זיהום אוויר הוא מהגורמים העיקריים למוות ממחלות לב, ריאה וסרטן- מתי ארגוני הבריאות יתחילו להלחם במזהמים?

• זיהום אוויר הוא בעיה עולמית קשה, שכן ה"קידמה" מייצרת אותו ולכן אין רגולציה מתאימה בעניין הזה. כמו כן אנחנו מבינים שהתקנים לא שווים כלום מלבד הביטוח שנותנים לתעשיות המזהמות.
• על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי מתים ממזהמים תעשייתיים יותר מ-9 מיליון בני אדם ברחבי העולם מדי שנה^[1]. החלק של זיהום האוויר מתוך זה הוא כשבעה מיליון.
• כמו כן ידוע כי 9 מתוך 10 בעולם נושמים אוויר החורג ממגבלות ההנחיה של ארגון הבריאות העולמי^[2][3].
• מחקר שפורסם בספטמבר 22 בג'ורנל Science Advances בהשתתפות חוקרים מאוניברסיטת McGill מצביע על כך שזיהום אוויר עשוי להיות אחראי ל-1.55 מיליון מקרי מוות נוספים ברחבי העולם מדי שנה.
• מחקר שפורסם במרץ 23 בג'ורנל Lancet Planetary Health החוקרים גילו שרק 0.18% משטח היבשה העולמי ו-0.001% מאוכלוסיית העולם חשופים לריכוזים של PM2.5 מתחת לרמות הבטיחות המומלצות על ידי ארגון הבריאות העולמי.
• זיהום אוויר הוא אחד הסיבות (מיני רבות) לעקה חמצונית. וככל שהחשיפה רבה יותר כך גם הנזקים גדולים יותר.

זיהום אוויר – מחלות לב וכלי דם

חוקרים מטעם אוקספורד בדקו את הקשר בין זיהום אוויר לתמותה ופרסמו את הממצאים שלהם במרץ 2020 בג'ורנל הרפואי Cardiovascular Research וזו המסקנה שלהם:
זיהום אוויר הוא אחד מגורמי הסיכון העיקריים לתמותה בטרם עת, בעיקר בגלל מחלות לב וכלי דם. יותר מעישון טבק (מבחינת גורם סיכון).

Ambient air pollution is one of the main global health risks, causing significant excess mortality and LLE, especially through cardiovascular diseases. It causes an LLE that rivals that of tobacco smoking

ההבדל בין השניים הוא שהעישון זה מבחירה (לרוב, כי יש גם עישון פסיבי ועדיין ניתן להמנע ממנו). זיהום אוויר זה של כולם ובלי יותר מדי אפשרויות בחירה!

מחקרים נוספים:

• מחקר מינואר 21 בג'ורנל European Heart Journal, של חוקרים בבית החולים הכללי של מסצ'וסטס (MGH), מצא קשר בין רמות גבוהות של זיהום אוויר לפי כתובת פרטית לבין סיכון גבוה לפתח מחלות לב וכלי דם. נראה כי חשיפה לזיהום האוויר מגבירה את ייצורם של תאים דלקתיים במח העצם, ומעוררת דלקת בעורקים.
  המחקר הרטרוספקטיבי כלל 503 חולים ללא מחלות לב וכלי דם או סרטן שעברו בדיקות הדמיה. המדענים העריכו את רמות הממוצע השנתי של חלקיקים עדינים של המשתתפים תוך שימוש בנתונים שהתקבלו ממפקחי איכות האוויר של הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית הממוקמים קרוב ביותר לכתובת המגורים של כל משתתף.
  במהלך מעקב חציוני של 4.1 שנים, 40 אנשים חוו אירועים קרדיווסקולריים גדולים, כמו התקפי לב ושבץ מוחי, עם הסיכון הגבוה ביותר שנראה בקרב משתתפים עם רמות גבוהות יותר של חלקיקים עדינים בכתובת ביתם. הסיכון שלהם הועלה גם לאחר הורדת גורמי סיכון קרדיווסקולריים, גורמים סוציו-אקונומיים ובלבולים מרכזיים אחרים.
  בדיקות הדמיה הראו כי למשתתפים אלה הייתה גם פעילות גבוהה יותר של מח העצם, דבר המצביע על ייצור מוגבר של תאים דלקתיים בעורקים, תהליך המכונה לויקופוזיס (leukopoiesis).
  המסלול הקושר בין חשיפה לזיהום אוויר לאירועים קרדיווסקולריים באמצעות פעילות גבוהה יותר של מוח העצם ודלקת בעורקים היווה 29% מהקשר בין זיהום אוויר לאירועי מחלות לב וכלי דם. ממצאים אלה מדגישים את החשיפה לזיהום האוויר כגורם סיכון לא מוערך מספיק למחלות לב וכלי דם ומציעים מטרות טיפוליות מעבר להפחתת זיהום כדי להפחית את ההשפעה הלב וכלי הדם של חשיפה לזיהום אוויר.
  הסופר הראשון מהמחקר, מייקל אוסבורן, MD, קרדיולוג ב- MGH מבהיר כי לרוב האוכלוסייה שנחקרה הייתה חשיפה לזיהום אוויר הרבה מתחת לסף הלא בריא שקבע ארגון הבריאות העולמי, דבר המצביע על כך שאף רמה של זיהום אוויר לא יכולה להיחשב בטוחה.
  https://www.massgeneral.org/news/press-release/Study-reveals-how-air-pollution-may-increase-the-risk-of-cardiovascular-disease

• *** תוספת מאי 21
  במחקר מסוג מטא-אנליזה של 14 מחקרי זיהום אוויר מרחבי העולם, שפורסם במאי 21 בג'ורנל Journal of the American Heart Association . הניתוח כלל נתונים על יותר מ-350,000 ילדים ובני נוער (גיל ממוצע של 5.4 עד 12.7 שנים).
  נמצא כי חשיפה לרמות גבוהות של מזהמי אוויר בילדות מגדילה את הסבירות ליתר לחץ דם אצל ילדים ובני נוער, ואת הסיכון שלהם ליתר לחץ דם כמבוגרים.
  הממצאים מספקים עדות לקשר חיובי בין חשיפה לטווח הקצר וארוך למזהמי אוויר סביבתיים מסוימים ולחץ דם אצל ילדים ובני נוער.
  המחקר נתן גם את ההבדלים בין גודל החלקיקים המזהמים:
  • חשיפה לטווח קצר ל- PM10 (חלקיקים גסים) נקשרה באופן משמעותי עם לחץ דם סיסטולי מוגבר בקרב בני נוער (המספר העליון בקריאת לחץ דם).
  • תקופות של חשיפה ארוכת טווח ל- PM2.5, PM10 ולחנקן דו חמצני נקשרו גם לרמות לחץ דם סיסטוליות גבוהות.
  • רמות לחץ דם דיאסטוליות גבוהות יותר (המספר התחתון בקריאת לחץ דם) נקשרו לחשיפה ארוכת טווח ל- PM2.5 ו- PM10.

• *** תוספת יוני 22
  מחקר שפורסם ביוני 22 בג'ורנל PLOS ONE מצא שאלו באזורים של זיהום אוויר גבוה היו בסיכון גבוה ב-17% לחוות תמותה קרדיו-וסקולרית וב-20% יותר סיכוי לחוות תמותה מכל הסיבות.
  אלה שהשתמשו בדלקים והסקה כגון עץ או גללים ללא ארובה היו בסיכון גבוה ב-36% לחוות מוות הקשור ללב וכלי דם ו-23% יותר לחוות תמותה מכל סיבה.
• *** תוספת אוגוסט 22
  מחקר שהוצג באוגוסט 22 בקונגרס ESC 2022 תומך בקשר סיבתי בין זיהום אוויר והתקפי לב מאחר שמעשנים, שכבר שואפים עשן, לא הושפעו מאוויר מלוכלך. המתאם בין זיהום אוויר והתקפי לב במחקר הזה נעדר אצל מעשנים.
  המחקר כלל 17,873 חולים עם אוטם שריר הלב בין השנים 2008-2014 .
  המספרים היומיים של אוטם שריר הלב החריף חולצו ממסד הנתונים של B2HIR (עמותה לשיפור, מניעה, איתור וטיפול בהתקפי לב). יחד עם מאפייני המטופלים הבסיסיים הכוללים מין, גיל, מצב עישון וסוכרת.
  ריכוזים של חלקיקי PM10 ותחמוצת החנקן שנוצרים עקב בעירה בטמפרטורות גבוהות, במיוחד מרכבים ותעשיות אנרגיה, נמדדו ברמה יומית ברחבי ברלין.
  החוקרים ניתחו את הקשר בין השכיחות של ריכוזי מזהמים להתקפי לב ברמה באותו יום, ביום הקודם ובממוצע של שלושת הימים הקודמים בקרב כל החולים ובהתאם למאפיינים הבסיסיים. נותחו גם קשרים בין שכיחות אוטם שריר הלב לפרמטרים אחרים של מזג האוויר.
  אוטם שריר הלב היה נפוץ יותר באופן מובהק בימים עם ריכוזי תחמוצת חנקן גבוהים, עם שכיחות גבוהה ב-1% על כל עלייה של 10 מיקרוגרם/מ"ק. אוטם שריר הלב היה נפוץ יותר גם כאשר היה ריכוז PM10 ממוצע גבוה בשלושת הימים הקודמים, עם שכיחות גבוהה יותר ב-4% עבור כל עלייה של 10 מיקרוגרם/מ"ק. השכיחות של אוטם שריר הלב במעשנים לא הושפעה מריכוזי תחמוצת החנקן ו-PM10.
  לגבי מזג האוויר, השכיחות של אוטם שריר הלב הייתה קשורה באופן מובהק לטמפרטורה, עם שכיחות נמוכה יותר ב-6% עבור כל עלייה של 10 מעלות צלזיוס בטמפרטורה. לא זוהו קשרים עם משך השמש או משקעים.

זיהום אוויר – מחלות ריאה וסרטן

• זיהום אוויר ואסתמה.
• צוות בינלאומי של מדענים, בראשות האוניברסיטה הטכנולוגית של נאניאנג, סינגפור (NTU סינגפור), בחן את הקשר בין זיהום אוויר מוגבר לעלייה במקרי אדנוקרצינומה בריאותית (LADC) ברחבי העולם.
  אדנוקרצינומה של הריאות היא סוג של סרטן שמחקרים מצביעים מאוד על כך שגורמים גנטיים, סביבתיים ואורח חיים משחקים בו חלק, בעוד שקרצינומה של תאי קשקש הריאות קשורה לעתים קרובות להיסטוריה של עישון.
  במחקר שפורסם במהדורת ינואר 22 בג'ורנל Atmospheric Environment, הראו החוקרים, שגידול של 0.1 מיקרוגרם למטר מעוקב (מיקרוגרם/מ"ק) של פחמן שחור^[1], הידוע גם בשם פיח, באטמוספירה, קשור לעלייה של 12 אחוז בשכיחות LADC ברחבי העולם.
  פחמן שחור הוא מזהם המסווג כחלק מ PM2.5, וצוות המחקר מצא שהוא גדל בעולם ב-3.6 מיקרוגרם/מ"ק בשנה מ-1990 עד 2012.
  במקביל נצפתה שירידה של אחוז אחד בשכיחות העישון הייתה קשורה לירידה של תשעה אחוזים בשכיחות סרטן (laryngeal squamous cell carcinoma (LSCC ברחבי העולם.
  מספר המעשנים ברחבי העולם ירד ב-0.26 אחוז בשנה, ירד במצטבר בכמעט שישה אחוזים מ-1990 ל-2012.
  סרטן הריאות נותר גורם מוביל לסרטן ומוערך ב- 1.8 מיליון מקרי מוות בשנת 2020^[2]. נתונים סטטיסטיים עולמיים הדגישו את המגמות של סרטן הריאות שנקשר לצריכת טבק וזיהום אוויר.
  החוקרים מציינים שבמחקר הזה, הם הצליחו לקבוע שהגידול העולמי של סרטן הריאות אדנוקרצינומה קשורה ככל הנראה לזיהום אוויר. בעשורים האחרונים תמיד לא היה ברור מדוע אנו רואים יותר נשים ויותר לא-מעשנות מפתחות סרטן ריאות ברחבי העולם. המחקר שלנו מצביע על החשיבות של גורמים סביבתיים בגרימת סוגים ספציפיים של סרטן ריאות.
  כמו כן המחקר הזה מספק לנו אינדיקציה לגבי הסיבה מאחורי מגמת העלייה של אדנוקרצינומה בריאות, למרות מגמת הירידה בשכיחות העישון. הממצאים מצביעים על ההכרח והדחיפות להפחית את פליטת מזהמי האוויר במיוחד פחמן שחור.
  המחקר ניתח נתונים של ארגון הבריאות העולמי מ-1990 עד 2012 עבור נתונים על סרטן ריאות, בעוד שמערך הנתונים לשיעורי שכיחות עישון מתוקננים לגיל מ-1980 עד 2012 נלקח מהמכון Institute for Health Metrics and Evaluation. הנתונים הסטטיסטיים על זיהום התקבלו ממינהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (NASA). המזהמים שנותחו היו פחמן שחור, סולפט ו-PM2.5.
  הקשרים בין סרטן ריאות ופחמן שחור משתנים גם בין מגדרים שונים על פני יבשות שונות. לדוגמה, הקשר בין המזהם לשכיחות של LADC ו-LSCC היה חזק יותר אצל נשים מאשר אצל גברים.
  בעולם, עלייה שנתית של 0.1 מיקרוגרם/מ"ק של פחמן שחור הייתה קשורה לעלייה של 14% ב-LADC בנשים, בהשוואה ל-9% בגברים. באשר ל-LSCC, אותה עלייה במזהם הייתה קשורה לעלייה של 14% בנשים, בהשוואה ל-8% אחוזים בגברים.
  הקשר בין מזהמי אוויר ל-LADC שונה בין היבשות. למשל בצפון אמריקה, תוספת של 0.1 מיקרוגרם/מ"ק של פחמן שחור נקשרה לעלייה של עשרה אחוזים במקרי LADC, בהשוואה לשבעה אחוזים באירופה.
  הנתונים הגלובליים מראים כי הירידה ב-LSCC משמעותית יותר בקרב גברים, וכי מגמת הירידה עולה בקנה אחד עם מגמת הירידה של צריכת טבק. עם זאת, למרות מגמת הירידה הכוללת של שימוש בטבק, הודגם קשר חיובי בין עישון ל-LSCC עבור נשים באסיה, צפון אמריקה ומדינות אוקיאניה, שבהן עלייה של אחוז אחד במספר הנשים המעשנות הייתה קשורה לעלייה של 12 אחוז. של הסרטן באותם אזורים.
  המדענים הסבירו שלמרות שאחוז המעשנים הכולל נמוך יותר ברחבי העולם, היו יותר מעשנים ברחבי העולם עקב גידול אוכלוסייה מסיבי מ-1980 עד 2012, וכתוצאה מכך גדל מספר הנשים המעשנות בשבעה אחוזים.
  השכיחות העולה של LADC בולטת במיוחד באסיה, שם פליטות פחמן שחור וסולפט נמצאות במגמת עלייה, על פי המדענים.
  LADC בקרב גברים באסיה ראתה את מגמת העלייה הגדולה ביותר, עלייה של 24 אחוז בשנה, את עיקר התרומה לעליה הם משייכים ליפן (38 אחוז בשנה) ולדרום קוריאה (37 אחוז בשנה).
  עבור נשים באסיה, LADC גדל ב-25 אחוז בשנה, כאשר גם יפן (43 אחוז בשנה) וגם דרום קוריאה (36 אחוז בשנה) הראו מגמת עלייה ברורה.
  החוקרים מדגישים את המגמה הבולטת של זיהום האוויר באסיה, שבה פחמן שחור (11.9 מיקרוגרם/מ"ק/שנה) וסולפט (35.4 מיקרוגרם/מ"ק/שנה) הראו את העלייה הגבוהה ביותר בעולם, כאשר דרום קוריאה מציגה את העלייה הגדולה ביותר עבור שני המזהמים .
  החוקרים מדגישים שתוצאות המחקר הזה צריכות לתת לנו אזהרה הוגנת שיש לשלוט טוב יותר בזיהום אוויר כדי להגן על הבריאות ולהימנע ממקרי מוות מוקדמים מסרטן ריאות או מחלות קשורות, במיוחד באוכלוסיות המתגוררות בקרבת אזורים עירוניים, אשר ידועים כצפופים ומרוכזים יותר בבני אדם ורמות פליטת מזהמים.
  https://www.news-medical.net/news/20211125/Scientists-link-increased-air-pollution-to-an-uptick-in-cases-of-lung-cancer.aspx#_ftn4
  
• *** תוספת ספטמבר 23
  חשיפה כרונית למזהמי אוויר (PM2.5) ול-(NO2) עשויה להגביר את הסיכון לffd556 בקרב מבוגרים, על פי מחקר בראשות בית ספר לבריאות הציבור Harvard T.H. Chan. במחקר עוקבה החוקרים מצאו כי חשיפות ל-PM2.5 ו-NO2 לאורך תקופה של 10 שנים הגדילה את הסיכון לפתח גם סרטן המעי הגס, הערמונית, השד ורירית הרחם. גם ברמות נמוכות של חשיפה לזיהום.
  ממצאי המחקר פורסמו באוגוסט 23 בג'ורנל Environmental Epidemiology.
  החוקרים ניתחו נתונים ממוטבי Medicare בני 65 ומעלה, שנאספו משנת 2000-2016. כל הנבדקים היו נקיים מסרטן לפחות ב-10 השנים הראשונות של תקופת המחקר. החוקרים יצרו קבוצות נפרדות עבור כל סוג של סרטן – השד, המעי הגס, רירית הרחם והערמונית – עם בין 2.2 מיליון ל-6.5 מיליון נבדקים בכל קבוצה. ניתוחים נפרדים בדקו את הסיכון לסרטן תחת ההשפעות של מזהמי אוויר עבור תת-קבוצות שונות לפי גורמים כולל גיל, מין (עבור סרטן המעי הגס בלבד), גזע/אתניות, BMI ממוצע ומצב סוציו-אקונומי.
  בהתבסס ממגוון מקורות נתונים של זיהום אוויר, החוקרים פיתחו מפה של ריכוזי PM2.5 ו-NO2 ברחבי ארה"ב. זו נקשרת לאחר מכן למיקוד המגורים של המוטבים כדי לאפשר לחוקרים להעריך חשיפות בודדות במשך 10 שנים פרק זמן.
  ממצאים מהניתוח הארצי הראו כי חשיפות כרוניות ל-PM2.5 ו-NO2 הגדילו את הסיכון לפתח סרטן המעי הגס והערמונית, אך לא היו קשורות לסיכון לסרטן רירית הרחם. עבור סרטן השד, חשיפה ל-NO2 הייתה קשורה לירידה בסיכון, בעוד שהקשר ל-PM2.5 לא היה חד משמעי. החוקרים הציעו כי ייתכן שהאסוציאציות המעורבות נובעות משונות בהרכב הכימי של PM2.5, שהיא תערובת מורכבת של חלקיקים מוצקים ונוזליים.
  כאשר הניתוח הוגבל לאזורים שבהם רמות זיהום האוויר היו נמוכות משמעותית מהסטנדרטים הלאומיים והרכב ה-PM2.5 נשאר יציב למדי, השפעתם על הסיכון לסרטן השד הייתה בולטת יותר. קשרים חזקים יותר בין חשיפות למזהמים וסיכון לסרטן רירית הרחם נמצאו גם ברמות זיהום נמוכות יותר.
  החוקרים ציינו שאפילו קהילות עם אוויר נקי לכאורה לא היו חסינות מפני סיכון לסרטן.
  הם מצאו קשרים משמעותיים בין חשיפה לשני המזהמים לבין הסיכונים של כל ארבעת סוגי הסרטן אפילו ברמות זיהום מתחת להנחיות החדשות של ארגון הבריאות העולמי = תקנים לא מבטחים אף אחד מלבד את התעשיות המזהמות.
  https://www.hsph.harvard.edu/news/press-releases/outdoor-air-pollution-may-increase-non-lung-cancer-risk-in-older-adults/.
• *** תוספת פברואר 24
  מחקר זיהה את תפקידו של זיהום אוויר בסרטן בילדות – וכיצד שטחים ירוקים עשוייים לעזור להפחית אותו.

זיהום אוויר נקשר לבעיות רבות נוספות:

• פגיעות נוירולוגיות במוח ואיבוד חוש ריח לרבות אלצהיימר, פרקינסון [1][2][3].
• שבץ מוחי [2].
• ניוון מקולרי.
• טרשת נפוצה.
• אוטיזם.
• קשב וריכוז [2][3].
• דיכאון.
  חשיפה לזיהום אוויר בילדות קשורה להתפתחות בעיות נפשיות בגילאי 18.
• סיכון מוגבר למחלות אוטואימוניות.
• כבד שומני.
• מחלות כליה.
• בעיות בפריון הגבר.
• בהריון
  • מגדיל פי 3.6 הסיכון למות העובר ברחם.
  • משקל לידה נמוך.
  • חוסר איזון בתירוקסין (בלוטת התריס) אצל הילוד מה שעלול להשפיע על הגדילה של התינוקות שזה עתה נולדו.
  • חשיפה לזיהום אוויר במהלך ההריון עשויה להגביר את הסיכון להשמנה של תינוקות.
• מעמיד ילדים בסיכון גבוה יותר למחלות בבגרותם ועשוי לעבור גם לדורות הבאים.

זיהום אוויר – פנדמיות/ קורונה

סין היא אחת המדינות הכי מזהמות ומזוהמות בעולם, למעשה מדובר ב-30% מהזיהום התעשייתי בעולם כולו (ארצות הברית במקום השני עם 15%)… חשוב לציין. שקרינה בלתי מייננת לא נכללת היום כאחד הגורמים המזהמים ובטח שלא טכנולוגיית ה-5G.

איפה התחיל כל הבלאגן של "מגיפת" הקורונה? נכון.. בסין

זיהום האוויר הוא בהחלט גורם סיכון קריטי לתחלואה ובוודאי שיש בו חלק גדול בתחלואה, בהחמרה, ובסיבוכים ובמוות בגלל הפגיעה בלב ובריאות. ומי הם הסובלים והמתים בעיקר בפנדמיה? חולי הלב והריאות (ושאר מחלות כרונית, שכן זיהום תעשייתי משפיע גם על איברים אחרים לאורך זמן), שמטופלים על ידי תרופות שגם הן מעלות סיכון לסיבוכים ותמותה.
עכשיו שימו לב לגרף הבא (מתוך המחקר ולא קשור לקורונה) איך משפיעה רמת החשיפה לזיהום על התמותה לפי גילאים…

מופתעים? גם אני לא!
ממש כמו במגפות כמו חצבת ושפעת… וגם בקורונה עם שוני יחיד אצל הילדים שהרבה פחות נפגעים ממנו, אבל חוץ מזה… אחד לאחד!!!
תסתכלו על החלוקה לפי אזורי העולם…

איפה יש הכי הרבה תחלואה במוות מקורונה? בדיוק איפה שהצבע כהה יותר!

• מחקר מאפריל 2020 בג'ורנל הרפואי Environmental Pollution שמראה שלזיהום אוויר חלק מהותי במקרי המוות באיטליה בתקופת הקורונה ובמיוחד בחלק הצפוני שלה הכה מזוהם.
• מחקר שפורסם באוקטובר 20 בג'ורנל Cardiovascular Research של החברה האירופאית למחלות קרדיווסקולריות, בהובלת פרופ' תומס מנצל מאוניברסיטת יוהנס גטנבורג במיינץ, גרמניה, טוען שניתן היה למנוע מותם של יותר מ-170 אלף בני אדם בעולם מקורונה, אילו במדינות השונות היה פחות זיהום אוויר. כלומר זיהום האוויר תורם לקטלניות המגיפה.
  בדו"ח צוין, שאלמלא זיהום האוויר אפשר היה למנוע קרוב ל-29% מקרי מוות בצ'כיה, בסין 27%, בגרמניה 26%, בשוייץ 22%, בבלגיה 21%, בהולנד 19%, בצרפת 18%, בצפון אמריקה 17%, בשוודיה 16%, באיטליה 15%, בבריטניה 14%, בברזיל 12% בפורטוגל 11%, באירלנד 8%, בישראל 6%, באוסטרליה 3% ובניו זילנד 1%.
  להלן ההסבר מפי המומחים: כאשר אנשים שואפים אוויר מזוהם, החלקיקים המזהמים מאוד, PM2.5, נודדים מהריאות לדם ולכלי הדם, וגורמים לדלקת ולחץ חמצוני חמור, המהווה חוסר איזון בין רדיקלים חופשיים לחמצון בגוף שמתקן בדרך כלל נזק לתאים. זה גורם לפגיעה בציפוי הפנימי של העורקים, לאנדותל, ומוביל להיצרות והתקשות העורקים. נגיף ה- COVID-19 גם נכנס לגוף דרך הריאות, מה שגורם נזק דומה לכלי הדם, והוא נחשב כיום למחלת אנדותל.
  אם חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר וזיהום בנגיף קוביד-19 מתאחדים, יש לנו השפעה שלילית על הבריאות, במיוחד ביחס ללב וכלי הדם, מה שמוביל לפגיעות רבה יותר, שעלולה להוביל להתקפי לב, אי ספיקת לב ושבץ מוחי. ככל הנראה מהסיבה שאותם חלקיקים מגבירים את פעילותם של קולטני ACE2 דרכם חודר הוירוס.
  להערכת צוות המחקר, אפשר היה למנוע כ-15% מכלל מקרי המוות מקורונה בעולם אם האוויר היה פחות מזוהם.
  https://www.escardio.org/The-ESC/Press-Office/Press-releases/study-estimates-exposure-to-air-pollution-increases-covid-19-deaths-by-15-world

ומה עושה ארגון הבריאות העולמי חוץ מלדבר על זה? כלום!
ומה עושות המדינות בקשר לזה? כלום!

מפליא אתכם כל זה? עד שלא תקום התנגדות רחבה ומקיפה כלפי כל הגופים הממונים על בריאות ואיכות סביבה… נא לא להתפלא שאנשים מתים בטרם עת מכל מזהם!

תתחילו להפנות אצבע מאשימה כלפי המדינה ולא כלפי האזרחים הנפגעים ממדיניות הסגרים ומהמצב הכלכלי. וירוסים לא הורגים! תעשיות מזהמות כן! וכולן באישור ובתמיכת המדינות!

עוד מחקרים שמראים את הנזק של זיהום אוויר גם כאשר הוא נמצא מתחת לתקנים של ארגוני הבריאות והסביבה.

• מחקר שפורסם בפברואר 21 בג'ורנל Circulation.
  החוקרים בחנו רשומות אשפוז עבור יותר מ -63 מיליון נרשמים למדיקר בארצות הברית בין השנים 2000 ל -2016, כדי להעריך כיצד חשיפה ארוכת טווח לזיהום אוויר משפיעה על קבלות בבית חולים במחלקות לב וכלי דם ונשימה. במחקר נמדדו שלושה מרכיבי זיהום אוויר: חלקיקים עדינים (PM2.5), חנקן דו חמצני (NO2) ואוזון (O3). באמצעות מאות מנבאים, כולל ערכים מטאורולוגיים, מדידות לווין ושימוש בקרקע לאומדן רמות מזהמים יומיות, החוקרים חישבו את חשיפת המשתתפים במחקר למזהמים על פי מיקוד המגורים שלהם. ניתוח נוסף כלל את ההשפעה של הכמויות השנתיות הממוצעות של כל אחד מהמזהמים על שיעורי האשפוז בהתקפי לב לא קטלניים, שבץ איסכמי, פרפור פרוזדורים ודלקת ריאות.
  ניתוחים סטטיסטיים מצאו כי אלפי אשפוזים בבית חולים יוחסו לזיהום אוויר בשנה.
  באופן ספציפי: הסיכונים להתקפי לב, שבץ מוחי, פרפור פרוזדורים ודלקת ריאות היו קשורים לחשיפה ארוכת טווח לחלקיקים. החוקרים מצאו למשל, שמקרי השבץ עלו ב -2,536 לכל ug / m3 נוסף (מיקרוגרם למטר קוב) שח חלקיקים עדינים (PM2.5) מדי שנה.
  כמו כן היה סיכון מוגבר לשבץ מוחי ופרפור פרוזדורים הקשור לחשיפה ארוכת טווח לחנקן דו חמצני.
  דלקת ריאות הייתה התוצאה הבריאותית היחידה במחקר שנראתה מושפעת מחשיפה ארוכת טווח לאוזון.
  החוקרים מציינים כי אין כיום הנחיות לאומיות המציינות רמות אוזון בטוחות או לא בטוחות לטווח הארוך.
  יותר ממחצית האנשים שנכחו במחקר חשופים לזיהום אוויר ברמות כל שהן שנמצאו מזיקות לטווח ארוך וחובה לקחת את זה לתשומת הלב גם מדיניות בריאות הציבור, רופאים ואנשים באופן כללי.
  https://newsroom.heart.org/news/long-term-exposure-to-low-levels-of-air-pollution-increases-risk-of-heart-and-lung-disease

• מחקר שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל The Lancet Planetary Health על ידי חוקרים מהרווארד קבע, שחשיפה לריכוזים נמוכים של זיהום אוויר, אפילו ברמות המותרות על פי תקנות פדרליות, עלולה לגרום לעשרות אלפי מקרי מוות מוקדמים מדי שנה בקרב קשישים וקבוצות פגיעות אחרות בארה"ב.
  הניתוח כלל נתונים על מיליוני נרשמים ל- Medicare משנת 2000 עד 2016. החוקרים בחנו את רמות החשיפה של אנשים באמצעות מדידות מבוססות לוויין, נתוני שימוש בקרקע, נתונים מטאורולוגיים ומודלים של תחבורה כימית ליצירת תחזיות זיהום אוויר יומיות וכן שנתיות. החוקרים התאימו את הממצאים עם גורמים כמו גיל, מין, גזע, רמת השכלה והיסטוריה של עישון.המחקר בדק את ההשפעות של שלושה סוגים שונים של מזהמים, PM2.5 – חלקיקים בקוטר של פחות מ -2.5 מיקרוגרם למטר מעוקב של אוויר; חנקן דו חמצני (NO2 ), ואוזון (O3). החוקרים הגבילו את מערך הנתונים שלהם לאנשים שנחשפו לריכוזי זיהום אוויר מתחת למקסימום השנתי המומלץ על ידי ה- EPA.
  
  כל המזהמים שנחקרו הגדילו את הסיכון לתמותה בקרב המשתתפים. על פי החוקרים ניתן לייחס אלפי מקרי מוות אפילו לעלייה קטנה בריכוזי זיהום האוויר השנתיים.
  
  • כל עלייה של 1 יח' בריכוז PM2.5 שנתי הגדילה את הסיכון השנתי המוחלט למוות ב-0.073%
  • כל עלייה של 1 ppb בריכוזי NO2 השנתיים העלתה את הסיכון השנתי למוות ב -0.003%
  • כל עלייה של 1 ppb בריכוזי O3 הגדילה את הסיכון השנתי למוות ב -0.081%
  • עליות אלו מתורגמות לכ- 27,831 מקרי מוות המיוחסים לשנה עבור כל עלייה ביחידת ריכוז הזיהום.
    החוקרים מציינים, שהתוצאות מצביעות על כך שהחלטת ה- EPA לשנת 2020 שלא להדק את הסטנדרטים עבור PM2.5 "לא הייתה מוצדקת". חוק אוויר נקי מחייב את ה- EPA להגן על אוכלוסיות רגישות עם מרווח בטיחות הולם. הגיע הזמן שתעשה זאת.
    https://www.hsph.harvard.edu/news/press-releases/permissible-concentrations-air-pollution-mortality-risk/

מה ניתן לעשות כאינדיבידואלים:

*** תוספת מרץ 24
מחקר שפורסם במהדורת אפריל 24 בכתב העת Science of the Total Environment בחן את השונות בין מינים שונים של צמחים (סה"כ 10 זנים), כ"קיר ירוק" לצמצום זיהום האוויר בשטחים הפתוחים.

במחקר הם מצאו, שלבנדר, מיורן (אזוב תרבותי) וקיסוס עשו את העבודה בצורה הטובה ביותר. כלומר הם תופסים את חלקיקי זיהום האוויר בעליהם בצורה הטובה ביותר.

החוקרים מציינים ש"על ידי שתילה אנכית על קיר ירוק, קהילות יכולות לנקות את האוויר שלהן מבלי לתפוס יותר מדי שטח רחוב".
החוקרים מקווים שמתכנני ערים ומומחי תשתית יוכלו להשתמש בממצאים שלהם כדי לחשוב טוב יותר על מה שהם שותלים.
ועד שזה יקרה אפשר לשים אותם בגינה ובבית.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים