אפיגנטיקה – כי גנטיקה זו לא גזירת גורל

החדירו לנו לתודעה כי ה- DNA של ההורה הוא הקובע העיקרי לבריאות ומחלות אצל צאצאים.
החדירו לנו לתודעה שהמחלות הכרוניות מהן מתים בטרם עת הן גנטיות.
מאז שאני מייעץ לאנשים לגבי בריאות, אני הבנתי דבר אחד שהוא מאוד חשוב לבריאות שלנו.
הרפואה נוטה הרבה פעמים ל"האשים" בהרבה מחלות את הגנטיקה/ תורשה.
בתחום הסרטן זה אולי הכי דומיננטי. ובפוסט "סרטן מעבר לבדיקות מעבדה" אני מציג את המרדף אחר הגנטיקה.

כל אדם שביקש את עצתי במחלות כמו סוכרת, השמנה, לחץ דם גבוה, כולסטרול וכדומה, קיבל ממני את אותה תשובה: "גנטיקה זה רק תירוץ, זה שלהורים שלך יש סוכרת, לא אומר שגם לך יהיה… זה אומר שאם תמשיך לעשות את אותם דברים שהוריך עשו, תאכל את אותם דברים ותחיה באותם תנאים סביבתיים, אתה אכן מעלה את הסיכון שיהיה לך את אותו הדבר".
"גנטיקה זה לא גזירת גורל וזה לא אומר שבמילא תחלה בזה ושבגלל עובדה זו, אפשר לאכול ולשתות מה שרוצים, ולהמשיך להיחשף לאותו ג'אנק".

3700 מחקרים קובעים – הרוב המוחלט של מחלות אינן קשורות לגנטיקה

משמעות המושג אפיגנטיקה

כבר ב-2006 פורסם מאמר בכתב העת EHP- environmental health perspective. לגבי מושג הנקרא אפיגנטיקה – חקר השינויים בתפקוד הגנים שאינם כרוכים בשינויים ברצף ה-DNA, ממלא תפקיד מרכזי בהבנת משחק הגומלין המורכב בין גנטיקה לסביבה.
מאמר הסקירה "אפיגנטיקה ובריאות סביבתית" מספק ניתוח מעמיק של האופן שבו שינויים אפיגנטיים יכולים להשפיע על הופעתן והתקדמותן של מחלות שונות, במיוחד סרטן ומחלות לב וכלי דם. שינויים אלה, הכוללים מתילציה של DNA, שינויי היסטון, עיצוב כרומטין ושינויי RNA. כל אלה חיוניים לשמירה על זהות התא, התפשטות והתמיינות, ומושפעים באופן משמעותי מגורמים סביבתיים.
חשוב להבין שמתילציית DNA, היא תהליך מורכב בעל שתי פנים: לעיתים היא משמשת כ'מתג כיבוי' ומשתיקה גנים (לרוב, כאשר מתילציה גבוהה מתרחשת באזורי הפרומוטור), ולעיתים, 'דה-מתילציה' (הסרת קבוצות מתיל) שמאפשרת לגנים 'להידלק' ולהתבטא. כלומר, אין מתילציה 'טובה' או 'רעה' באופן גורף, אלא תהליך דינמי של ויסות גנים, שבו הגוף מפעיל או ממתן פעולות שונות בהתאם לצורך

המושג אפיגנטיקה למעשה הוצג לראשונה בשנת 1942, ומאז הוא התפתח והפך לענף מפתח בביולוגיה המסביר כיצד גנוטיפים (ההרכב הגנטי) ופנוטיפים (תכונות היצור, שמהוות ביטוי של הגנים) קשורים בתהליך התפתחותי מורכב. כל התאים בגוף מכילים את אותו DNA אך יכולים לבצע פונקציות שונות, ומידע אפיגנטי הוא שמווסת את השונות הזו.
שינויים אפיגנטיים חיוניים להתפתחות ולוויסות ביטוי גנים. ניתן להפעיל אותם בתגובה לאותות סביבתיים ללא כל שינוי ברצף ה-DNA, דבר המצביע על מנגנון להסתגלות תאית לשינויים סביבתיים.
הסקירה מציגה את המשמעות של חשיפה סביבתית על מחלות כמו סרטן, כלי דם ולב ועוד. היא דנה כיצד גורמים כמו זיהום אוויר, זיהום אור, עישון, אלכוהול וסוכר יכולים לגרום לשינויים אפיגנטיים המשפיעים על ביטוי גנים ועל הבריאות הכללית. לדוגמה, חשיפה קצרת טווח לזיהום אוויר יכולה להשפיע על מתילציה של DNA המיטוכונדריאלי, בעוד שחשיפה לטווח ארוך יכולה להוביל להיפו-מתילציה של אזורי גנים מסוימים. הסקירה מציינת גם כי חומרים מסרטנים סביבתיים, כולל מזהמי אוויר ומתכות כבדות, יכולים לגרום לשינויים אפיגנטיים התורמים להתפתחות מחלות.

היום מבינים, שניתן להשפיע על הגנים הן במניעה והן כטיפול גם במחלות סרטן, בעיות קוגנטיביות, בעיות נשימה, בעיות לב, מחלות אוטואימוניות, בעיות פריון ועוד.

ההסבר הפשוט לאפיגנטיקה, זה למעשה התנאים הסביבתיים שיכולים להשפיע על הגנים והם כוללים תזונה [2], חשיפה למזהמים סביבתיים: הדברה, פתלטים, קרינה, מתכות כבדות (קדמיום, עופרת), ביפנילים עתירי כלור, דיוקסין [1], תוצרי תעשיית דלקים וכימיקלים לרבות תרופות וכימותרפיה). כל אלה גורמים לעקה חמצונית על התאים ובכך מעלים סיכון לשינויים בגנים. אורחות חיים נוספים המשפיעים על אפיגנטיקה יהיו: יושבנות/ פעילות גופנית, סטרס/טראומות וכדומה.
המושג אפיגנטיקה מדבר בעצם על שינוי פעילות הגנום ללא שינוי הרצף הגנטי.

להלן מספר סרטונים שמסבירים יפה את הנושא

---

---

הרפואה הקונבנציונלית לא שואלת את השאלות הנכונות. אמנם ישנם מצבים בהם לגנטיקה יש משמעות, יש מחלות של מוטציות גנטיות מולדות. יש מחלות שאם לשני ההורים יש גן רצסיבי פגום לתינוק יש סיכוי מוגבר להיוולד חולה במחלה גנטית. אבל השאלה שהרפואה לא שואלת היא מתי הרצף הגנטי התחיל מבחינה דורית ומה היו הגורמים לשינוי הזה. הם פשוט לא עוסקים בסיבות אלא רק בתוצאות.

חסרים תזונתיים הקשורים למתילציה

מחקר שפורסם בפברואר 21 בג'ורנל Developmental Cell זיהה אמצעי שאינו מבוסס DNA ובו הזרע זוכר את סביבתו של האב (דרך תזונה) ומעביר את המידע הזה לעובר. זה מדהים, מכיוון שהוא מציג מעבר משמעותי ממה שידוע על תורשה ומחלות מלהיות מבוסס DNA בלבד, לכזה שכולל כעת חלבוני זרע. מחקר זה פותח פתח לאפשרות שהמפתח להבנה ולמניעה של מחלות יכולות לכלול חלבונים בזרע והם כאמור מושפעים מהסביבה לחיוב ולשלילה, כלומר זה מאוד תלוי בחשיפה שלנו לסביבה (אוויר, מזון ומים).
כדי לקבוע כיצד מידע המשפיע על התפתחות מועבר לעוברים, החוקרים עשו מניפולציה על האפיגנום של הזרע על ידי הזנת עכברים זכרים בתזונה חסרת חומצה פולית ואז התחקו אחר ההשפעות על קבוצות מסוימות של מולקולות בחלבונים הקשורים ל- DNA.
הם מצאו כי שינויים הנגרמים על ידי תזונה בקבוצה מסוימת של מולקולות (קבוצות מתיל), הקשורות להיסטונים (חלבונים בעלי תפקידים קריטיים לאריזת DNA לתאים ובבקרה על התבטאות גנים), הובילו לשינויים בביטוי הגנים בעוברים ומומים מולדים בעמוד השדרה ובגולגולת . מה שהיה מדהים היה שהשינויים בקבוצות המתיל בהיסטונים בזרע הועברו בהפריה ונותרו בעובר המתפתח.
https://www.mcgill.ca/newsroom/channels/news/how-sperm-remember-329649

מוזמנים לקרוא גם על:
תזונה – אפיגנטיקה – מחקר תאומים.
גנטיקה ודמנציה – לא גזירת גורל.
הקשר בין סטרס אימהי לשינויים אפיגנטיים ב- DNA המיטוכונדרי בשיליה והיכולת להשפיע על מחלות.
ויטמין די משפר את האפיגנטיקה של ההריונית ויכול למנוע רעלת הריון.
אפיגנטיקה – מתילציה – גיל ביולוגי – תזונה מבוססת צומח – בריאות הנפש.

גורמים סביבתיים

מחקר שפורסם בינואר 24 בכתב העת Environmental Epigenetics מציג את הנושא הלא נלמד הזה. המחקר הזה מצא שחשיפות רב דוריות לרכיבים רעילים רב-דוריות מציגות השפעות בריאותיות מצטברות ותורשתיות.
החוקרים מציינים כי בעוד שחשיפה לחומר בודד כמו DDT הוכח כיוצרת רגישות למחלות תורשתיות, המחקר הנוכחי בחולדות מצא שחשיפה למספר רב של חומרים רעילים שונים על פני דורות יכולה להגביר את הבעיות הבריאותיות הללו.
במחקר הדור הראשון של חולדות בהריון נחשף לקוטל פטריות נפוץ, לאחר מכן צאצאיהם נחשפו לדלק והדור הבא ל-DDT. כאשר החולדות הללו ההולידו צאצאים עד לדור חמישי שלא היה חשוף לכימיקלים הללו, השכיחות של השמנת יתר, כמו גם מחלות כליות וערמונית גדלה, ועלתה ב-70%.
החוקרים מסבירים שהם בדקו חשיפות של דורות מרובים מכיוון שדברים מסוג זה מתרחשים באופן שגרתי, ומחקר קודם בחן רק חשיפות בודדות. החוקרים מצאו שאם דורות מרובים מקבלים חשיפות שונות, אז בסופו של דבר יש הגברה או השפעה מורכבת על מחלות מסוימות. ובמקרה זה מחלות הקשורות בשחלות ובאשכים, בהן השכיחות עלתה בדור הראשון של הצאצאים, אך נראה כי היא הגיעה לרמה גבוהה יותר עם החשיפה הדורית הנוספת.

החוקרים ערכו גם ניתוח אפיגנטי של כל דור של החיות, ומצאו כי החשיפה לחומרים הרעילים שינתה את כל האפיגנטיקה שלהם באופן דרמטי. יחד עם שינויים בגנים עצמם. החוקרים מציינים שאפיגנטיקה תורשתית המשפיעה על ביטוי גנים, נחשבת כבעלת השפעה משמעותית על האבולוציה.

"כשעשינו את ההשוואות עם דורות שונים, לא מצאנו הרבה חפיפה באפיגנטיקה. במילים אחרות, בכל פעם שלכל דור הייתה חשיפה חדשה, נראה שהוא מתכנת מחדש את כל האפיגנום"

החוקרים מוסיפים, שלמרות שהמחקר לא בדיוק מחקה את מה שאולי קרה לדורות אנושיים. אנשים עלולים להיות חשופים לחומרים הרעילים המסוימים האלה בזמנים שונים. כלומר חשיפה רציפה תיתכן לאורך דורות אנושית עשויה למשל החשיפה ל-DDT שהיה בשימוש נרחב בשנות ה-50, ולאחר מכן לפלסטיק בשנות ה-70, ואחריו לקוטלי עשבים מודרניים רבים שעדיין נמצאים בשימוש כיום.
החוקרים מסכמים שהמחקר מספק ראיות לכך שלחשיפות מרובות של חומרים רעילים של דורות אנושיים קודמים הייתה ככל הנראה השפעה מורכבת על הנכדים והנינים שלהם. אנחנו לא בהכרח יכולים לתקן את הבעיה הזו, אבל חשוב לדעת שזה קרה כדי שנוכל לנסות לטפל טוב יותר בבעיות בריאות אפשריות באמצעות רפואה מונעת.
https://news.wsu.edu/press-release/2024/01/23/multi-generational-toxicant-exposures-show-cumulative-inherited-health-effects/
ורפואה מונעת מתחילה במודעות והמנעות מאותם רכיבים.

ראו גם: "האם רעלים סביבתיים מסכנים את הדורות הבאים?"

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים