דלקת היא חלק חיוני לתהליך הריפוי של הגוף, כאשר הוא נחשף למזהם סביבתי. אבל כאשר החשיפה היא כרונית וכתוצאה מכך גם התהליך הדלקתי כרוני, זה יכול לגרום למגוון רחב של מחלות מורכבות כולל סוכרת מסוג 2, מחלות לב וכלי דם ומחלות אוטואימוניות.
דלקת כרונית ניתנת לאיתור גם במצבים שאין תסמינים עדין על ידי בדיקת דם CRP (חלבון מגיב C) . זהו חלבון המיוצר על ידי הכבד כאשר הגוף נמצא בתהליך דלקתי כרוני.
ערכים תקינים של CRP – פחות מ- 10 מ”ג בליטר דם.

ויטמין די הוא הורמון סטרואיד, חיוני לבריאות השרירים והעצמות. המקור העיקרי שלו הוא בחשיפת העור לאור אולטרה סגול (UVB).
ויטמין D נקשר למחלות כרוניות כמו סרטן, מחלות לב וכלי דם (CVD) וסוכרת במחקרים פרוספקטיביים ותצפיתיים.

החשיבות של ויטמין די לבריאות האדם אמורה להיות ברורה כבר.

מחקר גנטי ראשון בעולם מטעם אוניברסיטת דרום אוסטרליה (UniSA) שפורסם במאי 22 בכתב העת International Journal of Epidemiology, בחן את הקשר בין רמות נמוכות של ויטמין D לרמות גבוהות של דלקת. המחקר בחן את הנתונים הגנטיים של 294 ,970 משתתפים בביובנק הבריטי, תוך שימוש ברנדומיזציה מנדלית (MR).

רנדומיזציה מנדלית (MR)
כשאנחנו רוצים להבין אם משהו באמת גורם למחלה ולא רק מופיע יחד איתה. מחקר רגיל יכול להיות מסובך בגלל כל מיני גורמים מבלבלים כמו תזונה, אורח חיים, או מצבים בריאותיים אחרים.
רנדומיזציה מנדלית היא טכניקה חכמה שמתגברת על הקושי הזה. היא בעצם משתמשת ב"קלפים גנטיים" שקיבלנו בלידה באופן אקראי.
המידע הגנטי נלקח ממאגרי מידע גנטיים ענקיים מכל העולם, המכילים דגימות של אלפי רבבות אנשים. היא מתמקדת בוריאציות גנטיות ספציפיות (פולימורפיזמים) שידועות כקשורות לשינוי ברמות של החומר שנבדק (בין היתר על התופעה במחקר הנוכחי).
מאגרים אלו כוללים נתונים גנטיים יחד עם נתונים בריאותיים (מחלות וגורמי סיכון).
איך זה יוצר חיבור סיבתי?
מכיוון שהווריאציות הגנטיות האלה מחולקות באוכלוסייה באופן אקראי (אנחנו נולדים איתן, וזה לא קשור לבחירות אורח חיים או לגורמים סביבתיים אחרים), הן משמשות כמעין "הטלת קוביות טבעית". אם וריאציה גנטית מסוימת גורמת לרמות X להיות גבוהות באופן טבעי לאורך החיים, ואנשים עם וריאציה זו מפתחים מחלה מסוימת יותר מאחרים שאין להם את הווריאציה הזו, אז סביר להסיק ש-X הוא הגורם הסיבתי למחלה, ולא משהו אחר.
זה כמו ניסוי קליני שהטבע עורך עבורנו – במקום לחלק אנשים לקבוצות אקראיות ו"להכריח" אותם לשנות את רמות ה-X שלהם.. פשוט בודקים מי נולד עם נטייה גנטית לרמות גבוהות יותר של X ומה קרה להם.

רנדומיזציה מנדלית רב-משתנית (MVMR)
מאפשרת לחוקרים לבדוק את ההשפעה הסיבתית של כמה גורמים במקביל על אותה תוצאה כדי לראות אם זה גורם אחד מתוכם, כמה מהם או השילוב ביחד. כלומר MVMR לוקחת את העוצמה של רנדומיזציה מנדלית צעד אחד קדימה, ומאפשרת להתמודד עם מורכבות העולם האמיתי שבו גורמים רבים פועלים יחד ומשפיעים זה על זה ועל הבריאות שלנו.

המחקר מצא קשר ישיר בין רמות נמוכות של ויטמין D לרמות גבוהות של דלקת. מה שלדברי החוקרים מספק סמן ביולוגי חשוב לזהות אנשים בסיכון גבוה יותר למחלות כרוניות או בחומרתן של מחלות כרוניות עם מרכיב דלקתי.
הממצאים מצביעים על כך שהגברת ויטמין D אצל אנשים עם מחסור עשויה להפחית דלקת כרונית.

ולכן, הם מוסיפים שהגברת ויטמין D אצל אנשים עם מחסור עשויה להפחית דלקת כרונית, ולעזור להם להימנע ממספר מחלות קשורות. כלומר המחקר גם מעלה את האפשרות שריכוזי ויטמין D נאותים עשויים להקל על סיבוכים הנובעים מהשמנה ולהפחית את הסיכון או חומרת מחלות כרוניות עם מרכיב דלקתי, כגון כמו CVDs, סוכרת ומחלות אוטואימוניות.

החוקרת פרופ' Elina Hyppönen, מנהלת המרכז האוסטרלי לבריאות מדויקת של UniSA, אומרת שהתוצאות הללו חשובות ומספקות הסבר לכמה מהמחלוקות בקשר המדווח עם ויטמין D. ראינו שוב ושוב עדויות ליתרונות בריאותיים להעלאת ריכוזי ויטמין D אצל אנשים עם רמות נמוכות מאוד, בעוד שלאחרים, נראה שיש תועלת מועטה עד אין.
https://www.unisa.edu.au/media-centre/Releases/2022/down-on-vitamin-d-it-could-be-the-cause-of-chronic-inflammation/

אני לא יכול שלא להסכים עם התובנה הזו!

*** תוספת יולי 23
במחקר שפורסם ביוני 23 בכתב העת PLoS ONE, חוקרים איריים בחנו את הקשר בין CRP ורמות ויטמין D בקרב מבוגרים.
השכיחות של מחסור בוויטמין D בקרב אנשים איריים בגיל העמידה וקשישים מוערכת באחד מכל שמונה, ועולה לכדי אחד מכל שניים עבור אנשים מעל גיל 85.
החוקרים מדדו ריכוזי CRP וויטמין די של 5,381 משתתפים איריים בני 50 שנים ומעלה ממחקר TILDA.
הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר היה 62.9 שנים, 53.5% מהם היו נשים. שיעור ההשמנה של אוכלוסיית המחקר היה 33.9%, מדד מסת הגוף הממוצע (BMI) היה 28.6 ו-70.8% מהנבדקים דיווחו על שעסקו בפעילות גופנית.
13% ממשתתפי המחקר סבלו ממחסור של וויטמין די, כאשר מצב מחסור גבוה יותר.
8.5% מהנבדקים השתמשו בתוספים.
רמות ה-CRP הממוצעות של כל המשתתפים היו 0.33 מ"ג/לליטר. השכיחות של רמות CRP תקינות הייתה 83.9%, מצב גבוה 50-100 מ"ג/לליטר היה 11%, ומצב גבוה העולה על 100 מ"ג/לליטר היה 5.1%.
רמת ה-CRP הממוצעת של הנבדקים עם חוסר ויטמין די הייתה 2.22, שהייתה שונה משמעותית מהקבוצות עם רמות ויטמין די מספיקות או מעט נמוכות. כלומר מצב ה-CRP ירד ככל שרמות ויטמין D עלו.

במחקר נצפה קשר גם לגיל, לסטטוס מעשנים, אנשים עם השמנת יתר, מחלות כרוניות וכל אלה נקשרו במחקרים לחסר של ויטמין די.

*** תןספת אוקטובר 25 – המכניזם התאי
מחקר פורץ דרך שפורסם בנובמבר 25 בכתב העת Nutrients מספק תובנה חסרת תקדים בנוגע למנגנון התאי המדויק שמאחורי השפעתו על מערכת החיסון ודלקת כרונית בוויסותם.
מחקר זה נערך על 86 נבדקים מבוגרים בריאים (ללא מחלות המשפיעות על רמות סידן או ויטמין D). המחקר ניתח את ההשפעה של רמות ויטמין D בדם על תת-אוכלוסיות ספציפיות של תאי חיסון מסוג NKT-like (תאי T בעלי מאפייני תאי הרג טבעיים) הקריטיים לתגובה החיסונית.

ממצא המרכזי הראה קורלציה חיובית משמעותית בין רמות ויטמין D לבין ריכוז תאי CD4-CD8+ מסוג NKT-like בדם ההיקפי. תת-אוכלוסייה זו של תאים ידועה בפעילות ציטוטוקסית (הרג תאים נגועים או חריגים) ובתרומתה החיונית לתגובות אנטי-גידוליות ואנטי-זיהומיות, בזכות ייצור ציטוקינים דוגמת אינטרפרון גמא (IFN-γ). החוקרים הדגישו כי קשר זה היה עצמאי לחלוטין מרמות הסידן בדם, דבר שמחזק את תפקידו הבלעדי של ויטמין D כהורמון מווסת חיסוני. במילים פשוטות, ככל שרמות ויטמין D גבוהות יותר, כך גדל מספר התאים המיוחדים הללו, שהם קו ההגנה הציטוטוקסי הראשון של הגוף.

מחקר חדשני זה מחבר את הנקודות בין הראיות הגנטיות הקודמות למנגנון תאי מובהק. אם המחקרים הקודמים הראו שחסר בוויטמין D "גורם" לדלקת כרונית (כפי שמשתקף ב-CRP גבוה), המחקר הנוכחי מסביר כיצד הוא עושה זאת: על ידי פגיעה באוכלוסיית תאי CD4-CD8+ החיוניים לדיכוי דלקת ולחימה במחוללי מחלות ובגידולים. משמעות הדבר היא שרמות ויטמין D נאותות הן קריטיות לא רק לתפקוד הכללי של מערכת החיסון, אלא גם לשמירה על מאזן ציטוטוקסי תקין.

ממצאים אלו מחזקים את הדחיפות לאופטימיזציה של רמות ויטמין D. הקפדה על רמות תקינות של ויטמין D אינה רק מניעת מחסור תזונתי, אלא אסטרטגיה פעילה לתמיכה בתאי החיסון הממוקדים ביותר, אשר להם תפקיד מרכזי בהפחתת הסיכון למחלות אוטואימוניות והפרעות אונקולוגיות, כפי שנדון קודם לכן במאמר.

מחקרים נוספים שמראים קשר בין ויטמין די לרמות דלקת
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4070857/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/35769088/
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26147588/

זה מדהים כאשר רואים שינויים בריאותיים רק על ידי רכיב אחד כמו ויטמין די או צמח כל שהוא אחר. אבל זה צריך להיות ברור גם לאלה שלא מטמיעים את ההבנה שגוף האדם מאוד מורכב והוא צריך עוד הרבה דברים כדי להיות בריא ולעתים די קרובות יש אנשים שלא חסר להם רק ויטמין די. חסר להם גם פירות וירקות או אגוזים וזרעים בתזונה שאמורים לספק נוגדי חמצון, ויטמינים, מינרלים, חומצות שומן כמו אומגה 3 (בן הזוג של ויטמין די). ייתכן והם גם לא עוסקים מספיק בתנועה ושמצב הרוח שלהם במתחים וחרדות. כל אלה משפיעים על מערכת החיסון וכשהם חסרים (אחד, שניים או יותר) מערכת החיסון מגיבה פחות טוב למזהמים החיצוניים והדלקת הופכת לכרונית.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב