בריאות האישה – תזונה – מאזן נוגדי חמצון

נשים מהוות קצת יותר מ-50% מאוכלוסיית העולם. אין ספק שנשים של היום עוברות אתגרים רבים יותר מבעבר, אז עיקר עיסוקן היה גידול ורווחת הילדים. שזה כשלעצמו מהווה אתגר ואחריות גדולה. בעידן המודרני נשים לוקחות יותר ויותר גם (כלומר בנוסף) חלק מהותי בפרנסת הבית. כלומר האחריות שלהן הוכפלה. וכך גם העומס הפיזי והמנטלי. מצב זה הופך את הנשים רגישות יותר למחלות רבות בוודאי אלה הקשורות לנשים בלבד כגון מחלות שד, שחלות, רחם ובעיות בזמן הריון. הפתופיזיולוגיה של מחלות אלו קשורה במיוחד לעקה חמצונית – חוסר איזון בין תרכובות מחמצנות ונוגדות חמצון.

מערכת ההגנה נוגדת החמצון כוללת אנזימים אנדוגניים (ייצור של הגוף), כולל סופראוקסיד דיסמוטאז, קטלאז וגלוטתיון. ויש גם נוגדי חמצון ממקור חיצוני (אקסוגני) – תזונה, צמחי תבלין ומרפא אם זה ויטמינים מסוימים (C, E), מינרלים (סלניום, אבץ) ואם זה קרוטנואידים, ביופלבנואידים ועוד.

יש הרבה מאוד מחקרים שעוסקים בנוגדי חמצון יחידים וקבוצתיים על מניעה והתקדמות של מחלות רבות מהן מתים בטרם עת כמו גם בשליטה בסימנים ובתסמינים של פתולוגיות אלו.
מחקרים אחרים הבחינו במתאם גבוה בין קיבולת נוגדי החמצון הכוללת של הדיאטה (TAC) לבין TAC כולל בפלזמה. לכן ניתן להעריך את מצב נוגדי החמצון של דיאטה באמצעות TAC תזונתי, שהיא שיטת ניתוח דפוסי תזונה שיכול להראות את מצב נוגד החמצון הכולל של בני האדם.

סקירה שיטתית ומטה-אנליזה בהובלת חוקרים מברזיל, שפורסמה במרץ 25 בכתב העת British Journal of Nutrition יצאה להעריך את הקשר בין ה-TAC מהתזונה למצבים הקליניים של נשים: תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), תוצאות מיילדותיות: סוכרת הריון, רעלת הריון [PE], הפלה), מצבים גינקולוגיים כגון: אי פוריות וגיל המעבר, ומחלות אונקולוגיות הקשורות למערכת הרבייה הנשית: סרטן שד, רירית הרחם ושחלות. וגם במחלות שאינן ספציפיות כגון מחלות לב וכלי דם, עצם, עיניים ומחלות פסיכולוגיות.
המחקר היה גם מגוון אתנית (איראן, איטליה, הולנד, טורקיה, ארצות הברית, קוריאה).

הממצאים הראו כי רמות ה-TAC בתזונה היו נמוכות משמעותית בנשים עם מחלות בהשוואה לקבוצת הביקורת. תוצאה, שעל פי החוקרים, מחזקת את ההשפעה של צריכת נוגדי חמצון בתזונה על מניעת מצבים המשפיעים על בריאות האישה.

ממצאים ספציפיים:

• 4 מתוך 7 מחקרים שהעריכו ניאופלזיה בשד מצאו שנשים עם סוג סרטן זה רשמו צריכת נוגדי חמצון בתזונה מופחתת בהשוואה לאלו ללא מחלה זו. היה מתאם הפוך מובהק בין TAC תזונתי לסרטן השד ולחזרתו לאחר התאמות לגורמים מבלבלים. המשתתפות ברבעון ה-TAC התזונתי הגבוה ביותר היה בסיכון נמוך של (39%-) ללקות בסרטן שד מאשר אלו ברבעון הנמוך ביותר.
  גם בבדיקת FRAP הספציפית למקור תזונתי הראתה סיכון נמוך יותר ללקות בסרטן השד מאשר FRAP דיאטטי נמוך לאחר התאמות שבוצעו לגורמים מבלבלים פוטנציאליים.
• נמצא קשר בין אינדקס נוגד חמצון ונגעים ברירית הרחם.
• נמצא קשר בין TAC גבוה עם סיכוי נמוך יותר ללקות בשחלות פוליציסטיות (PCOS). נתונים עדכניים הצביעו גם על כך ש-TAC גבוה בתזונה יכול להפחית שינויים ב-PCOS.
  החוקרים מסבירים שמדובר בהפרעה אנדוקרינית שבה עקה חמצונית ממלאת תפקיד מפתח בהתפתחותה יחד עם תנגודת לאינסולין והיפרגליקמיה. לכן סוגי מזון עשירים בנוגדי חמצון יכולים להגן על הגוף מפני נזקי חמצון בחולות אלו.
• לנשים עם רעלת הריון (PE) היה TAC תזונתי נמוך משמעותית מאשר לנשים הרות ללא.
• נשים עם סוכרת הריון (GDM) הציגו סמנים ביולוגיים של עקה חמצונית מוגברת ופעילות נוגדת חמצון מופחתת. 2 מחקרים מצאו כי מדד FRAP היה נמוך משמעותית בקבוצת המקרים מאשר בביקורת וכי הסיכון ל-GDM נמוך ב-85% בקרב נשים בשליש הגבוה ביותר.
• מחקר מקרה-ביקורת שהעריך את הקשר בין DAI להפלה והציג השפעות הגנה משמעותיות בנשים שהראו את הרמה הגבוהה ביותר של TAC תזונתי בהשוואה לאלו שלא.
• לנשים עם dietary antioxidant index (DAI) גבוה יותר יש סיכון נמוך יותר לאי פוריות, עם קשר משמעותי הפוך.
• נמצא שנשים לאחר גיל המעבר המציגות את רמת ה-TAC הגבוהה ביותר נטו פחות לחוות תסמינים, כגון בעיות שינה, חרדה, גלי חום והזעה, בעוד שאלו שהיו אחראיות לרמה הנמוכה ביותר שלהם היו בסבירות גבוהה יותר לחוות בעיות מיניות שונות.
  בנושא זה המחברים מציינים שלתזונה יש השפעות נוספות מלבד נוגדי החמצון. הם מדגישים גם את החלק של פיטואסטרוגנים (ליגנאנים ואיזופלבונים) הנמצאים באותם מזונות.

החוקרים מציינים שכל מגוון המצבים המוערכים מדגיש את המורכבות של השפעת ה-TAC התזונתיים על בריאות האישה, וזה מצביע על כך שמנגנוני נוגדי החמצון השונים עשויים למלא תפקידים ספציפיים בהקשרים שונים אותם יש ללמוד טוב יותר. כלומר מחקר עתידי צריך להעמיק בהבדלים המתודולוגיים בין הערכות אלה כדי לקבוע איזו מהן משקפת בצורה המדויקת את היכולת נוגדת החמצון הפעילה ביותר ביולוגית.
יחד עם זאת כן הגיעו למסקנה של-TAC גבוה בתזונה יש השפעה מגנה מפני מחלות אלו, מכיוון שהוא מפחית את השכיחות של סרטן השד, רירית הרחם, המעי הגס, הקיבה והריאות. כמו כן הפתופיזיולוגיה של ניאופלזמות יכולה להסביר את הקשר הזה, שכן הוא כרוך בהפרשה של ציטוקינים ומתווכים דלקתיים, כגון TNF-α ולפטין, תהליך שמגביר את העקה החמצונית ואת הנזק לרקמות. לכן, נוגדי חמצון פועלים בשלילת/נטרול מיני חמצן תגובתיים, הגדלת יכולת נוגדי החמצון והפחתת נזק חמצוני תאי.
לכן החוקרים ממליצים על צריכה מספקת של פירות, ירקות ומזונות אחרים שעשירים בנוגדי חמצון. זה גם מדגיש תחום פוטנציאלי להתערבויות בבריאות הציבור שמטרתו לקדם דיאטות נוגדות חמצון.
כן החוקרים מדגישים שמחקר עתידי צריך להעמיק בהבדלים המתודולוגיים בין הערכות אלה כדי לקבוע איזו משקפת בצורה המדויקת ביותר יכולת נוגדת חמצון פעילה ביולוגית הקשורה לסיכון לסרטן. הבנת הניואנסים הללו עשויה לסלול את הדרך לגישות ממוקדות יותר למניעה, להבטיח שהאסטרטגיות התזונתיות יעילות ומותאמות לצרכים האישיים.

המצב הוא תמיד יותר מורכב ממה שמחקר יכול להציג ועל כל המחלות המוזכרות יש עוד גורמים שיש לעסוק בהם. יחד עם זאת החלק של מזהמים תעשייתיים כמו הדברה, פלסטיק וחומריו הנלווים, מתכות כבדות הוא חלק מהותי שרק בשנים האחרונות מחקרים מציגים את הבעיות הכלליות שעושה וגם את הבעיות הספציפיות לנשים.
אם תיכנסו ללינקים של המחלות המופיעות בתחילת המאמר, תראו שבכולם יש את המרכיב של מזהמים תעשייתיים. אז נוגדי חמצון זה חשוב, אבל לא פחות מכך חשובה גם המניעה (ככל הניתן) של החשיפה אליהן בטח בבית. ולא יזיק גם לעזור לגוף להתנקות.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה