חומרי הדברה ממשפחת אורגנופוספאטים תורמים למגפת ההשמנה העולמית

על פי ההיגיון הבריא השמנת יתר נובעת מההפרש בין מה שנכנס לגוף (מזון/קלוריות) למה שהגוף מוציא (פעילות גופנית/אנרגיה). דרך אגב גם לאקט של אכילה יש חלק בשריפת קלוריות ומעריכים שהוא מהווה בין 5-15% תלוי באופי המזון.
הפער הקלורי למניעת עלייה במשקל עומד על 8.2-61.2 קק"ל ליום בלבד.
ישנם אנשים וכנראה לא מעטים ששומרים על כמות הקלוריות ועוסקים גם בפעילות גופנית וזה לא מביא אותם לתוצאות חיוביות, כלומר אורח חיים יושבני וצריכת אנרגיה מופרזת לא מסבירים את השכיחות הגוברת של השמנת יתר עולמית ומחלות מטבוליות נלוות.
מעניין לציין שגם מינים רבים אחרים מפתחים השמנה מלבד בני אדם. ממצאים אלו מרמזים כי גורמים אחרים עשויים גם הם לתרום להשמנה.
אז חייבים להיות גם מזהמים סביבתיים/תעשייתיים שגורמים לכך. על חלקם כבר כתבתי למשל: מזונות מעובדים [2], שומנים מתועשים כמו שמן סויה, עודפי סוכר [2] או תחליפי סוכר מלאכותיים, תרופות למשל אנטיביוטיקה, זיהום אור, שימוש רב במכשירים חכמים, זיהום אוויר וכל דבר שיכול לשנות את הרכב המיקרוביום לרעה.

קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת McMaster חקרה 34 חומרי הדברה וקוטלי עשבים נפוצים בתאי שומן חומים (BAT) ובדקו את ההשפעות של כלורפיריפוס בעכברים. את הממצאים פירסמו כבר באוגוסט 21 בג'ורנל Nature Communications. החוקרים חושבים שחלק מהבעיה, אם כן, עשוי להיות ההיפוך של התנור המטבולי על ידי כלורפיריפוס, הדברה נגד מזיקים.
החוקרים מציינים שכלורפיריפוס אמנם אסור לשימוש במדינות מסוימות, אך עדין מרוסס באופן נרחב על פירות וירקות במקומות רבים בעולם ולכן גם אם מדינה מסוימת אוסרת שימוש בחקלאות המקומית, התוצרת עדין יכולה להגיע אליה דרך יבוא ממדינות שכן משתמשות. הסיבה לכך שהחוקרים התמקדו בכלורפיריפוס היא הנטייה להצטברות של תרכובות סביבתיות ליפופיליות ברקמות שומן.

החוקרים מסבירים שהשומן החום הוא התנור המטבולי בגופנו, שורף קלוריות, בניגוד לשומן לבן (WAT) המשמש לאגירתן. מטרתו של BAT היא לייצר חום ולמנוע מהקלוריות להיות מופקדות על גופנו כשומן לבן רגיל. הפקת החום היא כמובן גם חלק אבולוציוני מהשמירה על טמפרטורת הגוף בימים קרים. החלבון שאחראי לכך במיטוכונדריה נקרא תרמוגנין או (UCP1).
במחקר זה הם גילו כי כלורפיריפוס, מאט את שריפת הקלוריות ברקמת השומן החומה של עכברים. הפחתת שריפת קלוריות זו, תהליך המכונה תרמוגנזה, גורמת לגוף לאגור את הקלוריות הנוספות הללו, מה שמקדם השמנת יתר. על פי החוקרים, עיכוב קטן של השימוש באנרגיה בשומן חום ב-40 קלוריות מדי יום עשוי לעורר השמנת יתר אצל מבוגרים, מה שמתורגם לתוספת של 5 ק"ג למשקל בשנה.

החוקר הראשי של מחקר זה, ד"ר Gregory R.Steinberg חבר לחוקר אחר מסין והוציא מאמר נוסף השופך עוד אור על השפעת הכלורפיריפוס על תהליך ההשמנה. המחקר פורסם במהדורת דצמבר 22 בג'ורנל Current Opinion in Pharmacology.
במחקר המשך זה הצוות בדק תאי BAT המבטאים את מקדם UCP1 על ידי luciferase, חומר זורח כמו אצל הגחליליות, שמאפשר מעקב אחר החומר אליו הוא נצמד. הצוות ציין כי פעילות מקדם UCP1, וביטוי של mRNA, הופחתו באופן דרמטי בנוכחות כלורפיריפוס במינונים נמוכים. כלומר הכלורפיריפוס גרם לשינויים ניכרים בביטוי הגנים המיטוכונדרי שיכולים לגרום לעלייה במשקל, אי סבילות לגלוקוז, תנגודת לאינסולין ומחלת כבד שומני לא אלכוהולי.
עוד המחברים מציינים שישנם עוד מזהמים סביבתיים אחרים שעלולים לעכב את תפקוד BAT, שכן הם נקשרים לקולטני הורמונים לרבות קולטני אנדרוגן (ARs), קולטני פחמימנים אריל (AhR), קולטני אסטרוגן (ERs), קולטנים הקשורים לרצפטור אסטרוגן (ERR), קולטני בלוטת התריס (TRs) וקולטני X בהריון. קולטנים אלה ממלאים תפקיד מכריע בשליטה בתרמוגנזה של BAT. רעלנים סביבתיים כוללים DDT, אורגנוכלורין ווינקלוזולין חוסמים תהליכים מתווכי קולטן אנדרוגן, כולל שעתוק UCP1. כמה רעלים סביבתיים עשויים להשפיע על תרמוגנזה של BAT על ידי חיקוי פעולות האסטרוגן לדוגמה ביספנול A.
https://healthsci.mcmaster.ca/learningtechlab/news/2022/11/04/environmental-toxicants-contribute-to-obesity-and-metabolic-disease

מטה-אנליזה שפורסמה באוגוסט 23 בכתב העת Toxics מוצאת קשר בין חשיפה לחומרי הדברה אורגנופוספטים (OPs) לבין עליה בסיכון למחלות בדרכי הנשימה (1.12) וסוכרת (1.18).

מוזמנים לקרוא גם על ההשפעה האפיגנטית של חשיפת האם לגלייפוסט על מחלות מטבוליות עתידיות של הצאצאים, מחלות מטבוליות, כולל סוכרת והשמנה, נגרמות גם על ידי חשיפה לחומרי הדברה וחשיפה טרום לידתית לכימיקלים סביבתיים קשורה לשינויים בגדילה של ילדים.

אז מה ניתן לעשות?

ונעזרים ביתר ההמלצות לשמירה על משקל תקין.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה