תזונה מבוססת צומח – טריגליצרידים

טריגליצרידים = גליצרול + חומצות שומן (רוויות שמקורן בעיקר במוצרים מהחי, קוקוס ודקלים) וחומצות שומן חד ורב בלתי רוויות (מהצומח). כלומר לא משנה מה נאכל הגוף מייצר טריגליצרידים.
מדובר בתהליך טבעי שקורה בגוף כדי להיות מוכן לימים בלי אוכל. הטריגליצרידים נאגרים בתאי שומן ובכבד ובעת הצורך הגוף מפרק את הטריגליצרידים ובכך מיוצרת אנרגיה.
כלומר גוף האדם "חושב" גם על מצבי דחק, דבר שהיה נפוץ יחסית בתקופות קדומות והיום בעיקר במדינות עולם שלישי.

הרפואה חושדת בטריגליצרידים כמקור למחלות ולכן מציעה לבדוק את רמותיו בדם.
למשל מחקר שפורסם בג'ורנל הרפואי Nature Immunology בדצמבר 2019 מסביר את המכניזם שרמות טריגליצרידים גבוהים בדם, עשויים לגרום לפגיעה בכלי הדם ובאיברים חשובים כמו הכליות.
החוקרים ראו שחלבון מסוים Apolipoprotein C3 שמיוצר על ידי הכבד ונמצא גם בטריגליצרידים מפעיל חלבון אחר שנקרא NLRP3 שהוא חלק ממערכת החיסון המולדת שלנו. מערכת זו מתאפיינת בכך שרכיביה השונים פועלים באופן בלתי-ספציפי, כלומר כל תא או מולקולה השייכים אליה פועלים כנגד מגוון רחב של פתוגנים, רק על בסיס ההבחנה בין "עצמי" ל-"זר". כלומר נוצר תהליך דלקתי בעקבות הרמות הגבוהות של השומנים, כאילו אובחן פתוגן מזהם.
ושלאורך זמן מצב דלקתי יכול לפגוע בכלי הדם (טרשת עורקים) ובכליות מה שמגביר את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי.

בבדיקות הדם יבדקו גם רמות של טריגליצרידים כאשר:
רמות הנחשבות תקינות יהיו עד 150 מ"ג/ דצ"ל.
150-200 נחשב לגבולי גבוה.
200-500 נחשב לגבוה
מעל 500 נחשב לגבוה מאוד.

היום בעולם המערבי, צריכת המזון השתנתה, הפכה לפחות טבעית והרבה יותר מעובדת וסימניה מתבטאים בהמון מחלות מטבוליות, השמנה, סוכרת, כבד שומני ומחלות כלי דם ולב.
זה הכל בחירות רעות של אנשים: יש אנשים החיים בתנאים טובים והכל מגיע אליהם לצלחת ללא מאמץ מינימלי ויש את אלה שפשוט מעדיפים לאכול את מה שהתעשיות מייצרות כי זה חוסך זמן, כי זה משופר טעמים וכי זה עם חיי מדף ארוכים.
אלה הם גם האנשים שהולכים לרופא, מונחה הפארמה, ומקבלים תרופות להורדת הטריגליצרידים ופרופיל השומנים. אבל מי שלא יעשה את השינוי המיוחל. סביר שהתרופות לא יתנו יותר מדי. כלומר כל אלה שלא דואגים לתזונה מגוונת מבוססת צומח, פעילות גופנית וניהול רגשי (מתחים, חרדות, דכאונות) יסבלו מאותן בעיות באיזה שהוא שלב בחייהם. התרופות לא יצילו ולא יאריכו חיים! עם ייתכנות גבוהה שאף להיפך!

גם אם נצא מנקודת הנחה שתרופות יכולות ומורידות טריגליצרידים [1] מה לגבי להוכיח שהן מונעות את המחלות מהן מתים בטרם עת?
מחקר שפורסם בנובמבר 22 בג'ורנל New England Journal of Medicine בחן את ההשפעה של תרופה (Pemafibrate) על שכיחות אירועים קרדיווסקולריים (שיעורי התקפי לב, שבץ או מוות קרדיווסקולרי) בתקופה של חמש שנים. הניסוי הקליני כלל 10,497 חולים שסבלו מסוכרת מסוג 2, רמות מוגברות של טריגליצרידים ורמות נמוכות של כולסטרול (HDL).
החוקרים לא מצאו ירידה בשיעורי התקפי לב, שבץ או מוות קרדיווסקולרי במשך תקופה של חמש שנים, למרות שהתרופה הפחיתה את הטריגליצרידים ב-26% בהשוואה לפלסבו. למעשה בקבוצה שקיבלה את התרופה היו 572 אירועים לעומת 560 בקבוצת הפלצבו.

אותו דבר תוכלו למצוא גם במחקרים על סטטינים וכולסטרול.

ולכן נשאלת השאלה: מדוע? מה הם מפספסים?

*** נקודה נוספת למחשבה. אולי מי שבדמו רמות גבוהות של טריגליצרידים זה כי הגוף חושב שהוא בצום למרות שאוכל הרבה (מעובדים)?

הלכתם ועשיתם בדיקות דם ומצאתם טריגליצרידים גבוהים?
זה הזמן לשינוי אורח החיים:

1. תזונה מבוססת צומח – עשירה בפירות וירקות עם קליפה כמה שניתן (פירות יער, רימונים, שום, בצל, מצליבים, פירות הדר, גמבות עגבניות, אבוקדו ועוד), דגנים מלאים, קטניות, פישתן, זרעי צ'יה, אגוזים, שקדים ושאר גרעינים, שמכילים הרבה סיבים תזונתיים, נוגדי חמצון, חומצות שומן חיוניות ופיטוסטרולים^[1][2][3][4].
   הפחתה/ המנעות מבשר, מרגרינה, חמאה ושאר שמנים מעובדים.
   המנעות מפחמימות פשוטות וסוכר מעובד.
   באופן כללי להמנע ממזונות מעובדים.
   • פירות וירקות
     • רימונים (זרעים, מיץ) [1][2].
     • פירות יער עשירים באנתוציאנינים וברברין (פטל שחור, אוכמניות, ארוניה, תותים) [1][2][3].
     • אשכוליות אדומות [1].
     • מנגו [1].
     • קיווי [1].
     • סלרי עלים [1].
     • במיה.
     • שום [1][2].
     • כרוב אדום [1].
   • אגוזים (בכלל ובמיוחד מלך) [1][2][3].
   • דגנים וקטניות
     • כוסמת [1].
     • אפונה [1].
   • זרעים
     • זרעי צ'יה [1][2].
     • פשתן [1][2].
     • שומשום.
2. צמחי תבלין ומרפא
   • כורכום [1][2][3][4][5].
   • קצח [1][2][3]
   • ג'ינג'ר [1][2].
   • ספירולינה [1][2].
   • זרעי ענבים [1][2].
3. חליטות:
   • עלי זית [1].
   • רוזמרין [1].
   • הל [1].
   • תה ירוק [1].
   • היביסקוס [1].
4. פטריות
   • שיטקי [1].
5. רכיבי תזונה
   • אומגה 3.
   • ניאצין (בי 3) [1][2][3][4][5].
6. תוספים:
   • סיבי קונג'אק [1].
   • פרוביוטיקה [1].
7. חומץ תפוחים [1][2].
8. פעילות גופנית [1][2][3].
9. ניהול מתחים.

*** תוספת פברואר 22 – תפקיד חדש ומענין של טריגליצרידים
תגלית מפתיעה התגלתה על ידי חוקרים מאוניברסיטת Leiden שרצו לבחון את השפעות טריגליצרידים על מערכת החיסון בהקשר לטרשת עורקים. החוקרים ציפו לגלות כיצד שומנים משפיעים על גנים המעורבים במחלות לב וכלי דם, אבל ההשפעה על תגובות אלרגיות הייתה הרבה יותר חזקה. המאמר פורסם בפברואר 23 בג'ורנל Nature Communications.
החוקרים החלו במיפוי אילו גנים פעילים בתאי החיסון של למעלה מ-3,200 אנשים. התברר כי מדובר ביותר מ-17,000 גנים. ואז, שלב אחר שלב, החוקרים הבינו בדיוק אילו גנים מושפעים משומנים בדם, מה שהוביל אותם דווקא לקבוצת גנים המעוררים תגובות אלרגיות.
באמצעות שיטת ניתוח חדשנית החוקרים הצליחו להראות שמתאם זה הוא סיבתי.
החוקרים מסבירים שתגובה אלרגית היא תגובה מוגזמת של מערכת החיסון לחומר לא מזיק. למשל אבקנים וקדחת השחת.
החוקרים מצאו כי שומנים משפיעים בעיקר על גנים הפעילים בבזופילים (תאי חיסון שבין היתר מייצרים היסטמין ובעלי חשיבות מכרעת בהפעלת תגובה אלרגית). לטריגליצרידים במיוחד נמצאה השפעה על הבזופילים הללו.
רמות הטריגליצרידים בדם נקבעות בחלקן על ידי ה-DNA שלנו, אבל בעיקר על ידי התזונה שלנו. וזה מאוד מעניין. כי יכול להיות שמטופלים עם תגובות אלרגיות חמורות עשויים להפיק תועלת מתוספת חומצות השומן המרכיבות את הטריגליצרידים.
https://www.universiteitleiden.nl/en/news/2023/02/lumc-researchers-high-levels-of-lipids-in-blood-protect-against-allergies

המחקר הזה מציג שכל הזמן מגלים דברים חדשים ממקורות בלתי צפויים על תפקידם של רכיבים שנחשדים לגורמי סיכון למחלות מהן מתים בטרם עת.
המחקר הזה מסביר שלכל דבר שהגוף שלנו מייצר יש חשיבות גדולה לבריאות שלנו וכל שעלינו לעשות הוא ללכת עם הגוף ועם מה שנכון לו וכך יישמר אותו איזון.
המחקר הזה נותן עוד עדות לחשיבות חומצות השומן למערכת החיסון לרבות מצבים של אלרגיה.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה