לחץ דם גבוה

יתר לחץ דם מכונה על פי הרפואה הקונבציונלית "הרוצח השקט", מהסיבה שאפשר לחיות עם זה בלי להרגיש. וביום בהיר בלי כל התראה "מוקדמת" מתים… 

מדובר בתופעה מאוד שכיחה (20% עד 40% מהמבוגרים סובלים מלחץ דם גבוה), בין 1990 ל-2019, השכיחות העולמית של יתר לחץ דם כמעט הוכפלה, והגיעה ל-1.13 מיליארד אנשים.
התופעה מדברת על עלייה של לחץ על דפנות העורקים ונמדד ביחידות של HG (כספית) במ"מ.
לחץ הדם נמדד בשני מצבים: לחץ סיסטולי המייצג את הלחץ המרבי בעורקים כאשר הלב מתכווץ לשאיבת דם ולחץ דיאסטולי הוא הלחץ המינימלי כאשר הלב נרגע בין פעימות.
לחץ דם תקין נחשב 120 סיסטולי על 80 דיאסטולי עם סטיה לכאן או לכאן של כמה אחוזים.יתר לחץ דם שלב 1 מסווג בין 140/80 ל-159/99 מ"מ כספית, בעוד שיתר לחץ דם בשלב 2 יהי בטווח של 160/100 עד 179/109 מ"מ כספית.
לחץ דם עורקי קשור קשר הדוק לתפוקת הלב, גמישות העורקים ותנגודת כלי הדם ההיקפיים, כלומר הוא סוג של מנבא למחלות לב וכלי דם לרבות התקפי לב, אי ספיקת לב ושבך מוחי.

מנגנוני וויסות לחץ הדם הטבעיים

על פי הרפואה הקונבנציונלית, גורמי הסיכון הם: גנטיקה, גיל (ככל שמתבגרים כך גדל הסיכון ללחץ דם גבוה, ואחרי גיל 60 שכיחות המחלה הזאת היא יותר מ־60%), העדר פעילות גופנית ועודף משקל. מדובר במחלה שבדרך כלל לא מחלימים ממנה אלא היא מלווה את האדם עד סוף ימיו (מחלה כרונית).
הטיפול הוא בעיקר סימפטומטי תרופתי:

• מעכבי אנזים ACE (אנלדקס, אסריל, סילריל).
• תרופות ממשפחת A​RB (חוסמי הקולטן לאנגיוטנסין II: לוסרטן, ולסרטן וקנדסרטן, דיובן, אטקנד).
• חוסמי תעלות סידן (אמלודיפין, לרקנידיפין, ניפדיפין, נורבסק, וזודיפ).
• תרופות משתנות (תיאזיד).
• חוסמי בטא/ הפחתת קצב לב (נורמלול, נורמיטן, קרדילוק, לופרסור, טרנדייט, פרולול).

לכולן תופעות לוואי בעיתיות מאוד בלקיחה כרונית [2][3][4][5][6]

על פי הרפואה הטבעית לחץ דם הוא לא הסיבה למוות. הוא תוצאה של אורח חיים רע:

• כעסים ועצבים שלא מנוהלים.
• תזונה מערבית מעובדת שסותמת עורקים, גורמת להשמנה, משנה מיקרוביום לרעה, משבשת את מערכת החיסון ומייצרת דלקות במעיים ובכלי הדם.
• חוסר פעילות גופנית/יושבנות [1].
• חשיפה למזהמים סביבתיים/ תעשייתיים שמגבירים את רמות הרדיקלים החופשיים שמייצרים תהליכי דלקת בכלי הדם שגורמים לטרשת והסתיידות.
  • זיהום אוויר פנימי וחיצוני [2][3][4][5][6][7][8][9]/ ריסוס/ הדברה[1], אנרגיה/ שינוע.
  • תרופות (דיכאון, נוגדות דלקת, אנטיביוטיקה, סטרואידים, מניעת הריון/אסטרוגן) [2][3][4].
  • קוסמטיקה/ טואלטיקה, פלסטיק/ מעכבי בעירה/ נוגדי שמן ומים (פתלטים [1], ביספינולים [1][2][3], פרבנים [1], מתכות כבדות (כספית [1]), טלור [1], PCB [1].
  • שטיפת פה כלורהקסידין [1][2] במנגנון שמפחית רמות חנקן חמצני.
  • זיהום אור.

כלי הדם שלנו הם שרירים בתוכם כדוריות דם אדומות ונוזל פלזמה. הנוזל מכיל את המיצוי של המזון אותו אנחנו אוכלים, ויטמינים מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן, מים ועוד לכן לתזונה שלנו השפעה אדירה עליו.
שריר שלא משמנים אותו ולא עובדים עליו סופו להתנוון ולהסתייד ואם לא נאכל מזונות עשירים בהם לא נוכל למנוע את התופעה…
המטרה שלנו היא לשמור על כלי הדם שלנו נקיים וגמישים על ידי:

1. תזונה מגוונת מבוססת צומח [1][2][3][4][5][6][7][8][9].
   • תזונה שמכילה הרבה נוגדי חמצון (פוליפנולים [2][3] – פלבנולים, פלבונואידים [1], אנתוציאנינים [1], אסטזנטין, קוורצטין, רזברטרול, קרוטנואידים [1] (לוטאין [1], ליקופן [1]). מאמר מרכז [1].
   • תזונה עשירה בפירות וירקות
     • רימונים, פירות יער (אוכמניות, חמוציות, ארוניה [1], דובדבנים [1][2][3][4][5]), ענבים, מנגו, אבטיח, שזיפים, בננה, קיווי.
     • סלק, עלים ירוקים, כוסברה, מצליבים, ארטישוק, שום, סלרי [2][3].
     • ניסוי ביקורת אקראי שפורסם באוגוסט 24 בכתב העת The American Journal of Medicine בהשתתפות חולים עם יתר לחץ דם אחריהם עקבו לאורך 5 שנים, מספק עדות נוספת ליתרונות של צריכת פירות וירקות.
       החוקרים יצאו למחקר הזה בגלל שבהרבה מאוד חולים על לחץ דם גבוה המקבלים תרופות תפקודי הכליות יורדים ומעלים את הסיכון למוות.
       החוקר הראשי של המחקר ד"ר Donald E. Wesson (לנפרולוגיה) חוקר במעבדתו את הדרכים שבהן הכליה מסירה חומצה מהדם ומעבירה אותה לשתן משום שמחקרים הראו שמנגנונים המשמשים את הכליות להסרת חומצה מהדם עלולים לגרום לפגיעה בכליות אם החשיפה כרונית (לטווח ארוך) למשל דיאטה מבוססת על מוצרים מן החי. לכן הם שיערו שאחת הדרכים שבהן פירות וירקות בריאים לכליות וללב היא שהם מפחיתים את כמות החומצה שהכליות צריכות להסיר מהגוף.
       כדי לבדוק השערה זו, תוכנן מחקר שבו נבחרו משתתפים עם יתר לחץ דם, ללא סוכרת, ורמות גבוהות של אלבומין בשתן (מחלת כליות כרונית) עם סיכון גבוה להחמרה של מחלת הכליות שלהם עם הזמן, וסיכון גבוה לפתח מחלות לב וכלי דם לאחר מכן.
       בניסוי האקראי הם חילקו את 153 החולים עם יתר לחץ דם לשלוש קבוצות: תוספת של 2-4 כוסות של פירות וירקות המייצרים לצריכת המזון היומית הרגילה שלהם; טבליות סודה לשתייה נפוצה) בשתי מנות יומיות של 4-5 טבליות; טיפול רפואי סטנדרטי.
       תוצאות המחקר הראו שגם פירות וירקות וגם NaHCO3 שיפרו את בריאות הכליות, אבל רק פירות וירקות, הפחיתו את לחץ הדם ושיפרו את המדדים לסיכון למחלות לב וכלי דם. כלומר הפירות והירקות היו עדיפים הן על הטיפול התרופתי ונן על הסודה לשתיה. וזו הסיבה שצוות המחקר מדגיש שיש לשנות את הגישה הרפואית, שמתחילה טיפול בתרופות ורק לאחר מכן מוסיפים אסטרטגיות תזונתיות. ולהתחיל דווקא בטיפול בפירות וירקות ורק לאחר מכן להוסיף תרופות לפי הצורך.
       "ד"ר ווסון מסכם, "התערבויות תזונתיות לטיפול במחלות כרוניות אינן מומלצות ולעתים קרובות אף פחות מבוצעות בגלל האתגרים הרבים לגרום למטופלים ליישם אותן. עם זאת, הן יעילות, ובמקרה זה, מגנים על הכליות והלב וכלי הדם.
       החוקרים מדכמים: "חייבים להגביר את המאמצים לשלב אותם בניהול חולים ובאופן רחב יותר, להפוך תזונה בריאה לנגישה יותר לאוכלוסיות בסיכון מוגבר למחלות כליות ולמחלות לב וכלי דם".
       https://www.eurekalert.org/news-releases/1052955
     • תזונה המכילה שומנים בריאים
       • אגוזים, זרעי צ'יה, פשתן, שומשום (לבן ושחור, שמן זית.
       • קטניות [1].
       • ספירולינה.
       • תזונה השומרת על מאזן טוב יותר בין אשלגן לנתרן.
2. צמחי תבלין
   • זעפרן, קקאו, מורינגה, עשב שעורה, קצח, כורכום, תה ירוק, חילבה [1]
3. צמחי מרפא (תמציות או חליטות):
   • רודיולה [1][2] וג'ינסנג קוריאני [1][2] שהם גם אדפטוגנים.
   • עלי זית [1][2][3][4][5][6].
   • היביסקוס [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10]
   • הל [1].
   • קליפת אורן (פיקנוגנול) [1][2][3][4][5][6].
   • מרוה היספנית [1].
4. סיבים תזונתיים שמקורם בצומח משמעות באיזון לחץ דם בעיקר בזכות ייצור חומצות שומן קצרות (SCFAs) כגון בוטיראט.
   ניסוי קליני אקראי שפורסם בינואר 23 בג'ורנל Nature Cardiovascular Research, מראה ש-SCFAs יכולים גם להוריד את לחץ הדם של חולים עם יתר לחץ דם. החוקרים מציינים שמחקרים קודמים שלהם מצאו כי אצטט ובוטיראט, הפחיתו את לחץ הדם בעכברים. עם זאת, שיטה זו תדרוש מהמטופלים לבלוע SCFAs 24/7, מה שהופך אותה לא מתאימה לבני אדם. אני חושב שהם טועים כאן שכן החיידקים הם אלה שמייצרים את חומצות השומן הללו כאשר נפגשים עם סיבים תזונתיים וזה לא דורש 24/7 אבל זה כן דורש להתמיד.
   במחקר הנוכחי החוקרים השתמשו בסיב מיוחד מתירס המייצר כמויות גדולות של אצטט ובוטיראט. החוקרים גייסו 20 חולי יתר לחץ דם לא מטופלים לניסוי כפול-סמיות, מבוקר פלצבו, אקראי.
   הצוות העריך לחץ דם, SCFAs בפלזמה, מיקרוביוטה בצואה, מעבר במערכת העיכול, pH וציטוקינים.
   אלה שטופלו בסיבים לחץ הדם הסיסטולי ירד ב-6.1 מ"מ כספית, שזה שווה ערך לתרופה.
   החוקרים מסכמים שסיבים מתסיסים עשויים להקים מחדש קהילות מיקרוביאליות במעיים המייצרות SCFAs. גישה זו עשויה לסייע בהפחתת שיעורי יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם ברחבי העולם.
   מחקר נוסף מינואר 23 בג'ורנל Nature cardiovascular research מצא שמתן המטבוליטים בוטיראט ואצטאט מורידים לחץ דם גבוה.
   • ראו גם: חשיבות המיקרוביום במניעת מחלות לב גם כשיש פגם גנטי.
   • פרוביוטיקה [2].
5. מינרלים (אבץ, מגנזיום). המגנזיום מונע ספזם של שרירים ומתחים.
   • אשלגן ונתרן הם שני אלקטרוליטים המסייעים לגוף לשלוח אותות חשמליים לכווץ שרירים, להשפיע על כמות המים בגוף ולבצע פונקציות חיוניות אחרות.
     כיום, תזונה מערבית נוטה להיות הרבה יותר עשירה בנתרן ודלה באשלגן. זה עשוי להסביר מדוע לחץ דם גבוה נמצא בעיקר בחברות מתועשות, ולא בחברות מבודדות.
     צוות חוקרים מאוניברסיטת Waterloo פרסם מחקר במרץ 25 בכתב העת The American Journal of Physiology-Renal Physiology, שמציג את החשיבות של יותר אשלגן ופחות נתרן בתזונה כדרך לווסת את לחץ הדם.
6. אומגה 3 שלו תפקיד חשוב במניעת הסתיידויות והיווצרות פלאקים.
7. לוודא רמות גבוהות של ויטמין די, ויטמין סי [1][2][3][4][5][6], חומצה פולית [1][2].
8. קו אנזים קיו 10.
9. חומצת אמינו ל-ארגינין [1][2][3][4][5][6] ממנו הגוף מייצר NO.
10. איזופלבון (Genistein) מסויה [1].
11. שמנים אתריים (לימון, לבנדר, אילנג אילנג) [1][2],ברגמוט [1].
12. תנועה/ פעילות גופנית [1][2][3][4][5][6] מכל סוג שהוא (הליכה, שחיה, אופניים, טאי צ'י, יוגה, פילטיס).
13. דיקור [1][2][3] אקופקסורה [1][2].
14. חשיפה לשמש [2][3] שתורמת הן ביצירת ויטמין די ו-NO שחשובים לאיזון לחץ הדם.
15. הארקה.
16. המצאות בטבע שמשפרת את מצב הרוח ומורידה סטרס [1].
17. צום לסירוגין.
18. הימנעות ממזונות מעובדים במיוחד כאלה המכילים הרבה מלח.
19. לדרכים טבעיות לוויסות לחצים והורדת סטרס.

הכירו את מדדי התזונה של המיקרוביום

*** תוספת ספטמבר 25
ההכרה בתפקידו המשמעותי של מיקרוביום המעי בהתפתחות יתר לחץ דם ובמחלות קרדיו-מטבוליות הולכת ומתחזקת, אך חסרות ראיות שיטתיות המקשרות בין הרגלי תזונה המקדמים מיקרוביום בריא לבין שכיחות המחלה. מטרת המחקר שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition , הייתה לבחון קשרים אלה באמצעות שלושה מדדי דיאטה ספציפיים הממוקדים במיקרוביום.
החוקרים ניתחו נתוני חתך רחבים ממאגר הסקר הלאומי לבריאות ותזונה (NHANES), שכללו 41,193 משתתפים בוגרים לאורך תקופה של שני עשורים.
כדי לכמת את איכות התזונה בהקשר של המיקרוביום, נבדקו שלושה מדדים: DI-GM (מדד תזונה כללי המקושר למיקרוביום) ו-BGMS (מדד המייצג תזונה מעודדת-חיידקים מועילים), אשר שניהם הוגדרו כבעלי השפעה תזונתית חיובית, לצד מדד UGMS (מדד המיקרוביום הלא בריא) אשר מייצג השפעה שלילית על המעי (קידום חיידקים לא מועילים או דיסביוזיס).
ניתוחים סטטיסטיים מדוקדקים אישרו כי שני המדדים החיוביים קשורים באופן משמעותי והפוך לשכיחות יתר לחץ דם. מבחינה סטטיסטית, כל עלייה של יחידה אחת בציון DI-GM נקשרה לירידה של 4% בסיכון ליתר לחץ דם, ואילו עלייה של יחידה אחת בציון BGMS נקשרה לירידה חזקה יותר של 5% בסיכון. מדד UGMS לא הציג קשר מובהק לשכיחות יתר לחץ דם.
ניתוח נוסף אישר כי הקשר בין המדדים החיוביים לסיכון נותר ליניארי ועקבי בכל ניתוחי תת-הקבוצות.

השלכות המחקר מחזקות את התיאוריה לפיה התערבות תזונתית המכוונת למיקרוביום היא אסטרטגיה בת-קיימא ואפשרית למניעה ראשונית של יתר לחץ דם. הממצא שבו מדד BGMS הפגין את ההגנה הגבוהה ביותר, מדגיש את חשיבותם של רכיבי תזונה ספציפיים המעודדים סביבה חיידקית מיטיבה במעי. המחקר מוכיח כי שיפור ציון הדיאטה המקושר למיקרוביום יכול לשמש ככלי אפקטיבי להכוונת המלצות תזונה ובכך להשפיע לטובה על בקרת לחץ הדם והפחתת הנטל הקרדיו-מטבולי העולמי.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים