חשיפה לעופרת – השלכות בריאותיות ודרכים לעזור לגוף לסלק רעלים ומתכות.

בשנת 1923, עופרת נוספה לראשונה לבנזין כדי לעזור לשמור על בריאות מנועי המכוניות. עם זאת, בריאות הרכב באה על חשבון הבריאות והרווחה שלנו.

קלייר קמרון פטרסון^[1] חקר את גילו של 'ארץ' במשך עשרות שנים. הדרך שלו בגילוי הייתה דרך חקר רמות חלקיקי העופרת בשכבות שונות על פני העולם, כולל בעומק האוקיינוסים והקרחונים.
האדם הזה ראוי להנצחה, כי הוא זה שהציל את העולם מזיהום מתמשך של עופרת.
במהלך המחקר שלו, שמומן על ידי תעשיית העופרת, הוא גילה שיש הרבה יותר עופרת בשכבות העליונות של האוקיינוסים מאשר בעמוקות וזה הפריע לו במחקר, אולם תופעה זו הבהירה לו שהזיהום הוא עכשווי ולא משהו שקרה לפני מיליונים של שנים, אלא במאות האחרונות.
פטרסון בסופו של דבר הלך נגד תעשיות ענק שהכניסו המון כסף למדינה והן כמובן הפסיקו לממן את מחקריו, הקשו עליו וסביר שגם איימו על חייו. ולמרות הכל הוא העיד בפני הסנאט בניגוד למדענים שעבדו עבור התעשייה הזו. דלק המכיל עופרת נאסר לשימוש ב-1996.
יש הרבה מאוד מזהמים תעשייתיים שנשארים איתנו לנצח או לתקופות שקרובות לנצח, לכן למרות האיסור בשימוש בעופרת, אנשים עדיין יכולים להחשף למתכת הרעילה הזו דרך המי הברז אולי במיוחד מהדוד ובמיוחד במים מופלרים, דרך הים ומאכלי ים, מיחזור סוללות עופרת, כריית מתכות, מזון, אדמה ואבק, צבע עופרת, כלי בישול מחומרים ממוחזרים, כלי חרס וקרמיקה מזוגגים בעופרת, תבלינים, צעצועים, קוסמטיקה, מוצרי פלסטיק לרבות מסיכות וצינורות, פסולת אלקטרונית ודשנים. עופרת היא גם חלק מזיהום אוויר של תעשיות וזה יכול גם להגיע למזון.
אמנם הנוכחות של כל אחד מהמקורות הללו משתנה מאוד בין המדינות.

במחקר שפורסם במרץ 22 בג'ורנל Proceedings of the National Academy of Sciences נמצא כי חשיפה לפליטת מכוניות מדלק מועשר בעופרת במהלך הילדות הפחיתה 824 מיליון נקודות מנת משכל (IQ) מיותר מ-170 מיליון אמריקאים החיים כיום, כמחצית מאוכלוסיית ארצות הברית.
הממצאים, מצביעים על כך שאמריקנים שנולדו לפני 1996 עשויים כעת להיות בסיכון גבוה יותר לבעיות בריאות הקשורות לעופרת, כמו הזדקנות מהירה יותר של המוח.
החוקרים מציינים שלמרות שהשימוש בדלק מועשר בעופרת הופסק ב-1996, כל מי שנולד לפני סוף עידן זה, ובמיוחד אלה שהיו בשיא השימוש בו בשנות ה-60 וה-70, היו חשיפות גבוהות למדי של עופרת בילדותם דבר שנמצא בעבר משפיע על גודל המוח^[2]ועל ההתפתחות הנוירולוגית^[3].
עופרת היא מתכת נוירוטוקסית ועלולה לשחוק את תאי המוח לאחר שהיא חודרת לגוף. לפיכך, אין רמה בטוחה של חשיפה בשום שלב בחיים, אומרים מומחי בריאות. ילדים צעירים פגיעים במיוחד ליכולת של העופרת לפגוע בהתפתחות המוח ולהוריד את היכולת הקוגניטיבית. למרבה הצער, לא משנה באיזה גיל, המוח שלנו לא מצויד בשמירה עליו.
עופרת מסוגלת להגיע לזרם הדם ברגע שהיא נשאפת כאבק, או נבלעת או נצרכת במים. בזרם הדם, הוא מסוגל לעבור למוח דרך מחסום הדם-מוח (BBB).
כדי לענות על השאלה המורכבת כיצד שימוש בדלק מועשר בעופרת במשך יותר מ-70 שנה עשוי להותיר חותם קבוע על בריאות האדם, החוקרים בחרו באסטרטגיה פשוטה.
באמצעות נתונים זמינים לציבור על רמות עופרת בדם בילדות בארה"ב, שימוש בדלק מועשר בעופרת וסטטיסטיקות אוכלוסיה, הם קבעו את הנטל הסביר לכל החיים של חשיפה לעופרת שנשא כל אמריקאי בחיים בשנת 2015. מתוך נתונים אלה, הם העריכו את ההתקפה של עופרת על האינטליגנציה שלנו על ידי חישוב נקודות IQ שאבדו כתוצאה מחשיפה לגז עופרת כמקור להשפעתו המזיקה על בריאות הציבור.
החוקרים היו המומים מהתוצאות.
https://today.duke.edu/2022/03/lead-exposure-last-century-shrunk-iq-scores-half-americans

