שבץ מוחי – הדרכים להוריד את הסיכון בצורה משמעותית

ברחבי העולם מדי שנה, כ-15 מיליון אנשים חווים שבץ מוחי מתוכם כ-5.5 מיליון מתים שהם כ-10% אחוזים מכלל מקרי המוות^[1][2] כאשר נשים מעט פחות מגברים.
שבץ מוחי הוא גם הגורם המוביל לנכות רצינית ארוכת טווח, כאשר השבץ מפחית את הניידות אצל יותר ממחצית מהשורדים בגיל 65 ומעלה. אבל שבץ מוחי מתרחש גם אצל מבוגרים צעירים יותר – למשל בשנת 2014, 38% מהאנשים שאושפזו בשבץ היו בני פחות מ-65.
רוב מקרי השבץ (87%) קורים עקב חסימה של כלי דם בעקבות קריש (איסכמי) ושאר המקרים בעקבות דימום תוך מוחי עקב מפרצת (המורגי).
בארצות הברית למשל מדי שנה, 795,000 אנשים סובלים משבץ מוחי. זה משהו כמו שבץ כל 40 שניות, ומישהו שמת משבץ כל 3.5 דקות.
בכל מקרה מדובר בכלי דם שנפגעים בעיקר עקב:

• תזונה עשירה בבשר ושומנים מהחי, מטוגנים, מעובדים, שימוש גבוה במלח, סוכר וממתיקים מלאכותיים [1]. מגורים ליד “food swamp”.
• תזונה פרו-דלקתית, שמעלה את כל מה שהרפואה מגדירה כחלק העיקרי בסיכון לשבץ (שומנים בדם, כולסטרול גבוה, סוכרת/ השמנה, יתר לחץ דם). כולסטרול גבוה איננו גורם למחלות לב אלא חמצונו על ידי רדיקלים חופשיים מתעשייה מזהמת, שמייצרים דלקת כרונית ותהליך טרשתי.
• תזונה שמשנה את הרכב המיקרוביום לרעה.
• חשיפה לרדיקלים חופשיים (עישון, תעשיה מזהמת אוויר [1][2], מים ואדמה).
• זיהום אור (ואוויר).
• פעילות גופנית ירודה.
• גם תרופות מסוימות נמצאו שמעלות סיכון לשבץ: גלולות [1][2][3][4][5][6], נוגדי דיכאון [1][2], אנטיפסיכוטיות [1], אנטי בחילות.
• פלסטיק.

התסמינים יכולים להיות רבים וקשורים לאזור שנפגע. ויש כמה סימנים שנפוצים יותר כמו: שינוי בדיבור (דיבור כבד, דיבור מקוטע, החלפת אותיות במילה), עקימות חדשה בפנים, חולשת יד או רגל, שינוי בראייה (ראייה כפולה, אבחן ראייה בעין או בצד אחד של שדה הראייה.

על פי מחקר בראשות UTHealth Houston, שפורסם ביולי 22 בג'ורנל JAHA של איגוד הלב האמריקאי ושעקב אחר 11,568 מבוגרים בגילאי 45-64 (ללא שבץ בנקודת ההתחלה) במשך חציון של 28 שנים. נמצא שניתן להוריד את הסיכון לשבץ אצל אנשים עם סיכון גנטי מוגבר בעד 43% על ידי שיפור אורח החיים ('Life's Simple 7' -עישון, תזונה, פעילות גופנית, ניהול משקל, שמירה על פרופיל תקין של לחץ, שומנים וסוכרים)
הסיכון לשבץ מוחי חושב על פי מה שנקרא ציון סיכון פוליגני לשבץ, כאשר לאנשים שהיו להם יותר גורמי סיכון גנטיים לשבץ היה ניקוד גבוה יותר.

ממצאי המחקר מראים שאנשים שקיבלו את הניקוד הגבוה ביותר עבור סיכון גנטי לשבץ והגרוע ביותר עבור בריאות לב וכלי דם (אורח חיים בריא), היו בעלי הסיכון הגבוה ביותר ללקות בשבץ 25%.
ללא קשר לרמת הסיכון הגנטי לשבץ מוחי, אלו שתרגלו בריאות קרדיווסקולרית אופטימלית הורידו את הסיכון ב-30-45%. זה הצטבר לכמעט שש שנות חיים נוספות ללא שבץ מוחי.
בסך הכל, אנשים עם דבקות נמוכה ל-Life's Simple 7 סבלו מהכי הרבה אירועי שבץ (56.8%) ואילו אלו עם דבקות גבוהה (6.2%).

לסיכום: כדי להוריד סיכון לכל המחלות הידועות כמעלות סיכון לשבץ, עלינו להמנע כמה שניתן ממזהמים סביבתיים, ולתת לגוף שלנו את המזון האיכותי ביותר והנקי ביותר (אורגני).

תזונה מבוססת צומח – סוכרת סוג 2 
תזונה מבוססת צומח (פיטוסטרולים/ portfolio) מול סטטינים – כולסטרול 
תזונה מבוססת צומח – טריגליצרידים 
תזונה מבוססת צומח – השמנת יתר 
תזונה מבוססת צומח – כבד שומני מניעה וטיפול 
מזון ושתיה עשירים בפלבנולים מסייעים בשמירה על לחץ דם תקין. 
סיבים תזונתיים - כלי דם בריאים.

דברים נוספים וספציפיים שנמצאו מסייעים בשמירה על כלי הדם ומניעת שבץ:

1. פירות וירקות מסייעים במניעת שבץ מוחי
   • במחקר שוודי מ-2013 שפורסם בג'ורנל Atherosclerosis בחנו 74,961 אנשים במשך 10 שנים, אלו שאכלו הכי הרבה פירות וירקות היו בסיכון נמוך ב -13% לשבץ מוחי בהשוואה לאלו שאוכלים הכי פחות. פירות וירקות ספציפיים שבלטו כללו תפוחים, אגסים ועלים ירוקים. כמו כן צריכת פירות יומית נקשרה לירידה של 35% בסיכון לשבץ מוחי אצל גברים ולירידה של 25% בקרב נשים.
   • במחקר שפורסם ב-2003 בג'ורנל stroke שהשתמש בנתונים של 39,337 אנשים במחקר Life Span, חוקרים יפנים מצאו כי אכילת ירקות ופירות ירוקים וצהובים מפחיתה את הסיכון לשבץ. במהלך 18 שנות מעקב לאנשים שאכלו ירקות ירוקים-צהובים מדי יום הייתה ירידה של 26 אחוזים בסיכון למוות כתוצאה משבץ מוחלט בהשוואה לאנשים שאכלו אותם רק פעם בשבוע או פחות. אירוע מוחי איסכמי נחתך ב -32% בקרב גברים ו -30% בקרב נשים.
   • במחקר אחר מסוג מטה-אנליזה של 20 מחקרי עוקבה שפורסם ב-2014 בג'ורנל stroke מצאו כי אלו שאוכלים הכי הרבה פירות וירקות היו בסיכון מוחלט מוחלט נמוך יותר ב- 21 אחוז בהשוואה לאלו שאוכלים הכי פחות. ירקות היו חזקים יותר מפירות. הירידה בסיכון לשבץ בירקות הייתה 23 אחוז לעומת 14 אחוז בפירות. אך על כל 200 גרם פרי נוסף, הסיכון לשבץ מוחי ירד ב -32% לעומת 11% בכל 200 גרם ירקות נוספים.
   • במטה-אנליזה נוספת של 71 מחקרים מ-2016 בג'ורנל The American Journal of Clinical Nutrition, מצאו שפירות וירקות ירוקים וצהובים המכילים לוטאין (אבוקדו, קישואים, דלוריים, תרד, אפונה, מלפפון, סלרי, גמבות, בצל ירוק) נקשרו לירידה של 18 אחוזים בשבץ מוחי לעומת הנמוכה ביותר.
   • במחקר מ-2008 שפורסם בג'ורנל British Journal of Nutrition מצאו שגברים ברבעון הגבוה ביותר של צריכת פלבונול ו- flavan-3-ol היו בסיכון נמוך של 41-45% לשבץ, בהתאמה, בהשוואה לרבעון הנמוך ביותר . לאחר התאמה רב-משתנית, הסיכון היחסי למוות של CVD ברבעון הגבוה ביותר של צריכת flavanone ו- flavone היה 46% ו- 35% בהתאמה.
   • במחקר מסוג עוקבה שפורסם ב- 2006 בג'ורנל Lancet עקבו אחרי 257,551 אנשים לאורך 13 שנים מצאו ש 3-5 מנות הוריד סיכון לשבץ ב-11% ויותר מ-5 מנות ליום הורידו 26% סיכון לשבץ.
   • רימונים.
   • משפחת המצליבים (סולפוראפן).
2. שומנים בריאים/ חומצות שומן
   • אומגה 3 בשל תפקידו ויכולתו להוריד מדדי דלקת בכלי הדם, בשל יכולתו למנוע מחלות הקשורות לכלי הדם [2] לרבות איזון כל הערכים שמעלים סיכון (שומנים בדם) ובשל יכולתו למנוע קרישיות יתר מבלי לפגוע במנגנוני קרישה ולהעלות סיכון לדימומים (מוכר בלקיחת אספירין, קומדין וכו') וגם כי הוא יכול למנוע נזקים של זיהום אוויר שמגיעים גם למוח.
     • אומגה 3 נמצא מוריד סיכון לשבץ [1][2].
     • אומגה 3 (ALA) והסיכון למוות מכל הסיבות, מחלות לב וסרטן.
       אומרים לאכול דגים במיוחד דגי ים צפוניים, אבל לא אומרים שאותם דגים מלאים גם במזהמים כמו מתכות כבדות ושאר מזהמים תעשייתיים. גם לא אומרים שאותם דגים עם אומגה 3 לא מייצרים בעצמם, אלא ניזונים ממיקרו-אצות ועובר בשרשרת המזון.
       אומגה 3 יש גם בצומח (פשתן, מרווה מרושתת, צ'יה, אגוזים, שמן המפ) ובכל הקשור לכלי דם ולב הם עושים את אותה פעולה וניתן יותר לפקח על רמת החשיפה שלהם למזהמים (אורגני).
   • שמן זית.
     • במחקר שפורסם ב-2011 בג'ורנל Neurology החוקרים הצרפתים הציעו כי שמן זית יהיה דרך זולה וקלה לסייע במניעת אירוע מוחי בקרב אנשים מעל גיל 65. בהתבסס על רשומות רפואיות של 7,625 אנשים בגילאי 65 ומעלה הם מצאו כי שימוש אינטנסיבי בשמן זית מפחית את שבץ סיכון של 41 אחוז בהשוואה לא להשתמש בשמן זית כלל.
   • סוגי השומן המשפיעים ביותר על שבץ.
3. שוקולד/ קקאו מהווים מקור להרבה מאוד רכיבים שקשורים לאותן מחלות שמעלות סיכון לשבץ ויש גם מחקרים ספציפיים בנוגע לשבץ לדוגמה:
   • מטא-אנליזה שפורסמה ב-2011 בג'ורנל BMJ שכללה שבעה מחקרי שוקולד על 114,009 משתתפים. הם מצאו שאנשים שאוכלים הכי הרבה שוקולד מפחיתים את הסיכון לשבץ מוחי ב -29% בהשוואה לאלו שאוכלים הכי פחות.
   • במחקר פרוספקטיבי שפורסם ב-2010 בג'ורנל European Heart Journa שנערך בקרב 19,357 מבוגרים גרמנים אלו שאכלו שוקולד בתדירות הגבוהה ביותר (6 גרם בלבד ליום) הפחיתו את הסיכון לשבץ ב -39% בהשוואה לאלו שאכלו מעט.
4. ויטמינים ומינרלים
   • מגנזיום (תרד, מנגולד, סלק, גרעיני דלעת) חשוב גם הוא במניעת כל המחלות שנחשבות מעלות סיכון לשבץ מוחי והוא נמצא אצל הרבה מאוד אנשים בחסר והוכח שתיסוף שלו מוריד סיכון בפני עצמו לשבץ מוחי.
     • במחקר שפורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition חוקרי הרווארד בחנו נתונים של 86,149 נשים ממחקר האחיות I ו- 94,715 נשים ממחקר האחיות II. ועקבו אחריהן עד 30 שנה והם מצאו שנשים שמקבלות הכי הרבה מגנזיום נמצאות בסיכון נמוך ב 13 אחוז לשבץ מוחלט בהשוואה לנשים שהכי פחות. הם גילו כי עבור כל 100 מ"ג נוספים, הסיכון ירד ב -13 אחוזים.
     • במחקר אחר של הרווארד שפורסם בג'ורנל International Journal of Stroke בחנו נתונים של 42,669 גברים במהלך 24 שנות מעקב והם מצאו שגברים שקיבלו הכי הרבה מגנזיום מהמזון הפחיתו את הסיכון לשבץ ב- 13 אחוז בהשוואה לאלה שהכי פחות. אלה שמקבלים את המגנזיום שלהם מתוספי מזון הפחיתו את הסיכון הכולל לשבץ מוחי ב -26 אחוזים. ואלו שמקבלים תערובת של מגנזיום תזונתי ותוספי מזון מפחיתים את הסיכון ב-17 אחוזים.
     • אבץ
       צוות מחקר מסין פרסם במאי 25 בכתב העת Scientific Reports ממצאים המדגישים את הקשר המשמעותי בין צריכת אבץ תזונתי לבין שכיחות שבץ מוחי.
       המחקר כלל מבוגרים (בני 18 ומעלה) שהשתתפו בסקר הלאומי לבריאות ותזונה (NHANES) בין השנים 2013-2020. בסך הכל, נכללו בניתוח 2642 מבוגרים.
       צריכת האבץ התזונתית הממוצעת של המשתתפים הוערכה באמצעות סקרי תזונה מקיפים של ה-NHANES.
       המשתתפים חולקו לשתי קבוצות גיל עד 60 ומעל 60.
       רמות הצריכה של האבץ חולקו לרבעונים: Q1 (עד 6.08 מ"ג); Q2 (6.09–8.83 מ"ג); Q3 (8.84–13.02 מ"ג); Q4 (מעל 13.03 מ"ג).
       התוצאות הראו השפעה בקבוצת הגיל 60–18 שנים ולא הראו קשר מובהק בגילאים המאוחרים יותר.
       המחקר מצא כי בקרב אנשים שצרכו פחות מ-8.82 מ"ג אבץ ליום, כל מיליגרם נוסף של אבץ תזונתי ליום נקשר לירידה של 14.2% בסיכוי לשבץ.
       באופן ספציפי בהשוואה ל-Q1. אלה שב-Q2 היו בסיכון נמוך ב-69% לשבץ. אלה שב-Q3 היו בסיכון נמוך ב-68% לשבץ ואלה שב-Q4 היו בסיכון נמוך ב-21% לשבץ אך לא מובהק סטטיסטית. כלומר בקבוצת גיל זו, צריכת אבץ ברבעונים Q2 ו-Q3 נקשרת להפחתה משמעותית וסטטיסטית מובהקת בסיכון לשבץ, מה שמחזק את הטענה לקשר מגן בטווח צריכה זה במיוחד עבור מבוגרים צעירים יותר.
       בקבוצת הגילאים 60 ומעלה רק ב-Q2 היה סיכון נמוך ב-23% לשבץ אך לא מובהק סטטיסטית. וברבעונים 3 ו-4 היה גם קשר הפוך (סיכון מוגבר) של 10% ו-4% בהתאמה. חשוב להדגיש שגם קשר זה לא היה מובהק סטטיסטית.
       
       הממצאים האלה מציגים קשר בצורת L והם מדגישים את החשיבות באסטרטגיות מניעה, הכוללת תזונה עשירה באבץ, ושכדאי להתחיל מוקדם בחיים, הרבה לפני שהסיכון לשבץ הופך להיות גבוה. ייתכן שאבץ מפעיל מנגנוני הגנה בגוף לאורך זמן, ושחסר כרוני שלו בטווח הגילאים הצעיר תורם להתפתחות גורמי סיכון שמובילים לשבץ בגיל מבוגר. במילים אחרות, ייתכן ש"הנזק כבר נעשה" או שהמנגנונים הפועלים בגיל צעיר אינם פעילים באותה מידה בגיל מבוגר.
       כמו כן המחקר לא סותר את החשיבות הכללית של אבץ לבריאות בגיל מבוגר (כמו תמיכה במערכת החיסון, ריפוי פצעים, תפקוד קוגניטיבי). הוא רק מצביע על כך שלגבי מניעת שבץ באופן ספציפי, לא נמצא יתרון סטטיסטי מובהק של צריכה גבוהה יותר בגילאים המבוגרים יותר. כלומר המלצות תזונתיות כלליות לאבץ עדיין תקפות.
       החוקרים מציגים מחקרים אחרים שמקשרים את האבץ למנגנונים פיזיולוגיים רחבים יותר שיש להם השלכות עקיפות על סיכון לשבץ ותורמים לבריאות כלי הדם והמוח.
       • נוגד חמצון והפחתת עקה חמצונית בתאי המוח וכלי הדם:
         אבץ הוא נוגד חמצון בפני עצמו וקופקטור לנוגדי חמצון אנדוגניים (שהגוף מייצר) כמו סופראוקסיד דיסמוטאז (SOD).
       • נוגד דלקת והשפעה על מערכת החיסון: תהליכים הממלאים תפקיד מפתח בהתפתחות טרשת עורקים ובנזק מוחי לאחר שבץ.
         אבץ ידוע בתכונותיו האנטי-דלקתיות ובתפקידו המכריע בתפקוד תקין של מערכת החיסון. הוא מעורב במודולציה של תגובה דלקתית, למשל על ידי השפעה על מסלולי NF-κB והפחתת רמות רדיקלים חופשיים (ROS), הקשורים לדלקת.
       • תפקוד תקין של מחסום הדם-מוח (BBB) ותפקוד תאי אנדותל המעורבים בפתוגנזה של שבץ מוחי איסכמי והמורגי.
         אבץ חשוב לשלמות ולתפקוד התקין של כלי הדם הגדולים והקטנים, כולל תפקוד תאי האנדותל ורמות הצמתים ההדוקים במחסום הדם-מוח. חוסר איזון באבץ יכול להשפיע לרעה על תפקוד אנדותלי ולהגביר את חדירות מחסום הדם-מוח.
       • השפעה על לחץ דם שידוע כגורם סיכון לשבץ כשהוא גבוה.
       • נוירוגנזה ותפקוד נוירולוגי:
         אבץ הוא יון מתכת שופע במערכת העצבים המרכזית ומשחק תפקיד מכריע בתפקודים פיזיולוגיים ופתולוגיים במוח. הוא מקדם השפעות נוגדות חמצון, נוירוגנזה (יצירת תאי מוח חדשים), מווסת פעילות סינפטית ופלסטיות עצבית ופועל כחומר נוירו-פרוטקטיבי יעיל.
   • סלניום [1].
   • ויטמין די.
   • ויטמין סי [1][2].
   • ויטמין בי 1 (תיאמין) [1].
   • חומצה פולית [1].
5. צמחי מרפא
   • כורכום.
   • אסטרגלוס עוזר לכל סוגי השבץ ומטפל גם בשיקום.
   • ג'ינג'ר.
   • זעפרן.
   • מורינגה.
   • בזיליקום (טולסי) [1].
   • תה ירוק מכיל גם הוא נוגדי חמצון שמונעים ומסייעים להרבה מצבים בריאותיים לרבות שבץ מוחי
     • במחקר מ-2009 בג'ורנל stroke מצאו שאנשים ששתו תה לרוב הפחיתו את הסיכון לשבץ ב -39% וככל שהרגלי צריכת התה היו לאורך יותר שנים זה גם הגיע להפחתת הסיכון ב -60%.
     • במחקר מ-2019 שפורסם בג'ורנל Preventive Nutrition and Food Science עקבו אחרי 50,439 קוראנים מגיל 40 ומעלה מי ששותה בין 1-3 כוסות נמצאה ירידה של 25% ומעל 3 כוסות 38% בסיכון לשבץ מוחי.
   • ג'ינקו בילובה [1][2][3][4][5][6][דרך הוריד 7][8].
6. נוגדי חמצון
   • קוורצטין.
   • רזברטרול נוגד חמצון רב עוצמה שתורם רבות במניעת אותן מחלות שמעלות סיכון לשבץ.
   • אסטזנטין.
   • אנתוציאנינים – על פי מחקר בנובמבר 23 בכתב העת Journal of Nutrition, קבוצת הפיגמנטים הידועה בשם אנתוציאנינים (תרכובות צמחיות טבעיות התורמות לצבע אדום, כתום, סגול וכחול) הנמצאים למשל בענבים סגולים, דובדבנים כהים ואוכמניות כרוב, בצל אדום ועוד. קשורה לשיעורים נמוכים יותר של שבץ איסכמי.
7. חיזוק המיקרוביום.
8. פעילות גופנית.
9. לשמור על אופטימיות.
10. שינה.
11. מגורים ליד אזורים ירוקים מפחיתים את הסיכון ללקות בשבץ ב-16%, זיהום אוויר מעלה סיכון.
12. על פי חוקרים מאוניברסיטת הלסינקי ניתן לקדם את תפקוד השפה ואת הרווחה הפסיכו-סוציאלית של המטופלים ובני משפחותיהם באמצעות שיקום מבוסס שירה קבוצתית. המחקר פורסם בדצמבר 22 בג'ורנל Brain Communications.
    כ-40% מהשורדים בשבץ חווים אפזיה, קושי להבין או להפיק שפה מדוברת או כתובה שנגרם כתוצאה מפגיעה מוחית. במחצית מהמקרים הללו לקות השפה נמשכת גם שנה אחת לאחר השבץ. לאפאזיה השפעות נרחבות על יכולת התפקוד ואיכות החיים של נפגעי שבץ מוחי ומביאה בקלות לבידוד חברתי ומצב רוח ירוד עד דיכאון.
    על פי המחקר שיקום קבוצתי מבוסס שירה יכול לתמוך בייצור תקשורת ודיבור של חולים ולהגביר את הפעילות החברתית גם בשלב הכרוני של שבץ מוחי. עוד נמצא בו שגם העומס שחוו המטפלים/משפחה ירד באופן ניכר.
    במחקר הזה השתמשו במגוון רחב של מרכיבי שירה, כמו שירה במקהלה, טיפול באינטונציה מלודית והכשרת שירה בסיוע טאבלט. כמו כן בטיפול באינטונציה מלודית, הפקת דיבור מתורגלת בהדרגה על ידי שימוש במנגינה וקצב כדי להתקדם משירה לעבר הפקת דיבור. כלומר לקצב יש משמעות נוספת ביכולת להחזיר את הדיבור.
    החוקרים מציינים שהטיפול באינטונציה מלודית על פי רוב מיושם פרטנית והעלות של הטיפול גבוה ולכן הם בחרו לבחון את הטיפול כקבוצה, כדי להוזיל את העלויות ועל הדרך לחזק גם את האלמנט החברתי שנשבר במצב כזה.
    https://www.helsinki.fi/en/news/brain/singing-supports-stroke-rehabilitation
13. אור אדום – אור כחול.

*** תוספת דצמבר 25
מחקר סקירה מקיף, שפורסם בדצמבר 25 בכתב העת Food Science & Nutrition, מציג סיכום עדכני ומפורט של השפעות המזון הטבעי על שבץ איסכמי. סקירה זו נערכה במטרה לאחד את הממצאים הניסיוניים והקליניים הקיימים, ולהדגיש אסטרטגיות טיפול ממוקדות שיכולות להוות חלופה או השלמה לתרופות, אשר כזכור, לעתים קרובות מוגבלות ב"חלון טיפולי צר" (זמן קצר לטיפול) או מלוות בסיכון גבוה לתופעות לוואי חמורות.

המחקר אסף נתונים אפידמיולוגיים, ניסויים בחיות ובמעבדה, ועדויות קליניות שפורסמו בחמש השנים האחרונות, והדגים באופן ברור כי מוצרי מזון טבעיים — החל מדגנים מלאים ואגוזים ועד תה, תבלינים ופרוביוטיקה — מפעילים אפקט נוירו-פרוטקטיבי (מגן על תאי העצב) רב-ממדי. המחקר הצביע על מנגנונים ביוכימיים רבים המתרחשים לאחר השבץ, כגון סטרס חמצוני ודלקת עצבית, ומצא כי רכיבי תזונה שונים פועלים באופן ישיר על מנת לדכא נזקים אלו. לדוגמה, חומרים כמו נרוטירוטין (Narirutin) מקליפת אשכוליות הצליחו להעלות את פעילות האנזימים נוגדי החמצון (כמו SOD ו-CAT), בעוד שחומרים כמו גרצינול (מקורו בפרי גארסיניה) דיכאו את הדלקת באמצעות חסימת המסלול המרכזי של TLR4 /NF-κB. חשוב לציין שהסקירה הקלינית המצומצמת הראתה שחומרים שהוכחו כחזקים במעבדה, כמו כורכומין-פיפרין, פוליפנולים מרימון ומיצוי זעפרן, הצליחו לשפר מדדים קליניים בבני אדם (כגון הפחתת דלקת מערכתית ושיפור ההתאוששות התפקודית והקוגניטיבית).

מסקנות החוקרים הן חד-משמעיות: קיים פוטנציאל טיפולי משמעותי במניעה ובניהול שבץ איסכמי באמצעות תזונה. החוקרים הדגישו כי מעבר להמלצות התזונתיות הכלליות (כמו ירידה של 13% בסיכון על כל 100 גרם נוספים של דגנים מלאים), יש לבצע מחקר נוסף על השילוב הסינרגטי (הפעולה המשותפת) של רכיבים תזונתיים שונים, וכן לבחון שימוש בננו-טכנולוגיה כדי לשפר את הזמינות הביולוגית של חומרים אלו ואת יכולתם לחצות את מחסום דם-מוח. החוקרים קוראים למימון ניסויים קליניים נרחבים שיאמתו את ההשפעות, שכן כיום רוב העדויות הטיפוליות הממוקדות עדיין נובעות ממחקרי חיות ומעבדה.

סקירה עדכנית זו מאשרת ומחזקת באופן מובהק את הגישה האינטגרטיבית שאנו נוקטים בה, ומספקת בסיס מוצק להתמקדות שלנו: הרכיבים המרכזיים שהוכחו במאמר זה כבעלי יכולת הגנה נוירולוגית (מגנזיום, אומגה 3, שמן זית, אגוזים ופירות יער) הם בדיוק אותם רכיבים המופיעים במאמר שלי, כקו הגנה ראשון למניעת שבץ. המחקר החדש מצביע על כך שהסיבה ליעילותם אינה מקרית, אלא נטועה ביכולתם המוכחת לווסת את המיקרוביום (האחראי לשמירה על ציר המעי-מוח), להגן על שלמות מחסום דם-מוח, ולדכא את מנגנוני הדלקת והסטרס החמצוני המשותפים לטרשת עורקים ולנזק הנוירולוגי לאחר אירוע חסימתי. לכן, אימוץ אורח חיים עשיר ברכיבים אלו אינו רק בגדר המלצה תזונתית כללית, אלא אסטרטגיה מוכחת וממוקדת להפחתת הסיכון לשבץ מוחי באופן דרמטי.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה