מהי התזונה המתאימה ביותר לבני אדם והאם קיים הבדל מתקופת הפליאו

ד"ר Christina Warinner היא אנתרופולוגית (חקר התנהגות האדם בהקשר תרבותי וחברתי), עם התמחות באבולוציה של המיקרוביום (ארכאוגנטיקה). והיא חוקרת את הקשר בין מחלות לדיאטות שונות מהאדם הקדמון ועד היום.
באחת ההרצאות שלה ב- TED היא מסבירה על מערכת העיכול ודיאטה של בני האדם משחר ההיסטוריה ועל ההבדלים של המערכות בינם לבין טורפים בהקשר של בשר. והיא מדברת על תזונת הפליאו שהמונים חוזרים אליה היום.

ומה שהיא אומרת בצורה מפורשת, גם אם לא מתאים לקרניבורים ולאומניבורים לשמוע ולעכל, זה שלבני האדם אין התמחות גנטית, אנטומית ופיזיולוגית לעיכול בשר ואף להיפך, יש להם אדפטציות לעיכול צומח. לכן גם אם אתם חושבים שהאדם הקדמון אכל בשר, הוא לא אכל הרבה בשר, וגם את זה שאכל, היה צריך לרוץ אחריו והוא לא הגיע לצלחת כמו בימינו אנו.
אם להרחיב אז יש הרבה יותר הבדלים בין טורפים אוכלי בשר לבני אדם מאשר בהשווה מול הרביבורים. אם זה מבנה הלסת והשיניים ואם זה מבנה מערכת העיכול.

Scientific American: Human Ancestors Were Nearly All Vegetarians
Humans Are Not Designed To Eat Meat – Leading Microbiome Scientist Explains

ההיסטוריה התזונתית של ההומנואידים

התיעוד של ציד במערות הוא ידוע ומפורסם, אבל לא בהכרח משקף את העצימות של המזון הזה לאורך ההיסטוריה. אולי יותר את האגו הגברי של היכולת לצוד ולהביא מזון ציד לשבט.

*** ממצא ישראלי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה העברית מאתגר את התפישה המקובלת לגבי הרגלי התזונה של ציידים-לקטים קדמונים. המחקר מגלה כי ציידים-לקטים קדומים הסתמכו במידה רבה על מזון צמחי, במיוחד צמחים עמילניים, כמקור אנרגיה עיקרי. הממצאים מצביעים על כך שבניגוד לאמונה הרווחת, תזונתם של הומינידים מוקדמים לא התמקדה רק בחלבון מן החי, אלא כללה מגוון רחב של מזונות מהצומח, כולל בלוטים, דגנים, קטניות וצמחי מים. וזאת כאמור מתוארך לתקופה שלפני 780,000 שנים.
המחקר שפורסם בינואר 25 בכתב העת PNAS, התמקד בגילוי גרגרי עמילן שנחשפו מכלי בזלת באתר התיישבות עתיק ליד גשר בנות יעקב השוכן על שפת אגם החולה הקדום. האתר סיפק שפע של עדויות, לרבות למעלה מ-20 שכבות של התיישבות, שרידי בעלי חיים מאובנים ושרידי צמחים כמו זרעים ופירות.
המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של ד"ר הדר אחיטוב במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. כעת הוא נמצא במעבדה לטכנולוגיות עיבוד מזון עתיקות (LAFPT), במכון צינמן לארכיאולוגיה של אוניברסיטת חיפה. מאמץ מחקר שיתופי זה כלל גם חוקרים ממוסדות רבים, ביניהם פרופ' נירה אלפרסון-אפיל וד"ר יואל מלמד מאוניברסיטת בר-אילן, פרופ' נעמה גורן-ענבר מהאוניברסיטה העברית ופרופ' אמנדה הנרי מאוניברסיטת ליידן, הולנד.
המחקר אם כן סותר את הנרטיב הרווח לפיו תזונת האדם הקדומה התבססה בעיקר על חלבון מן החי, כפי שמציעה דיאטת ה"פלאו" הפופולרית. רבות מהדיאטות הללו מבוססות על פרשנות של עצמות בעלי חיים שנמצאו באתרים ארכיאולוגיים. עם זאת, הגילוי של גרגרי עמילן בכלים עתיקים מספק תובנה חדשה לגבי תפקידם המרכזי של צמחים, במיוחד פקעות עמילניות, אגוזים ושורשים, העשירים בפחמימות החיוניות לדרישות האנרגיה של המוח האנושי.
המחקר מדגיש את השיטות המתוחכמות שבהן השתמשו בני האדם המוקדמים לעיבוד חומרים צמחיים. גרגרי העמילן נמצאו על מקבות בזלת ועל סדים – כלים המשמשים לפיצוח ולריסוק מזון צמחי. כלים אלה, הם העדות המוקדמת ביותר לעיבוד אנושי של מזון צמחי, ששימשו להכנת מזון למגוון מזונות צמחיים, כולל בלוטים, דגנים, קטניות וצמחי מים כמו נופר צהוב וערמוני המים שנכחדו. החוקרים זיהו גם שרידים מיקרוסקופיים כמו גרגרי אבקה, שיער מכרסמים ונוצות, התומכים באמינות ממצאי העמילן.
הממצאים מציעים גם תובנות לגבי התנהגויות חברתיות וקוגניטיביות של בני אדם מוקדמים. השימוש בכלים לעיבוד צמחים מעיד על רמה גבוהה של שיתוף פעולה ומבנה חברתי, שכן ההומינידים פעלו כחלק מקבוצות חברתיות גדולות יותר. היכולת שלהם לנצל מגוון רחב של משאבים מסביבות מימיות ויבשתיות מראה על ידע מעמיק של הסביבה שלהם, בדומה לבני האדם המודרניים כיום.
התגלית מסמנת אבן דרך משמעותית בתחום המחקרים הפרהיסטוריים ומספקת עדויות חשובות לגבי הרגלי התזונה של אבותינו הקדמונים, ומציעה נקודות מבט חדשות על האבולוציה האנושית והתפתחותן של חברות מורכבות.
www.independent.co.uk/archaeology/paleo-diet-myth-ancient-humans
https://www.ynet.co.il/environment-science/article/sjzkdttlyg
המאמר המלא בקובץ

***
צוות חוקרים ממכון Max Planck לכימיה בגרמניה ומאוניברסיטת Witwatersrand בדרום אפריקה מספקים כעת ראיות לכך שאבות בני האדם מהסוג אוסטרלופיתקוס שחיו בדרום אפריקה לפני בין 3.7 ל-3.3 מיליון שנים אכלו מעט מאוד עד כמעט ללא בשר. מסקנה זו מגיעה מניתוח איזוטופים של חנקן באמייל השיניים המאובנות של שבעה פרטי אוסטרלופיתקוס. המחקר פורסם בינואר 25 בכתב העת Science.
צוות המחקר ניתח נתוני איזוטופים יציבים מאמייל שיניים של פרטי אוסטרלופיתקוס שנמצאו במערת Sterkfontein ליד יוהנסבורג, חלק מ"ערש האנושות" של דרום אפריקה, אזור הידוע באוסף העשיר שלו של מאובני הומינינים מוקדמים. הם השוו את הנתונים האיזוטופיים של אוסטרלופיתקוס לנתונים מדגימות שיניים של חיות שאוכלות בצורה שונה מגוונת, כולל קופים, אנטילופות וטורפים גדולים כמו צבועים, תנים וחתולים גדולים.

החוקרים מסבירים שאמייל השיניים הוא הרקמה הקשה ביותר בגוף ויכול לשמר את טביעת האצבע האיזוטופית של תזונת בעל חיים במשך מיליוני שנים.
כאשר בעלי חיים מעכלים מזון, תגובות ביוכימיות מעדיפות את האיזוטופ ה"קל" של חנקן (14N). כתוצאה מכך, תוצרי הפירוק המיוצרים בגופם מכילים פרופורציות גבוהות של 14N. הפרשת תרכובות חנקן "קלות" אלו בשתן, צואה או זיעה מגדילה את היחס בין חנקן "כבד" (15N) לחנקן "קל" זה בגוף בהשוואה למזון שהוא אוכל. המשמעות היא שלאוכלי עשב יש שיעור גבוה יותר של איזוטופ חנקן מהצמחים שהם צורכים, בעוד שלטורפים יש יחס איזוטופ חנקן גבוה יותר מאשר הטרף שלהם.
יחסי איזוטופים של חנקן שימשו זמן רב כדי לחקור את התזונה של בעלי חיים ובני אדם מודרניים בשיער, טפרים, עצמות וחומרים אורגניים רבים אחרים. עם זאת, בחומר מאובנים, המדידות הללו הוגבלו בעבר לדגימות בנות כמה עשרות אלפי שנים בלבד עקב השפלת החומר האורגני לאורך זמן. במחקר זה, החוקרים השתמשו בטכניקה חדשה שפותחה כדי למדוד יחסי איזוטופים חנקן באמייל שן מאובן בני מיליוני שנים.

צוות החוקרים מצא שיחסי איזוטופים חנקן באמייל השן של אוסטרלופיתקוס היו שונים, אך היו נמוכים באופן עקבי, ודומים יותר לאלו של אוכלי עשב, ונמוכים בהרבה מאלה של טורפים בני זמננו. הם מסיקים כי התזונה של הומינינים אלו הייתה משתנה אך כללה במידה רבה או בלעדית מזון צמחי. לכן, אוסטרלופיתקוס לא צד באופן קבוע יונקים גדולים כמו, למשל, הניאנדרטלים שהגיעו כמה מיליוני שנים מאוחר יותר. בעוד החוקרים אינם יכולים לשלול לחלוטין את האפשרות של צריכה מדי פעם של מקורות חלבון מן החי כמו ביצים או טרמיטים, העדויות מצביעות על תזונה שהייתה בעיקרה צמחונית.
https://www.wits.ac.za/news/latest-news/research-news/2025/2025-01/three-million-years-ago-our-ancestors-were-vegetarian.html
כלומר העדויות הללו מצביעות על כרונולוגיה אחת של הדברים. הצמחונות/טבעונות היתה הרבה יותר מוקדמת ואולי זה מסביר מדוע לא רואים ציורים של סלט במערות. לאידוע עוד לצייר בתקופה ההיא? לא ידעו להכין צבע? לא היו מספיק כישורים להכין כלים לנושא?

ההבדל שבין פעם להיום, שיש לקחת בחשבון

הבדל מהותי נוסף שלא נותנים עליו את הפוקוס הוא שהבשר של היום, גם זה הנקרא 'גראס-פד' הוא מזוהם. בטח זה שנמצא בכל הרשתות והקצביות הרגילות. שם יש גם תוספת הורמונים וטונות של אנטיביוטיקה.
כלומר חשוב להבין שפעם (לפני המהפכה התעשייתית) היה עולם נקי. היום העולם מזוהם ופרה כשהיא אוכלת היא מכניסה לפה את כל מה שמגיע לשדה ולאדמה דרך המים והרוח לרבות פלסטיק וחומריו הנלווים, הדברה, מתכות כבדות וכו'. והיכן הכימיקלים האלו נוטים להצטבר? בשומן ובאיברים הפנימיים/שרירים^{[1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11]} ואלה שלא מצטברים משוטטים בדם ומייצרים עקה חמצונית שלאורך זמן מייצרת דלקת כרונית באיברים ובכלי הדם.
ייתכן ואלה הסיבות העיקריות שאכילה מרובה של בשר גורמת למחלות שרוב המחקרים מראים שבשר עושה.
בתזונה צמחית אם יש רעלים זה בעיקר הריסוס. אבל גם בעלי החיים אוכלים את הריסוס הזה. הלא התזונה שלהם היא צמחית לא?
אדם שיבחר חקלאות אורגנית. זה יורד מהותית בצומח.
נא לא לשכוח שרוב האדמות החקלאיות בעולם (77%) מיועדות דווקא להאכלת המזון מהחי

---

מה חדש יותר המונח טבעונות או קיטו?

למרות שהמונח "טבעונות" לא היה בשימוש עד שנות ה-40 של המאה הקודמת, ניתן לייחס את המושג לחברות עתיקות בהודו ובמזרח הים התיכון. על פי The Vegan Society, ניתן למצוא עדויות לכך שאנשים בוחרים להימנע מצריכה ושימוש במוצרים מן החי מעל 2,000 שנים אחורה. כבר בשנת 500 לפני הספירה, הפילוסוף והמתמטיקאי היווני פיתגורס וחסידיו הרבים עסקו בצמחונות מכמה סיבות. https://www.earthsave.ca/blog/a-brief-history-of-veganism/
מנגד.. דווקא קיטו זה דבר חדש – סביבות (1911). התזונה הקטוגנית הפכה פופולרית כטיפול באפילפסיה בשנות ה-20 וה-30. היא פותחה כדי לספק חלופה לצום שאינו מהזרם המרכזי, שהוכיח הצלחה כטיפול באפילפסיה. עם זאת, הדיאטה בסופו של דבר נזנחה במידה רבה עקב הכנסתם של טיפולים נוגדי פרכוסים חדשים. למרות שהתברר שניתן לשלוט ביעילות על רוב מקרי האפילפסיה באמצעות תרופות אלו, הם עדיין לא הצליחו להשיג שליטה באפילפסיה בכ-20-30% מחולי האפילפסיה. עבור אנשים אלה, ובמיוחד ילדים עם אפילפסיה, הדיאטה הוכנסה מחדש כטכניקה לניהול המצב.

לימים בחנו גם את תזונת הקיטו למחלות מטבוליות (השמנה וסוכרת) וגם לסרטן, שכן בתזונה הזו אין כמעט פחמימות ולכן רמות הסוכר יורדות. והכבד, שכמנגנון הישרדות מייצר אנרגיה דרך שומן – גופי קטון. השאלה שיש לשאול היא: האם להפוך מנגנון השרדות למשהו יומיומי 24/7 מרגיש טבעי וללא השלכות בריאותיות? אז לידיעתכם מחקרים עדכניים, גם אצל אלה שתומכים או לא שוללים את התזונה הזו, כבר מתחילים לדבר על 'הפסקות מתוכננות' וחששות לטווח הארוך.

סקירה מקיפה שפורסמה ביולי 21 בכתב העת Frontiers in Nutrition ניתחה למעלה מ-100 מחקרים מצאה שדיאטות קטוגניות מעלות באופן משמעותי את הסיכון ל: מחלות לב, אי ספיקת כליות, סוכרת (עבור רוב האנשים, סרטן ומחלת אלצהיימר.

למשל מחקר בראשות חוקרים של אוניברסיטת UT Health San Antonio, שפורסם במאי 24 בכתב העת Science Advances, שמצא שתזונה קטוגנית מתמשכת ארוכת טווח עשויה לגרום להזדקנות תאים ברקמות רגילות, עם השפעות על תפקוד הלב והכליות במיוחד. זה קורה בתיווך חלבון 'קינאז מופעל על ידי אדנוזין מונופוספט' (AMPK) שאחראי על ויסות נוטריינטים ליצירת אנרגיה והאטת הזדקנות התא ואי-אקטיבציה של MDM2 (הווסת של AMPK) מה שמוביל להצטברות p53 ואינדוקציה של p21 (הווסת של p53). שינויים אפיגנטיים אלה גורמים להזדקנות מהירה יותר של התא. שוב חוזרים 2 האיברים הסופר חשובים (לב וכליות) הללו כנפגעים מתזונה מהחי.

מחקר שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת Nutrient אמנם מצא תמיכה לנושא משקל, מדדי סוכר, אינסולין ורמות נמוכות של אוראה וקריאטינין, אבל יחד איתן עליה ברמות חומצות השתן, עליה בחלבון הנקרא zonulin – חלבון האחראי על וויסות המרחק בין תאי המעי – וכאשר יש ריכוזים גבוהים שלו הוא גורם למרווח שבין תאי המעי להיות גדול יותר כך שחומרים שלא אמורים להכנס למחזור הדם נכנסים. דבר המייצר תגובה דלקתית דרך מערכת החיסון ובהגדרה = מעי דליף. כמו כן נמצא שרמות חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFA) בוטיראט, פרופיונאט, אצטט ויתר המגוון ירדו. כמו כן נצפו שינויים בהרכב המיקרוביום – ירידה בגיוון בטא כמו גם השפע היחסי של משפחות חיוניות (Prevotella ו-Bifidobacter) מה שמוביל לדיסביוזיס ולתוצאות שליליות ארוכות טווח.
הנושא הזה של דיסביוזיס מעי מופיע במחקרים נוספים.
ויש עוד [1].
למעשה אין כיום מחקרי עוקבה ארוכי טווח (Cohort Studies) דומים בהיקפם ובמשכם למחקרים כמו "מחקר בריאות האחיות" (Nurses' Health Study) או "מחקר אנשי המקצוע בתחום הבריאות" (Health Professionals Follow-up Study), שחקרו את השפעותיה של תזונה במשך 10, 20 שנה או יותר על עשרות ואף מאות אלפי משתתפים באוכלוסייה הכללית הבריאה. ולכן הסיכון של "מאוחר מדי": זהו החשש העיקרי. כלומר אנשים שמקיימים דיאטה קטוגנית למשך שנים, עלולים לגלות רק כעבור זמן רב שיצרו נזק מצטבר לגופם. נזקים אלו (כגון טרשת עורקים מתקדמת, ירידה בתפקוד כליות) עשויים להיות בלתי הפיכים או קשים מאוד לתיקון כשהם מתגלים.

*** תוספת אפריל 25
מחקר שפורסם באפריל 25 בכתב העת JACC הגיע למסקנה שאנשים שאוכלים קטו והם בריאים מטבולית, לא נמצא שינוי ברמות הפלאק גם כשהכולסטרול הכללי, ה-LDL ומדד ApoB גבוהים ושמה שגרם להצטברות הפלאק הוא הפלאק עצמו.

baseline plaque was associated with plaque progression, supporting the notion that, in this population, plaque begets plaque but ApoB does not. (Diet-induced Elevations in LDL-C and Progression of Atherosclerosis

ואז קרה דבר…
עמיתים החלו לשאול שאלות וכשל ענק התעורר.

המחקר (KETO-CTA) הינו מחקר תצפיתי בן שנה, שבו מדדו החוקרים רובד עורקי אצל אנשים עם בריאות מטבולית בריאה (רק עם כולסטרול LDL גבוה), וביצעו זאת שוב שנה לאחר מכן.
לפני ביצוע המחקר, החוקרים רשמו הממצא העיקרי שהם מחפשים שהוא: 'השינוי באחוזים בנפח הרובד הכלילי הכולל שאינו מסויד מתחילת המחקר ועד לביקור הסופי שיימדד באמצעות אנגיוגרפיה טומוגרפית ממוחשבת כלילית (CCTA). אבל לאחר קריאת המחקרלא היה קיים שום אזכור של תוצאה זו בטקסט – היא הושמטה. וזה לבדו לא תקין בעליל עם סבירות גבוה שהמחקר "יימשך" (reatracted). ואכן לאחר לחץ מצד אקדמאים, חוקרים וקלינאים אחרים, החוקר הראשי של המחקר (Adrian Soto-Mota) פרסם את התוצאה העיקרית… בטוויטר.

הציוץ ציין כי נפח הפלאק שאינו מסויד גדל בחציון של 18.8 מ"מ מעוקב שזה עיה של 43% וגבוה פי 4 בערך מהעלייה השנתית במחקר NATURE-CT (שכלל אנשים בריאים בדרך כלל) והוא גבוה פי 2.5 בערך ממה שהחוקרים צפו שיקרה בפרוטוקול שלהם. לא רק זאת, אלא שמדד נוסף של הצטברות פלאק המכונה percent atheroma volume גדל ב-0.8%. נתון גבוה יותר מזה שנצפה אצל אנשים בסיכון נמוך ובינוני למחלות לב במחקר PARADIGM ודומה לצמיחה השנתית שקושרה בעבר לסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים (למשל, התקפי לב).
פגם נוסף בניתוח שלהם הוא שלכל המשתתפים היה כולסטרול גבוה יחסית כך שחסרה קבוצת ביקורת של כולסטרול נמוך, כך שגם אם הממצאים היו שונים לטובה, לא היה להם ערך.
https://osf.io/preprints/osf/78bph_v1
https://www.instagram.com/p/DIrj_Heu8Vl/?hl=en

האם אפשר להכליל מן העבר על היום?

אז אתחיל ואומר שהמחקר על אופי התזונה לא יכול להתאים סוג זה או אחר על אינדיבידואל, כי הוא לא בודק אינדיבידואלים אלא קבוצות גדולות של אנשים אינדיבידואלים. זה נותן איזה שהוא ערך סטטיסטי. כלומר מדובר בסוג של מידע שמראה את המציאות על יחסית הרבה מאוד בני אדם אבל לא על אינדיבידואל.
יחד עם זאת ניתן לראות בפוסט "תזונה מבוססת צומח – הגורם המשפיע ביותר על מוות בטרם עת" מה המדע מוצא כשמשווים בין תזונה מבוססת צומח לתזונה מבוססת חיות בכל המחלות מהם מתים בטרם עת. גם במחקרים הללו יש הרבה מאוד סגנונות של תזונה ויחסיות שונה בין מרכיבי המזון שלא יתנו מה נכון יותר לאינדיבידואל, אך בהחלט מראים לאן הרוב כדאי שילך.

הטיעונים של קרניבורים כנגד מזונות מהצומח

רוב האנשים מחשיבים ירקות ופירות כבחירת מזון בריא – עם זאת, יש כמה "משפיענים" שמייחסים לתרכובות מסוימות בתוך הצמחים תכונות אנטי-נוטרינטיות^[1], שחוסמות את הגוף מלספוג את החומרים המזינים הבריאים שירקות ידועים בהם. לטענתם, אנטי-נוטריינטים הם מערכת ההגנה הטבעית של ירקות, ואנחנו משלמים את המחיר כשאנחנו אוכלים אותם^[2]. החלקים האלה של הצמח מטרידים את מערכת העיכול וההורמונים וגורמים לתחושה נוראה והרבה גזים.
האם ההשלכות של אכילתם קשות כפי שהן מתוארות?
בואו נבין קודם על אילו רכיבים הם מדברים^[3][4].

• חומצה פיטית – מאגר של זרחן שקיים באגוזים וזרעי מאכל. שמטרתו לתת בוסט של זרחן לזרע, כדי לנבוט ולהפוך לפרח או עץ. אכן  יש לה "כוח משיכה" מאוד חזק ליוני מתכת במיוחד ברזל, אבץ, מגנזיום וסידן. אולם מדובר בנוגד חמצון מאוד חזק שהראה במחקרים יכולות של הורדת כולסטרול ושומנים בדם ומניעת חימצונם.
  חומצה פיטית נמצאה גם משפרת את חילוף החומרים של גלוקוז, תורמת לתיקון אפיתל המעי, מפחיתה דלקת, מווסתת תהליכים סרטניים, מונעת מחלות הקשות להסתיידות כלי דם וכל זה בין היתר תודות לחיידקי המעי. שומרים עליהם, שומרים על הבריאות.
• אוקסלטים. אכן קיימים באין ספור מזונות מהצומח, מזונות שהוכחו כתומכי בריאות באין ספור מחקרים. אכן לאוקסלטים יש זיקה לסידן ומינרלים אחרים. ואכן רואים שנוצרים בין היתר גבישים שאינם מתמוססים בקלות. יחד עם זאת אותם גבישים, אצל הרוב המוחלט של האנשים, יפונו דרך העיכול ודרך השתן. כמו כן גם במקרה זה מחקרים מציגים את התפקיד של המיקרוביום בפירוק אותם גבישים. ואם אנחנו נכנסים לחקר המיקרוביום, אז נגלה שאותם מזונות צמחיים הם אלה שמשפיעים על המצאות אותם חיידקים מפרקי הקישוריות הללו. כמו כן למי שמוטרד מאבנים בכליות. שיבחן היכן הנטיה הגדולה יותר אצל אוכלי צומח או אצל אוכלי בשר. ספוילר זה לא בתזונה הצמחית.
• לקטינים. משפחה מגוונת של חלבונים קושרי פחמימות הנמצאים בכל הצמחים ובעלי החיים. נמצאים ברמות גבוהות יותר בדגנים וקטניות. נראה שהם חלק נוסף מההגנות של צמחים מפני חרקים ואוכלי עשב אחרים. אכן גם צמחים בקטע של לשגשג. יחד עם זאת זרעים אלה לא נאכלים בצורת המקור שלהם. הם לרוב מבושלים או מונבטים. הלקטינים נהרסים כאשר משרים את הזרעים למשך 5-12 שעות ומבשלים במשך 10 דקות לפחות^{[1][2][3][4][5]}.
• טאנינים – נמצאים בענבים/יין, רימונים, קפה, תה, קקאו, תפוחים וקטניות. הם נוגדי חמצון ממשפחת הפוליפנולים ויש להם תכונה של עפיצות. אם הם מסוכנים איך זה שכל המזונות והצמחים בהם הם נמצאים ברמות גבוהות, נמצאו כל כך בריאים עם תכונות כמו אטיאיג'ינג, מחלות קרדיומטבוליות – ציר מעי מוח [2][3], וויסות תגובות דלקתיות ותגובות אוטואימוניות ועוד [4][5][6][7].
• ספונינים – נמצאים בעיקר בקטניות אך גם בקינואה, אגוזים, זרעים, אספסת ותרד והם נותנים את הטעם המר של המזונות הללו. יש להם גם תכונות של התחלבות/הקצפה ועפיצות.
  הם מצד אחד יכולים להשפיע על רמות מינרלים כמו ברזל, אבץ וסידן אבל מצד שני הם גם נמצאו עם יתרונות בריאותיים: וויסות רמות סוכר וכולסטרול בדם, בריאות העצם, פעילות נוגדת סרטן. כמו גם הפחתת עששת, עיכוב הצטברות טסיות דם, היפרקלציוריה ( עודף סידן בשתן) והפחתת הרעלת מתכות כבדות [1][2][3][4] וכמו בכל הסעיפים שלמעלה למיקרוביום חלק גדול בהפיכתם למטבוליטים יעילים.
• גויטרוגנים – עיכוב ספיגת יוד והשפעה על יצור הורמוני בלוטת התריס. בעיקר ירקות ממשפחת המצליבים כגון ברוקולי, כרוב וכרובית. בישול ואידוי מורידים מהותית את התכונה הזו^[1][2]. אפשר להוסיף יוד וסלניום לשיפור התפקודים. ומי שכבר נמצא בתת פעילות אפשר להנות מהנבטים של ברוקולי שלא נמצאו משפיעים על הבלוטה^[3].
• פיטואסטרוגנים – נמצאים בעיקר במזונות סויה, שומשום ופשתן. ניתן למצוא מעט פיטואסטרוגנים בקטניות אחרות (חומוס, מאש), אגוזים וגרעינים מסוימים (פיסטוקים, ערמונים, גרעיני חמניות, מלך, שקדים, קשיו), פירות מיובשים (משמש, תמר). ויש להם דווקא תפקיד במניעת מחלות הורמונליות רבות. הם לא באמת הורמונים. הם רק עם מבנה (מפתח) שמאפשר להם להתחבר עם רצפטורים של אסטרוגנן במקום אלה המשבשים אותם (הדברה, מתכות כבדות, פלסטיסייזרים וכו) ובתקופת המנופאוז לתת מענה לחסר של ההורמונים הנשיים.

יחד ניתן להבין שיש אנשים שיהיו רגישים לאחד או כמה מהם, אבל זה תלוי מינון ובריאות המיקרוביום. אז למי שיש בעיה ספציפית. שיגביל עד יימנע לפי הקשבה לבטן.
במקרים מסויימים אפשר להנות ממזונות אלה שלא בסמוך לארוחות הגדולות.

מחקרים ספציפיים שמראים את הבעיתיות של מזונות מהחי:

• תזונת פליאו והקשר לטרשת עורקים.
• בשר אדום ומעובד והקשר למחלות מהן מתים בטרם עת.
• חלבון מהחי – כבד שומני.
• בשר אדום וגם עוף – עוד מחקר חדש שמראה קשר עם סוגי סרטן שונים.
• תזונה פרו דלקתית ומה הסיכון שבה.
• סוגי השומן המשפיעים ביותר על רמת הסיכון לשבץ – זה לא הכמה, אלא האיזה.
• מיקרוביום – כולין/ TMAO – חומרת שבץ.
• הקשר שבין בשר למיקרוביום ולטרשת נפוצה.
• מחקר בחן את הקשר בין מזונות מעובדים ומזונות מהחי למוות מכל סיבה שהיא.
• תזונה מבוססת צומח – טבעונות צמחונות ואוכלי כל – סמנים ביואקטיביים המונעים מחלות

רוצים לראות את זה מכיוון אחר?

מה היא התזונה של אלה שמגיעים לגילאי 100 בבריאות טובה?
כדי לענות על השאלה הזו, קבוצה של חוקרים חיפשו את האוכלוסיות עם האנשים שחיים הכי הרבה שנים בבריאות טובה (ללא מחלות כרוניות) ומצאו:

1. אזור ברבגיה בסרדיניה.
2. איקריה, יוון.
3. חצי האי ניקויה, קוסטה ריקה.
4. לומה לינדה, קליפורניה.
5. אוקינאווה, יפן.

הם בחנו את אורח החיים של אלה שהגיעו לגיל 100 בבריאות טובה ומצאו את 9 העקרונות שהביאו אותם לשם. הממצאים פורסמו ביולי 16 בכתב העת American Journal of Lifestyle Medicine.
בחלק של התזונה אצל הרוב המוחלט (יותר מ-95%) היא היתה מבוססת צומח (פירות, ירקות, אגוזים, שקדים, גרעינים, דגנים מלאים, קטניות).
לגבי בשר. ם אכלו בממוצע 5 פעמים בחודש (85-115 גרם למנה). כמו כן 1-2 מנות דג בשבוע ומעט מאוד מוצרי חלב עזים/כבשים.
לא תמצאו הרבה אנשים שתזונתם פליאו שמגיעים לגילאים אלה בבריאות טובה. ואני בספק אם תמצאו אדם שחי על קיטו כל חייו שהגיע לסטטוס זה.

מה לגבי השרירים? האם ספורטאים חייבים חלבון מהחי?

*** תוספת אפריל 25
מחקר שפורסם באפריל 25 בכתב העת Medicine and Science in Sports and Exercise בהובלת חוקרים מאוניברסיטת אילינוי Urbana-Champaign שאל שלוש שאלות בנוגע לסינתזת חלבון שרירים בתגובה למשטר דיאטה ואימוני משקולות של תשעה ימים: 1. האם מקור החלבון – צמחי או מן החי – משפיע על גדילת השרירים? 2. האם זה משנה אם צריכת החלבון היומית הכוללת מחולקת באופן שווה לאורך היום? 3. האם צריכת חלבון יומית מתונה אך מספקת משפיעה על אחד מהמשתנים הללו? התשובה לשלוש השאלות היתה "לא".

החוקרים מציינים שהאמונה ארוכת השנים הייתה שמקורות חלבון מן החי טובים יותר, במיוחד לתגובת בניית השרירים. אמונה זו נבעה ממחקרים קודמים שלקחו ביופסיות שרירים לאחר אכילה אחת שמצאו שארוחה מן החי סיפקה יותר גירוי לסינתזת חלבון שריר מאשר ארוחה טבעונית ולכן, ההשערה הכללית שלנו, המבוססת על מחקרים קודמים אלה, הייתה שדפוס האכילה המבוסס על בעלי חיים יהיה יעיל יותר בתמיכה בתגובת בניית השרירים, אך ייתכן שמדידות שבוצעו לאחר ארוחה אחת אינן משקפות את ההשפעות של צריכת תזונה טבעונית מאוזנת לאורך זמן.

החוקרים מציינים ניסוי קליני קודם מיוני 23 שבחן תגובות שרירים אצל טבעונים ואוכלישעסקו באימוני משקולות במשך 10 שבועות. מחקר זה לא מצא הבדלים משמעותיים בסינתזת חלבון השריר לאורך זמן. עם זאת, מתנדבים במחקר זה צרכו 1.6-1.8 גרם חלבון לקילוגרם משקל גוף ליום, נתון גבוה בהרבה ממה שנדרש כדי למקסם את סינתזת חלבון השריר ולבנות שרירים גדולים יותר באמצעות הרמת משקולות. במחקר זה, מציינים החוקרים שהטבעונים נעזרו באבקות חלבון כדי להגיע לכמות גבוהה.

החוקרים רצו לדעת האם צריכה קבועה של תזונה טבעונית מגוונת או מבוססת בשר של מזונות מלאים – במקום אכילת ארוחה אחת בלבד או קבלת חלבון ממקורות מוגבלים – תשפיע על קצב סינתזת חלבון השריר לאורך זמן. הם גם רצו לבחון את ההשערה שצריכת חלבון מתונה – בטווח של 1.1-1.2 גרם חלבון לקילוגרם משקל גוף ליום – צריכה להיות מפוזרת באופן שווה לאורך היום כדי למקסם את צמיחת השרירים.

מחקר אחר שלהם מאפריל 21 מצא שצריכת חלבון גבוהה מ-1.1 גרם/ק"ג ליום אינה משנה את קצב סינתזת חלבון השריר בעת אימון משקולות. כמות חלבון זו גם תואמת יותר את התזונה האמריקאית הטיפוסית.

למחקר החדש, גייס הצוות 40 מבוגרים בריאים ופעילים גופנית בגילאי 20-40. הם עברו "דיאטת הרגלה" בת שבעה ימים כדי לתקנן את מצבם התזונתי לפני הניסוי הקליני. לאחר מכן הם חולקו באופן אקראי לתזונה טבעונית או אוכלת כל. צוות המחקר סיפק את כל הארוחות. כ-70% מהחלבון לארוחות אוכלי-כל הושג ממקורות מן החי: בקר, חזיר, עוף, מוצרי חלב וביצים. התזונה הטבעונית איזנה את תכולת חומצות האמינו בארוחות, והבטיחה שהמשתתפים צרכו חלבונים מלאים.
קבוצות הטבעונים ואוכלי-כל חולקו שוב לאלו שאכלו בערך את אותה כמות חלבון בכל אחת משלוש הארוחות ולאלו שצריכת החלבון שלהם השתנתה על פני חמש ארוחות לאורך היום, כאשר חלק גדול יותר של חלבון נצרך לקראת סוף היום.
כל המשתתפים השתתפו בסדרה של פעילויות לחיזוק שרירים כל שלושה ימים. הם גם ענדו מדי תאוצה כדי לעקוב אחר רמות הפעילות שלהם כאשר לא היו במעבדה.
בכל יום, המשתתפים שתו מים "כבדים" שהכילו (דאוטריום, איזוטופ יציב של מימן), ששימשו כעקבות ואפשרו לצוות לעקוב אחר שילובם ברקמת השריר. ביופסיות של רקמה משריר רגל נלקחו בתחילת ובסוף הניסוי.

החוקרים הופתע בתחילה לראות שלא היו הבדלים בקצב סינתזת חלבון השריר בין אלו שאכלו תזונה טבעונית או אוכלי כל. הם גם הופתעו לראות שחלוקת החלבון לאורך היום לא השפיעה על קצב בניית השרירים בהתחשב בתוצאות ממחקרים קודמים של תגובות חריפות להתערבויות תזונתיות ואימוני משקולות.

"היה נהוג לחשוב שעדיף לקבל אספקה ​​קבועה של חומרים מזינים לאורך היום. חשבתי גם שאם מקבלים חלבון באיכות נמוכה יותר – מבחינת קלות העיכול שלו ותכולת חומצות האמינו שלו – אולי החלוקה תעשה את ההבדל. ובאופן מפתיע, הראינו שזה לא משנה"

לכן מעתה, כאשר מישהו ישאל מהו סוג המזון הטוב ביותר לאכול לבניית שרירים, התשובה תהיה: "כל עוד אתה מקבל מספיק חלבון איכותי מהמזון שלך, אז זה באמת לא משנה".
https://news.illinois.edu/omnivorous-vegan-makes-no-difference-to-muscle-building-after-weight-training-study-finds/

מי עומד מאחורי מחקרים המציגים רק תועלת של מזונות מהחי

ראשית אתחיל ואומר שאחת הדרכים לשלול מחקרים המראים שתזונה מבוססת צומח היא בריאה, היא כי יש אג'נדה חדשה שנקראה עד לא מזמן 'התחממות גלובלית' ושונתה לימים 'שינויי האקלים' שבו טוענים בין היתר שפחמן דו חמצני ממקור בני אדם ואולי במיוחד מפרות קשור לשינויים הללו, למרות שזה די הופרך או לכל הפחות רחוק מלהיות קונצנזוס כפי שמותג בכלי התקשורת.
האג'נדה מתחברת למשל להחלפת חלבון מהחי לחלבון מהצומח עם הכוונה לבשר מתורבת או כאלה המופקים מחגבים, כל ה'ביונד-מיט' המעובדים למינהם. ואכן יש גם מחקרים העוסקים בהשוואות בין אלה ואלה ויש מחקרים שגם מזכירים את משבר האקלים כחלק מה'למה'. אז האג'נדה הזו אכן קיימת ואני נוטה לחשוב שהיא שלילית עבור בני האדם. יחד עם זאת אין זה אומר שהבסיס עליה יושבת האג'נדה, תזונה מגוונת מבוססת צומח (בצורתה המלאה) מיטיבה עם בני האדם, איננה נכונה. ותחשבו על זה. אם הבסיס לא היה נכון. כמה אנשים בעולם היו מאמינים שזו הדרך היחידה? התשובה היא אף אחד, שכן לא ניתן לבסס אג'נדה שכולה שקר.

מצד שני דבר הפוך שניתן לראות הוא שמחקרים שקובעים אחרת לגבי בשר על פי רוב ממומנים על ידי חברות עם אינטרסים. חלק מהחברות שכרו את חברות כמו “Exponent” שהיא בעבר היתה גם זו שהציגה מידע מחקרי שאין קשר בין עישון סיגריות וסרטן, מה שלימים התברר כלא נכון בעליל. אותה חברה גם פרסמה מחקרים שמאתגרים את המחקרים שהראו פגיעה מרכיבים כמו כספית, DDT, גליפוסאט, ארסן, פורמלדהיד, PCBs, אלכוהול והרשימה עוד ארוכה. ולסמוך גוף כזה גם בהקשר לבשר, כנראה מדליק נורה אדומה!

Exponent inc. was the same company that published research debunking the link between cigarettes (tobacco) and cancer. In fact, for more than 50 years Exponent has generated numerous studies that challenge the health risks of mercury, DDT. glyphosate, arsenic, formaldehyde. alcohol, PCB’s, oil pollution…the list goes on. It seems that they are also doing the same with meat.
http://www.renegadetribune.com/study-a-diet-high-in-animal-protein-associated-with-a-75-percent-increased-risk-of-early-death/

*** תוספת יוני 25
מחקר שפורסם ביוני 25 בתב עת Journal of the American Academy of Nutrition and Dietetics הוא סקירה שיטתית שבחנה את ההשפעה של חסות תעשייתית וניגודי עניינים על ממצאי מחקרים לגבי צריכת בשר אדום לא מעובד והסיכון למחלות לב וכלי דם.
המחקר מצא כי:

• מתוך 44 מחקרים קליניים שנותחו, כל המחקרים שבוצעו באופן עצמאי דיווחו על תוצאות לא חיוביות (73.3%) או ניטרליות (26.7%) בנוגע לצריכת בשר אדום לא מעובד על גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם.
• לעומת זאת, כל המחקרים שהיו קשורים לתעשיית הבשר האדום דיווחו על תוצאות חיוביות (20.7%) או ניטרליות (79.3%) בנוגע לצריכת בשר אדום.

החוקרים הסיקו כי שימוש בחלבון מן החי כקבוצת השוואה במחקרים במימון התעשייה עלול להמעיט מהיתרונות הקרדיווסקולריים של הפחתת צריכת בשר אדום. ממצאים אלו מדגישים את החשיבות בבחינת מקור המימון של מחקרים תזונתיים בעת הערכת המהימנות של מסקנותיהם, במיוחד כאשר מדובר במזונות עם אינטרסים כלכליים גדולים.

מוזמנים לקרוא גם:
It’s time to leave the Paleo Diet in the past: Recent studies have failed to support its claims.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים