בריחת סידן - osteoporosis·לחץ דם גבוה·מחלות כליה·מחלות לב וכלי דם·מלח·סרטן ומניעה·שבץ מוחי

מלח – השלכות בריאותיות וכלכליות – האיזון בין נתרן לאשלגן

מזון מעובד כולל בתוכו כמויות גדולות של הרבה רכיבים שאינם בריאים: חומרים משמרים/ מייצבים (E-NUMBERS), שומנים מעובדים כמו סויה וקנולה, סוכר ומלח. כולם מעלים סיכון למחלות מהם מתים בטרם עת!

מלח השולחן הוא מינרל (נתרן כלורי) ועיקר השימוש בו הוא תבלון מאכלים. מוסיפים אותו לכל תבשיל ולכל מאכל. אומרים שהוא פותח את הטעמים של שאר מרכיבי המזונות.
וכמו בכל דבר שמגזימים איתו, ואנשים מגזימים איתו, נוצרות בעיות.
אמנם יש לנו מערכת שיודעת לאזן את רמות המינרלים, למעשה יש לנו אפילו תאים ספציפיים שמזהים כמה מלח יש בדם וכשבולעים מזון מלוח, המוח חש בכך ומפעיל שורה של מנגנוני פיצוי להורדת רמות הנתרן. הגוף עושה זאת בחלקו על ידי הפעלת נוירונים בהיפופיזה המעוררים שחרור של וזופרסין, הורמון נוגד השתנה הממלא תפקיד מפתח בשמירה על הריכוז הנכון של מלח על ידי זה שגורם לכליות להחזיר יותר מים לדם.
המלח אם כן נמצא גם כחלק מאיזון משק הנוזלים בכלי הדם (יחד עם אשלגן) וזו הסיבה שהוא נקשר גם לבעיות הקשורות לאיזון לחץ דם.
צריכת עודף מלח קשורה מאוד לעליית לחץ הדם ולסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, כמו גם למחלות כליות, סרטן הקיבה ואוסטאופורוזיס.
לחץ דם גבוה אחראי למחצית מהנטל של מחלת לב איסכמית ולמעלה מ 60 אחוז מהשבץ.
בשנים 2003 עד 2010 הקימה הסוכנות לתקני מזון (Food Standards Agency) בשיתוף פעולה עם תעשיית המזון יעדים להפחתת מלח ביותר מ -85 קטגוריות מזון, שכללו ניסוח מחדש של מזון מעובד, תיוג מוצרים וקמפיינים למודעות ציבורית. כתוצאה מכך, צריכת המלח הממוצעת ברמת האוכלוסייה הצטמצמה ב -15% בתקופה 2000 עד 2011, כאשר הירידה המיוחסת לחברות המזון מנסחת מחדש את מוצריהן.
מחקר שפורסם בפברואר 21 בכתב העת Hypertension, השתמש בנתוני צריכת המלח ונתוני נטל המחלות בשנים 2000-2018 באנגליה כדי להציג את ההשפעה של תוכנית הפחתת המלח, ומצא כי:
תוכנית הפחתת המלח 2003 עד 2018 באנגליה השיגה ירידה כוללת בצריכת המלח של גרם אחד ליום למבוגר, מ -9.38 גרם ליום בשנת 2000 ל -8.38 גרם ליום בשנת 2018.
החוקרים חישבו שאם תשמרנה רמות צריכת המלח לשנת 2018, עד שנת 2050 התוכנית תביא ל -193,870 פחות מבוגרים המפתחים מחלות לב וכלי דם מוקדמות (הכוללים 83,140 מקרים של מחלת לב איסכמית מוקדמת ו -110,730 שבץ מוקדם), וחיסכון בעלויות של 1,64 מיליארד ליש"ט למבוגר. באנגליה.
אם ארגון הבריאות העולמי ימליץ ​​על צריכת מלח של 5 גרם ליום עד 2030 באנגליה, יתרונות אלה עשויים להכפיל את עצמם, ולמנוע עוד 213,880 מקרים של מחלות לב וכלי דם מוקדמות וחסכון נוסף בבריאות ובריאות לממשלת בריטניה בסך 5.33 מיליארד ליש"ט.

Over the last few years, quantities of salt in diets have remained steady at levels much higher than recommended. If we can reduce our salt intake to the recommended 5g per day, we will double health benefits and healthcare savings by the year 2050

יחד עם זאת, החוקרים מזהירים כי ההפסקה האחרונה של התוכניות להפחתת המלח מסכנת את הרווחים הבריאותיים הפוטנציאליים, מכיוון שצריכת המלח נותרה גבוהה משמעותית מהרמות המומלצות.
הדוח הזה, שניתן להורדה כאן:

ממחיש את הקשר שבין בריאות הציבור לכלכלה.
החוקרים גם מאשימים את המדיניות של הממשלה או יותר נכון את חוסר הפעילות שלה בנושא זה ודורשים מהם לעשות יותר, אחרת הם יהיו חלק מסבל של אנשים שיעברו שבץ והתקפי לב.

This study shows the enormous health benefits and cost effectiveness of the gradual reduction in salt intake in the UK that occurred between 2003-2011. Since then, the food industry has stopped reducing the excessive amounts of salt they add to our food (80 per cent of our intake) due largely to government inaction. It's now time for Downing Street to take decisive measures in forcing the food industry to comply. If not, many more thousands of people will suffer unnecessary strokes and heart attacks

הכותבים אומרים כי תוכנית הפחתת המלח באנגליה הייתה מוצלחת ביותר עד 2011 בגלל הלחץ הממשלתי על התעשייה להפחית את תכולת המלח, אך זו השתנתה מ -2011 לשנת 2017 ברגע שהיא המשיכה תחת משרד הבריאות כחלק מהאחריות לבריאות הציבור (הון שלטון).
כדי לחזור למסלול, הם אומרים שהתוכנית תפיק תועלת מ (1) אכיפה קפדנית של יעדי הפחתת המלח, למשל, באמצעות חקיקה או קנסות כספיים לחברות מזון שלא מצייתות; (2) קביעת יעדי מלח מחמירים יותר; וכן (3) הרחבת יעדי המלח לתחום החוץ ביתי, אשר נותרים מקלים וחסרים מנגנוני ניטור מתאימים.

קשר אפשרי בין מלח – יתר לחץ דם – מחלות לב איסכמיות, שבץ ואלצהיימר

מחקר ראשון מסוגו בראשות חוקרים מג'ורג'יה חושף מידע חדש ומפתיע על הקשר בין פעילות הנוירונים וזרימת הדם בעומק המוח, כמו גם כיצד המוח מושפע מצריכת מלח.
כאשר נוירונים מופעלים, זה בדרך כלל מייצר עלייה מהירה בזרימת הדם לאזור. קשר זה ידוע בשם צימוד נוירווסקולרי (neurovascular coupling) והוא מתרחש באמצעות התרחבות של כלי דם במוח.
הדמיה מגנטית פונקציונלית (fMRI) מבוססת על הרעיון של צימוד נוירווסקולרי: מומחים מחפשים אזורים של זרימת דם חלשה כדי לאבחן הפרעות מוחיות.
עם זאת, מחקרים קודמים של צימוד נוירווסקולרי הוגבלו לאזורים שטחיים במוח (כגון קליפת המוח) ומדענים בדקו בעיקר כיצד זרימת הדם משתנה בתגובה לגירויים תחושתיים המגיעים מהסביבה (כגון גירויים חזותיים או שמיעתיים).
כדי לחקור את הקשר הזה באזורי מוח עמוקים, צוות המדענים פיתחו גישה חדשה המשלבת טכניקות כירורגיות ומצבי הדמיה עצבית. הצוות התמקד בהיפותלמוס, אזור מוחי עמוק המעורב בתפקודי גוף קריטיים לרבות שתייה, אכילה, ויסות טמפרטורת הגוף ורבייה. המחקר, שפורסם בנובמבר 21 בג'ורנל Cell Reports, בדק כיצד השתנתה זרימת הדם להיפותלמוס בתגובה לצריכת מלח.
החוקרים בחרו במלח כי הגוף צריך לשלוט ברמות הנתרן בצורה מדויקת מאוד.
בניגוד למחקרים קודמים שצפו בקשר חיובי בין פעילות נוירונים לזרימת דם מוגברת, החוקרים מצאו ירידה בזרימת הדם כאשר הנוירונים מופעלים בהיפותלמוס. מצב שהוא ההפך ממה שרוב האנשים תיארו בקליפת המוח בתגובה לגירוי חושי. זרימת דם מופחתת נצפית בדרך כלל בקורטקס במקרה של מחלות כמו אלצהיימר או לאחר שבץ או איסכמיה.

The findings took us by surprise because we saw vasoconstriction, which is the opposite of what most people described in the cortex in response to a sensory stimulus. Reduced blood flow is normally observed in the cortex in the case of diseases like Alzheimer's or after a stroke or ischemia

הצוות כינה את התופעה "צימוד נוירווסקולרי הפוך", או ירידה בזרימת הדם המייצרת היפוקסיה. הם גם הבחינו בהבדלים אחרים: בקליפת המוח, תגובות כלי הדם לגירויים מאוד מקומיות וההרחבה מתרחשת במהירות. בהיפותלמוס התגובה הייתה מפוזרת והתרחשה באיטיות, לאורך תקופה ארוכה.

החוקרים מסבירים שכשאנחנו אוכלים הרבה מלח, רמות הנתרן שלנו נשארות גבוהות לאורך זמן. ושככל הנראה ההיפוקסיה היא מנגנון שמחזק את יכולתם של הנוירונים להגיב לגירוי המלח המתמשך, ומאפשר להם להישאר פעילים לתקופה ממושכת.

הממצאים הללו מעלים שאלות מעניינות לגבי האופן שבו יתר לחץ דם עלול להשפיע על המוח. וכאמור ללחץ דם גבוה יש השפעה על מחלות לב איסכמיות ושבץ מוחי, ולמלח "תרומה" רבה לשכיחות לחץ דם גבוה (מאמינים שבין 50-60%). כך שזה יכול להסביר לפחות חלק מהמנגנונים של לחץ דם גבוה על רקע מלח הגורם לפתולוגיות מוחיות.

If you chronically ingest a lot of salt, you'll have hyperactivation of vasopressin neurons. This mechanism can then induce excessive hypoxia, which could lead to tissue damage in the brain
https://news.gsu.edu/2021/11/09/georgia-state-researchers-reveal-surprising-findings-on-how-salt-affects-blood-flow-in-the-brain/

שבץ מוחי – הדרכים להוריד את הסיכון בצורה משמעותית
מחלות לב וכלי דם – חומצות שומן חד ורב בלתי רוויות (אומגה-3)
דמנציה – פארמה אל מול הטבע

*** תוספת פברואר 22
במסגרת מחקר שפורסם בינואר 22 בג'ורנל The New England Journal of Medicineֿ וכלל 10,709 משתתפים מ-6 עוקבות פרוספקטיביות של מבוגרים בריאים. החוקרים העריכו הפרשת נתרן ואשלגן באמצעות שתי דגימות שתן במהלך 24 שעות ובחנו את הקשר בין הרמות שלהם לאירועים קרדיווסקולריים (מחלות לב כלילית, אוטם בשריר הלב או שבץ. החוקרים ניתחו את נתוני כל העוקבות באמצעות שיטות עקביות ושילבו את התוצאות לכדי מטה-אנליזה.
תוצאות המחקר הראו כי הפרשת נתרן גבוהה יותר, הפרשת אשלגן נמוכה יותר ויחס גבוה יותר של נתרן לאשלגן היו קשורים כולם לסיכון קרדיווסקולרי גבוה יותר.
כאשר החוקרים הישוו בין הרביע העליון לתחתון בהפרשת הנתרן נמצאה עליה בסיכון של 60% למחלות הלב.
כאשר הישוו ביון הרביע העליון לתחתון בצריכת אשלגן ראו ירידה של 31% בסיכון למחלות לב.
כאשר הישוו בין רביע עליון לתחתון ביחס שבין צריכת נתרן – אשלגן ראו עליה בסיכון של 62%.
כל עלייה יומית של 1000 מ"ג בהפרשת נתרן הייתה קשורה לעלייה של 18% בסיכון קרדיווסקולרי וכל עלייה יומית של 1000 מ"ג בהפרשת אשלגן הייתה קשורה ל-18% ירידה בסיכון.
החוקרים סיכמו כי צריכה מוגברת של נתרן ומופחתת של אשלגן, לפי מדידות באיסוף שתן של 24 שעות, היו קשורות באופן תלוי מינון לסיכון קרדיווסקולרי מוגבר. ממצאים אלה תומכים בהמלצה להפחית בצריכת נתרן ולהגביר צריכה של אשלגן.

*** תוספת יולי 22
חוקרים ניתחו נתונים מ-501,379 אנשים שהשתתפו במחקר הביובנק הבריטי. כשהצטרפו למחקר בין השנים 2006-2010, המשתתפים נשאלו, באמצעות שאלון מסך מגע, האם הם הוסיפו מלח למזון שלהם (i) אף פעם/לעיתים רחוקות, (ii) לפעמים, (iii) בדרך כלל, (iv) תמיד, או (v) מעדיף לא לענות. אלו שהעדיפו לא לענות לא נכללו בניתוח.

*** הכוונה במוסיפים מלח היא אחרי שהתבשיל או המאכל כבר קיבל את המלח שלו.
על פי החוקרים בתזונה המערבית, הוספת מלח בשולחן מהווה 6-20% מסך צריכת המלח ומספקת דרך ייחודית להעריך את הקשר בין צריכת נתרן רגילה לבין הסיכון למוות.

החוקרים התאימו את הניתוחים שלהם כדי לקחת בחשבון גורמים שיכולים להשפיע על התוצאות, כגון גיל, מין, גזע, חסך, מדד מסת הגוף (BMI), עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית, תזונה ומצבים רפואיים כגון סוכרת, סרטן ומחלות לב וכלי דם. הם עקבו אחר המשתתפים במשך תשע שנים בממוצע. מוות בטרם עת הוגדר כמוות לפני גיל 75 שנים.

לפי המחקר שפורסם ביולי 22 בג'ורנל European Heart Journal, לאנשים שמוסיפים תמיד מלח למזון שלהם יש סיכון מוגבר של 28% למוות בטרם עת בהשוואה לאלה שמעולם לא הוסיפו או רק לעתים רחוקות. זה מקביל להפחתת תוחלת החיים ב-2.28 שנים לגברים ו-1.5 שנים לנשים בגיל 50.

בנוסף לגילוי שהוספת מלח למזונות הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר למוות בטרם עת מכל הסיבות ולירידה בתוחלת החיים, החוקרים מצאו כי סיכונים אלו נוטים להיות מופחתים מעט אצל אנשים שצרכו את הכמויות הגבוהות ביותר של פירות וירקות.
החוקרים לא הופתעו מהממצא הזה מכיוון שפירות וירקות הם מקורות עיקריים לאשלגן, שיש לו השפעות הגנה וקשורים לסיכון נמוך יותר למוות בטרם עת

על פי מחקר נוסף שפורסם ביולי 22 בג'ורנל European Heart Journal, כתב עת של האגודה האירופית לקרדיולוגיה, נמצא שדיאטות עשירות באשלגן קשורות ללחץ דם נמוך יותר, במיוחד אצל נשים עם צריכת מלח גבוהה.
כלומר ניתן לשנות את המצב על ידי העלאת רמות האשלגן באוכל וזה משפיע יותר על נשים שגם כך נמצאות בסיכון גבוה יותר למחלות אלה.
המחקר כלל 24,963 משתתפים בריטיים (11,267 גברים ו-13,696 נשים) בגילאי 40-79. הגיל הממוצע היה 59 שנים לגברים ו-58 שנים לנשים. המשתתפים מילאו שאלון על הרגלי חיים, לחץ דם נמדד ונאספה דגימת שתן. נתרן ואשלגן בשתן שימשו להערכת צריכת התזונה. המשתתפים חולקו לשלישים לפי צריכת נתרן (נמוכה/בינונית/גבוהה) וצריכת אשלגן (נמוכה/בינונית/גבוהה).
החוקרים ניתחו את הקשר בין צריכת אשלגן ולחץ דם לאחר התאמה לגיל, מין וצריכת נתרן.
המחקר מצא שצריכת אשלגן (בגרמים ליום) הייתה קשורה ללחץ דם בנשים בקשר הופכי, ככל שהצריכה עלתה, לחץ הדם ירד. כאשר הקשר נותח על פי צריכת נתרן (נמוכה/בינונית/גבוהה), הקשר בין אשלגן ולחץ דם נצפה רק בנשים עם צריכת נתרן גבוהה, כאשר כל עלייה של 1 גרם באשלגן היומי הייתה קשורה לירידה סיסטולית של 2.4 מ"מ כספית.
במהלך חציון מעקב של 19.5 שנים, 13,596 (55%) משתתפים אושפזו או מתו עקב מחלות לב וכלי דם. החוקרים ניתחו את הקשר בין צריכת אשלגן לאירועים קרדיו-וסקולריים לאחר התאמה לגיל, מין, מדד מסת הגוף, צריכת נתרן, שימוש בתרופות להורדת שומנים בדם, עישון, צריכת אלכוהול, סוכרת והתקף לב או שבץ שחוו בעבר. בקבוצה הכוללת, אנשים עם השליש הגבוה ביותר של צריכת אשלגן היו בסיכון נמוך ב-13% לאירועים קרדיו-וסקולריים בהשוואה לאלו שבשליש הנמוך ביותר. כאשר גברים ונשים נותחו בנפרד, הפחתות הסיכון המקבילות היו 7% ו-11%, בהתאמה.
החוקרים מציינים שהתוצאות מצביעות על כך שאשלגן מסייע בשמירה על בריאות הלב. הקשר בין אשלגן לאירועים קרדיווסקולריים היה זהה ללא קשר לצריכת מלח, מה שמצביע על כך שלאשלגן יש דרכים אחרות להגן על הלב בנוסף להגברת הפרשת הנתרן.
ומסכמים שהממצאים שלנו מצביעים על כך שתזונה בריאה ללב חורגת מעבר להגבלת מלח ועד להגברת תכולת האשלגן. כולנו צריכים לתת עדיפות למזונות טריים ולא מעובדים מכיוון שהם גם עשירים באשלגן וגם דלים במלח.

אשלגן קיים בשפע במזונות כמו: עלים ירוקים (תרד, סלרי, בוקצ'וי ועוד) בסלטים, כמאודים, ובשייקים, נבטים, פירות וירקות (בננה, אבוקדו, גויאבה, מלון, אבטיח, תמרים, ברוקולי, סלק, תפוח אדמה ועוד), קטניות (שעועית, לימה, סויה, אזוקי, בוטנים), אגוזים וזרעים (פיסטוקים, דלעת, מלך, פשתן, שקדים, לוז, ברזיל, צנוברים, ערמונים, קשיו, שומשום ועוד).

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s