מחלות לב וכלי דם – ויטמין די

מחלות לב וכלי דם (CVDs) הן אחד הגורמים המובילים למוות ועל פי הערכות הנכונות ל-2021 מדובר על 20.5 מיליון מקרי מוות בשנה^[1].

אין ספק שויטמין די חשוב מאוד למניעת מחלות ובטיפול במגוון עצום של מחלות לרבות מחלות לב וכלי דם ושהמקור הטוב ביותר להשיג אותו הוא דרך חשיפה לשמש שעל הדרך עושה עוד דברים שחשובים לשמירה על כלי דם בריאים כמו יצירת NO שמרחיב כלי דם ובכך משפר את זרימת הדם וגם העלאת ריכוז חיידקים טובים שמורידים רמות דלקת בגוף.

כלומר לא משנה כמה הוא חשוב. ויטמין די לא יכול להוות חלופה לכל אלה.

ריכוזים נמוכים של ויטמין D שכיחים באזורים רבים בעולם, כאשר נתונים מה-Biobank הבריטי הראו של-55% מהמשתתפים יש רמות נמוכות של ויטמין D (<50 nmol/L) ול-13% יש מחסור חמור (<25 nmol/L).
רמות נמוכות של ויטמין D נרשמות על ידי כ-23% מהאנשים באוסטרליה, 24% מהאנשים בארה"ב ו-37% מהאנשים בקנדה.

*** תוספת יוני 23 – התקפי לב
תוספי ויטמין D עשויים להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולריים גדולים כגון התקפי לב בקרב אנשים מעל גיל 60, כך עולה ממחקר קליני שפורסם ביוני 23 בג'ורנל BMJ.
החוקרים מציינים שמחקרים תצפיתיים הראו באופן עקבי קשר בין רמות ויטמין D לסיכון ל-CVD, אך ניסויים מבוקרים אקראיים לא מצאו ראיות לכך שתוספי ויטמין D מונעים אירועים קרדיו-וסקולריים, אולי בשל הבדלים בתכנון הניסוי שיכולים להשפיע על התוצאות. כדי להתמודד עם אי הוודאות הזו, החוקרים מאוסטרליה יצאו לחקור אם תוספת של ויטמין די למבוגרים במינון חודשי משנה את שיעור האירועים הקרדיו-וסקולריים הגדולים.
הניסוי בוצע בין השנים 2014-2020 וכלל 21,315 אוסטרלים בגילאי 60-84 שקיבלו באקראי כמוסה אחת של 60,000 IU ויטמין D (10,662 משתתפים) או פלצבו (10,653 משתתפים) שנלקחו דרך הפה בתחילת כל חודש עבור עד 5 שנים.
לא נכללו משתתפים עם היסטוריה של רמות סידן גבוהות (היפרקלצמיה), פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרפאראתירואידיזם), אבנים בכליות, רככת עצמות (אוסטאומלציה), סרקואידוזיס, מחלה דלקתית, או כאלה שכבר נטלו יותר מ-500 IU ליום ויטמין D.
לאחר מכן נעשה שימוש בנתונים על אשפוזים ומקרי מוות בבתי חולים כדי לזהות אירועים קרדיו-וסקולריים גדולים, כולל התקפי לב, שבץ ו-coronary revascularization (טיפול להחזרת זרימת דם תקינה ללב – ניתוח מעקפים, צנתור וכדומה).
במהלך הניסוי, 1,336 משתתפים חוו אירוע קרדיווסקולרי גדול (6.6% בקבוצת הפלצבו ו-6% בקבוצת ויטמין D). שיעור האירועים הקרדיו-וסקולריים הגדולים היה נמוך ב-9% בקבוצת ויטמין D בהשוואה לקבוצת הפלצבו (שווה ערך ל-5.8 אירועים פחות לכל 1,000 משתתפים). שיעור התקפי הלב היה נמוך ב-19% ושיעור ה-coronary revascularization היה נמוך ב-11% בקבוצת ויטמין D.
החוקרים מכירים בכך שעשויה להיות הערכת חסר קטנה של האירועים ואומרים שהממצאים עשויים להיות גבוהים יותר, במיוחד באוכלוסיות שבהן יותר אנשים סובלים ממחסור בוויטמין D.

*** תוספת אוקטובר 24
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה בהובלת מדענים מסין וארצות הברית שפורסמה ביולי 24 בכתב העת Engineering שנערכה על ידי מדענים ממוסדות ברחבי סין וארצות הברית חשפו תובנות מבטיחות כיצד תוספת ויטמין D יכולה להשפיע באופן משמעותי על בריאות הלב המטבולית.
הסקירה ניתחה 99 מחקרים מבוקרים אקראיים (RCTs) שכללו סך של 17,656 משתתפים. הניתוח העלה כי תוספת ויטמין D, במינון חציוני של 3320 יחידות בינלאומיות (IU) ליום, הייתה קשורה להשפעות חיוביות על גורמי סיכון קרדיומטבוליים שונים, כולל הפחתת לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, כולסטרול כולל, גלוקוז בצום בדם, המוגלובין. A1C, ואינסולין בדם בצום.

באופן משמעותי, החוקרים גילו כי היתרונות של תוספי ויטמין D היו הבולטים ביותר בקבוצות ספציפיות: אנשים עם רמות בסיס של ויטמין D מתחת ל-15.0 ng·mL, אלה עם אינדקס מסת גוף (BMI) מתחת 30, אנשים מבוגרים מגיל 50 ומעלה ואנשים שעברו מחזורי התערבות ארוכים יותר (≥ 3 חודשים). כלומר הממצאים מדגישים את הפוטנציאל של משכי התערבות ארוכים יותר ומינונים גבוהים יותר כדי לייעל את תוצאות הבריאות הקרדיו-מטבוליות.
מחקר זה גם מדגיש את החשיבות של רפואה מותאמת אישית באופטימיזציה של השפעות אלו.

*** תוספת ינואר 25
סקירה שפורסמה בדצמבר 24 בכתב העת Nutrient מסנתזת ממצאים ממחקרים תצפיתיים, ניסויים התערבותיים ומטה-אנליזות כדי להבהיר את המנגנונים שבאמצעותם ויטמין D משפיע על בריאות הלב וכלי הדם, כולל השפעתו על תפקוד כלי הדם. בנוסף, סקירה זו מדגישה את החשיבות של גישה מותאמת אישית לתוספי ויטמין D, המשלבת פרופילי סיכון קרדיווסקולריים אינדיבידואליים, רמות ויטמין D בסיסיות ומצבים נלווים, כגון יתר לחץ דם וסוכרת.

• משפר את הרגישות לאינסולין ותפקוד תאי בטא, מה שיכול לעזור להפחית את הסיכון לסוכרת.
• יכול להשפיע לטובה על פרופילי השומנים על ידי הפחתת כולסטרול כולל, LDL וטריגליצרידים, תוך הגדלת רמות HDL. בין היתר על ידי אנזימים כמו ליפופרוטאין ליפאזה וליפאזת כבד.
• מקדם את הביטוי של טרנספורטר (ABCA1), החשוב להסרת כולסטרול מחומצן ממקרופאגים ברובד טרשתי.
• ממלא תפקיד בהומאוסטזיס של סידן, שהוא חיוני למניעת הסתיידות כלי דם.
• ויסות לחץ דם על ידי מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון: ויטמין D מדכא את ביטוי רנין, כלומר מסייע בוויסות לחץ דם על ידי מערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון.
• ויטמין D מסייע בשמירה על תפקוד האנדותל וטונוס כלי הדם.
• ויטמין די מונע נזק שנגרם מעודף מיני חמצן תגובתיים (ROS).
• מקטין את הייצור של ציטוקינים פרו-דלקתיים (IL-6, TNF-α, NF-kB), תוך שיפור הביטוי של ציטוקינים אנטי-דלקתיים. ובכך להאט את התקדמות הפלאק הטרשתי. כמו כן מוריד רמות של חלבון מגיב C ברגישות גבוהה (hs-CRP).
• משפר את היכולות של תאי הלב. מגן על תאי לב מנזק שנגרם על ידי גלוקוז ומעכב גדילת יתר (היפרטרופיה) של תאי לב המופעלים על ידי אנגיוטנסין.
• מוריד רמות חימצון שומנים בדם דרך וויסות תחמוצת החנקן (NO) והעלאת קיבולת נוגדת חמצון כוללת והגלוטתיון.

מחקרים נוספים שמראים קשר [1][2][3][4][5][6][7][8].

חסר של ויטמין די נקשר לדלקות כרוניות.

המינון המומלץ הוא תלוי אדם

*** תוספת נובמבר 23
שני מחקרים חדשים של Intermountain Health אשר בסולט לייק סיטי, שהוצגו במפגש המדעי של איגוד הלב האמריקאי בנובמבר 23 בפילדלפיה (Abstract 13308, Abstract 14841). מצאו כי המלצות המינון הנוכחיות של ויטמין די אינן מסייעות לחולים להשיג רמות אופטימליות של ויטמין D, מה שמצביע על כך שניסויים שבדקו את היעילות של טיפול ויטמין D למניעת אירועים לבביים לא השתמשו במינונים מספקים. מוביל לתוצאות לא מדויקות.
המטופלים במחקרים אלה נרשמו לניסוי קליני אקראי (Target-D) הבודק האם השגת רמת ויטמין D אידיאלית באמצעות ניהול מותאם אישית של תוספי ויטמין D תביא להפחתת התוצאות הקרדיווסקולריות.
בניתוח הראשון 632 חולים חולקו לשתי קבוצות, או שקיבלו המלצה כללית לדון בטיפול בוויטמין D שלהם עם הרופא שלהם; או טיפול ממוקד בויטמין D. המטרה הייתה להעלות את הרמות ליותר מ-40 ננוגרם למ"ל (ng/mL), מה שנחשב לרמה האופטימלית במחקר זה.
המטופלים בטיפול הממוקד חזרו במרווחים של שלושה חודשים לצורך הערכה והתאמת מינון, עד שהרמות היו מעל 40 ננוגרם/מ"ל. אם הם היו מעל לרמה זו, הם לא קיבלו טיפול נוסף וחזרו מדי שנה להערכה מחודשת.
מתוך 316 משתתפי הטיפול, כמעט 90% נזקקו לרמה מסוימת של מינון ויטמין D. מתוכם, 86.5% נזקקו ליותר מ-2,000 (IU) מדי יום ו-14.6% נזקקו ליותר מ-10,000 IU מדי יום. פחות מ-65% השיגו מעל 40 ננוגרם/מ"ל לאחר שלושה חודשים. עוד 25% מהמטופלים נזקקו לשישה חודשים או יותר של טיטרציה של מינון.
בניתוח השני של מחקר Target-D, נסקרו מאפייני הבסיס של משתתפי המחקר. כל משתתפי המחקר עברו אירוע קרדיווסקולרי תוך 30 יום מההרשמה למחקר. הניסוי יימשך עד שיגיעו ל-104 חולים עם אירוע לב נוסף, או אם הם ימותו עקב מחלת לב.
החוקרים מצאו שרמות הבסיס של ויטמין D היו חציון של 25 ננוגרם/מ"ל. כאשר מדד נמוך מ-20 ננוגרם/מ"ל נחשב לחסר, מדד בין 20-30 ננוגרם/מ"ל מוגדר לא מספיק. מבין אלו שחולקו אקראית לזרוע הטיפול עם רמת ויטמין D מתחת ל-40, ל-58.5% מהחולים היה מינון התחלתי של ויטמין D של 5,000 IU.
המחקרים מצאו כי השגת רמות אלו דורשת לעיתים קרובות לתת למטופלים הרבה יותר מהקצבה התזונתית היומית המומלצת של ארצות הברית של 600-800 יחידות בינלאומיות (IU).
החוקרים מציינים שהם ראו סדרה של מחקרים המדווחים על קשר בין ויטמין D נמוך לבעיות בבריאות הלב, אבל גם כמה ניסויים קליניים אקראיים שאינם מדווחים על אותו קשר. הממצאים שלהם מראים שעצם מתן ויטמין D לחולים לא עוזר להם להגיע לרמות אופטימליות. לכן אם חוקרים מתכוונים לבחון עוד יותר את מינון ויטמין D כדרך אפשרית לשיפור בריאות הלב, יש לתת לחולים את המינונים הנכונים כדי להגיע לרמות האידיאליות הללו.
החוקרים מוסיפים שהממצאים מראים שללא נקיטת גישה מותאמת להערכה ומינון של ויטמין D, סביר להניח שהמטופלים לא יראו תוצאות כלשהן. לכן יש להיות הרבה יותר מכוונים באופן שבו מטפלים בחולים עם ויטמין D, מעבר רק להגיד להם לקחת כדור ויטמין.

מאמרים נוספים הקושרים בין ויטמין די לבריאות כלי הדם והלב [1][2][3][4][5][6].
תמצאו אותו גם כאן:
טרשת עורקים.
אי ספיקת לב.
יתר לחץ דם.
פרפור פרוזדורים.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה