פתאלאטים

—

by

superfoodvegan
in , , , ,

קבוצת כימיקלים מעשי ידי אדם שפותחו במאה השנים האחרונות לשימוש בתעשיית ייצור הפלסטיקים, הממיסים ומוצרי הטיפוח. הם משמשים לריכוך והעלאת גמישות בסוגי פלסטיק.

פתאלאטים עלולים להימצא במגוון רחב של מוצרים:

environmental-health-pathalatesהורד

כמעט בלתי אפשרי להמנע מהם!

פתאלאטים משתחררים בקלות לסביבה משום שאין קשר כימי בינם לבין הפלסטיק שבו הם מעורבבים.
ריכוזי הפתלטים באוויר התוך-ביתי גבוהים מריכוזי הפתאלאטים באוויר החיצוני.
עיקר החשיפה לפתאלאט DEHP נגרמת מצריכה של מזון הארוז באריזות פלסטיק, מנשימה שלהם ודרך מגע עם העור.

בסקרי ניטור ביולוגי (ניטור של דם, שתן או נוזלי גוף אחרים) במדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית בארצות הברית נמצאו מטבוליטים (תוצרי פירוק) של פתאלאטים מסוגים שונים בשתן של מעל ל-95% מהנבדקים. לאחרונה פורסמו ממצאי סקר של ניטור ביולוגי ב-250 מבוגרים בישראל, שנעשה על ידי משרד הבריאות. הממצאים מראים כי במעל ל-98% מהאנשים במדגם נמצאו ריכוזים של 10 מתוך 11 סוגי המטבוליטים של הפתאלאטים וב-92% נמצאו כל 11 המטבוליטים שנבדקו.

*** תוספת אוקטובר 24
מדינת קליפורניה שבארצות הברית היא אולי המקצינה ביותר על הנהלים והחוקים של אוויר ומים נקיים. החל משנת 1986 הם הפכו את הצעת 65 (Proposition 65) לחוק המחייב עסקים לספק אזהרות לתושבי קליפורניה על חשיפות משמעותיות לכימיקלים הגורמים לסרטן, למומים מולדים או לנזק רבייה אחר. מוצרים שתושבי קליפורניה רוכשים ומשתמשים בבתיהם או במקומות העבודה שלהם. הרשימה הזו של כימיקלים חייבת להתעדכן לפחות פעם בשנה והיא כוללת כ-900 כימיקלים מאז שפורסמה לראשונה. למה זה מצוין כאן?
כי מחקר שפורסם באוקטובר 24 בכתב העת Environmental Research מתעד כיצד תושבי דרום קליפורניה נחשפים באופן כרוני לכימיקלים רעילים הנישאים המכונים פלסטייזרים (Plasticizers), כולל כזה שנאסר בפריטי ילדים ומוצרי יופי.
פלסטיסייזרים הם כימיקלים המוספים לחומרי גלם במטרה להפוך אותם לרכים יותר וגמישים יותר. פתלאטים הם סוג של פלסטיסייזר.
החוקרים מציינים שתוכניות ניטור קודמות של קליפורניה התמקדו בחומרי פלסטיק הנקראים אורתו-פתלטים, שחלקם הוצאו מתהליכי ייצור עקב דאגות בריאותיות וסביבתיות. פחות מחקרים התמקדו בהשפעות הבריאותיות של התחליפים שלהם, המכונים 'שאינם אורתו-פתלטים'.
מחקר זה חשף את נוכחותם של שני פלסטייזרים באוויר ברחבי דרום קליפורניה.
במחקר הנוכחי החוקרים עקבו אחר שתי קבוצות של סטודנטים לתואר ראשון ב-UCR הנוסעים מחלקים שונים של דרום קליפורניה. שתי הקבוצות ענדו צמידי סיליקון שנועדו לאסוף נתונים על חשיפות כימיות באוויר. הקבוצה הראשונה ענדה את הצמידים שלה במשך חמישה ימים בשנת 2019, והקבוצה השנייה ענדה שני צמידים שונים למשך חמישה ימים כל אחד בשנת 2020. שתי הקבוצות ענדו את הרצועות ברציפות, כל היום, תוך כדי פעילותן. בתום תקופת איסוף הנתונים, החוקרים חתכו את הצמידים לחתיכות, ואז ניתחו את הכימיקלים שהם מכילים.
החוקרים מציינים שבמאמר קודם, הצוות התמקד במעקב בעירה TDCIPP, שידוע כמסרטן, שנאסף בצמידי היד. הם ראו שככל שנסיעות הסטודנטים היו ממושכות יותר, כך החשיפה ל-TDCIPP גבוהה יותר. הם מוסיפים שבניגוד ל-TDCIPP, שככל הנראה נודד ממושבי הרכב של הנוסעים לאבק, הצוות לא יכול לאתר את מקור החומרים הפלסטיים. מכיוון שהם נישאים באוויר, ולא קשורים לאבק, הצמידים היו יכולים לאסוף אותם בכל מקום, אפילו מחוץ למכוניות של התלמידים.
בניתוח הצמידים נמצא שעל כל גרם של צמיד קצוץ, הצוות מצא בין 100,000-1,000,000 ננוגרם של שלושה פתלטים, DiNP, DEHP ו-DEHT. בסך הכל נמדדו עשרה חומרים פלסטיים, אך הרמות של שלושת אלה בלטו.
גם DiNP וגם DEHP כלולים ברשימת Proposition 65 של קליפורניה. DEHT הוצג כחלופה, ולכן השפעותיו על בריאות האדם לא נחקרו מספיק.
המחקר מצביע על כך שהכנסת DEHT גם לא עשתה הרבה כדי להפחית את רמת החשיפה של הציבור ל-DiNP או DEHP. הרמות של כל שלושת הכימיקלים שנמצאו על ידי הצוות היו דומות לאלו שמצאו חוקרים במחקרים לא קשורים שנערכו בחוף המזרחי, שסביר להניח שהאוויר בשני החופים נושא רמות דומות של פתלטים.

"לא משנה מי אתה, או היכן אתה נמצא, רמת החשיפה היומית שלך לכימיקלים אלה היא גבוהה ומתמשכת, הם נמצאים בכל מקום"

החוקרים מסכמים שמחקרים כמו זה מעצימים את הצורך למצוא חלופות לפלסטיק. כאשר הפלסטיק מתכלה, תרכובות אלו ואחרות דומות להן דולפות החוצה אל הסביבה ואל הגוף. ושהדרך היחידה להפחית את ריכוזם באוויר היא להפחית את הייצור והצריכה של חומרים המכילים אותם.
https://news.ucr.edu/articles/2024/10/01/airborne-plastic-chemical-levels-shock-researchers

ההשפעות של פתלטים על בריאות האדם עדיין אינן ידועות במלואן, והן עדיין נחקרות

בחיות מעבדה, נמצא כי חשיפה לפתאלאטים משפיעה על מערכת הרבייה וגורמת להשפעות בריאותיות כגון: הפרעה להתפתחות מערכת הרבייה של הזכר, הפרעה לתפקוד הטבעי של מערכת ההורמונאלית, הופעת מומים מולדים במערכת הרבייה ואיברי המין, רמות טסטוסטרון נמוכות יותר בשלבי התבגרות מינית, התבגרות מינית מוקדמת בנקבות, ספירת זרע נמוכה בבוגרים, משקל לידה נמוך ולידה מוקדמת.

בעשור האחרון החלו להתפרסם מחקרים בבני אדם המציגים תוצאות דומות למה שנמצא במחקר בחיות מעבדה

  • הריון, הנקה ותינוקות
  • השפעות על ההריונית (הריון).
    • שימוש במוצרי טיפוח אישי במהלך ההריון ובאופן כללי עלול להשפיע על רמות ההורמונים האימהיים.
    • חשיפה לפתלטים בתחילת ההריון מעלה סיכון לאנגיוגנזה ולבעיות בהתפתחות השיליה.
    • חשיפה לפתלטים עלולה להוריד סיכויים להיכנס להריון.
    • במחקר שפורסם ביולי 22 בג'ורנל JAMA Pediatrics החוקרים בחנו את הקשר בין פתלאטים ללידות מוקדמות. הנתונים נאספו מ-16 מחקרים שנערכו ברחבי ארצות הברית. החוקרים ניתחו נתונים של סך של 6,045 נשים הרות שילדו בין השנים 1983-2018. תשעה אחוזים מהנשים במחקר ילדו פגים. מטבוליטים של פתלטים זוהו ביותר מ-96% מדגימות השתן. החוקרים גילו שלנשים עם ריכוז גבוה יותר של מספר מטבוליטים של פתלטים בשתן יש סיכוי גבוה יותר ללדת את התינוקות שלהן פגים, כלומר ללדת שלושה או יותר שבועות לפני תאריך הלידה של האם.
      חשיפה לארבעה מתוך 11 הפתלטים שנמצאו בנשים הרות קשורה להסתברות גדולה יותר של 14-16% ללדת מוקדמת. הממצאים העקביים ביותר היו עבור חשיפה לפתלאט שנמצא בשימוש נפוץ במוצרי טיפוח אישיים כמו לק ומוצרי קוסמטיקה.
      לידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך קשורים להשלכות שליליות רבות, כולל תמותת תינוקות וילדים, מצוקות פסיכולוגיות, הפרעות התנהגותיות בבגרות צעירה ומחלות קרדיומטבוליות בבגרות. בארצות הברית, כ-8% ו-10% מהתינוקות סבלו ממשקל לידה נמוך ומלידה מוקדמת, בהתאמה, ב-2020.
    • מחקר שפורסם בפברואר 24 בכתב העת The Lancet Planetary Health מגלה שחשיפה טרום לידתית למטבוליטים של פתלטים עלולה להגביר את הסיכון ללידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך.
      המדענים אספו נתונים מהמכון הלאומי לבריאות הילד (ECHO), הכוללת 69 קבוצות ילדים ייחודיות מרחבי ארה"ב כדי לזהות גורמים סביבתיים וניתנים למניעה הקשורים למשקל לידה נמוך, לידה מוקדמת וסיבוכי לידה אחרים.
      הריכוזים של 20 מטבוליטים של פתלטים נמדדו בדגימות שתן של האם.
      המחקר נערך על 5006 דיאדות של אם-ילד שזוהו מ-13 קבוצות בתוכנית ECHO. הריכוזים של מטבוליטים פתלטים באמהות אלו היו דומים לאלו שזוהו בנשים בגיל הפוריות בסקרים לאומיים. התפלגות דומה של פתלטים נצפתה על פני כל שלישי ההריון. המטבוליטים של (DEHP) הראו מתאם חזק אחד עם השני. מונו-אתיל פתלט (Mono-ethyl phthalate) וחומצה פתלית (phthalic acid) הראו את הריכוזים הגבוהים ביותר בדגימות השתן של האם.
      ניתוח המחקר גילה קשרים חזקים של חומצה פתלית, דיאיזודציל פתלט (DiDP), די-אן-אוקטיל פתלט (DnOP) ודייזונוניל פתלט (DiNP) עם גיל ההריון, אורך הלידה ומשקל הלידה. עוצמת האסוציאציות הללו הייתה חזקה יותר בשליש השלישי בהשוואה לזה שבטרימסטר הראשון והשני.
      המחקר מסכם שחשיפה טרום לידתית למטבוליטים של פתלאטים יכולה להגביר את הסיכון ללידה מוקדמת ומשקל לידה נמוך. דפוס הקשרים שנצפה במחקר מצביע על כך שמטבוליטים של פתלאטים המחליפים DHEP באריזות מזון אחראים לעלייה בלידה מוקדמת. זה מצביע על צורך לווסת כימיקלים בעלי תכונות דומות כמחלקה.
      https://www.news-medical.net/news/20240211/Prenatal-exposure-to-phthalates-linked-to-higher-risk-of-preterm-birth-and-low-birth-weight.aspx
    • חשיפה לפתלטים נקשרה להפרעות לחץ דם, רעלת הריון (preeclampsia) ו-eclampsia (פרכוסים/עוותית) [1].
  • השפעות על התינוקות
    • מוח/ קוגניציה/שפה
    • חשיפה לתערובות כימיות במהלך ההריון משנה את התפתחות המוח של העובר.
    • מחקר מינואר 2020 שפורסם בג'ורנל הרפואי Environment International שחשיפה לפתלאטים בהריון גורם ליילוד סיכון מוגבר לבעיות מוטוריות עדינות (fine motor scores).
    • חשיפה לפתלטים בהריון קשורה למדדים נפחיים קטנים יותר במוח ו-IQ נמוך יותר בילדים.
    • חוקרים מאוניברסיטת אילינוי עוקבים אחר ההשפעות של כימיקלים משבשי הורמונים (PFA'S) על התפתחותם הגופנית וההתנהגותית של ילדים מלידה ועד ילדות אמצעית. הם פרסמו מאמר במהדורת מאי 21 בג'ורנל Neurotoxicology. הם מצאו עדויות שקושרות את החשיפה של נשים בהריון לפתלטים לתוצאות קוגניטיביות ששונו אצל תינוקותיהן. חשיפה לפתלט לפני הלידה נקשרה לעיבוד מידע איטי יותר ושעשויה לפגוע ביכולת זיהוי הקשור לזיכרון קודם.
      החוקרים ניתחו מטבוליטים של שלושה פתלטים נפוצים בדגימות שתן שנאספו באופן קבוע מהנשים ההרות במחקר. נתוני החשיפה הכימית שימשו בשילוב עם הערכות של תינוקות הנשים כשהילדים היו בני 7.5 חודשים.
      החוקרים השתמשו בשיטה מבוססת הנותנת תובנה לגבי היכולת של ילדים צעירים מכדי לבטא את עצמם מילולית: תינוקות בדרך כלל מסתכלים זמן רב יותר על תמונות או אירועים לא מוכרים או בלתי צפויים.
      הצוות השתמש במעקב עיניים אינפרא אדום כדי לעקוב אחר מבטו של כל תינוק במהלך מספר ניסויים במעבדה. כשהתינוק יושב על ברכיה של מטפלת, החוקרים הכירו לראשונה את הילד עם שתי תמונות זהות של פנים. לאחר שהתינוק למד לזהות את הפנים, החוקרים הראו שאותו פרצוף מזווג עם פנים לא מוכרות.
      בניסויים חוזרים ונשנים, מחצית מ -244 התינוקות שנבדקו ראו מערכת פנים אחת מוכרת, ומחציתם למדו לזהות מערכת פנים אחרת כמוכרת. על ידי ניתוח זמן ההסתכלות על הפנים, נוכל לקבוע את מהירות עיבוד מידע חדש של ההתינוקות ולהעריך את יכולתם לשים לב.
      ההערכה קישרה בין החשיפה של נשים בהריון לרוב הפתלטים שנבדקו עם עיבוד מידע איטי יותר בתינוקותיהם, אך התוצאה הייתה תלויה בכימיקל הספציפי, במין התינוק ובאיזו מערכת פנים שהתינוק ראה כמוכר. לדוגמה: ההשפעה הגדולה ביותר היתה על תינוקות זכרים, אם אימם נחשפה לריכוזים גבוהים יותר של פתלטים הידועים כמפריעים להורמונים אנדרוגניים.
      מרבית המחקרים הקודמים על הקשר בין חשיפה לפני הלידה לפתלטים וקוגניציה התמקדו בילדות המוקדמת והאמצעית. עבודה חדשה זו מציעה כי ניתן לאתר חלק מהאסוציאציות הללו הרבה יותר מוקדם בחיי הילד.
      https://news.illinois.edu/view/6367/708605600
    • מחקר שפורסם באפריל 25 בכתב העת Nature Communications, בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Emory מצא עדויות לאופן שבו חשיפה של אישה בהריון לפתלטים משפיעה על חילוף החומרים של תינוקם בלידה.
      רמות פתלטים טרום לידתיות בדם האם במהלך ההריון היו קשורות לרמות נמוכות יותר של מבשרי נוירוטרנסמיטורים מרכזיים (קשורים למטבוליטים של טירוזין וטריפטופן) החשובים להתפתחות המוח בדם של היילוד זמן קצר לאחר הלידה. כמו כן רמות גבוהות יותר של פתלטים לפני הלידה היו קשורות לשינויים ביולוגיים הקשורים לציון נמוך יותר של עיבוד מידע (קשב) וציוני ריגוש (עוררות) בילודים.
      החוקרים מציינים שישנה אמונה רווחת שהשליה מגנה על התינוק מפני הרבה חומרים מזיקים, אבל מחקר זה תומך בכך שפתלטים מסוגלים לעבור דרך השליה ולהשפיע לרעה על הביולוגיה של העובר ועל התפתחותו של התינוק לאורך זמן, כלומר הם נשארים איתם בגוף אחרי שהם נולדים.
      https://news.emory.edu/stories/2025/04/hs-phthalates-and-newborns-story
    • חשיפה לפתלאטים במהלך הריון – השלכות הורמונליות על הצאצאים – עיכוב ביטוי של גנים חשובים שמעורבים ביצירת הורמונים.
    • חשיפה לפתלטים ברחם קשורה לירידה בתפקוד הריאות במהלך הילדות.
    • חשיפה לפתלטים במהלך הריון פוגעת בפריון ההצאצאים הזכריים [1].
  • השפעות הורמונליות
    • נמצא כי פתלטים עלולים להשפיע על ההתפתחות המינית בבני-אדם ולהשפיע הן על פריון הגבר/ רמות טסטוסטרון והן על פריון האישה/ מיומות ברחם.
    • במחקר ישראלי שפורסם במהדורת יוני 21 בג'ורנל Human Reproduction, ניסו החוקרים להבין כיצד בדיוק משפיעים הפתלטים על פוריות האישה. המחקר הוא שיתוף פעולה בינלאומי של חוקרים מהמרכז הרפואי שיבא, המרכז האקדמי רופין ואוניברסיטאות הרווארד וקולומביה שבארה"ב.
      החוקרים חיפשו עדויות להימצאותם של פתלטים בנוזלים פוליקולאריים (Follicular Fluids) – נוזלים שמקיפים את הביצית כשהיא נמצאת בתוך הזקיק שבשחלה, לפני הביוץ. הם הסתמכו על דגימות שנאספו מ-105 נשים במהלך פרוצדורות הפריה חוץ-גופית בשיבא.
      התוצאות לא היו מעודדות:
      מתוך 12 סוגים שונים של מטבוליטים של פתלטים שנבדקו, 11 נמצאו לפחות בדגימה אחת.
      בנוזל הפוליקולארי של לא פחות מ-76 אחוז מהנשים נמצאו 7 סוגים שונים של מטבוליטים של פתלטים בו-זמנית, ואצל 5 מהנבדקות נמצאו לא פחות מ-10 מטבוליטים שונים של פתלטים.
      רק אצל 2 מהנבדקות לא נמצאו כלל מטבוליטים של פתלטים בנוזלים הפוליקולאריים.
      ממצאי המחקר אמורים להטריד את כולנו. כימיקל, שיוצר על ידי האדם, נמצא באחד המקומות הרגישים ביותר בגוף. האזור שסביב הביצית חייב להיות הכי נקי שאפשר כדי שהאנושות תוכל להמשיך להתרבות כהלכה ולא תיכחד – ובמחקר זה אנחנו מוצאים פתלטים שידוע שהם עלולים להשפיע על תהליכי הבשלת ביציות ועל פוריות האישה. מדובר בממצא ראשון משמעותי מאוד.
      על פי המחקר, הפתלטים עלולים להשפיע על הפוריות דרך השפעתם על המיקרו-רנ"א (microRNA), מולקולות שמשמשות לבקרת ביטוי גנים בתאים, שנמצאות בנוזל הפוליקולארי. מדובר בעשרות עד מאות מולקולות שלחלקן יש תפקיד מכריע בהתפתחות הביציות, בהבשלה שלהן ובהפריה.
      החוקרים בודדו את המיקרו-רנ"א מתוך הנוזלים הפוליקולאריים. בחישובים סטטיסטיים שערכו הם מצאו שקיים קשר בין המצאות פתלטים מסוימים בנוזל הפוליקולארי לבין רמות מולקולות מיקרו-רנ"א שונות בנוזל הפולקולרי והגנים שהן מבקרות. נמצא קשר בין המצאות הפתלטים לריכוזן של 39 מולקולות מיקרו-רנ"א שונות, המבקרות בסך הכל 304 גנים שקשורים לפוריות האישה (לדוגמא התפתחות השחלה והביציות, הבשלת הביצית). כך, החשיפה הסביבתית לכימיקלים עלולה לפגוע במסלולים ביולוגיים שקשורים לפוריות האישה.
      https://healthy.walla.co.il/item/3451089
  • מערכת חיסון
  • מערכת עצבים ומוח
    ישנן עדויות ראשונות שחשיפה לפתאלאטים עלולה להשפיע גם על התפתחות המוח בבני-אדם. האוכלוסיות הרגישות ביותר לחשיפות לפתאלאטים הן נשים בהריון, תינוקות וילדים מתחת לגיל 3 וחולים כרוניים.
  • בעיות נוירו-התפתחויות בילדים [1][2].
    מחקר מפברואר 21 בג'ורנל AJPH מפרויקט TENDR הגיע למסקנה שחשיפה לאורתו-פתלאטים עלולה לפגוע בהתפתחות המוח, ולהגדיל את הסיכון של ילדים להפרעות למידה, קשב וריכוז (כולל היפראקטיביות, תוקפנות / התרסה ותגובתיות רגשית).
    על פי הדו"ח, יותר מ -30 מחקרים שפורסמו מ -11 מדינות שונות מדדו את החשיפה לפטלאט לפני הלידה, ועקבו אחר שינויים בהתנהגות ילודים, התפתחות קוגניטיבית, תפקוד מנהלים, התנהגות חברתית ועוד.
    לדוגמה: ילדים שנולדו לאמהות שנמצאו בחמישון הגבוה ביותר של רמות הפתלט בשתן (במיוחד מטבוליטים של DEHP) במהלך השליש השני להריון, היו בסיכון גבוה פי שלושה לאבחנה עם ADHD בהשוואה לילדים שנולדו לאמהות הנמוכות ביותר.
    חשיפה טרום לידתית לפתלאטים, ובמיוחד מטבוליטים של DBP ו- DEHP, נקשרה גם למגוון התנהגויות בעייתיות נוספות, כגון הסבירות המוגברת להתנהגויות עברייניות והתנהגויות אגרסיביות, הורדה של מנת המשכל בשבע נקודות, חרדות וזיכרון עבודה ירוד יותר.
    ישנם מספר חלונות רגישים של חשיפה לפתלאטים, כולל לפני הלידה ואחרי הלידה ועד לגיל ההתבגרות. ההתפתחות המתמשכת של המוח, כולל קליפת המוח הקדם-מצחית, ההיפוקמפוס והמוח הקטן.
    המנגנונים שמאחורי נזקי הפתלאטים מגוונים, לדוגמה: שיבוש הארגון והתפקוד של ציר hypothalamic-pituitary-gonadal, מערכת האחראית על ניהול הלחץ, וויסות תפקוד החיסון וההומאוסטזיס המטבולי. הם עשויים גם לעכב את ייצור הטסטוסטרון העוברי ועלולים להיות להם השפעות אנטי-אסטרוגניות, שעלולות להיות השלכות על הפלסטיות של המוח.
  • נמצא קשר בין כימיקלים נפוצים במוצרי צריכה יומיומיים לספקטרום האוטיזם ולהפרעות קשב.
  • מחלות לב וכלי דם
  • *** תוספת אפריל 25
    חשיפה יומיומית לפתלטים עשויה להיות קשורה ליותר מ-356,000 מקרי מוות ממחלות לב ברחבי העולם בשנת 2018 בלבד, כך עולה מניתוח שפורסם באפריל 25 בכתב העת Lancet eBiomedicine.
    המחקר הנוכחי בהובלת חוקרים ב-NYU Langone Health, התמקד בסוג של פתלט הנקרא די-2-אתילהקסיל פתלט (DEHP), המשמש לייצור מיכלי מזון, ציוד רפואי ופלסטיק אחר רך וגמיש יותר. החוקרים מציינים שמחקרים אחרים הראו שחשיפה ל-DEHP גורמת לתגובה חיסונית פעילה יתר על המידה (דלקת) בעורקי הלב, אשר, לאורך זמן, קשורה לסיכון מוגבר להתקף לב או שבץ מוחי.
    לצורך המחקר, הצוות השתמש בנתונים בריאותיים וסביבתיים מעשרות סקרי אוכלוסייה כדי להעריך את החשיפה ל-DEHP ב-200 מדינות וטריטוריות. המידע כלל דגימות שתן המכילות תוצרי פירוק כימיים שהותיר תוסף הפלסטיק. נתוני התמותה התקבלו מהמכון למדדי בריאות והערכה, קבוצת מחקר בארה"ב שאוספת מידע רפואי ברחבי העולם כדי לזהות מגמות בבריאות הציבור.
    בניתוח שלהם, העריכו המחברים, כי חשיפה ל-DEHP תרמה ל-356,238 מקרי מוות, שזה יותר מ-13% מכלל התמותה העולמית ממחלות לב בשנת 2018 בקרב גברים ונשים בגילאי 55-64.
    החוקרים חושבים ש"על ידי הדגשת הקשר בין פתלטים לגורם מוות מוביל ברחבי העולם, הממצאים מוסיפים לגוף הראיות העצום לכך שכימיקלים אלה מהווים סכנה עצומה לבריאות האדם. הנטל הכלכלי שנוצר כתוצאה ממקרי המוות שזוהו במחקרם הוערך בכ-510 מיליארד דולר וייתכן שהגיע עד ל-3.74 טריליון דולר".
    החוקרים מזכירים שבמחקר קודם משנת 2021, צוות המחקר קישר פתלטים ליותר מ-50,000 מקרי מוות בטרם עת מדי שנה, רובם ממחלות לב, בקרב אמריקאים מבוגרים. המחקר הזה גם נחשב לאומדן הגלובלי הראשון עד כה של תמותה קרדיווסקולרית – או למעשה כל תוצאה בריאותית – כתוצאה מחשיפה לפתלטים.
    בין הממצאים המרכזיים של המחקר ראו כי האבידות באזור המשולב של מזרח אסיה והמזרח התיכון ובאזור המשולב של מזרח אסיה והאוקיינוס ​​השקט היוו, כ-42% ו-32% מהתמותה ממחלות לב הקשורות ל-DEHP, בהתאמה. באופן ספציפי, בהודו היה מספר מקרי המוות הגבוה ביותר עם 103,587 מקרי מוות, אחריה סין ואינדונזיה. הסיכונים הגבוהים יותר למוות ממחלות לב באוכלוסיות אלו נשמרו גם לאחר שהחוקרים התאימו את הניתוח הסטטיסטי שלהם כדי להתחשב בגודל האוכלוסייה בקבוצת הגיל הנחקרת.
    הסבר אפשרי, על פי המחברים, הוא שמדינות אלו מתמודדות עם שיעורי חשיפה גבוהים יותר לכימיקלים, אולי משום שהן עוברות פריחה בייצור פלסטיק אך עם פחות הגבלות ייצור מאשר אזורים אחרים. לכן "התוצאות מדגישות את הצורך הדחוף בתקנות עולמיות כדי להפחית את החשיפה לרעלים אלה, במיוחד באזורים שנפגעו ביותר מתיעוש מהיר וצריכת פלסטיק".
    ד"ר לרפואה Leonardo Trasande, המחבר האחרון של המחקר שחוקר גם השפעות של מזהמים סביבתיים על בריאות הציבור, מזהיר ש"מדובר בהערכת חסר שכן המחקר לא כלל תמותה בקבוצות הגיל שמתחת ומעל 55-64. כתוצאה מכך, מספר המתים הכולל ממחלות לב הקשורות לכימיקלים אלה צפוי להיות גבוה בהרבה".
    https://nyulangone.org/news/heart-disease-deaths-worldwide-linked-chemical-widely-used-plastics
  • *** תוספת יולי 25: קשר קטלני למחלות לב – דו"ח עולמי מ-2025!
    מחקר שפורסם ביולי 25 בכתב העת eBioMedicine, שופך אור חדש ודרמטי על הקשר בין חשיפה לפתלאטים (ובמיוחד ל-DEHP) לבין תמותה ממחלות לב וכלי דם (CVD). בעוד שהיו הערכות קודמות לגבי ארצות הברית, זהו המחקר הראשון שמספק אומדנים גלובליים של התמותה והשנים אבודות החיים (Years of Life Lost – YLL) הנגרמות מחשיפה לפתלאט הנפוץ DEHP.
    המחקר, שניתח נתוני תמותה ממחלות לב מ-Institute for Health Metrics and Evaluation (IHME) ונתוני חשיפה ל-DEHP ממקורות שונים, מגיע למסקנות מטרידות:
    • ב-2018 לבדה, כ-356,238 מקרי מוות ברחבי העולם יוחסו לחשיפה ל-DEHP. מתוכם, 349,113 מקרי מוות יוחסו באופן ספציפי לשימוש במוצרי פלסטיק!
    • נתון מזעזע עוד יותר הוא שחשיפה ל-DEHP תרמה ל-13.5% מכלל מקרי המוות ממחלות לב וכלי דם בקרב אנשים בני 55-64 ברחבי העולם באותה שנה. מתוכם, 13.2% ממקרי המוות ממחלות לב יוחסו לפלסטיק.
      החוקרים מציינים שההשפעה לא היתה אחידה. למשל דרום אסיה והמזרח התיכון סובלות מהאחוז הגבוה ביותר של תמותה ממחלות לב המיוחסת ל-DEHP (כ-16.8%). יחד, אזורים אלה, בתוספת מזרח אסיה והפסיפיק, מהווים את הנתח הגדול ביותר של מקרי מוות אלו (73%).
    • במונחים של שנים אבודות (YLL), חשיפה ל-DEHP גרמה למעל 10.473 מיליון שנות חיים אבודות ברחבי העולם.
    • ממצאי המחקר מדגישים כי פלסטיק, ובמיוחד תוספיו הכימיים כמו DEHP, מהווים סיכון משמעותי ובלתי מוכר מספיק לתמותה מוקדמת ממחלות לב. הסיכון הזה פוגע באופן לא פרופורציונלי באזורים עם תעשיות פלסטיק מתפתחות וצריכה מוגברת של פלסטיק.
      המשמעות של המחקר הזה היא ברורה ודחופה: יש צורך מהותי בהתערבות רגולטורית גלובלית ומקומית מיידית כדי לרסן את התמותה מחשיפה ל-DEHP. הממצאים מצטרפים לשורה ארוכה של עדויות המדגישות את הצורך להפחית את הייצור והצריכה של פלסטיק, לא רק בשל זיהום סביבתי, אלא גם בשל ההשפעות הבריאותיות הקריטיות שלו על חיי אדם.
    • פתלאטים נקשרים לרצפטור PXR ובכך מעודדים טרשת עורקים.
  • מחלות מטבוליות [2], משקל גוף ולחץ דם גבוה [3].
  • מערכת עיכול
  • אסתמה.
  • פתלאטים – הערכות תמותה בטרם עת ועלויות פייר שנה בארצות הברית.

הבנתם?

הכניסו את זה לכל מוצר!
קבעו תקנים!
אמרו שלא ידוע שמזיק!
אחרי שהבינו שמזיק לבעלי חיים עדיין לא נקבע שמזיק לבני אדם!
ואז… נמצא מזיק לאדם!
וממשיכים כאילו כלום!

הגם דפקת וגם פגעת/הרגת ?!
למה לסמוך עליכם במשהו?!
איך אתם לא רואים את הכשלים שלכם לאורך כל הדרך?!
מתי תתחילו ליישם את החוקים הבסיסיים לבריאות ?!
מתי עיקרון הזהירות המונעת ייושם?!

  • *** תוספת יוני 21 – ביצי שחפים
    חוקרים מאוניברסיטאות אקסטר וקווינסלנד, חיפשו עדויות לפתלאטים בביצי שחף שהוטלו לאחרונה – ומצאו עד שישה סוגים של פתלטים לביצה. החוקרים אספו 13 ביצי שחף מסוגו הרינג ממספר אתרים בבריטניה, וכל ה-13 נמצאו מכילים פתלטים. המחקר שלהם פורסם ביוני 21 בג'ורנל Marine Pollution Bulletin.
    דמיינו חתיכות מיקרו פלסטיק שחורות שנראות כמו גרגיר של קצח ואם זה היה משהו צבוע זהוב, אז זה יכול להראות כמו שומשום, או פשתן או כל זרע אחר. והציפורים והעופות אוכלים את זה אם ישירות ובמקרה של שחפים דרך דגים ושאר מאכלי ים וכל זה עובר לביצים. וזה גם בא על חשבון ויטמינים חיוניים לדוגמה ויטמין אי (תמונה).
    האם רק בביצי שחפים זה קיים? האם רק שחפים "טועים" במה שנכנס להם למערכת העיכול כמזון? ממש לא! זה נכון גם לתרנגולות, ולאווזים, ולפרגיות, וגם לפרות, עיזים וכבשים וגם לדגים ולשאר מאכל ים. החומרים האלה נמצאים בכל בתי הגידול. במיוחד באזורים בהם חיים בני אדם ובמיוחד באזורים עירוניים ומתועשים.
    מדוע אני מדגיש זאת? כי רוב האנשים ניזונים מהם ברמה יומית.
  • *** תוספת אוקטובר 21 – מזון מהיר
    חוקרים מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון קנו מזונות מהירים מחנויות פופולריות ומצאו 10 מתוך 11 כימיקלים שעלולים להזיק בדגימות, כולל פתלאטים. צוות המחקר מצא גם חומרים פלסטיים אחרים, כימיקלים שמופיעים כתחליף לפתלאטים. והם מזהירים מפניהם ודורשים תקנות מחמירות.
    בעבר, צוות החוקרים הזה בחן את צריכת המזון המהיר בסקר ארצי ומצא שלאנשים שדיווחו על אכילת יותר מזונות מהירים יש רמות גבוהות יותר של פתלאטים. איש לא בחן את הקשר בין מזון מהיר לחומרי פלסטיק שאינם פתלאטים, המשמשים במקום פתלאטים אסורים או מוגבלים באריזה ובציוד לעיבוד מזון.
    במחקר זה שפורסם באוקטובר 21 בג'ורנל Journal of Exposure Science & Environmental Epidemiology, החוקרים רכשו 64 פריטי מזון מהיר ממסעדות שונות וביקשו שלושה זוגות של כפפות לטיפול במזון שאינן בשימוש. הצוות בדק פריטי מזון ואת הכפפות עבור 11 סוגים של פתלאטים וחומרים פלסטיים אחרים, ומצא כי:
    • 81% מדגימות המזון שנחקרו הכילו פתלאט בשם DnBP ו-70% הכילו DEHP. שני הכימיקלים הללו נקשרו במחקרים רבים לבעיות פוריות. פתלטים אלה יכולים גם להגביר את הסיכון להפרעות למידה, קשב והפרעות התנהגות בילדות.
    • 86% מהמזונות הכילו את הפלסטיקה החלופית הידועה בשם DEHT, כימיקל שצריך מחקר נוסף כדי לקבוע את השפעתו על בריאות האדם.
    • מזונות המכילים בשר, כמו צ'יזבורגרים ובוריטוס עוף, היו בעלי רמות גבוהות יותר של הכימיקלים שנחקרו.
    • בוריטוס עוף וצ'יזבורגרים היו בעלי הרמות הגבוהות ביותר של DEHT. החוקרים ציינו שכפפות לטיפול במזון שנאספו מאותן מסעדות הכילו גם את הכימיקל הזה.
    • פתלטים וחומרי פלסטיק חלופיים הם כימיקלים המשמשים להפיכת פלסטיק רך ויכולים לנדוד מתוך פלסטיק לתוך המזון שנבלע. חלק ממקורות הפלסטיק כוללים כפפות לטיפול במזון, צינורות תעשייתיים, מסועי מזון והאריזה החיצונית המשמשת לעטוף ארוחות מזון מהיר הזמינות במסעדות.
  • מחקרים קודמים של צוות החוקרים גם הצביעו על כך שלאנשים שאוכלים אוכל מבושל בבית יש רמות נמוכות יותר של הכימיקלים הללו בגופם, כנראה בגלל שמבשלים ביתיים אינם משתמשים בכפפות לטיפול במזון או באריזות פלסטיק.
    https://mediarelations.gwu.edu/potentially-harmful-industrial-chemicals-detected-us-fast-foods
  • מחקר מאוקטובר 16 מראה נתונים דומים, כלומר כלום לא השתנה!
    Recent Fast Food Consumption and Bisphenol A and Phthalates Exposures among the U.S. Population in NHANES, 2003–2010
    Fast food may be a source of exposure to DEHP and DiNP. These results, if confirmed, could inform individual and regulatory exposure reduction strategies
  • עקרונות להמנעות מירבית מחומרים אלה במיוחד בהריון, הנקה וילדות:
    • הנקה תמיד עדיפה על בקבוקים. אם בקבוק אז סיליקון 100% איכות מזון/רפואי.
    • שימוש במוצרים אורגניים/אקולוגיים מפוקחים (מזון, טיפוח, בישום, קוסמטיקה, ניקוי).
    • סננו את מי הברז (פילטרים מתחת לכיור). וכשיוצאים מהבית לקחת בבקבוקי נירוסטה.
    • להחליף מיכלי אחסון בזכוכית, חרס, נירוסטה, עץ/במבוק/קרטון. בהתאם למוצר.
    • להשתמש בביגוד ואריגים מכותנה, פשתן וקנבאס. להמנע מאריגים דוחי מים ושמן.
    • להשתמש בצעצועים מעץ, כותנה, סיליקון (איכות מזון/רפואי). אפשר ליצור צעצועים לבד.
    • לאפסן בשקיות בד/נייר את המוצרים שמגיעים עטופים בשקית.
    • המנעו מכוסות חד פעמיים במיוחד לשתיה חמה.
    • לעבור למברשות שיניים מבמבוק.
  • כדי לצמצם נזקים ולעזור לגוף להיפתר מהם:

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב