בריחת סידן - osteoporosis·לחץ דם גבוה·מחלות כליה·מחלות לב וכלי דם·מלח·סרטן ומניעה·שבץ מוחי

מלח – השלכות בריאותיות וכלכליות

מזון מעובד כולל בתוכו כמויות גדולות של הרבה רכיבים שאינם בריאים: חומרים משמרים/ מייצבים (E-NUMBERS), שומנים מעובדים כמו סויה וקנולה, סוכר ומלח. כולם מעלים סיכון למחלות מהם מתים בטרם עת!

מלח השולחן הוא מינרל (נתרן כלורי) ועיקר השימוש בו הוא תבלון מאכלים. מוספים אותו לכל תבשיל ולכל מאכל. אומרים שהוא פותח את הטעמים של שאר מרכיבי המזונות.
וכמו בכל דבר שמגזימים איתו, ואנשים מגזימים איתו, נוצרות בעיות.
אמנם יש לנו מערכת שיודעת לאזן את רמות המינרלים, למעשה יש לנו אפילו תאים ספציפיים שמזהים כמה מלח יש בדם וכשבולעים מזון מלוח, המוח חש בכך ומפעיל שורה של מנגנוני פיצוי להורדת רמות הנתרן. הגוף עושה זאת בחלקו על ידי הפעלת נוירונים בהיפופיזה המעוררים שחרור של וזופרסין, הורמון נוגד השתנה הממלא תפקיד מפתח בשמירה על הריכוז הנכון של מלח על ידי זה שגורם לכליות להחזיר יותר מים לדם. המלח אם כן נמצא גם כחלק מאיזון משק הנוזלים בכלי הדם (יחד עם אשלגן) וזו הסיבה שהוא נקשר גם לבעיות הקשורות לאיזון לחץ דם.
צריכת עודף מלח קשורה מאוד לעליית לחץ הדם ולסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, כמו גם למחלות כליות, סרטן הקיבה ואוסטאופורוזיס. לחץ דם גבוה אחראי למחצית מהנטל של מחלת לב איסכמית ולמעלה מ 60 אחוז מהשבץ.
בשנים 2003 עד 2010 הקימה הסוכנות לתקני מזון (Food Standards Agency) בשיתוף פעולה עם תעשיית המזון יעדים להפחתת מלח ביותר מ -85 קטגוריות מזון, שכללו ניסוח מחדש של מזון מעובד, תיוג מוצרים וקמפיינים למודעות ציבורית. כתוצאה מכך, צריכת המלח הממוצעת ברמת האוכלוסייה הצטמצמה ב -15% בתקופה 2000 עד 2011, כאשר הירידה המיוחסת לחברות המזון מנסחת מחדש את מוצריהן.
מחקר החדש, שפורסם בפברואר 21 בכתב העת Hypertension, השתמש בנתוני צריכת המלח ונתוני נטל המחלות בשנים 2000-2018 באנגליה כדי להציג את ההשפעה של תוכנית הפחתת המלח, ומצא כי:
תוכנית הפחתת המלח 2003 עד 2018 באנגליה השיגה ירידה כוללת בצריכת המלח של גרם אחד ליום למבוגר, מ -9.38 גרם ליום בשנת 2000 ל -8.38 גרם ליום בשנת 2018.
החוקרים חישבו שאם תשמרנה רמות צריכת המלח לשנת 2018, עד שנת 2050 התוכנית תביא ל -193,870 פחות מבוגרים המפתחים מחלות לב וכלי דם מוקדמות (הכוללים 83,140 מקרים של מחלת לב איסכמית מוקדמת ו -110,730 שבץ מוקדם), וחיסכון בעלויות של 1,64 מיליארד ליש"ט למבוגר. באנגליה.
אם ארגון הבריאות העולמי ימליץ ​​על צריכת מלח של 5 גרם ליום עד 2030 באנגליה, יתרונות אלה עשויים להכפיל את עצמם, ולמנוע עוד 213,880 מקרים של מחלות לב וכלי דם מוקדמות וחסכון נוסף בבריאות ובריאות לממשלת בריטניה בסך 5.33 מיליארד ליש"ט.

Over the last few years, quantities of salt in diets have remained steady at levels much higher than recommended. If we can reduce our salt intake to the recommended 5g per day, we will double health benefits and healthcare savings by the year 2050

יחד עם זאת, החוקרים מזהירים כי ההפסקה האחרונה של התוכניות להפחתת המלח מסכנת את הרווחים הבריאותיים הפוטנציאליים, מכיוון שצריכת המלח נותרה גבוהה משמעותית מהרמות המומלצות.
הדוח הזה, שניתן להורדה כאן:

ממחיש את הקשר שבין בריאות הציבור לכלכלה.
החוקרים גם מאשימים את המדיניות של הממשלה או יותר נכון את חוסר הפעילות שלה בנושא זה ודורשים מהם לעשות יותר, אחרת הם יהיו חלק מסבל של אנשים שיעברו שבץ והתקפי לב.

This study shows the enormous health benefits and cost effectiveness of the gradual reduction in salt intake in the UK that occurred between 2003-2011. Since then, the food industry has stopped reducing the excessive amounts of salt they add to our food (80 per cent of our intake) due largely to government inaction. It's now time for Downing Street to take decisive measures in forcing the food industry to comply. If not, many more thousands of people will suffer unnecessary strokes and heart attacks

הכותבים אומרים כי תוכנית הפחתת המלח באנגליה הייתה מוצלחת ביותר עד 2011 בגלל הלחץ הממשלתי על התעשייה להפחית את תכולת המלח, אך זו השתנתה מ -2011 לשנת 2017 ברגע שהיא המשיכה תחת משרד הבריאות כחלק מהאחריות לבריאות הציבור (הון שלטון).
כדי לחזור למסלול, הם אומרים שהתוכנית תפיק תועלת מ (1) אכיפה קפדנית של יעדי הפחתת המלח, למשל, באמצעות חקיקה או קנסות כספיים לחברות מזון שלא מצייתות; (2) קביעת יעדי מלח מחמירים יותר; וכן (3) הרחבת יעדי המלח לתחום החוץ ביתי, אשר נותרים מקלים וחסרים מנגנוני ניטור מתאימים.

קשר אפשרי בין מלח – יתר לחץ דם – מחלות לב איסכמיות, שבץ ואלצהיימר

מחקר ראשון מסוגו בראשות חוקרים מג'ורג'יה חושף מידע חדש ומפתיע על הקשר בין פעילות הנוירונים וזרימת הדם בעומק המוח, כמו גם כיצד המוח מושפע מצריכת מלח.
כאשר נוירונים מופעלים, זה בדרך כלל מייצר עלייה מהירה בזרימת הדם לאזור. קשר זה ידוע בשם צימוד נוירווסקולרי (neurovascular coupling) והוא מתרחש באמצעות התרחבות של כלי דם במוח.
הדמיה מגנטית פונקציונלית (fMRI) מבוססת על הרעיון של צימוד נוירווסקולרי: מומחים מחפשים אזורים של זרימת דם חלשה כדי לאבחן הפרעות מוחיות.
עם זאת, מחקרים קודמים של צימוד נוירווסקולרי הוגבלו לאזורים שטחיים במוח (כגון קליפת המוח) ומדענים בדקו בעיקר כיצד זרימת הדם משתנה בתגובה לגירויים תחושתיים המגיעים מהסביבה (כגון גירויים חזותיים או שמיעתיים).
כדי לחקור את הקשר הזה באזורי מוח עמוקים, צוות המדענים פיתחו גישה חדשה המשלבת טכניקות כירורגיות ומצבי הדמיה עצבית. הצוות התמקד בהיפותלמוס, אזור מוחי עמוק המעורב בתפקודי גוף קריטיים לרבות שתייה, אכילה, ויסות טמפרטורת הגוף ורבייה. המחקר, שפורסם בנובמבר 21 בג'ורנל Cell Reports, בדק כיצד השתנתה זרימת הדם להיפותלמוס בתגובה לצריכת מלח.
החוקרים בחרו במלח כי הגוף צריך לשלוט ברמות הנתרן בצורה מדויקת מאוד.
בניגוד למחקרים קודמים שצפו בקשר חיובי בין פעילות נוירונים לזרימת דם מוגברת, החוקרים מצאו ירידה בזרימת הדם כאשר הנוירונים מופעלים בהיפותלמוס. מצב שהוא ההפך ממה שרוב האנשים תיארו בקליפת המוח בתגובה לגירוי חושי. זרימת דם מופחתת נצפית בדרך כלל בקורטקס במקרה של מחלות כמו אלצהיימר או לאחר שבץ או איסכמיה.

The findings took us by surprise because we saw vasoconstriction, which is the opposite of what most people described in the cortex in response to a sensory stimulus. Reduced blood flow is normally observed in the cortex in the case of diseases like Alzheimer's or after a stroke or ischemia

הצוות כינה את התופעה "צימוד נוירווסקולרי הפוך", או ירידה בזרימת הדם המייצרת היפוקסיה. הם גם הבחינו בהבדלים אחרים: בקליפת המוח, תגובות כלי הדם לגירויים מאוד מקומיות וההרחבה מתרחשת במהירות. בהיפותלמוס התגובה הייתה מפוזרת והתרחשה באיטיות, לאורך תקופה ארוכה.

החוקרים מסבירים שכשאנחנו אוכלים הרבה מלח, רמות הנתרן שלנו נשארות גבוהות לאורך זמן. ושככל הנראה ההיפוקסיה היא מנגנון שמחזק את יכולתם של הנוירונים להגיב לגירוי המלח המתמשך, ומאפשר להם להישאר פעילים לתקופה ממושכת.

הממצאים הללו מעלים שאלות מעניינות לגבי האופן שבו יתר לחץ דם עלול להשפיע על המוח. וכאמור ללחץ דם גבוה יש השפעה על מחלות לב איסכמיות ושבץ מוחי, ולמלח "תרומה" רבה לשכיחות לחץ דם גבוה (מאמינים שבין 50-60%). כך שזה יכול להסביר לפחות חלק מהמנגנונים של לחץ דם גבוה על רקע מלח הגורם לפתולוגיות מוחיות.

If you chronically ingest a lot of salt, you'll have hyperactivation of vasopressin neurons. This mechanism can then induce excessive hypoxia, which could lead to tissue damage in the brain
https://news.gsu.edu/2021/11/09/georgia-state-researchers-reveal-surprising-findings-on-how-salt-affects-blood-flow-in-the-brain/

שבץ מוחי – הדרכים להוריד את הסיכון בצורה משמעותית
מחלות לב וכלי דם – חומצות שומן חד ורב בלתי רוויות (אומגה-3)
דמנציה – פארמה אל מול הטבע

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s