זיהום אוויר·מחלות לב וכלי דם·מערכת חיסון·פתוגנים וחיידקים עמידים·קורונה וירוס·תעשיה מזהמת (אוויר/מים/אדמה)

זיהום אוויר הוא מהגורמים העיקריים למוות ממחלות לב וריאה וזה משפיע גם על היכולת להתמודד מול וירוסים – מתי ארגוני הבריאות יתחילו להלחם במזהמים?

זיהום אוויר הוא בעיה עולמית קשה, שכן ה"קידמה" מייצרת אותו ולכן אין רגולציה מתאימה בעניין הזה, והתקנים לא שווים כלום מלבד הביטוח שנותנים לתעשיות המזהמות.

זיהום אוויר הוא אחד הסיבות (מיני רבות) לעקה חמצונית. וככל שהחשיפה רבה יותר כך גם הנזקים גדולים יותר. 
נכון להיום מקשרים בין זיהום אוויר לפגיעות נוירולוגיות במוח לרבות אלצהיימר, פרקינסון [1][2][3], שבץ מוחי, טרשת נפוצה, אוטיזם, איבוד חוש ריח. 
זיהום אוויר גם מעלה מקדם הדבקה בפנדמיות [2] וגורם למחלות ריאה כמו אסתמה ובאופן כללי מעלה סיכון למוות בטרם עת מכל סיבה שהיא  ובפרט ממחלות לב וכלי דם ואפילו יותר מעישון. ושהתקנים הנוכחיים אינם מגנים באמת.
מחקר ישראלי מפברואר 21 מצא שזיהום אוויר במהלך ההריון מגדיל פי 3.6 הסיכון למות העובר ברחם
מחקר מפברואר 21 מצא שזיהום אוויר מעמיד ילדים בסיכון גבוה יותר למחלות בבגרותם ועשוי לעבור גם לדורות הבאים.
מחקר מאפריל 21 מצא: חשיפה לזיהום אוויר בילדות קשורה להתפתחות בעיות נפשיות בגילאי 18
מחקר מיוני 21 מצא: השפעת זיהום אוויר במהלך ההיריון על חוסר איזון בתירוקסין (בלוטת התריס) אצל הילוד מה שעלול להשפיע על הגדילה של התינוקות שזה עתה נולדו
מחקר מיוני 21 מצא: שחשיפה לזיהום אוויר במהלך ההריון עשויה להגביר את הסיכון להשמנה של תינוקות

זיהום אוויר – מחלות לב וכלי דם

חוקרים מטעם אוקספורד בדקו את הקשר בין זיהום אוויר לתמותה ופרסמו את הממצאים שלהם במרץ 2020 בג'ורנל הרפואי Cardiovascular Research וזו המסקנה שלהם:
זיהום אוויר הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתמותה בטרם עת, בעיקר בגלל מחלות לב וכלי דם. יותר מעישון טבק (מבחינת גורם סיכון).

Ambient air pollution is one of the main global health risks, causing significant excess mortality and LLE, especially through cardiovascular diseases. It causes an LLE that rivals that of tobacco smoking

Figure 4 compares the LLE from different risk factors

ההבדל בין השניים הוא שהעישון זה מבחירה (לרוב, כי יש גם עישון פסיבי ועדיין ניתן להמנע ממנו). זיהום אוויר זה של כולם ובלי יותר מדי אפשרויות בחירה!

במחקר מסוג מטא-אנליזה של 14 מחקרי זיהום אוויר מרחבי העולם, שפורסם במאי 21 בג'ורנל Journal of the American Heart Association . הניתוח כלל נתונים על יותר מ-350,000 ילדים ובני נוער (גיל ממוצע של 5.4 עד 12.7 שנים).
נמצא כי חשיפה לרמות גבוהות של מזהמי אוויר בילדות מגדילה את הסבירות ליתר לחץ דם אצל ילדים ובני נוער, ואת הסיכון שלהם ליתר לחץ דם כמבוגרים.
הממצאים מספקים עדות לקשר חיובי בין חשיפה לטווח הקצר וארוך למזהמי אוויר סביבתיים מסוימים ולחץ דם אצל ילדים ובני נוער.
המחקר נתן גם את ההבדלים בין גודל החלקיקים המזהמים:
חשיפה לטווח קצר ל- PM10 (חלקיקים גסים) נקשרה באופן משמעותי עם לחץ דם סיסטולי מוגבר בקרב בני נוער (המספר העליון בקריאת לחץ דם).
תקופות של חשיפה ארוכת טווח ל- PM2.5, PM10 ולחנקן דו חמצני נקשרו גם לרמות לחץ דם סיסטוליות גבוהות.
רמות לחץ דם דיאסטוליות גבוהות יותר (המספר התחתון בקריאת לחץ דם) נקשרו לחשיפה ארוכת טווח ל- PM2.5 ו- PM10.

מחקר מינואר 21 בג'ורנל European Heart Journal, של חוקרים בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס (MGH), מצא קשר בין רמות גבוהות של זיהום אוויר לפי כתובת פרטית לבין סיכון גבוה לפתח מחלות לב וכלי דם. נראה כי חשיפה לזיהום האוויר מגבירה את ייצורם של תאים דלקתיים במח העצם, ומעוררת דלקת בעורקים.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 503 חולים ללא מחלות לב וכלי דם או סרטן שעברו בדיקות הדמיה. המדענים העריכו את רמות הממוצע השנתי של חלקיקים עדינים של המשתתפים תוך שימוש בנתונים שהתקבלו ממפקחי איכות האוויר של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית הממוקמים קרוב ביותר לכתובת המגורים של כל משתתף.
במהלך מעקב חציוני של 4.1 שנים, 40 אנשים חוו אירועים קרדיווסקולריים גדולים, כמו התקפי לב ושבץ מוחי, עם הסיכון הגבוה ביותר שנראה בקרב משתתפים עם רמות גבוהות יותר של חלקיקים עדינים בכתובת ביתם. הסיכון שלהם הועלה גם לאחר הורדת גורמי סיכון קרדיווסקולריים, גורמים סוציו-אקונומיים ובלבולים מרכזיים אחרים.
בדיקות הדמיה הראו כי למשתתפים אלה הייתה גם פעילות גבוהה יותר של מח העצם, דבר המצביע על ייצור מוגבר של תאים דלקתיים בעורקים, תהליך המכונה לויקופוזיס (leukopoiesis).
המסלול הקושר בין חשיפה לזיהום אוויר לאירועים קרדיווסקולריים באמצעות פעילות גבוהה יותר של מוח העצם ודלקת בעורקים היווה 29% מהקשר בין זיהום אוויר לאירועי מחלות לב וכלי דם. ממצאים אלה מדגישים את החשיפה לזיהום האוויר כגורם סיכון לא מוערך מספיק למחלות לב וכלי דם ומציעים מטרות טיפוליות מעבר להפחתת זיהום כדי להפחית את ההשפעה הלב וכלי הדם של חשיפה לזיהום אוויר.

The pathway linking air pollution exposure to cardiovascular events through higher bone marrow activity and arterial inflammation accounted for 29% of the relationship between air pollution and cardiovascular disease events. These findings implicate air pollution exposure as an underrecognized risk factor for cardiovascular disease and suggest therapeutic targets beyond pollution mitigation to lessen the cardiovascular impact of air pollution exposure

הסופר הראשון מהמחקר, מייקל אוסבורן, MD, קרדיולוג ב- MGH מבהיר כי לרוב האוכלוסייה שנחקרה הייתה חשיפה לזיהום אוויר הרבה מתחת לסף הלא בריא שקבע ארגון הבריאות העולמי, דבר המצביע על כך שאף רמה של זיהום אוויר לא יכולה להיחשב בטוחה.

Importantly, most of the population studied had air pollution exposures well below the unhealthy thresholds established by the World Health Organization, suggesting that no level of air pollution can truly be considered safe
https://www.massgeneral.org/news/press-release/Study-reveals-how-air-pollution-may-increase-the-risk-of-cardiovascular-disease

זיהום אוויר – מחלות ריאה וסרטן

צוות בינלאומי של מדענים, בראשות האוניברסיטה הטכנולוגית של נאניאנג, סינגפור (NTU סינגפור), בחן את הקשר בין זיהום אוויר מוגבר לעלייה במקרי אדנוקרצינומה בריאותית (LADC) ברחבי העולם.

אדנוקרצינומה של הריאות היא סוג של סרטן שמחקרים מצביעים מאוד על כך שגורמים גנטיים, סביבתיים ואורח חיים משחקים בו חלק, בעוד שקרצינומה של תאי קשקש הריאות קשורה לעתים קרובות להיסטוריה של עישון.

במחקר שפורסם במהדורת ינואר 22 בג'ורנל Atmospheric Environment, הראו החוקרים, שגידול של 0.1 מיקרוגרם למטר מעוקב (מיקרוגרם/מ"ק) של פחמן שחור[1], הידוע גם בשם פיח, באטמוספירה, קשור לעלייה של 12 אחוז בשכיחות LADC ברחבי העולם.
פחמן שחור הוא מזהם המסווג כחלק מ PM2.5, וצוות המחקר מצא שהוא גדל בעולם ב-3.6 מיקרוגרם/מ"ק בשנה מ-1990 עד 2012.
במקביל נצפתה שירידה של אחוז אחד בשכיחות העישון הייתה קשורה לירידה של תשעה אחוזים בשכיחות סרטן (laryngeal squamous cell carcinoma (LSCC ברחבי העולם.
מספר המעשנים ברחבי העולם ירד ב-0.26 אחוז בשנה, ירד במצטבר בכמעט שישה אחוזים מ-1990 ל-2012.
סרטן הריאות נותר גורם מוביל לסרטן ומוערך ב- 1.8 מיליון מקרי מוות בשנת 2020[2]. נתונים סטטיסטיים עולמיים הדגישו את המגמות של סרטן הריאות שנקשר לצריכת טבק וזיהום אוויר.
החוקרים מציינים שבמחקר הזה, הם הצליחו לקבוע שהגידול העולמי של סרטן הריאות אדנוקרצינומה קשורה ככל הנראה לזיהום אוויר. בעשורים האחרונים תמיד לא היה ברור מדוע אנו רואים יותר נשים ויותר לא-מעשנות מפתחות סרטן ריאות ברחבי העולם. המחקר שלנו מצביע על החשיבות של גורמים סביבתיים בגרימת סוגים ספציפיים של סרטן ריאות.

In our study, we were able to determine that the global increase of lung adenocarcinoma is likely associated with air pollution. It had always been unclear, in the past decades, why we are seeing more females and more non-smokers developing lung cancer worldwide. Our study points to the importance of environmental factors in the causation of specific types of lung cancer

כמו כן המחקר הזה מספק לנו אינדיקציה לגבי הסיבה מאחורי מגמת העלייה של אדנוקרצינומה בריאות, למרות מגמת הירידה בשכיחות העישון. הממצאים מצביעים על ההכרח והדחיפות להפחית את פליטת מזהמי האוויר במיוחד פחמן שחור.

Our study provided us with an indication as to the reason behind the rising trend of lung adenocarcinoma, despite the decreasing trend of smoking prevalence. Our findings pinpoint the necessity and urgency to reduce air pollutant emissions especially black carbon

המחקר ניתח נתונים של ארגון הבריאות העולמי מ-1990 עד 2012 עבור נתונים על סרטן ריאות, בעוד שמערך הנתונים לשיעורי שכיחות עישון מתוקננים לגיל מ-1980 עד 2012 נלקח מהמכון Institute for Health Metrics and Evaluation. הנתונים הסטטיסטיים על זיהום התקבלו ממינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (NASA). המזהמים שנותחו היו פחמן שחור, סולפט ו-PM2.5.

  • הקשרים בין סרטן ריאות ופחמן שחור משתנים גם בין מגדרים שונים על פני יבשות שונות. לדוגמה, הקשר בין המזהם לשכיחות של LADC ו-LSCC היה חזק יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.
    בעולם, עלייה שנתית של 0.1 מיקרוגרם/מ"ק של פחמן שחור הייתה קשורה לעלייה של 14% ב-LADC בנשים, בהשוואה ל-9% בגברים. באשר ל-LSCC, אותה עלייה במזהם הייתה קשורה לעלייה של 14% בנשים, בהשוואה ל-8% אחוזים בגברים.
  • הקשר בין מזהמי אוויר ל-LADC שונה בין היבשות. למשל בצפון אמריקה, תוספת של 0.1 מיקרוגרם/מ"ק של פחמן שחור נקשרה לעלייה של עשרה אחוזים במקרי LADC, בהשוואה לשבעה אחוזים באירופה.
  • הנתונים הגלובליים מראים כי הירידה ב-LSCC משמעותית יותר בקרב גברים, וכי מגמת הירידה עולה בקנה אחד עם מגמת הירידה של צריכת טבק. עם זאת, למרות מגמת הירידה הכוללת של שימוש בטבק, הודגם קשר חיובי בין עישון ל-LSCC עבור נשים באסיה, צפון אמריקה ומדינות אוקיאניה, שבהן עלייה של אחוז אחד במספר הנשים המעשנות הייתה קשורה לעלייה של 12 אחוז. של הסרטן באותם אזורים.

המדענים הסבירו שלמרות שאחוז המעשנים הכולל נמוך יותר ברחבי העולם, היו יותר מעשנים ברחבי העולם עקב גידול אוכלוסייה מסיבי מ-1980 עד 2012, וכתוצאה מכך גדל מספר הנשים המעשנות בשבעה אחוזים.
השכיחות העולה של LADC בולטת במיוחד באסיה, שם פליטות פחמן שחור וסולפט נמצאות במגמת עלייה, על פי המדענים.
LADC בקרב גברים באסיה ראתה את מגמת העלייה הגדולה ביותר, עלייה של 24 אחוז בשנה, את עיקר התרומה לעליה הם משייכים ליפן (38 אחוז בשנה) ולדרום קוריאה (37 אחוז בשנה).
עבור נשים באסיה, LADC גדל ב-25 אחוז בשנה, כאשר גם יפן (43 אחוז בשנה) וגם דרום קוריאה (36 אחוז בשנה) הראו מגמת עלייה ברורה.
החוקרים מדגישים את המגמה הבולטת של זיהום האוויר באסיה, שבה פחמן שחור (11.9 מיקרוגרם/מ"ק/שנה) וסולפט (35.4 מיקרוגרם/מ"ק/שנה) הראו את העלייה הגבוהה ביותר בעולם, כאשר דרום קוריאה מציגה את העלייה הגדולה ביותר עבור שני המזהמים .

החוקרים מדגישים שתוצאות המחקר הזה צריכות לתת לנו אזהרה הוגנת שיש לשלוט טוב יותר בזיהום אוויר כדי להגן על הבריאות ולהימנע ממקרי מוות מוקדמים מסרטן ריאות או מחלות קשורות, במיוחד באוכלוסיות המתגוררות בקרבת אזורים עירוניים, אשר ידועים כצפופים ומרוכזים יותר בבני אדם ורמות פליטת מזהמים.

Results of this study should give us fair warning that air pollution should be better controlled to protect health and avoid premature deaths from lung cancer or related illnesses, particularly in populations that live near urban areas, which are known to experience high levels of pollutant emissions
https://www.news-medical.net/news/20211125/Scientists-link-increased-air-pollution-to-an-uptick-in-cases-of-lung-cancer.aspx#_ftn4

זיהום אוויר – פנדמיות

סין היא אחת המדינות הכי מזהמות ומזוהמות בעולם, למעשה מדובר ב-30% מהזיהום התעשייתי בעולם כולו (ארצות הברית במקום השני עם 15%)… חשוב לציין. שקרינה בלתי מייננת לא נכללת היום כאחד הגורמים המזהמים ובטח שלא טכנולוגיית ה-5G.

איפה התחיל כל הבלאגן של מגיפת הקורונה? נכון.. בסין

עכשיו… זה לא שהגורם למגפה הוא זיהום האוויר, אבל הוא בהחלט קריטי כגורם סיכון לתחלואה ובוודאי שיש בו חלק גדול בהדבקה בהחמרה, בסיבוכים ובמוות בגלל הפגיעה בלב ובריאות… ומיהם הסובלים והמתים בעיקר? חולי הלב והריאות (ושאר מחלות כרונית, שכן זיהום תעשייתי משפיע גם על איברים אחרים לאורך זמן), שמטופלים על ידי תרופות שגם הן מעלות סיכון לסיבוכים ותמותה.
עכשיו שימו לב לגרף הבא (מתוך המחקר ולא קשור לקורונה) איך משפיעה רמת החשיפה לזיהום על התמותה לפי גילאים… מופתעים? גם אני לא! ממש כמו במגפות כמו חצבת ושפעת… וגם בקורונה עם שוני יחיד אצל הילדים שהרבה פחות נפגעים ממנו, אבל חוץ מזה… אחד לאחד!!!
תסתכלו על החלוקה לפי אזורי העולם… איפה יש הכי הרבה הרבה תחלואה במוות מקורונה? אירופה, ארצות הברית, מזרח אסיה והכי למטה… אפריקה.

מחקר חדש מאפריל 2020 בג'ורנל הרפואי Environmental Pollution שמראה שלזיהום אוויר חלק מהותי במקרי המוות באיטליה בעקבות הקורונה ובמיוחד בחלק הצפוני שלה הכה מזוהם.

ניתן לראות בלי צל של ספק שלזיהום אוויר חלק מהותי גם ביכולת שלנו לעבור פנדמיות…
ומה עושה ארגון הבריאות העולמי חוץ מלדבר על זה? כלום!
ומה עושות המדינות בקשר לזה? כלום!

מפליא אתכם כל זה? עד שלא תקום התנגדות רחבה ומקיפה כלפי כל הגופים הממונים על בריאות ואיכות סביבה… נא לא להתפלא שאנשים מתים בטרם עת מכל וירוס!

תתחילו להפנות אצבע מאשימה כלפי המדינה ולא כלפי האזרחים הממורמרים מהסגר ומהמצב הכלכלי וגם לא על החרדים שרוצים לחיות על פי אמונתם… הם אולי מפיצים את הוירוס אבל אנשים לא מתים בגללם… וירוסים לא הורגים! תעשיות מזהמות כן! וכולן באישור ובתמיכת המדינות!

מחקר שפורסם באוקטובר 20 בג'ורנל Cardiovascular Research של החברה האירופאית למחלות קרדיווסקולריות, בהובלת פרופ' תומס מנצל מאוניברסיטת יוהנס גטנבורג במיינץ, גרמניה, טוען שניתן היה למנוע מותם של יותר מ-170 אלף בני אדם בעולם מקורונה, אילו במדינות השונות היה פחות זיהום אוויר. כלומר זיהום האוויר תורם לקטלניות המגיפה.
בדו"ח צוין, שאלמלא זיהום האוויר אפשר היה למנוע קרוב ל-29% מקרי מוות בצ'כיה, בסין 27%, בגרמניה 26%, בשוייץ 22%, בבלגיה 21%, בהולנד 19%, בצרפת 18%, בצפון אמריקה 17%, בשוודיה 16%, באיטליה 15%, בבריטניה 14%, בברזיל 12% בפורטוגל 11%, באירלנד 8%, בישראל 6%, באוסטרליה 3% ובניו זילנד 1%.
להלן ההסבר מפי המומחים: כאשר אנשים שואפים אוויר מזוהם, החלקיקים המזהמים מאוד, PM2.5, נודדים מהריאות לדם ולכלי הדם, וגורמים לדלקת ולחץ חמצוני חמור, המהווה חוסר איזון בין רדיקלים חופשיים לחמצון בגוף שמתקן בדרך כלל נזק לתאים. זה גורם לפגיעה בציפוי הפנימי של העורקים, לאנדותל, ומוביל להיצרות והתקשות העורקים. נגיף ה- COVID-19 גם נכנס לגוף דרך הריאות, מה שגורם נזק דומה לכלי הדם, והוא נחשב כיום למחלת אנדותל.
אם חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר וזיהום בנגיף קוביד-19 מתאחדים, יש לנו השפעה שלילית על הבריאות, במיוחד ביחס ללב וכלי הדם, מה שמוביל לפגיעות רבה יותר, שעלולה להוביל להתקפי לב, אי ספיקת לב ושבץ מוחי. ככל הנראה מהסיבה שאותם חלקיקים מגבירים את פעילותם של קולטני ACE2 דרכם חודר הוירוס

When people inhale polluted air, the very small polluting particles, the PM2.5, migrate from the lungs to the blood and blood vessels, causing inflammation and severe oxidative stress, which is an imbalance between free radicals and oxidants in the body that normally repair damage to cells. This causes damage to the inner lining of arteries, the endothelium, and leads to the narrowing and stiffening of the arteries. The COVID-19 virus also enters the body via the lungs, causing similar damage to blood vessels, and it is now considered to be an endothelial disease.
If both long-term exposure to air pollution and infection with the COVID-19 virus come together then we have an additive adverse effect on health, particularly with respect to the heart and blood vessels, which leads to greater vulnerability and less resilience to COVID-19. If you already have heart disease, then air pollution and coronavirus infection will cause trouble that can lead to heart attacks, heart failure and stroke
Particulate matter seems to increase the activity of a receptor on cell surfaces, called ACE-2, that is known to be involved in the way COVID-19 infects cells. So we have a ‘double hit’: air pollution damages the lungs and increases the activity of ACE-2, which in turn leads to enhanced uptake of the virus by the lungs and probably by the blood vessels and the hear
https://www.escardio.org/The-ESC/Press-Office/Press-releases/study-estimates-exposure-to-air-pollution-increases-covid-19-deaths-by-15-world

להערכת צוות המחקר, אפשר היה למנוע כ-15% מכלל מקרי המוות מקורונה בעולם אם האוויר היה פחות מזוהם.

 Global exposure to PM2.5 was characterized based on satellite data, and the anthropogenic fraction was calculated with an atmospheric chemistry model. PM2.5 contributed ∼15% to COVID-19 mortality worldwide

עוד מחקרים שמראים את הנזק של זיהום אוויר גם כאשר הוא נמצא מתחת לתקנים של ארגוני הבריאות והסביבה.

  • מחקר שפורסם בפברואר 21 בג'ורנל Circulation.
    החוקרים בחנו רשומות אשפוז עבור יותר מ -63 מיליון נרשמים למדיקר בארצות הברית בין השנים 2000 ל -2016, כדי להעריך כיצד חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר משפיעה על קבלות בבית חולים במחלקות לב וכלי דם ונשימה. במחקר נמדדו שלושה מרכיבי זיהום אוויר: חלקיקים עדינים (PM2.5), חנקן דו חמצני (NO2) ואוזון (O3). באמצעות מאות מנבאים, כולל ערכים מטאורולוגיים, מדידות לווין ושימוש בקרקע לאומדן רמות מזהמים יומיות, החוקרים חישבו את חשיפת המשתתפים במחקר למזהמים על פי מיקוד המגורים שלהם. ניתוח נוסף כלל את ההשפעה של הכמויות השנתיות הממוצעות של כל אחד מהמזהמים על שיעורי האשפוז בהתקפי לב לא קטלניים, שבץ איסכמי, פרפור פרוזדורים ודלקת ריאות.
    ניתוחים סטטיסטיים מצאו כי אלפי אשפוזים בבית חולים יוחסו לזיהום אוויר בשנה.
    באופן ספציפי: הסיכונים להתקפי לב, שבץ מוחי, פרפור פרוזדורים ודלקת ריאות היו קשורים לחשיפה ארוכת טווח לחלקיקים. החוקרים מצאו למשל, שמקרי השבץ עלו ב -2,536 לכל ug / m3 נוסף (מיקרוגרם למטר קוב) שח חלקיקים עדינים (PM2.5) מדי שנה.
    כמו כן היה סיכון מוגבר לשבץ מוחי ופרפור פרוזדורים הקשור לחשיפה ארוכת טווח לחנקן דו חמצני.
    דלקת ריאות הייתה התוצאה הבריאותית היחידה במחקר שנראתה מושפעת מחשיפה ארוכת טווח לאוזון.
    החוקרים מציינים כי אין כיום הנחיות לאומיות המציינות רמות אוזון בטוחות או לא בטוחות לטווח הארוך.
    יותר ממחצית האנשים שנכחו במחקר חשופים לזיהום אוויר ברמות כל שהן שנמצאו מזיקות לטווח ארוך וחובה לקחת את זה לתשומת הלב גם מדיניות בריאות הציבור, רופאים ואנשים באופן כללי.

When we restricted our analyses to individuals who were only exposed to lower concentrations of air pollution, we still found increased risk of hospital admissions with all of the studied outcomes, even at concentration levels below current national standards. More than half of the study population is exposed to low levels of these pollutants, according to U.S. benchmarks, therefore, the long-term health impact of these pollutants should be a serious concern for all, including policymakers, clinicians and patients

  • מחקר שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל The Lancet Planetary Health על ידי חוקרים מהרווארד קבע, שחשיפה לריכוזים נמוכים של זיהום אוויר, אפילו ברמות המותרות על פי תקנות פדרליות, עלולה לגרום לעשרות אלפי מקרי מוות מוקדמים מדי שנה בקרב קשישים וקבוצות פגיעות אחרות בארה"ב.
    הניתוח כלל נתונים על מיליוני נרשמים ל- Medicare משנת 2000 עד 2016. החוקרים בחנו את רמות החשיפה של אנשים באמצעות מדידות מבוססות לוויין, נתוני שימוש בקרקע, נתונים מטאורולוגיים ומודלים של תחבורה כימית ליצירת תחזיות זיהום אוויר יומיות וכן שנתיות. החוקרים התאימו את הממצאים עם גורמים כמו גיל, מין, גזע, רמת השכלה והיסטוריה של עישון.המחקר בדק את ההשפעות של שלושה סוגים שונים של מזהמים, PM2.5 – חלקיקים בקוטר של פחות מ -2.5 מיקרוגרם למטר מעוקב של אוויר; חנקן דו חמצני (NO2 ), ואוזון (O3). החוקרים הגבילו את מערך הנתונים שלהם לאנשים שנחשפו לריכוזי זיהום אוויר מתחת למקסימום השנתי המומלץ על ידי ה- EPA.

כל המזהמים שנחקרו הגדילו את הסיכון לתמותה בקרב המשתתפים. על פי החוקרים ניתן לייחס אלפי מקרי מוות אפילו לעלייה קטנה בריכוזי זיהום האוויר השנתיים.

כל עלייה של 1 יח' בריכוז PM2.5 שנתי הגדילה את הסיכון השנתי המוחלט למוות ב-0.073%
כל עלייה של 1 ppb בריכוזי NO2 השנתיים העלתה את הסיכון השנתי למוות ב -0.003%
כל עלייה של 1 ppb בריכוזי O3 הגדילה את הסיכון השנתי למוות ב -0.081%
עליות אלו מתורגמות לכ- 27,831 מקרי מוות המיוחסים לשנה עבור כל עלייה ביחידת ריכוז הזיהום.

Each 1 μg/m3 increase in annual PM2.5 concentrations increased the absolute annual risk of death by 0.073%. Each 1 ppb increase in annual NO2 concentrations increased the annual risk of death by 0.003%, and each 1 ppb increase in summer O3 concentrations increased the annual risk of death by 0.081%. These increases translated to approximately 11,540 deaths attributable to PM2.5, 1,176 deaths attributable to NO2, and 15,115 deaths attributable to O3 per year for each unit increase in pollution concentrations.

החוקרים מציינים, שהתוצאות מצביעות על כך שהחלטת ה- EPA לשנת 2020 שלא להדק את הסטנדרטים עבור PM2.5 "לא הייתה מוצדקת". חוק אוויר נקי מחייב את ה- EPA להגן על אוכלוסיות רגישות עם מרווח בטיחות הולם. הגיע הזמן שתעשה זאת".

The results suggest that a 2020 EPA decision not to tighten standards for ambient PM2.5 "was unjustified
The Clean Air Act requires the EPA to protect sensitive populations with an adequate margin of safety. It is time for it to do so
https://www.hsph.harvard.edu/news/press-releases/permissible-concentrations-air-pollution-mortality-risk/

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי כשבעה מיליון מקרי מוות בעולם מדי שנה נקשרים לזיהום אוויר.

מכיוון שזיהום אוויר מייצר תהליך דלקתי בריאות ובכלי הדם אני ממליץ לכולם להעלות רמות של אומגה 3, שראינו שעשויות להקטין את נזקי זיהום האוויר, להעלות רמות של ויטמין די ונוגדי חמצון (24/7) אם על ידי מיצים/ אכילה מרובה של פירות וירקות ואם על ידי תוספים.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s