החוקרים מדגישים שנכון לשנת 2015, ליותר מ-170 מיליון אמריקאים (יותר ממחצית מאוכלוסיית ארה"ב) היו חששות קליניות לרמות של עופרת בדמם כשהיו ילדים, מה שסביר שהביא למנת משכל נמוכה יותר והעמיד אותם בסיכון גבוה יותר לליקויים בריאותיים ארוכי טווח אחרים. כגון גודל מופחת, סבירות גבוהה יותר למחלות נפש ומחלות לב וכלי דם מוגברות בבגרות.
עוד יותר מבהיל היה שיעור העופרת על האינטליגנציה: ייתכן שחשיפה של עופרת בילדות הקהה את ציון ה-IQ המצטבר של אמריקה בכ-824 מיליון נקודות – כמעט שלוש נקודות לאדם בממוצע. החוקרים חישבו שבמקרה הגרוע ביותר, ייתכן שאנשים שנולדו באמצע שנות השישים עד סוף המאה העשרים איבדו עד שש נקודות מנת משכל, וילדים שרושמים את הרמות הגבוהות ביותר של עופרת בדמם, פי שמונה מרמת המינימום הנוכחית כדי ליזום דאגה קלינית. הלך אפילו יותר גרוע, עלול לאבד יותר משבע נקודות IQ בממוצע.
ירידה בכמה נקודות מנת משכל עשויה להיראות זניחה, אך המחברים מציינים שהשינויים הללו הם דרמטיים דיים על מנת להעביר אנשים עם יכולת קוגניטיבית מתחת לממוצע (ציון מנת משכל פחות מ-85) לסיווג כבעלי מוגבלות אינטלקטואלית (ציון מנת משכל מתחת ל-70).
החוקרים גם ניתחו את הפערים הגזעיים של חשיפת עופרת בילדות, בתקווה להדגיש את אי השוויון הבריאותי מהם סבלו ילדים שחורים, שנחשפו לעתים קרובות יותר לעופרת ובכמויות גדולות יותר מאשר ילדים לבנים.
הצעד הבא של החוקרים יהיה לבחון את ההשלכות ארוכות הטווח של חשיפה לעופרת בעבר על בריאות המוח בגיל מבוגר, בהתבסס על ממצאים קודמים לפיהם מבוגרים עם חשיפה גבוהה לעופרת בילדות עלולים לחוות הזדקנות מואצת.

חיבור נוסף שאפשר לעשות – מים מופלרים למעשה מועשרים בחומצה פלואורוסיליצית, שמקורה בתעשיית הדשנים רווית מתכות כבדות לרבות עופרת. מים מופלרים נמצאו גם הם מורידי IQ וקשורים להפרעות קשב. כמו כן פלואוריד גם נמצא קשור לריכוז גבוה יותר של עופרת בדם.

*** תוספת אפריל 22
שלושה מחקרים^[1][2][3] של בית הספר לאחיות Penn Nursing שופכים אור על האופן שבו עופרת יכולה להשפיע על הלחץ הפיזיולוגי וההתפתחות הרגשית/התנהגותית של ילדים ומתבגרים.
המחקר הראשון תיעד כי עופרת בדם אצל מתבגרים מפילדלפיה בגילאי 11 ו-12 הייתה בקורלציה חיובית עם יותר מצוקה חברתית וגם עם התנהגות מחצינה יותר, וחשוב מכך שרמות העופרת בדם תיווכו את מערכת היחסים שבין מצוקה חברתית להחצנה של התנהגות.
המחקרים האחרים מוסיפים ראיות חדשות המצביעות על כך שחשיפה לעופרת בילדות המוקדמת קשורה באופן משמעותי לקצב לב לא מווסת במהלך משימת לחץ בגיל ההתבגרות המוקדמת, המעידה על תגובת דחק לא מווסתת. לממצאים אלו יש השלכות על בריאות הלב וכלי הדם ועל הגדילה וההתפתחות הכללית.

*** תוספת נובמבר 24
לפי מאמר שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת New England Journal of Medicine בהובלת חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטאות Columbia Mailman, Simon Fraser והארווארד. הרעלת עופרת ברמה נמוכה היא גורם סיכון ללידה מוקדמת, ליקויים קוגניטיביים והפרעת קשב וריכוז, (ADHD), כמו גם אי ספיקת כליות כרונית, עלייה בלחץ הדם, ושונות בקצב הלב.
עופרת היוותה 5.5 מיליון מקרי מוות מדי שנה ממחלות לב וכלי דם.
החוקרים מציינים שעופרת נספגת בקלות על ידי תינוקות הגדלים במהירות. אצל מבוגרים, 95% מהעופרת שנשמרת מאוחסנת בשלד. גורמים כמו גיל המעבר והיפר-תירואידיזם משחררים עופרת שנדחקה בשלד, מה שגורם לעלייה בריכוז העופרת בדם בגילאים מאוחרים.

"הירידה התלולה ב-IQ והעלייה החדה בסיכון למוות ממחלות לב וכלי דם, אפילו בריכוזי העופרת הנמוכים ביותר בדם הניתנים למדידה, יחד עם חשיפה נרחבת, מצביעים על כך שאסטרטגיות אוכלוסיה הן קריטיות לחיסול הרעלת עופרת. בעוד שהחשיפה לעופרת ירדה בכמעט 100% מאז 1970 ואינה בשימוש בארה"ב ובאירופה, הרופאים מניחים שהרעלת עופרת היא בעיה מהעבר"

"כמות העופרת בדם שנחשבת כמסמלת נזק פוטנציאלי תוקנה כלפי מטה מספר פעמים. בילדים זה ירד מ-100 מיקרוגרם לליטר ל-50 מיקרוגרם לליטר ב-2012 ול-35 מיקרוגרם לליטר ב-2021. "עם זאת, לא זוהתה רמה בטוחה של עופרת בדם ילדים"

"הפתרון להגנה על אנשים מפני הרעלת עופרת הוא לזהות ולחסל מקורות סביבתיים של עופרת, בכל מקום שבו הם נמצאים. משמעות הדבר היא ביטול סוללות עופרת, החלפת קווי שירות עופרת, איסור על דלק תעופה עופרת, הפחתת עופרת במזון, הפחתת צבע עופרת בדיור ישן יותר, והפחתה נוספת של אדמה מזוהמת עופרת ומקורות עתיקים אחרים".
https://www.publichealth.columbia.edu/news/low-level-lead-poisoning-still-pervasive-u-s-globally

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה