העולם שלנו נמצא במקום לא טוב.
תעשיות ומדינות מקדמים זיהום עולמי שמשפיע על כל חי.
מינים רבים של חיות וצמחים נכחדו מהעולם בשם המודרניזציה ובאמתלה שזה מה שנכון לאנושות.
זן אחד שמשפיע על העולם כולו – לרעה!
קונפירציות עולות שזה תהליך מכוון. שרוצים לדלל את כמות האנשים.
הקונספירציות חיות ובועטות כי אנחנו פשוט בדרך לשם ואין אף אחד שגורם לזה לעצור.
עולם מזוהם בכימיקלים נצחיים שמוחלפים בכימיקלים רעילים אחרים לאחר שנמצאו פוגעים. ומכיוון שהתהליך של הגבלת כימיקלים לוקח עשרות שנים של פגיעה והחלופות מתבררות כלא יותר טובות. התוצאות הן מחלות מהן מתים בטרם עת ופגיעה בפריון האישה והגבר.
במאמרים המרכזים הללו תוכלו לראות אילו מזהמים תעשייתיים נמצאו עושים זאת והדרכים לשיפור המצב
פריון האישה – EDC's ומזהמים סביבתיים נוספים – איך לחזק.
פריון הגבר – מה מזיק, מה מחזק ואיך קשור אומגה 3.
חשוב להבין שההרעלה הזו פוגעת הן במיישירין בדורות הנוכחיים והן אפיגנטית. כלומר חשיפה לכימיקלים אלה משפיעה הן על הזרע והביצית של היום והן על האפשרות של פגיעה בצאצאים דרך גנטיקה ואפיגנטיקה.
חשיפת אבות לפתלטים מעלה סיכון למחלות מטבוליות בדורות הבאים.
חשיפה לקוטל העשבים הנפוץ גלייפוסט גורמת לשינויים גנטיים בחולדות שניתן לקשר למחלות בדורות הבאים.
חומרי הדברה נפוצים במזון מפחיתים את ספירת הזרע.
מחלות מטבוליות, כולל סוכרת והשמנה, נגרמות גם על ידי חשיפה לחומרי הדברה.
DDT (חומר להדברת מזיקים ממשפחת האורגנוכלורינים) שהיה בשימוש בישראל מיום היווסדה. בין יתר השימושים: מלריה וטיפוס, יתושות, כינים והעולים החדשים שהגיעו ארצה. ה-DDT התחיל את דרכו כפלא חקלאי ורפואי, אך עד מהרה הפך לאויב האנושות והטבע, בדומה להרבה מאוד כימיקלים לרבות תרופות.
מדינות רבות אסרו את השימוש בו אך יש כאלה שעדין משתמשות בו אולי בעיקר במדינות עולם שלישי. אבל חשוב לזכור שלוקח לחומר הזה עשרות שנים ויותר להתפרק אם בכלל. ואם פלסטיק נמצא במקומות שאין בהם אנשים, אז גם הכימיקלים הללו מגיעים לכל מקום. DDT יכול לעבור מרחקים עצומים דרך מה שמכונה 'אפקט החגב', מתאדה כשחם עולה לאטמוספרה וחוזר לארץ עם גשם ושלג וממשיך גם בשרשרת המזון.
מחקר שפורסם בינואר 24 בכתב העת Environmental Health Perspectives בהנחיית מדענים מאוניברסיטת McGill מסביר את כל האמור לעיל גם מראה כי חשיפה ל-DDT עלולה לעורר שינויים באפיגנום הזרע התורשתי מה שמעלה סיכון למומים מולדים ולמחלות.
פרויקט המחקר בן העשור בחן את השפעת ה-DDT על אפיגנום הזרע של גברים משבט וונדה (Vhavenda) שבאפריקה וילידים גרינלנדים, שחלקם חיים בצפון קנדה.
המחקר הדגים קשר בין חשיפה ארוכת טווח ל-DDT ושינויים באפיגנום הזרע. שינויים אלו, במיוחד בגנים החיוניים לפוריות, התפתחות עוברים, התפתחות נוירופית וויסות הורמונים, תואמים לשיעורים מוגברים של מומים ומחלות מולדים, כולל הפרעות נוירו-התפתחותיות ומטבוליות.
החוקרים מציינים שהם זיהו אזורים באפיגנום הזרע הקשורים לרמות הסרום של DDE (תוצר הפירוק של DDT והקשר הזה עוקב אחר מגמת מינון-תגובה. כלומר ככל שהמינון גבוה כך יש יותר בעיות. ממצא די בולט, על פי החוקרים
"ככל שאתה חשוף יותר ל-DDE, כך הכרומטין או פגמי המתילציה של ה-DNA גבוהים יותר בזרע"
החוקרים מוסיפים שהם הדגימו שהתגובה של אפיגנום הזרע לחשיפה לרעלנים עשויה להיות קשורה למחלות בדור הבא. צעד חדש וקריטי לתחום מכיוון שבעוד שיש מחקרים רבים על בעלי חיים המדגימים השפעות רעלנים על אפיגנום הזרע, מחקרים בבני אדם לא הוכיחו זאת באופן מקיף.
מדובר בבעיה גדולה כי באפריקה קיים עדיין אישור מיוחד להשתמש בו כקוטל חרקים כדי לשלוט במלריה. באזורים מסוימים, אפילו פנים הבית מצופים ברעלן.
הממצאים הללו גם מדגישים את החשיבות של התחשבות באבות כשצתדיינים על בריאות והתפתחות הילד. יותר מקובל לעסוק בנשים בתקופת הריון ולהימנע מחשיפה למזהמים סביבתיים במהלך ההריון, אבל המידע התורשתי עובר גם דרך הזרע, כלומר מחצית מהגנום והאפיגנום מגיעים מהאבות, ומחציתם מגיעים מהאימהות ולכן יש לתת תשומת לב גם לאופן שבו רעלים משפיעים על אבות.
החוקרים מסכמים שלמרות שהמחקר שלהם מתמקד בחשיפה ל-DDT, החוקרים טוענים כי אין זה קפיצת מדרגה להציע שחשיפה למשבשים אנדוקריניים ביתיים נפוצים יותר, כמו אלו המצויים במוצרי קוסמטיקה וטיפוח אישי עשויות לפעול באופן דומה.
https://www.mcgill.ca/newsroom/channels/news/are-environmental-toxins-putting-future-generations-risk-355225
*** תוספת אפריל 24
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה, בהובלת חוקרים מברזיל שפורסמה באפריל 24 בכתב העת Environmental Epigenetics מצאה שחשיפה לחומרי הדברה עלולה להוביל לשינויים אפיגנטיים(מתילציה של DNA, שינוי היסטון וביטוי מיקרו-RNA דיפרנציאלי).
מחקר זה הוא שילוב של מחקרים שונים על שינויים אפיגנטיים המבוססים על תהליך סקירת ספרות שפורסמה עד דצמבר 2020. החוקרים הכלילו מחקרים בהם המשתתפים נחשבו "אנשים בריאים" וללא הפרעה גנטית ידועה/מולדת או נרכשת. ובסך הכל 28 מאמרים.
החוקרים מסבירים שכאשר מתרחש שינוי באזור המקדם של הגן, הוא מעכב את הקישור של גורמי שעתוק ומעורר היווצרות של מבנה כרומטין סגור באמצעות שינויים היסטונים ספציפיים. הם הציגו למשל מחקר מ-2019 בו העריכו דגימות זרע של יוצאי צבא שנחשפו לחומר הדברה שנקרא "סוכן אורנג" ומצאו קשר אובדן של מתילציה של DNA בארבעה אתרי CpG שונים של הגן TEAD3 עם חשיפה לדיוקסין. ובעוד 36 אזורי גנים אחרים.
במחקר אחר עקבו אחר פרופילי מיקרו-RNA משתן של עובדי חווה שנחשפו לחומרי הדברה מסוג אורגנו-פוספטים. שם נמצאו הבדלים משמעותיים בפרופילי ה-miRNA בין עובדי חווה מבוגרים ללא עובדים במשק וגם בין עונות השנה.
לכן, מסכמים החוקרים שמחקר זה מספק הוכחות לכך שחשיפה לחומרי הדברה עלולה להוביל לשינויים אפיגנטיים, ואולי לשנות את רמות המתילציה באופן כללי וספציפית לגנים וביטוי דיפרנציאלי של מיקרו-RNA.
דרכים לצמצום החשיפה והנזקים – ניקוי רעלים:
לקנות מזונות מאדמה בריאה ונטולת דישון כימי = אורגני.
לסנן את מי השתיה.
לצרוך הרבה פירות וירקות: פירות יער, רימונים, גוג'י, סלק, תפוחים[1], קיווי[1], אננס[1], הדרים[1], שום, כוסברה, אגוזים, שקדים נבטים ומונבטים (אורגניים).
נוגדי חמצון: רזברטרול, קוורצטין, אסטזנטין, אפיגנין ולוטאולין (ארטישוק, סלרי, פטרוזיליה)[1][2][3], ליקופן[1].
צמחי מרפא: כורכום[2][3][4], גדילן, סקוטלריה[1][2][3][4][5][6], קצח, מורינגה, ספירולינה וכלורלה[1][2][3], עשב חיטה ושעורה, אשווגנדה, זעפרן, תה ירוק[2].
איזופלבון (puerarin) הנמצא בקוזו ובפוארריה[1][2][3][4][5].
להעלות רמות של אומגה 3, ויטמין די, ויטמין סי[2][3], סלניום[1][2].
להעלות רמות של גלוטתיון.
לחזק את המיקרוביום[2][3][4].
לעסוק בפעילות גופנית – הזעה/ סאונה[2].
חשיפה לשטחים ירוקים [1][2].
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
superfoodvegan.co.il 
כתיבת תגובה