מצב קליני כרוני בו הלב איננו מסוגל לעמוד בדרישת אספקת הדם של האיברים השונים בגוף…
יותר מ־20 מיליון בני אדם בכל העולם סובלים מאי־ספיקת לב.
במדינות המערב – ובהן ישראל – עומד שיעור הסובלים מהתסמונת הזאת על כ־2%.
ובמספרים:
בארה"ב לפי נתוני ה-CDC, יש 6.7 מיליון חולים[1]. ואחראית ל-14% ממקרי המוות בשנה. כ-50% אינם שורדים 5 שנים. סך ההוצאות בתחום זה מגיע ל- 30.7 מיליארד דולר בשנה.
בישראל לפי הנתונים של 'כללית' יש כ־180 אלף שסובלים מאי־ספיקת לב, ומדי שנה מצטרפים אליהם כ־12 אלף מאובחנים חדשים. כ־2,500 ישראלים סובלים מאי־ספיקת לב מתקדמת, ומצבם מוגדר "קשה".

הטיפול הקונבנציונלי לאי ספיקת לב
- תרופות: מעכבי ACE או החלופות שלו באם תופעות הלוואי (במיוחד שיעול) בלתי נסבלות,
- חוסמי קולטן אנגיוטנסין-2 (ARBs); חוסמי בטא (אדרנלין); אנטגוניסטים לקולטנים של מינרלוקורטיקואידים; משתנות; ivabradine (הורדת קצב הלב); דיגוקסין (עיכוב משאבת נתרן אשלגן).
*** כל התרופות הללו חוסמות ביטוי טבעי של הגוף לכן לאורך זמן הן גם יעשו את ההיפך. - השתלות של קוצבי לב, לב מלאכותי.
לצערנו פעולות אלה הן כאשר אין ברירה אחרת והמטרה היא להמנע מלהגיע למצב הזה. יחד עם זאת…
*** תוספת דצמבר 24
מחקר שפורסם בדצמבר 24 בכתב העת Circulation בהובלת מדענים מאוניברסיטת אריזונה, מצא שתת-קבוצה של חולי לב מלאכותי יכולה לחדש את שרירי הלב, מה שעשוי לפתוח את הדלת לדרכים חדשות לטיפול ואולי מתישהו לרפא אי ספיקת לב.
החוקרים מציינים שלשריר השלד יש יכולת משמעותית להתחדש לאחר פציעה בעזרת מנוחה. יחד עם זאת כששריר לב נפצע זה לא ברור אם יש לו היכולת הזו ולכן ד"ר Hesham Sadek חוקר בכיר במחקר הנוכחי יחד עם מומחים בינלאומיים יצאו לחקור האם שרירי הלב יכולים להתחדש.
הפרויקט החל עם רקמות מחולי לב מלאכותי שסופקו על ידי עמיתים מאוניברסיטת יוטה. צוות חוקרים ממכון קרולינסקה בשטוקהולם, השתמשו בשיטה חדשנית משלהם לתיארוך רקמת לב אנושית כדי לראות האם הדגימות הללו מכילות תאים חדשים שנוצרו. ואכן ראו שחולים עם לב מלאכותי שיחזרו תאי שריר בקצב של יותר מפי 6 מהקצב של לב בריא. "זו ההוכחה החזקה ביותר שיש לנו, עד כה, שתאי שריר הלב האנושי יכולים להתחדש, וזה באמת מרגש, כי זה מחזק את התפיסה שיש יכולת פנימית של הלב האנושי להתחדש. זה גם תומך מאוד בהשערה שחוסר היכולת של שריר הלב 'לנוח' הוא המניע העיקרי לאיבוד יכולתו של הלב להתחדש זמן קצר לאחר הלידה". סאדק מציין שבשנת 2011, מאמר שלו שפורסם בכתב העת Science, הראה כי בעוד שתאי שריר הלב מתחלקים באופן פעיל ברחם, הם מפסיקים להתחלק זמן קצר לאחר הלידה כדי להקדיש את האנרגיה שלהם לשאיבת דם בגוף ללא הפסקה, ללא זמן להפסקות. ב-2014 הוא פרסם עדויות לחלוקת תאים בחולים עם לב מלאכותי, ורמז שייתכן שתאי שריר הלב שלהם מתחדשים. לכן ממצאים אלה, בשילוב עם תצפיות של צוותי מחקר אחרים לפיהם מיעוט מחולי לב מלאכותי יכול להסיר את המכשירים שלהם לאחר שחוו היפוך של תסמינים, הובילו אותו לתהות האם הלב המלאכותי מספק לשרירי הלב את המקבילה לשכבת שינה באדם המתאושש ממצב של פציעה בכדורגל. שכן המשאבה עוקפת את הלב, ולכן הלב בעצם נח.
הוא מוסיף שמחקרים קודמים שלו הצביעו על כך שמנוחה זו עשויה להיות מועילה לתאי שריר הלב, אך הוא היה צריך לתכנן ניסוי כדי לקבוע אם בחולים עם לב מלאכותי אכן מתחדשים שרירים והמחקר הזה סיפק ראיות ישירות.
בשלב הבא, סאדק רוצה להבין מדוע רק כ-25% מהחולים "מגיבים" ללבבות מלאכותיים, כלומר שריר הלב שלהם מתחדש. זה לא ברור למה חלק מהחולים מגיבים וחלק לא, אבל ברור מאוד שלאלה שמגיבים יש את היכולת לחדש את שרירי הלב. "החלק הבא יהיה לקבוע כיצד נוכל להפוך את כולם למגיבים, כי נמצא את הסיבה ניתן למעשה לרפא אי ספיקת לב.
אני מניח שמדובר במכלול של דברים שקשורים לאדם ולאורח החיים שלו שבחר לאחר שהגיע למצב שהלב באי ספיקה. ושמדובר בשינוי כולל (תזונה, מנוחה ותנועה לפי יכולת וקשב לגוף, ניהול מתחים, מחשבות חיוביות, הנאה מהדברים הקטנים של החיים והמנעות מהדברים שפוגעים בתפקודי הלב.
https://healthsciences.arizona.edu/news/releases/can-heart-heal-itself-new-study-says-it-can
הסיבות מאחורי אי ספיקת לב והחלק של התזונה
הסיבה העיקרית למחלות לב היא אורח חיים מערבי הכולל תזונה פרו-דלקתית, שכן מזונות פרו דלקתיים יכולים להוביל לדלקת כרונית ולעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם.
מזונות פרו-דלקתיים ידועים: מזונות מעובדים ומסוכרים, שמנים מתועשים (סויה, קנולה, תירס), ובשר במיוחד מעובד.
יש הרבה עדויות קודמות המצביעות על קשר בין תזונה פרו-דלקתית לתוצאות של מחלות לב וכלי דם. כמו כן מחקר תצפיתי גדול משנת 2021 שכלל כמעט 20,000 אמריקאים מצא מתאם חיובי בין תזונה פרו-דלקתית לבין אי ספיקת לב.
בהתבסס על מחקרים אלה, חוקרים מאוניברסיטת Yan’an שבסין רצו לחקור באופן ספציפי האם תזונה עשירה במזונות הגורמים לדלקת תשפיע על הסמן הביולוגי המכונה NT-proBNP.
ממצאי המחקר שלהם, שפורסם ביוני 24 בכתב העת PLOS ONE וכלל כמעט 11,000 אמריקאים, מצא שאלה שאכלו יותר מזונות מעודדי דלקת היו כמויות גדולות יותר של NT-proBNP (הסמן הביולוגי) בדמם.
"הממצאים מצביעים על קשר חזק בין דיאטות פרו-דלקתיות וסמנים ביולוגיים מוגברים של אי ספיקת לב, עם השלכות על שינויים תזונתיים בניהול סיכונים קרדיווסקולריים"
NT-proBNP קשור בדרך כלל לאי ספיקת לב. גם לאנשים בריאים ייתכנו רמות מסוימות של הסמן בדמם, אך כאשר הוא מזוהה ברמות גבוהות זה אומר שהלב נמצא במתח ויכול להעיד על אי ספיקת לב.
החוקרים בחנו באמצעות מסד הנתונים הבריאותיים של NHANES (סקר שנועד להעריך את הבריאות והתזונה של אמריקאים שפועל מאז שנות ה-60), 10,766 מבוגרים אמריקאים, שחולקו כמעט באופן שווה בין גברים ונשים. רובם (76.87%) היו לבנים, (10.76%) שחורים ו-(3.23%) מקסיקנים אמריקאים.
הם חקרו את רמות הסמנים הביולוגיים במשתתפים תוך השוואה ביניהם מול אינדקס המשמש לכימות דיאטה במונחים של הפוטנציאל הפרו או האנטי דלקתי שלה, המכונה (DII) Inflammatory Index. באמצעותו, חוקרים יכולים להקצות לאדם ציון המבוסס על מספר רב של משתנים לגבי השפעת התזונה שלו על דלקת.
מדד הדלקתיות התזונתי (Dietary Inflammation Index – DII) הוא כלי שפותח על ידי חוקרים באוניברסיטת דרום קרוליינה במטרה לכמת את הפוטנציאל הדלקתי של התזונה הכוללת של אדם. המדד מבוסס על סקירה נרחבת של הספרות המדעית (אלפי מאמרים) שבחנה את הקשר בין מרכיבי תזונה שונים לבין סמני דלקת בדם (כמו CRP, IL-6, TNF-α ועוד).
הציון נקבע על ידי שקלול של 45 רכיבי תזונה, כאשר לכל רכיב יש ציון שנקבע על בסיס השפעתו על סמני דלקת במחקרים שונים.
רכיבים פרו-דלקתיים:
שומנים לא בריאים: שומני טראנס (שומן מוקשה, מצוי במזונות מעובדים, מטוגנים, מאפים תעשייתיים), שומן רווי (בשר אדום מעובד, מוצרי חלב עתירי שומן, שומן מן החי).
פחמימות מזוקקות וסוכר: משקאות ממותקים, סוכר מעובד וסירופ תירס עשיר בפרוקטוז, לחם לבן, אורז לבן, פסטה לבנה, ודגנים מעובדים.
בשר אדום ובשר מעובד: נקניקים, בייקון, נקניקיות, בשר בקר, כבש.
מזון מטוגן ומעובד במיוחד: חטיפים מלוחים, ארוחות מוכנות וקפואות, ג'אנק פוד.
אלכוהול (צריכה מופרזת): צריכה מוגזמת עלולה להגביר דלקת.
רכיבים אנטי-דלקתיים
פירות וירקות: במגוון צבעים ובשפע (מכילים ויטמינים, מינרלים, פיטוכימיקלים ונוגדי חמצון). במיוחד ירקות עלים ירוקים כהים, פירות יער.
דגנים מלאים: שיבולת שועל, אורז מלא, קינואה, כוסמת, לחם מחיטה מלאה (מקור לסיבים).
קטניות: עדשים, שעועית, חומוס (מקור לחלבון, סיבים, ויטמינים ומינרלים).
מקורות שומן בריאים: חומצות שומן אומגה 3 (דגי ים שמנים כמו סלמון, מקרל, סרדינים; זרעי פשתן, זרעי צ'יה, אגוזי מלך), שמן זית כתית מעולה, אבוקדו, אגוזים וזרעים (מקור לשומנים חד בלתי רוויים ורב בלתי רוויים).
תבלינים וצמחי מרפא: כורכום, ג'ינג'ר, שום, בצל, רוזמרין, אורגנו (בעלי תכונות אנטי-דלקתיות) ותה ירוק: מכיל פוליפנולים בעלי תכונות אנטי-דלקתיות.
למשתתפים במחקר שהיה להם ציון DII גבוה יותר היו רמות גבוהות יותר של NT-proBNP בגופם. אצל אלה שלא סבלו מאי ספיקת לב, עלייה של נקודה בציון DII הייתה קשורה לעלייה מובהקת של הסמן הביולוגי ב-8.57pg/mL.
כאשר החוקרים השוו את אלו עם ציוני ה-DII הגבוהים ביותר בהשוואה לאלו עם הנמוכים ביותר, הם מצאו עלייה של כמעט 40pg/mL בין שתי הקבוצות.
לאחר התאמות נוספות במשתתפים עם היסטוריה של אי ספיקת לב, אלו ברבעון השני והשלישי של DII הראו מגמה לרמות גבוהות יותר של NT-proBNP בהשוואה לאלו ברבעון הנמוך ביותר, עם עליות של 717.06 ו-855.49 pg/mL בהתאמה.
דברים נוספים באורח החיים שמעלים סיכון למחלות לב: יושבנות, סטרס שלא מנוהל, חשיפה כרונית למזהמים תעשייתיים (מתכות, EDCs ועוד) ותרופות המורידות את רמות ייצור קו אנזים Q10 כמו סטטינים ופיראטים, חוסמי בטא ותרופות נוגדות דיכאון טריציקליות[1].
*** תוספת יוני 25 – מתכות כבדות כמזהמים סביבתיים וסיכון מוגבר לאי ספיקת לב
מחקר שפורסם במהדורת אוגוסט 25 בכתב העת J Am Coll Cardiol HF, מחזק את ההבנה שלנו לגבי תפקידם של מזהמים סביבתיים, ובפרט מתכות כבדות, כגורמי סיכון להתפתחות אי ספיקת לב. המחקר, הוא ניתוח מרובה-קבוצות שכלל אלפי מבוגרים מ-3 קבוצות אוכלוסייה מגוונות מבחינה גאוגרפית, אתנית וגזעית בארצות הברית ובספרד, ועקב אחריהם במשך עד 20 שנה.
מטרת המחקר הייתה להעריך את הקשר הפרוספקטיבי בין רמות מתכות בשתן לבין התפתחות אי ספיקת לב. החוקרים מדדו רמות של פאנל רחב של מתכות בשתן בתחילת המחקר.
הממצאים המרכזיים הצביעו על קשר מובהק בין רמות גבוהות של מתכות מסוימות לבין סיכון מוגבר לאי ספיקת לב:
- קדמיום (Cadmium): נמצא קשר מובהק לסיכון מוגבר לאי ספיקת לב (15%+) לכל הכפלה ברמת המתכת בשתן.
- מוליבדן (Molybdenum): נקשר לסיכון מוגבר לאי ספיקת לב (13%+) לכל הכפלה ברמת המתכת בשתן.
- אבץ (Zinc): נמצא קשור לסיכון מוגבר (22%+) לכל הכפלה ברמת המתכת בשתן).
חשוב להבחין בין אבץ כמינרל קורט חיוני – הנצרך בכמויות קטנות ומאוזנות מהמזון או תוספים, שם הוא קשור למולקולות אורגניות (כמו חלבונים וחומצות אמינו) ונמצא לרוב בצורה יונית זמינה (Zn2+) שהגוף יודע לווסת ולנצל – לבין רמות גבוהות של אבץ הנמצאות במקורות סביבתיים מזוהמים או כתוצאה מעומס יתר על הגוף. במקרים אלה, עודף אבץ, בין אם בצורתו היונית החופשית או כשהוא קשור באופן לא ספציפי, עלול לתפקד כמתכת רעילה ולגרום נזק על ידי הפרעה לתהליכים ביוכימיים עדינים. - תערובת מתכות: כאשר נבחנו חמש מתכות יחד כתערובת (קדמיום, מוליבדן, אבץ, ועוד שתיים שלא צוינו בתקציר אך היו זמינות בכל הקבוצות), נמצא כי עלייה של רבעון ברמות התערובת הייתה קשורה לעלייה משמעותית בסיכון (38%+) לאי ספיקת לב, במיוחד בקבוצות האמריקאיות

המחקר הסיק כי מתכות בשתן מהוות גורמי סיכון לאי ספיקת לב בקרב אוכלוסיות מגוונות. ממצאים אלו תומכים בחשיבות של צמצום החשיפה למתכות סביבתיות כאסטרטגיה להפחתת הסיכון לאי ספיקת לב. זה מחזק את הקריאה למיגון מפני מזהמים תעשייתיים, ומוסיף נדבך חשוב להבנה הכוללת של הגורמים המשפיעים על בריאות הלב.
לסיכום…
יש לנו היכולת למנוע את זה! הממסד הרפואי לא באמת תורם לשינוי תזונתי! אנחנו ממש לא מעניינים את התאגידים של תעשיית המזון! וגם לא את אלה שמאפשרים את כל הזיהום התעשייתי.
ולכן האחריות עוברת אלינו!
השינוי המתבקש הוא אמנם קשה ליישום במיוחד אצל מבוגרים ובודדים, ולכן למשפחה תפקיד חשוב הן בחינוך מוקדם את הילדים לתזונה מגוונת מבוססת צומח בצורה המלאה וללא מגע תעשייתי (אורגני), והן בתמיכה פיזית ורגשית. בטח ובטח אם יש היסטוריה משפחתית של מחלות לב. והאמת לכל מחלה כרונית. והיה וכבר אתם או אחד ממכריכם הקרובים נמצא באי ספיקת לב. אז שינוי תזונה ואורח חיים בהחלט יכול להאריך חיים ובאיכות טובה יותר.
דרכים לצמצום החשיפה והנזקים – ניקוי רעלים:
לקנות מזונות מאדמה בריאה ונטולת דישון כימי = אורגני.
לסנן את מי השתיה.
לצרוך הרבה פירות וירקות: פירות יער, רימונים, גוג'י, סלק, תפוחים[1], קיווי[1], אננס[1], הדרים[1], שום, כוסברה, אגוזים, שקדים נבטים ומונבטים (אורגניים).
נוגדי חמצון: רזברטרול, קוורצטין, אסטזנטין, אפיגנין ולוטאולין (ארטישוק, סלרי, פטרוזיליה)[1][2][3], ליקופן[1].
צמחי מרפא: כורכום[2][3][4], גדילן, סקוטלריה[1][2][3][4][5][6], קצח, מורינגה, ספירולינה וכלורלה[1][2][3], עשב חיטה ושעורה, אשווגנדה, זעפרן, תה ירוק[2].
איזופלבון (puerarin) הנמצא בקוזו ובפוארריה[1][2][3][4][5].
להעלות רמות של אומגה 3, ויטמין די, ויטמין סי[2][3], סלניום[1][2].
להעלות רמות של גלוטתיון.
לחזק את המיקרוביום[2][3][4].
לעסוק בפעילות גופנית – הזעה/ סאונה[2].
חשיפה לשטחים ירוקים [1][2].
כמנהגי אציג בפניכם מחקרים לגבי מספר רכיבים שמומלץ לצרוך מהם יותר למניעה וטיפול
- אומגה 3.
- ויטמין די (מניעה ושיפור) [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10].
ויטמין סי [1][2][3]. - קו אנזים קיו 10 (מניעה ושיפור) [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15][16].
- מינרלים במיוחד מגנזיום, סלניום, אבץ וסידן [1][2][3].
- קקאו (שוקולד מריר) [1][2][3][4][5][6].
- כורכום [1].
- אגוזים [2].
- עוזרר [1][2][3][4].
- תנועה ונשימות
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים
כתיבת תגובה