מלח – השלכות בריאותיות וכלכליות – האיזון בין נתרן לאשלגן

מזון מעובד כולל בתוכו כמויות גדולות של הרבה רכיבים שאינם בריאים: חומרים משמרים/ מייצבים (E-NUMBERS), שומנים מעובדים כמו סויה וקנולה, סוכר . כולם מעלים סיכון למחלות מהם מתים בטרם עת!

על פי הערכות מספר האנשים שחיים עם יתר לחץ דם הוכפל ב-30 השנים האחרונות לכ-1.3 מיליארד. לחץ דם גבוה הוא גורם תמותה שאחראי על מוות של יותר מעשרה מיליון אנשים מדי שנה – כמעט 20 אנשים בכל דקה.

על פי הערכות צריכת הנתרן הממוצעת העולמית מוערכת ב-4,310 מ"ג ליום (10.78 גרם מלח ליום), מה שעולה בהרבה על הדרישה הפיזיולוגית והיא יותר מכפול מהמלצת ארגוני הבריאות והקרדיולוגים.

מלח השולחן הוא מינרל (נתרן כלורי) והוא חלק מהמינרלים שהגוף שלנו צריך. עיקר השימוש בו הוא תבלון מאכלים. מוסיפים אותו לכל תבשיל ולכל מאכל. אומרים שהוא פותח את הטעמים של שאר מרכיבי המזונות.
וכמו בכל דבר שמגזימים איתו, ואנשים מגזימים איתו, נוצרות בעיות.
הרי אף אדם והאמת שגם אף בעל חיים יבשתי לא ישתה מי ים מלוחים כמים. הגוף יתייבש ויקרוס. כלומר זה לא הנתרן אלא כמה נתרן. והדעות יכולות להיות חלוקות אם ההמלצות מחמירות או לא אבל כן חשוב לשים את הדעת על הכמה.

אמנם יש לנו מערכת שיודעת לאזן את רמות המינרלים, למעשה יש לנו אפילו תאים ספציפיים שמזהים כמה מלח יש בדם וכשבולעים מזון מלוח, המוח חש בכך ומפעיל שורה של מנגנוני פיצוי להורדת רמות הנתרן. הגוף עושה זאת בחלקו על ידי הפעלת נוירונים בהיפופיזה המעוררים שחרור של וזופרסין, הורמון נוגד השתנה הממלא תפקיד מפתח בשמירה על הריכוז הנכון של מלח על ידי זה שגורם לכליות להחזיר יותר מים לדם.
המלח אם כן נמצא גם כחלק מאיזון משק הנוזלים בכלי הדם (יחד עם אשלגן) וזו הסיבה שהוא נקשר גם לבעיות הקשורות לאיזון לחץ דם.

לחץ דם גבוה אחראי למחצית מהנטל של מחלת לב איסכמית ולמעלה מ 60% מהשבץ.

הקשר בין מלח (נתרן) ליתר לחץ דם, מחלות לב , שבץ ואלצהיימר, מחלות כליות ועוד – כמה זה עולה?

• בין השנים 2003-2010 הקימה הסוכנות לתקני מזון (Food Standards Agency) בשיתוף פעולה עם תעשיית המזון יעדים להפחתת מלח ביותר מ -85 קטגוריות מזון, שכללו ניסוח מחדש של מזון מעובד, תיוג מוצרים וקמפיינים למודעות ציבורית. כתוצאה מכך, צריכת המלח הממוצעת ברמת האוכלוסייה הצטמצמה ב -15% בתקופה 2000-2011, כאשר הירידה המיוחסת לחברות המזון מנסחת מחדש את מוצריהן.
  המחקר שפורסם בפברואר 21 בכתב העת Hypertension, השתמש בנתוני צריכת המלח ונתוני נטל המחלות בשנים 2000-2018 באנגליה כדי להציג את ההשפעה של תוכנית הפחתת המלח, ומצא כי:
  • תוכנית הפחתת המלח 2003 עד 2018 באנגליה השיגה ירידה כוללת בצריכת המלח של גרם אחד ליום למבוגר, מ -9.38 גרם ליום בשנת 2000 ל -8.38 גרם ליום בשנת 2018.
  • החוקרים חישבו שאם תשמרנה רמות צריכת המלח לשנת 2018, עד שנת 2050 התוכנית תביא ל -193,870 פחות מבוגרים המפתחים מחלות לב וכלי דם מוקדמות (הכוללים 83,140 מקרים של מחלת לב איסכמית מוקדמת ו -110,730 שבץ מוקדם), וחיסכון בעלויות של 1,64 מיליארד ליש"ט למבוגר. באנגליה.
  • אם ארגון הבריאות העולמי ימליץ ​​על צריכת מלח של 5 גרם ליום עד 2030 באנגליה, יתרונות אלה עשויים להכפיל את עצמם, ולמנוע עוד 213,880 מקרים של מחלות לב וכלי דם מוקדמות וחסכון נוסף בבריאות ובריאות לממשלת בריטניה בסך 5.33 מיליארד ליש"ט.
  • יחד עם זאת, החוקרים מזהירים כי ההפסקה האחרונה של התוכניות להפחתת המלח מסכנת את הרווחים הבריאותיים הפוטנציאליים, מכיוון שצריכת המלח נותרה גבוהה משמעותית מהרמות המומלצות.
  • החוקרים גם מאשימים את המדיניות של הממשלה או יותר נכון את חוסר הפעילות שלה בנושא זה ודורשים מהם לעשות יותר, אחרת הם יהיו חלק מסבל של אנשים שיעברו שבץ והתקפי לב.
    מחקר זה מראה את היתרונות הבריאותיים העצומים ואת העלות האפקטיבית של ההפחתה ההדרגתית בצריכת המלח בבריטניה שהתרחשה בין השנים 2003-2011. מאז, תעשיית המזון הפסיקה להפחית את כמויות המלח המוגזמות שהם מוסיפים למזון שלנו (80% מהצריכה) בעיקר בגלל חוסר מעש ממשלתי. הגיע שיתחילו לנקוט צעדים נחרצים כדי לאלץ את תעשיית המזון לציית. אם לא, עוד אלפי אנשים יסבלו משבץ מוחי והתקפי לב מיותרים, ציינו החוקרים.
    עוד הם מוסיפים כי תוכנית הפחתת המלח באנגליה הייתה מוצלחת ביותר עד 2011 בגלל הלחץ הממשלתי על התעשייה להפחית את תכולת המלח, אך זו השתנתה מ-2011-2017 ברגע שהיא המשיכה תחת משרד הבריאות כחלק מהאחריות לבריאות הציבור (הון שלטון).
    כדי לחזור למסלול, הם אומרים שהתוכנית תפיק תועלת מ (1) אכיפה קפדנית של יעדי הפחתת המלח, למשל, באמצעות חקיקה או קנסות כספיים לחברות מזון שלא מצייתות; (2) קביעת יעדי מלח מחמירים יותר; וכן (3) הרחבת יעדי המלח לתחום החוץ ביתי, אשר נותרו מקלים וחסרים מנגנוני ניטור מתאימים.
    https://www.qmul.ac.uk/media/news/2021/smd/salt-reduction-will-prevent-nearly-200000-cases-of-heart-disease-and-save-164bn-.html

• *** תוספת נובמבר 21- השפעה על המוח
  מחקר ראשון מסוגו בראשות חוקרים מג'ורג'יה חושף מידע חדש ומפתיע על הקשר בין פעילות הנוירונים וזרימת הדם בעומק המוח, כמו גם כיצד המוח מושפע מצריכת מלח.
  כאשר נוירונים מופעלים, זה בדרך כלל מייצר עלייה מהירה בזרימת הדם לאזור. קשר זה ידוע בשם צימוד נוירווסקולרי (neurovascular coupling) והוא מתרחש באמצעות התרחבות של כלי דם במוח.
  הדמיה מגנטית פונקציונלית (fMRI) מבוססת על הרעיון של צימוד נוירווסקולרי: מומחים מחפשים אזורים של זרימת דם חלשה כדי לאבחן הפרעות מוחיות.
  עם זאת, מחקרים קודמים של צימוד נוירווסקולרי הוגבלו לאזורים שטחיים במוח (כגון קליפת המוח) ומדענים בדקו בעיקר כיצד זרימת הדם משתנה בתגובה לגירויים תחושתיים המגיעים מהסביבה (כגון גירויים חזותיים או שמיעתיים).
  כדי לחקור את הקשר הזה באזורי מוח עמוקים, צוות המדענים פיתחו גישה חדשה המשלבת טכניקות כירורגיות ומצבי הדמיה עצבית. הצוות התמקד בהיפותלמוס, אזור מוחי עמוק המעורב בתפקודי גוף קריטיים לרבות שתייה, אכילה, ויסות טמפרטורת הגוף ורבייה. המחקר, שפורסם בנובמבר 21 בג'ורנל Cell Reports, בדק כיצד השתנתה זרימת הדם להיפותלמוס בתגובה לצריכת מלח.
  החוקרים בחרו במלח כי הגוף צריך לשלוט ברמות הנתרן בצורה מדויקת מאוד.
  בניגוד למחקרים קודמים שצפו בקשר חיובי בין פעילות נוירונים לזרימת דם מוגברת, החוקרים מצאו ירידה בזרימת הדם כאשר הנוירונים מופעלים בהיפותלמוס. מצב שהוא ההפך ממה שרוב האנשים תיארו בקליפת המוח בתגובה לגירוי חושי. זרימת דם מופחתת נצפית בדרך כלל בקורטקס במקרה של מחלות כמו אלצהיימר או לאחר שבץ או איסכמיה.
  הצוות כינה את התופעה "צימוד נוירווסקולרי הפוך", או ירידה בזרימת הדם המייצרת היפוקסיה. הם גם הבחינו בהבדלים אחרים: בקליפת המוח, תגובות כלי הדם לגירויים מאוד מקומיות וההרחבה מתרחשת במהירות. בהיפותלמוס התגובה הייתה מפוזרת והתרחשה באיטיות, לאורך תקופה ארוכה.
  חוקרים מסבירים שכשאנחנו אוכלים הרבה מלח, רמות הנתרן שלנו נשארות גבוהות לאורך זמן. ושככל הנראה ההיפוקסיה היא מנגנון שמחזק את יכולתם של הנוירונים להגיב לגירוי המלח המתמשך, ומאפשר להם להישאר פעילים לתקופה ממושכת.
  הממצאים הללו מעלים שאלות מעניינות לגבי האופן שבו יתר לחץ דם עלול להשפיע על המוח (היפראקטיבציה של נוירוני וזופרסין). וכאמור ללחץ דם גבוה יש השפעה על מחלות לב איסכמיות ושבץ מוחי, ולמלח "תרומה" רבה לשכיחות לחץ דם גבוה (מאמינים שבין 50-60%). כך שזה יכול להסביר לפחות חלק מהמנגנונים של לחץ דם גבוה על רקע מלח הגורם לפתולוגיות מוחיות.
  https://news.gsu.edu/2021/11/09/georgia-state-researchers-reveal-surprising-findings-on-how-salt-affects-blood-flow-in-the-brain/

שבץ מוחי – הדרכים להוריד את הסיכון בצורה משמעותית
מחלות לב וכלי דם – חומצות שומן חד ורב בלתי רוויות (אומגה-3)
דמנציה – פארמה אל מול הטבע

• *** תוספת יולי 22 – תוספת לתוספת
  חוקרים ניתחו נתונים מ-501,379 אנשים שהשתתפו במחקר הביובנק הבריטי. כשהצטרפו למחקר בין השנים 2006-2010, המשתתפים נשאלו, באמצעות שאלון מסך מגע, האם הם הוסיפו מלח למזון שלהם (i) אף פעם/לעיתים רחוקות, (ii) לפעמים, (iii) בדרך כלל, (iv) תמיד, או (v) מעדיף לא לענות. אלו שהעדיפו לא לענות לא נכללו בניתוח.
  *** הכוונה במוסיפים מלח היא אחרי שהתבשיל או המאכל כבר קיבל את המלח שלו.
  על פי החוקרים בתזונה המערבית, הוספת מלח בשולחן מהווה 6-20% מסך צריכת המלח ומספקת דרך ייחודית להעריך את הקשר בין צריכת נתרן רגילה לבין הסיכון למוות.
  החוקרים התאימו את הניתוחים שלהם כדי לקחת בחשבון גורמים שיכולים להשפיע על התוצאות, כגון גיל, מין, גזע, חסך, מדד מסת הגוף (BMI), עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, תזונה ומצבים רפואיים כגון סוכרת, סרטן ומחלות לב וכלי דם. הם עקבו אחר המשתתפים במשך תשע שנים בממוצע. מוות בטרם עת הוגדר כמוות לפני גיל 75 שנים.
  לפי המחקר שפורסם ביולי 22 בג'ורנל European Heart Journal, לאנשים שמוסיפים תמיד מלח למזון שלהם יש סיכון מוגבר של 28% למוות בטרם עת בהשוואה לאלה שמעולם לא הוסיפו או רק לעתים רחוקות. זה מקביל להפחתת תוחלת החיים ב-2.28 שנים לגברים ו-1.5 שנים לנשים בגיל 50.
  בנוסף לגילוי שהוספת מלח למזונות הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר למוות בטרם עת מכל הסיבות ולירידה בתוחלת החיים, החוקרים מצאו כי סיכונים אלו נוטים להיות מופחתים מעט אצל אנשים שצרכו את הכמויות הגבוהות ביותר של פירות וירקות.
  החוקרים לא הופתעו מהממצא הזה מכיוון שפירות וירקות הם מקורות עיקריים לאשלגן, שיש לו השפעות הגנה וקשורים לסיכון נמוך יותר למוות בטרם עת.

• *** תוספת נובמבר 22
  הוספת מלח למזונות בתדירות נמוכה יותר קשורה בסיכון מופחת למחלות לב, אי ספיקת לב ומחלות לב איסכמיות, כך עולה ממחקר שפורסם בנובמבר 22 בג'ורנל Journal of the American College of Cardiology. אפילו בקרב אלה העוקבים אחר דיאטה בסגנון DASH, התערבויות התנהגותיות להפחתת צריכת מלח עשויות לשפר עוד יותר את בריאות הלב.
  החוקרים מציינים שמחקר זה שונה ממחקרים קודמים שעסקו בכמויות מלח מוספות כי הכמות קשה למדידה. המחקר בדק את הקשר בין תדירות הוספת מלח למזונות לבין דיאטת DASH בהתייחס לסיכון למחלות.
  תזונה בסגנון DASH פותחה כדי למנוע יתר לחץ דם על ידי הגבלת צריכת בשר אדום ובשר מעובד והתמקדות בירקות, פירות, דגנים מלאים, מוצרי חלב דלי שומן, אגוזים וקטניות. בעוד שדיאטת DASH הניבה יתרונות ביחס להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם, ניסוי קליני שנערך לאחרונה מצא ששילוב של דיאטת DASH עם הפחתת נתרן היה מועיל יותר עבור סמנים ביולוגיים לבביים מסוימים. החוקרים חישבו ציון DASH שונה שלא התחשב בצריכת נתרן בהתבסס על שבעה מזונות וחומרים מזינים שהודגשו בתזונה בסגנון DASH.
  החוקרים בדקו את הקשר בין תדירות הוספת מלח למזון (אף פעם/לעיתים רחוקות, לפעמים, בדרך כלל, תמיד) לבין סיכון למחלות לב וכלי דם בקבוצה פרוספקטיבית של 176,570 משתתפים (בגיל ממוצע 56 ו-55% נשים) מהביובנק הבריטי. בתחילת הדרך, החוקרים אספו מידע מהמשתתפים באמצעות שאלון מבוסס אינטרנט על תדירות הוספת המלח; אחזור תזונתי של 24 שעות נערך בקו הבסיס ולאורך סיבוב אחד עד חמישה במהלך תקופה של שלוש שנים. ציון דיאטת DASH חושב כדי להעריך את הקשר המשותף של תזונה והוספת מלח למזון על סיכון למחלות לב וכלי דם. הפרשת הנתרן במשך 24 שעות הוערכה באמצעות ריכוזי שתן נקודתיים. נתונים על אירועי מחלות לב וכלי דם נאספו באמצעות היסטוריה רפואית ונתונים על אשפוזים בבתי חולים, שאלונים ונתוני רישום מוות.
  במהלך החציון של 11.8 תועדו 9,963 אירועי CVD בסך הכל, 6,993 מקרים של מחלת לב איסכמית (IHD), 2,007 מקרי שבץ ו-2,269 מקרי אי ספיקת לב.
  החוקרים מצאו כי תדירות נמוכה יותר של הוספת מלח למזון הייתה קשורה באופן מובהק לסיכון נמוך יותר לאירועים קרדיווסקולריים הכוללים; יחסי הסיכון המתואמים (HRs) היו 0.77 עבור לעולם לא/לעתים נדירות, 0.79 עבור לפעמים ו-0.81 עבור הוספת מלח בדרך כלל. מבין תת-הסוגים של CVD, הוספת מלח הראתה את הקשר החזק ביותר לאי ספיקת לב (0.63, 0.65 ו-0.70) ואחריה IHD.

אשלגן כקונטרה

• *** תוספת פברואר 22
  במסגרת מחקר שפורסם בינואר 22 בג'ורנל The New England Journal of Medicineֿ וכלל 10,709 משתתפים מ-6 עוקבות פרוספקטיביות של מבוגרים בריאים. החוקרים העריכו הפרשת נתרן ואשלגן באמצעות שתי דגימות שתן במהלך 24 שעות ובחנו את הקשר בין הרמות שלהם לאירועים קרדיווסקולריים (מחלות לב כלילית, אוטם בשריר הלב או שבץ. החוקרים ניתחו את נתוני כל העוקבות באמצעות שיטות עקביות ושילבו את התוצאות לכדי מטה-אנליזה.
  תוצאות המחקר הראו כי הפרשת נתרן גבוהה יותר, הפרשת אשלגן נמוכה יותר ויחס גבוה יותר של נתרן לאשלגן היו קשורים כולם לסיכון קרדיווסקולרי גבוה יותר.
  כאשר החוקרים הישוו בין הרביע העליון לתחתון בהפרשת הנתרן נמצאה עליה בסיכון של 60% למחלות הלב.
  • כאשר הישוו ביון הרביע העליון לתחתון בצריכת אשלגן ראו ירידה של 31% בסיכון למחלות לב.
  • כאשר הישוו בין רביע עליון לתחתון ביחס שבין צריכת נתרן – אשלגן ראו עליה בסיכון של 62%.
  • כל עלייה יומית של 1000 מ"ג בהפרשת נתרן הייתה קשורה לעלייה של 18% בסיכון קרדיווסקולרי וכל עלייה יומית של 1000 מ"ג בהפרשת אשלגן הייתה קשורה ל-18% ירידה בסיכון.
    החוקרים סיכמו כי צריכה מוגברת של נתרן ומופחתת של אשלגן, לפי מדידות באיסוף שתן של 24 שעות, היו קשורות באופן תלוי מינון לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר. ממצאים אלה תומכים בהמלצה להפחית בצריכת נתרן ולהגביר צריכה של אשלגן.

• *** תוספת יולי 22
  על פי מחקר נוסף שפורסם ביולי 22 בג'ורנל European Heart Journal, כתב עת של האגודה האירופית לקרדיולוגיה, נמצא שדיאטות עשירות באשלגן קשורות ללחץ דם נמוך יותר, במיוחד אצל נשים עם צריכת מלח גבוהה.
  כלומר ניתן לשנות את המצב על ידי העלאת רמות האשלגן באוכל וזה משפיע יותר על נשים שגם כך נמצאות בסיכון גבוה יותר למחלות אלה.
  המחקר כלל 24,963 משתתפים בריטיים (11,267 גברים ו-13,696 נשים) בגילאי 40-79. הגיל הממוצע היה 59 שנים לגברים ו-58 שנים לנשים. המשתתפים מילאו שאלון על הרגלי חיים, לחץ דם נמדד ונאספה דגימת שתן. נתרן ואשלגן בשתן שימשו להערכת צריכת התזונה. המשתתפים חולקו לשלישים לפי צריכת נתרן (נמוכה/בינונית/גבוהה) וצריכת אשלגן (נמוכה/בינונית/גבוהה).
  החוקרים ניתחו את הקשר בין צריכת אשלגן ולחץ דם לאחר התאמה לגיל, מין וצריכת נתרן.
  המחקר מצא שצריכת אשלגן (בגרמים ליום) הייתה קשורה ללחץ דם בנשים בקשר הופכי, ככל שהצריכה עלתה, לחץ הדם ירד. כאשר הקשר נותח על פי צריכת נתרן (נמוכה/בינונית/גבוהה), הקשר בין אשלגן ולחץ דם נצפה רק בנשים עם צריכת נתרן גבוהה, כאשר כל עלייה של 1 גרם באשלגן היומי הייתה קשורה לירידה סיסטולית של 2.4 מ"מ כספית.
  במהלך חציון מעקב של 19.5 שנים, 13,596 (55%) משתתפים אושפזו או מתו עקב מחלות לב וכלי דם. החוקרים ניתחו את הקשר בין צריכת אשלגן לאירועים קרדיו-וסקולריים לאחר התאמה לגיל, מין, מדד מסת הגוף, צריכת נתרן, שימוש בתרופות להורדת שומנים בדם, עישון, צריכת אלכוהול, סוכרת והתקף לב או שבץ שחוו בעבר. בקבוצה הכוללת, אנשים עם השליש הגבוה ביותר של צריכת אשלגן היו בסיכון נמוך ב-13% לאירועים קרדיו-וסקולריים בהשוואה לאלו שבשליש הנמוך ביותר. כאשר גברים ונשים נותחו בנפרד, הפחתות הסיכון המקבילות היו 7% ו-11%, בהתאמה.
  החוקרים מציינים שהתוצאות מצביעות על כך שאשלגן מסייע בשמירה על בריאות הלב. הקשר בין אשלגן לאירועים קרדיווסקולריים היה זהה ללא קשר לצריכת מלח, מה שמצביע על כך שלאשלגן יש דרכים אחרות להגן על הלב בנוסף להגברת הפרשת הנתרן.
  ומסכמים שהממצאים שלנו מצביעים על כך שתזונה בריאה ללב חורגת מעבר להגבלת מלח ועד להגברת תכולת האשלגן. כולנו צריכים לתת עדיפות למזונות טריים ולא מעובדים מכיוון שהם גם עשירים באשלגן וגם דלים במלח.
  אשלגן קיים בשפע במזונות כמו: עלים ירוקים (תרד, סלרי, בוקצ'וי ועוד) בסלטים, כמאודים, ובשייקים, נבטים, פירות וירקות (בננה, אבוקדו, גויאבה, מלון, אבטיח, תמרים, ברוקולי, סלק, תפוח אדמה ועוד), קטניות (שעועית, לימה, סויה, אזוקי, בוטנים), אגוזים וזרעים (פיסטוקים, דלעת, מלך, פשתן, שקדים, לוז, ברזיל, צנוברים, ערמונים, קשיו, שומשום ועוד).

• *** תוספת ינואר 24
  שיתוף פעולה עולמי חוקרים מהמכון George Institute for Global Health, חוקרים מאוסטרליה, יפן, דרום אפריקה והודו סקר 32 הנחיות נפרדות לטיפול ביתר לחץ דם – שתיים מארגונים גלובליים, 5 מארגונים אזוריים ו-25 מארגונים במדינה – שפורסמו בין ה-1 בינואר 2013 ל-21 ביוני 2023.
  הם מצאו שכל ההנחיות מתייחסות להפחתת נתרן, כאשר רובן המליצו להפחית את צריכת המלח. רבים המליצו גם להגדיל את צריכת האשלגן בתזונה, אך רק שניים – ההנחיות הסיניות והאירופיות – המליץ ספציפית על שימוש במלח מועשר באשלגן. המאמר שלהם פורסם בינואר 24 בכתב העת Hypertension.
  החוקרים מציינים שלמרות נתונים ממחקרים אקראיים מבוקרים המדגימים את היתרונות הבריאותיים של תחליפי מלח מועשרים באשלגן ומופחתים בנתרן, הם נמצאים בשימוש נדיר. ובהתחשב בשלל הראיות הזמינות, הם מרגישים שהגיע הזמן לכלול תחליפי מלח בהנחיות הטיפול כדי לסייע בטיפול בלחץ דם גבוה.
  החלופה הזו, טוענים החוקרים, נמצא ששומר על הטעם אצל רוב האנשים. כלומר הם לא זיהו את הפחות נתרן ויותר אשלגן. וייתכנות גבוהה שהשפעות טעם לא רצויות הן הסיבה העיקרית לכך שהמאמצים להפחית את צריכת המלח כשלו במשך יותר משני עשורים. הנכונות של מטופלים להמשיך להשתמש במלח מועשר באשלגן מסירה את המחסום הזה, וזו הסיבה שהוא יכול להיות 'משנה משחק'.
  החוקרים טוענים כי מתן מלח מועשר באשלגן הוא אחת מההתערבויות התזונתיות הבודדות שהמטופלים מצייתים להן לטווח ארוך, לכן הגיוני לשקול לפחות את השימוש במלח מועשר באשלגן עבור כל הסובלים מיתר לחץ דם.
  https://www.eurekalert.org/news-releases/1032356

הקשר בין נתרן גבוה לסוכרת

• מחקר מאוניברסיטת Tulane שפורסם בנובמבר 23 בכתב העת Mayo Clinic Proceedings מצא כי הוספת מלח תכופה למזונות קשורה לסיכון מוגבר לפתח סוכרת מסוג 2.
  המחקר סקר יותר מ-400,000 מבוגרים הרשומים בביובנק הבריטי לגבי צריכת המלח שלהם. במהלך חציון של 11.8 שנות מעקב, יותר מ-13,000 מקרים של סוכרת מסוג 2 התפתחו בקרב המשתתפים. בהשוואה לאלו ש"מעולם לא" או "לעיתים רחוקות" השתמשו במלח, למשתתפים ש"לפעמים", "בדרך כלל" או "תמיד" הוסיפו מלח, היה סיכון גבוה בהתאמה של 13%, 20% ו-39% לפתח סוכרת סוג 2.
  החוקרים מציינים שידוע שהגבלת מלח יכולה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם ויתר לחץ דם, אבל מחקר זה מראה לראשונה כי הורדת המלחים מהשולחן יכולה לסייע במניעת סוכרת מסוג 2 גם כן.
  יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע מדוע צריכת מלח גבוהה יכולה להיות קשורה לסיכון גבוה יותר לסוכרת מסוג 2. עם זאת, החוקרים מאמינים שמלח מעודד אנשים לאכול מנות גדולות יותר, ומגדיל את הסיכוי לפתח גורמי סיכון כמו השמנת יתר ודלקת. המחקר מצא קשר בין צריכה תכופה של מלח לבין BMI גבוה יותר ויחס מותניים לירכיים.
  https://www.eurekalert.org/news-releases/1006466

אם לסכם את כל האמור למעלה, אז נתרן הוא אמנם חלק מאיתנו כמו כל המינרלים. ועדין חשוב לא להגזים איתו, שכן יש בו גם אלמנט של התמכרות.
שילוב יותר מ-2 מינרלים אחרים: אשלגן ומגנזיום יודעים להוריד את הסיכון למחלות אלה ואולי לפחות לשם התחלה, יש להעלות גם את היחסים שלהם או ליצור תמהילי מלח מאוזנים יותר עם שילוב של מגנזיום ואשלגן.

חשוב גם להבין שלחץ דם גבוה לא קשור רק לחוסן איזון מינרלי. על כך הרחבתי במאמר המרכז שכאן.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים