור הדם. בתאים ובבעלי חיים מעבדה, חשיפה מיקרו -פלסטית יכולה לגרום למוות של תאים, דלקות והפרעות מטבוליות.

מחקר מנובמבר 20 מציג נתונים עדכניים מנורבגיה שמראה כי אצל 90% מהאנשים שנבדקו היו בגופם לפחות שמונה חומרי גלם פלסטיים שונים, והרוב נבדקו חיוביים ל- BPA, לטריקלוזן ולפרבנים.

השלכות בריאותיות של פלסטיק וחומרים הנלווים לו:

פתלאטים, PFAs, EDC'sBPA, מעכבי בעירה, טריקלוזן, OPE ומתכות כבדות. כל החומרים האלה (שבלינקים) הם גורמי סיכון וודאיים לבעיות במערכת החיסון, במערכת העצבים והמוח, במערכת ההורמונלית, למערכת העיכול, למערכת המטבולית ולשינויים במיקרוביום.

דו"ח שפורסם בדצמבר 20 של האגודה האנדוקרינית, הקבוצה הבינלאומית הגדולה ביותר של מדענים, רופאים ואקדמאים הפועלים בתחום האנדוקרינולוגיה, הופק בשיתוף פעולה עם מומחים טכניים כימיים ברשת הבריאות הסביבתית העולמית,  קבוצה הכוללת מומחים מהשורה הראשונה בתחום מפרט את החומרים ואת השפעות תוצרי הפלסטיק על בריאות הציבור במיוחד בתחום האנדוקריני/ הורמונאלי.
הערכות שמרניות מצביעות על יותר מאלף כימיקלים מיוצרים הנמצאים בשימוש כיום שמוגדרים משבשי אותות אנדוקרינולוגים: ביספנול A וכימיקלים נלווים, מעכבי בעירה, פתלאטים, חומרים אורגניים מופלרים,  דיוקסינים, מייצבי UV ומתכות רעילות כמו עופרת וקדמיום. והם נמצאים בכל מקום ונחשפים אליהם ברמה יומית באריזה, בנייה, ריצוף, ייצור ואריזת מזון, כלי בישול, שירותי בריאות, צעצועי ילדים, מוצרי פנאי, רהיטים, מוצרי אלקטרוניקה לבית, טקסטיל, מכוניות וקוסמטיקה.
ב-144 כימיקלים או קבוצות כימיות הידועות כמסוכנות לבריאות האדם משתמשים לתפקודים אנטי בקטריאליים בחומרי צבע, מעכבי בעירה, ממיסים, מייצבי UV ופלסטיקים.
חשיפה יכולה להתרחש לאורך כל אורך החיים של מוצרי פלסטיק, החל מתהליך הייצור ועד מגע הצרכן, מיחזור, וכלה בטיפול בפסולת ופינוי.

הדו"ח מתאר שפע של ראיות התומכות בקשרים ישירים בין סיבה לתוצאה בין תוספים כימיים רעילים בפלסטיק לבין השפעות בריאותיות ספציפיות על המערכת האנדוקרינית.
בדו"ח קבעו שרבים מהפלסטיקים שאנו משתמשים בהם מדי יום בבית ובעבודה חושפים אותנו לקוקטייל מזיק של כימיקלים המשבשים אנדוקרינית, ושיש צורך בפעולה החלטית ברמה העולמית כדי להגן על בריאות האדם ועל סביבתנו מפני איומים אלה.
הדוח הזה מבהיר כי במקום להאט את קצב ייצור הפלסטיק, יש האצה בייצור הפלסטיק, שצפויה לגדול ב-30-36% בשש השנים הקרובות.
המחברים מסכמים שהחשיפה לרכיבים אלה אינה רק בעיה עולמית בימינו, אלא היא מהווה איום חמור על הדורות הבאים, כאשר אישה בהריון נחשפת אליהם , זה עלול להשפיע על בריאות ילדיה ונכדיה בסופו של דבר. מחקרים בבעלי חיים מראים ש- EDC יכול לגרום לשינויים ב- DNA שיש להם השלכות על פני דורות מרובים.

מחקר שפורסם בנובמבר 21 בכתב העת Journal of Hazardous Materials ניתח 17 מחקרים קודמים שבדקו את ההשפעות הטוקסיקולוגיות של מיקרופלסטיק על תרביות תאים אנושיים.

המחקר – הראשון מסוגו לכמת את רמות המיקרו-פלסטיק שעלול להוביל להשפעות מזיקות בתאים אנושיים – הובל על ידי חוקרים מבית הספר לרפואה של האל יורק.

צוות החוקרים מאוניברסיטת Hull York החליט לבדוק את הנושא הזה בעקבות מחקרים קודמים שלהם שמצאו רמות גבוהות של פלסטיק במי שתייה מזוהמים[1], פירות ים[2] ומלח שולחני[3]. המחקר השווה את ריכוזי המיקרו-פלסטיק שהשפיעו על הנזק לתא לרמות הנצרכות במקורות אלה.
לאחר מכן, הצוות השווה את הרמות הללו למינונים שגרמו להשפעות שליליות על תאים אנושיים במסגרת מחקרי הטוקסיקולוגיה.
מחקרי הטוקסיקולוגיה שנסקרו נבדקו עבור 5 קטגוריות של השפעות:

  • ציטוטוקסיות (מוות/כדאיות של תאים),
  • תגובות חיסוניות (כולל תגובות אלרגיות),
  • האם מיקרופלסטיק יכול להשפיע על ממברנות התאים בכל דרך או לחדור אותם
  • לחץ חמצוני (מוביל לנזק לתאים ולרקמות)
  • גנוטוקסיות (פגיעה במידע גנטי בתאים).

ארבעת הראשונים נמצאו מושפעים מחשיפה למיקרופלסטיק ברמות מסוימות.
החוקרים מצאו סוגים ספציפיים של נזק – מוות של תאים, תגובה אלרגית ונזק לדפנות התא. החוקרים מציינים שהשפעות מזיקות אלה על התאים הן אלה שגורמות לבעיות בריאותיות. ושאנחנו צריכים להיות מודאגים, כי כרגע, אין ממש דרך להגן על עצמנו. מחקר עתידי יכול לאפשר לזהות את המזונות המזוהמים ביותר ולהימנע מהם, אבל הפתרון האולטימטיבי היה לעצור את פסולת הפלסטיק, כי ברגע שהפלסטיק נמצא בסביבה, אנחנו לא באמת יכולים להוציא אותו החוצה.

Harmful effects on cells are in many cases the initiating event for health effects. We should be concerned. Right now, there isn’t really a way to protect ourselves
Future research could make it possible to identify the most contaminated foods and avoid them, but the ultimate solution was to stop the loss of plastic waste: Once the plastic is in the environment, we can’t really get it out

המחקר הראה גם שמיקרו-פלסטיק בעל צורה לא סדירה גרם ליותר מוות של תאים מאשר כדוריים. זה חשוב למחקרים עתידיים שכן מיקרו-פלסטיק רבים שנרכשו לשימוש בניסויי מעבדה טוקסיקולוגיים היו כדוריים, ולכן עשויים שלא להיות מייצגים את החלקיקים שבני אדם בולעים.

Furthermore, our analysis of the data showed that cell viability depends on the shape of the microplastics. Irregularly shaped microplastics, which are the majority found in the environment, are more hazardous than spherical.
So far, most toxicology studies have been testing spherical microplastics. There needs to be a shift to testing irregularly shaped ones
https://www.hyms.ac.uk/about/news/2021/microplastics-found-to-be-harmful-to-human-cells


צוות מחקר מהחטיבה לכירורגית קרביים של המחלקה לכירורגיה כללית ומהמחלקה לפתולוגיה של בעלי חיים של MedUni בוינה סיכם את המצב הנוכחי של הידע המדעי. מאמר הסקירה פורסם במרץ 22 בכתב העת Exposure & Health. המחקר התרכז במערכת העיכול שבה ניתן למצוא חלקיקים מיקרו-וננופלסטיים (MNPs) ברקמה.
החוקרים מציינים שהמחקרים מצביעים על כך ש-MNPs שנבלעו העוברים דרך מערכת העיכול מובילים לשינויים בהרכב המיקרוביום של המעי. צוות המחקר מדווח ששינויים כאלה קשורים להתפתחות מחלות מטבוליות כמו סוכרת, השמנת יתר או מחלת כבד כרונית.
בנוסף להשפעות על המיקרוביום של המעי, מדענים תיארו גם מנגנונים מולקולריים ספציפיים המקלים על קליטת MNPs לרקמת המעי. באמצעות ניתוחים ספציפיים, הוכח כי MNPs במערכת העיכול יכלו להיקלט יותר ויותר ברקמה בתנאים פיזיקוכימיים מסוימים ולהפעיל מנגנונים המעורבים בתגובות דלקתיות וחיסוניות מקומיות. ננופלסטיק בפרט קשור לתהליכים ביוכימיים המעורבים באופן מכריע בקרצינוגנזה.
החוקרים מדגישים שההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות של חלקיקי פלסטיק עשויות להשפיע במיוחד על אנשים עם עומס מחלות כרוניות. שינויים מקומיים במערכת העיכול, כמו אלו הקיימים במחלות כרוניות או אפילו מתח שלילי, עלולים להפוך אותם לרגישים להשפעות המזיקות של MNPs.

צוות מחקר של האוניברסיטה האוטונומית בברצנולה (UAB) הצליח לעקוב אחר התנהגות מיקרו וננו פלסטיק (MNPLs) במהלך ה"מסע" שלהם דרך מעיים של זחלי זבוב Drosophila melanogaster, מודל של אורגניזם בשימוש נרחב לחקר תופעות ותהליכים ביולוגיים, ולהמחיש מה קורה בדרך. המחקר נערך באמצעות ציוד למיקרוסקופיה אלקטרונית שפותח על ידי החוקרים עצמם, ומהווה צעד משמעותי לקראת ניתוח מדויק יותר של הסיכונים הבריאותיים של חשיפה למזהמים אלו.
דוח הצילום שהתקבל איפשר להם לראות את האינטראקציה של MNPLs עם המיקרוביוטה ותאי הממברנה המשחזרת את פנים המעיים, את יכולתם לעבור את מחסום המעי ואת נוכחותם בנוזל הדם שנקרא Hemolymph ובתאי דם, התואמים את הלימפוציטים שלנו.

Monitoring nanoplastic particles from their ingestion until their translocation to the haemolymph compartment. They were detected inside the midgut lumen (A), surrounding the peritrophic membrane (B), surrounding midgut bacteria (C), inside the cytoplasm of enterocytes (D), surrounded by midgut vacuoles (E) and, finally, reaching the haemolymph (F).

החוקרים מציינים שבנוסף לביסוס גישה מתודולוגית חדשה, המחקר שלהם מאשר את היתרונות הגדולים של Drosophila melanogaster כמודל לקביעת ההשפעות המזיקות הפוטנציאליות הקשורות לבליעה של מזהמים אלו.

In addition to establishing a new methodological approach, our study confirms the great advantages of Drosophila melanogaster as a model to determine the potential harmful effects associated with the ingestion of these pollutants

ממצאי המחקר שפורסמו באפריל 22 בג'ורנל Environmental Sciences: Nano החשיפה יצרה תגובה מולקולרית רחבה, שינתה את הביטוי של גנים המעורבים בתגובה הכללית לסטרס, נזק חמצוני וגנוטוקסיות, כמו גם בגנים הקשורים לתגובה לנזק פיזי על מחסום המעי.

עוד החוקרים מציינים שהעבודה הזו מוסיפה מידע על מה שקורה, מבחינת השפעות, כאשר החשיפה היא לננו-פלסטיק, שבשל גודלם הקטן, רלוונטיים במיוחד עבורנו, בגלל יכולתם הגדולה יותר לחדור מחסומים ביולוגיים ולייצר השפעות רעילות. זה יכול להשפיע על בריאותם של אורגניזמים, כולל בני אדם.

Our work adds information on what happens, in terms of effects, when the exposure is to nanoplastics, which, due to their small size, are of particular relevance to us, because of their greater capacity to break down biological barriers and produce toxicological effects that can affect the health of organisms, including humans
https://www.uab.cat/web/newsroom/news-detail/monitoring-the-journey-of-microplastics-through-the-intestine-of-a-living-organism-1345830290613.html?detid=1345860623542

מיקרוביום פתלאטים ו'חומרים אורגניים מופלרים' (PFAS).
אצל אנשים עם מעי רגיז נמצא יותר מיקרופלסטיק בצואה.

מוצרי צריכה יומיומיים המכילים פלסטיק שכדאי לשים בהם יותר דגש

דברים שניתן לעשות כדי לצמצם את החשיפה לחומרים מזיקים אלה:

ההנחיות נכונות לכולם, אבל חשוב עוד יותר להמנע מהם בזמן הריון וינקות, כי זה הזמן שבו ההתפתחות התקינה הכי קריטית:

  • שימוש במוצרים טבעיים בלבד עם פיקוח אורגני ואקולוגי (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי/ היגיינה).
  • ביגוד קונים מחומרים טבעיים בלבד כמו כותנה ופשתן.
  • מחפשים שטיחים שלא טופלו בחומרים אורגניים מופלרים.
  • כמה שפחות פלסטיק בבית לרבות צעצועים ומיכלי אחסון לאוכל, רצוי להחליפם בחומרי גלם כמו זכוכית, קרמיקה, נירוסטה, עץ וכדומה.
  • בידקו אם קיימים מזהמים במי הברז וסננו אותם. כאשר יוצאים מהבית קחו אתכם תמיד מים מסוננים בבקבוקים שאינם פלסטיק כמו נירוסטה.
  • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים.
  • הוציאו את הפירות והירקות משקיות הניילון מיד כשמגיעים הביתה ולשטוף לפני אחסונם או לחלופין, להשתמש בשקיות בד/נייר כדי להביא את התוצרת הביתה.
  • למדו את ילדיכם לא לשתות מצינור הגן.
  • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
  • תשקלו לעבור למברשות שיניים מבמבוק.

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s