מיקרוביום בריא: כוחה של פרוביוטיקה (חיה או מומתת) ומזונות מותססים

בקצרה על המיקרוביום

המיקרוביום של האדם מכיל יותר מ-100 טריליון אורגניזמים מיקרוביאליים שונים, שזה פי 10 יותר מכל התאים האנושיים בגוף^[1][2]. המעיים מארחים כ-80% מסך המיקרוביום האנושי.
הוא חיוני בשמירה על בריאותנו^[3].
והוא כולל את המשפחות:

• (Bacteroides, Prevotella, ו-Porphyromonas) Bacteroidetes.
• Firmicutes (Lactobacillus, Bacillus, Clostridium, Enterococcus, Ruminicoccus)
• Actinomyces
• Proteobacteria
• Verrucomicrobia
• Fusobacterium

שאלה שנשאלתי לגבי פרוביוטיקה

אתמול נשאלתי לגבי מחקר שהתבסס על נתונים שנאספו במשך חמש שנים וחצי ממטופלים בחדר טיפול נמרץ בבית חולים לילדים בבוסטון. באותה תקופה טופלו ביחידת הטיפול הנמרץ 22,174 חולים. 552 מהם קיבלו במסגרת הטיפול קפסולות פרוביוטיקה המכילות חיידקי Lactobacillus rhamnosus מתת-זן הנקרא LGG.
במסגרת המחקר אובחן זיהום דם אצל שישה מהמטופלים – כולם מאותה קבוצה שקיבלה טיפול פרוביוטי… להלן המחקר מ-Nature (יש בו גם חוקרים ישראליים מהטכניון).

האמת היא שעניתי תשובה עוד לפני שקראתי את המחקר, שעצם שהייה בבית חולים יכולה להעלות סיכון לאלח דם מכל סוג שהוא, בטח ובטח אם מדובר ביחידה לטיפול נמרץ…
אחרי שקראתי את המחקר… אני לא יודע איך להתייחס ל- 6 זיהומים מתוך 552 מטופלים בטיפול נמרץ לאורך 5 שנים , אז אני אצא מנקודת הנחה שזה יכול לקרות, אבל אני גם אצא מנקודת הנחה שישנם מאמרים הפוכים כמו זה שהצגתי לפני מספר חודשים, שמראה שמתן פרוביוטיקה לפני ניתוח מצאו 75% ירידה במקרים של דלקות ריאה, 61% ירידה במקרים של דלקות בדרכי השתן ו-56% ירידה באלח דם (Sepsis).

תשובות לשאלות אני לעתים קרובות נוטה לקבל בדרך מאוד מיוחדת, שלא ניתנת להסברה בצורה מדעית, כי היא פשוט מקרית וכאילו מתוזמנת. היום נחשפתי למחקר שפורסם בדצמבר 2019 בג'ורנל הרפואי GeroScience ושם גילו לראשונה דבר נפלא לגבי חיידקים טובים במתן פומי.

סוגי תכשירים פרוביוטיים

הקדמה קצרה לפני המחקר עצמו.
בשוק התכשירים הפרוביוטיים יש כאלה המוגדרים חיידקים חיים ויש כאלה המוגדרים 'לא חיים' או paraprobiotics.

ההבדל בין מיקרוביום לפרוביוטיקה

בגוף האדם (במיוחד במעיים) מעריכים שיש עשרות טריליונים (ויותר) של חיידקים והם יכולים להגיע עד 3% ממשקל הגוף. כמו כן יש למעלה מ-1000 שרשראות שונות שידועות לאדם (סביר להניח שיש הרבה יותר).
וכמה יש בתוספים? המוצרים נעים בין מיליארדים בודדים לכמה עשרות (50) מיליארד. אמנם ניתן להשיג היום גם מוצרים שמציעים 150 מיליארד ואולי מעט יותר עם עשרות זנים. אני בכל אופן פחות מתחבר למינונים כאלה, כי יש להם סבירות גבוה יותר לעודף פעילות מעיים ואין מספיק ידע כיצד אינדיבידואל יגיב לכמות כזו. ולכן עדיף להתחיל במינונים נמוכים יחסית ומקסימום לקחת מספר פעמים ביום. והיה ולא מספק. להעלות את מינון הכמוסה.

המטרה של תיסוף איננה באה להשלים את החסר אלא ליצור סביבה פרוביוטית חזקה יותר יחד עם תזונה פרהביוטית, כדי שגם ישתרשו וישגשגו.

המיקרוביום, כבר ידוע, משתתף בהמון תהליכים בגוף ובמגוון מערכות ומנגנונים, כאשר העיקריות הן:  מערכת חיסון; מחלות מטבוליות; מערכת העצבים ההיקפית, המוח וגוף-נפש ומחלות לב וכלי דם. ובקיצור כל המחלות מהן מתי בטרם עת.
לכן ניתן להבין מדוע פרוביוטיקה ניתנת למיליוני אנשים מדי שנה לכל אותן מחלות/מערכות.
(*** מאמר מרכז על מיקרוביום ומחלות^[1]).

פרוביוטיקה נמצאת גם בפרקטיקה שלי ואני לרוב לא מתייחס לנושא של חיים או מתים, למרות שלדעתי היום רוב התכשירים מכילים חיידקים חיים עם טכנולוגיות שמגנות עליהם עד המקום שבו אמורים החיידקים להגיע.
בלי קשר למידע הזה, מחקר משנת 2016 הראה שגם חיידקים מתים עושים עבודה.
Paraprobiotics may be an excellent option to improve health status and wellness.

ועכשיו למחקר מדצמבר 19 בג'ורנל Springer
את המחקר החלו בבדיקת 8 שרשראות שונות של חיידקי מעיים על תולעים מיוחדות Caenorhabditis elegans, תולעת roundwarm זו אורכה 1 מ"מ והיא מהווה מודל מדעי במיוחד בנושאים הקשורים לגנטיקה וביולוגיה התפתחותית.

הסיבה שבחרו אותה כי היא היצור הקטן ביותר שמכיל מערכת עיכול, מערכת עצבים, מערכת רבייה ושרירים והיא יכולה להפרות את עצמה ולהתרבות בקצב מהיר, כלומר מאוד נוחה מחקרית וכלכלית.

החוקרים בדקו את הוורסיה הלא פעילה של החיידקים והם ראו שגם הם יכולים להיטיב עם מצבי דלקת וכמו כן האריכו את חיי התולעת.
ראו זאת במיוחד בשרשרת של חיידק שנקרא לקטובסילוס פראקזאי (נפוץ מאוד בתכשירי פרוביוטיקה).
בהמשך המחקר הם לקחו את אותה שרשרת (מחוממת/לא פעילה) ונתנו לעכברים מבוגרים, אצלם ידוע על ירידה טבעית במטבוליזם וב"תסמונת מעי דליף" (leaky gut syndrome). מצב שבו המוקוס הטבעי שקיים במעיים ירוד ובכך מאפשר חדירה של חיידקים למחזור הדם (זוכרים את המחקר הראשון שדיבר על אלח דם?) וכמו כן דלקת כרונית, שלאורך זמן מייצרת מחלות מטבוליות, מחלות לב ובעיות קוגנטיביות.
החוקרים מסבירים שדפנות המעיים שלנו כוללות מחסום רירי – שכבת ריר שמונעת מחיידקי המעי ואלמנטים אחרים לדלוף לדם. מחסום טבעי זה אמור למנוע זיהומים ולתרום לשמירה על הבריאות הכללית שלנו.
ככל שאנו מתבגרים, המחסום הזה הופך לחדיר יותר ויותר, מאפשר לדליפות להתרחש בקלות רבה יותר, ובסופו של דבר מוביל להתרחשות של דלקת כללית ברמה נמוכה. זה, כשלעצמו, גורם סיכון למצבים אחרים, כולל סוכרת, השמנת יתר, כמו גם בעיות לב וכלי דם וקוגניטיביות.
במחקר הנוכחי העכברים קיבלו תזונה "מערבית" ותוספת של ל. פראקזאי לא פעיל וראו שבאותם עכברים נמנעה פגיעה במטבוליזם וגם חל שיפור ניכר בחדירות של המעי, רמות הדלקת ושיפור קוגנטיבי. ובכך הוכיחו שהחיידקים הלא פעילים, עושים עבודה טובה בדומה לחיידקים 'חיים'.
הרכיב חומצה ליפוטיטית (lipoteichoic acid) שמקורה במעטפת התא של החיידק (גם המת) היא שהשפיעה על שינוי המיקרוביום ועל ייצור של אותו מוקוס שמגן על המעיים מדליפות.
https://newsroom.wakehealth.edu/news-releases/2019/12/dead-probiotic-strain-shown-to-reduce-harmful-aging-related-inflammation

אז מה למדנו?

• כל פרוביוטיקה (חיה ומתה) יכולה להועיל למערכת העיכול,אבל לא תמיד ולא לכולם. ועדיין שווה לנסות!
• תסמונת המעי הדליף והדלקת הכרונית, גם אם חלשה, יכולה להיות גורם לזיהום ואלח דם. ולכן דורשת התייחסות לפני ניתוח ולא בזמן השהות בטיפול נמרץ. ואם בוחרים פרוביוטיקה אולי במקרה זה כדאי לשקול את הוורסיה המומתת.
• תזונה פרה-ביוטית היא פתרון חשוב למאזן ומגוון המיקרוביום במניעת מחלות.
• תשובות לשאלות מתקבלות כל זמן שאדם מחפש אותן!

החלק של אנטיביוטיקה במשוואה

*** תוספת נובמבר 22
מיליונים על גבי מיליונים של מרשמי אנטיביוטיקה נרשמים מדי שנה. כנראה שאין יותר מדי מה לעשות עם העובדה המצערת הזו, אבל חשוב להבין כאשר הולכים לרופא מקבלים מה שיש לרופא להציע מבלי להתייחס להשלכות הבריאותיות והאקולוגיות של אנטיביוטיקה ובפרט ההיווצרות של חיידיקים עמידים.
כאשר אדם צורך אנטיביוטיקה היא איננה סלקטיבית לחיידק המזהם והיא גם הורגת את החיידקים החיוניים שחיים במעיים שלנו ועוזרים לנו להישאר בריאים. ישנן עדויות לכך שהפרעה זו בהרכב המיקרוביום של המעי יכולה להימשך עד שנתיים לאחר טיפול אנטיביוטי.
כמו בקהילה האנושית, אנחנו צריכים אנשים שיש להם מקצועות שונים כי לא כולנו יודעים איך לעשות כל עבודה. וכך קורה גם עם חיידקים. אנחנו צריכים הרבה חיידקי מעיים שונים שיודעים לעשות דברים שונים.
אחד הדברים הקבועים שרואים אצל אנשים בריאים הוא שיש להם מגוון רב יותר של חיידקים במעיים.
מחקרים מהעבר כבר הוכיחו כי נטילת פרוביוטיקה יכולה להפחית את תופעות הלוואי של מערכת העיכול כתוצאה מאנטיביוטיקה, אך קיים ויכוח האם נטילת פרוביוטיקה לצד אנטיביוטיקה יכולה גם לשמר את המגוון וההרכב של החיידקים במעיים. חלק מאנשי מקצוע בתחום הבריאות אינם ששים להמליץ ​​על פרוביוטיקה לצד אנטיביוטיקה מאיזה שהוא חשש שהוחדר להם.
מאמר חדש שפורסם בנובמבר 22 בכתב העת Journal of Medical Microbiology חושף את הסקירה השיטתית הראשונה להערכת ההשפעה של נטילת פרוביוטיקה לצד אנטיביוטיקה על המגוון וההרכב של מיקרוביום המעי האנושי. הסקירה, שנכתבה על ידי חוקרים מבית הספר למדעי הרפואה והבריאות ב-Tecnológico de Monterrey שבמקסיקו ואוניברסיטת טקסס, מעריכה מגמות על פני 29 מחקרים שפורסמו בשבע השנים האחרונות.
המחברים מצאו כי נטילת פרוביוטיקה לצד אנטיביוטיקה יכולה למנוע או להפחית כמה שינויים הנגרמים על ידי אנטיביוטיקה בהרכב המיקרוביום של המעי. פרוביוטיקה יכולה גם לעזור להגן על מגוון המינים ואף לשחזר את האוכלוסיות של כמה חיידקים ידידותיים כגון Faecalibacterium prausnitzii, אשר מפחית דלקת ומקדם מחסום מעיים בריא.
החוקרים מציינים שכאשר המשתתפים נטלו אנטיביוטיקה, הם ראו מספר שינויים עקביים במינים מסוימים של חיידקים. אך כאשר הטיפול שולב עם פרוביוטיקה, רוב השינויים הללו היו פחות בולטים וחלק מהשינויים נמנעו לחלוטין. ומסכמים: "בהתחשב בנתונים האנושיים הזמינים עד לנקודה זו, לא נראה שיש סיבה למנוע מרשם של פרוביוטיקה כאשר רושמים אנטיביוטיקה."
https://microbiologysociety.org/news/press-releases/take-probiotics-alongside-antibiotics-says-first-review.html

מאמרים נוספים המראים את יכולות פרוביוטיקה כתוסף:

1. מערכת חיסון: העלאת רמות נוגדני IgA, קוביד-19, צינון ושפעת, סטפילוקוק זהוב (אאוריוס) [1], תפקודי ריאות, קנדידה, דלקות בדרכי השתן, טיפולים אימונותרפיים, סיסטיק פיברוזיס, אטופיק דרמטיטיס.
2. מערכת עצבים, מוח, נפש: סטרס, דיכאון וחרדות, שינה, אלצהיימר, פרקינסון, ספקטרום האוטיזם, מיגרנות, טרשת נפוצה.
3. מחלות מטבוליות: סוכרת והשמנה, כבד שומני, טריגליצרידים, לחץ דם גבוה.
4. מערכת עיכול: עצירות, צרבות/ הליקובטר, דיספפסיה, תסמונת המעי הרגיז, דלקות מעי וסרטן המעי.
5. מחלות אוטואימוניות: אסתמה, צליאק, דלקות פרקים.
6. הריון: דיכאון אחרי לידה, בחילות, סוכרת הריון [1].
7. שלד שריר: בריאות העצם, חיזוק ושיקום שרירים.
8. מחלות כליה ודיאליזה.
9. תיסמונת העין היבשה.
10. דלקות חניכיים כרוניות (פריודונטיטיס).
11. כללי: שיפור מתילציה, בריאות קשישים, הצלת פגים
12. האם חיידקים טובים (פרוביוטיקה) יכולים להיות הפתרון לרעילות הנגרמת מפלסטיק (פוליסטירן)?

ברור שהשאלה הבאה תהיה על איזו פרוביוטיקה אני ממליץ.
כפי שכתבתי למעלה פרוביוטיקה זה רק חלק קטן יחסית הן בכמות החיידקים והן בכמות השרשראות (מגוון) החיידקים ולכן אין תשובה אחת אלא לחפש את המוצר שמכיל כמה שיותר שרשראות. כדי להיות יותר מדוייקים, תיכנסו ללינקים של המחלה ממנה אתם סובלים, ותכנסו לאותם מאמרים וחפשו את שמות החיידקים שצויינו במוצרים שבשוק.
בדף המומלצים שלי תוכלו למצוא חלק מהמוצרים שאולי יתאימו לכם.

מזונות פרוביוטיים – מותססים

דרך נוספת לקבל חיידקים טובים היא דרך מזון מותסס. יש למשל: כרוב כבוש (sauerkraut), קימצ'י (קוראני), טמפה (אינדונזי), נאטו ומיסו (יפני), משקה קומבוצ'ה. יש גם את אלה שאני פחות מתחבר אליהם כי מקורם בחלב, אבל קיימים גם כאפשרות (יוגורט, קפיר, גבינות "מסריחות") וכמובן התססת פירות וירקות. והמדריך הבא לדעתי הוא השלם ביותר.

*** תוספת אפריל 25 – בריאות המעיים
מחקר שפורסם באפריל 25 הכתב העת Applied and Environmental Microbiology בהובלת חוקרים מאוניברסיטת California Davis, מציע שכרוב מותסס יכול לסייע בהגנה על המעיים, שהם חלק חיוני בבריאות הכללית, תומך בעיכול ומגן מפני מחלות.
המחברים בחנו מה קורה במהלך התסיסה – באופן ספציפי, כיצד המטבוליטים בכרוב כבוש משתווים לאלה בכרוב נא.
החוקרים בדקו האם רכיבי התזונה של כרוב כבוש יכולים לסייע בהגנה על תאי המעי מפני נזקים הקשורים לדלקת. המחקר השווה כרוב נא, כרוב כבוש ותמלחת נוזלית שנותרה מתהליך התסיסה. דגימות הכרוב הכבוש כללו גם מוצרים קנויים וגם כרוב מותסס שיוצר במעבדה.
הם מצאו שכרוב כבוש עזר לשמור על שלמות תאי המעי, בעוד שכרוב נא ותמלחת לא עשו זאת.
הם מציינים שחלק מהמטבוליטים שנמצאו בכרוב כבוש הם אותו סוג של מטבוליטים שאנו מוצאים שמיוצרים על ידי המיקרוביום של המעי, כך שזה נותן לנו קצת יותר ביטחון שהקשר שמצאנו בין המטבוליטים בכרוב כבוש לבריאות מעיים טובה אכן קיים.
הם מוסיפים שניתוח כימי הראה שתסיסה משנה את הפרופיל התזונתי של הכרוב, ומגדילה את המטבוליטים המועילים כמו חומצה לקטית, חומצות אמינו וכימיקלים מבוססי צמחים הקשורים לבריאות המעיים.

שינויים שעשויים להסביר מדוע מזונות מותססים מקושרים לעתים קרובות ליתרונות עיכוליים.

"בנוסף לאכילת יותר סיבים ופירות וירקות טריים, גם אם אנחנו אוכלים מנה קבועה של כרוב כבוש, אולי נגלה שזה יכול לעזור לנו בטווח הארוך נגד דלקות ולהפוך את מערכת העיכול שלנו לעמידה יותר כשיש לנו הפרעה"

ירקות ומזונות מותססים כבר מהווים מרכיב עיקרי בדיאטות רבות, אך מחקר זה מצביע על כך שהם יכולים להיות יותר מסתם תוספת טעימה. "אנחנו צריכים לחשוב על הכללת מזונות מותססים אלה בתזונה הרגילה שלנו ולא רק כתוספת לנקניקיות שלנו."
https://www.ucdavis.edu/food/news/gut-health-benefits-sauerkraut

*** תוספת אפריל 25 – מחלות מטבוליות ותמותה (מכל הסיבות, מחלות לב)
מחקר שפורסם באפריל 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition בחן את הקשר הקשר בין צריכת חיידקים חיים בתזונה לבין שכיחות תסמונת מטבולית (MetS), כמו גם השפעתה על תמותה מכל הסיבות ומחלות לב וכלי דם (CVD).
הניתוח כלל סך של 38,462 אנשים מסקר הבריאות והתזונה הלאומי (NHANES) 1999–2018. בהתבסס על רמת החיידקים החיים של המזונות שנצרכו, המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות צריכת חיידקים חיים בתזונה: נמוכה, בינונית וגבוהה. כמו כן מזונות עם תכולת חיידקים חיים בינונית וגבוהה שימשו גם כמדד רציף (MedHi), המשקף את הקשר מינון-תגובה.
מודלים של סיכונים פרופורציונליים של קוקס העריכו את סיכוני התמותה ב-12,432 אנשים עם MetS, מתוכם 2,641 מקרי מוות מכל הסיבות ו-901 מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם.

הניתוח נערך באמצעות שלושה מודלים עם רמות הולכות וגדלות של התאמה לגורמים מבלבלים פוטנציאליים.
במודל הגולמי ללא התאמות (מודל 1), קבוצת הצריכה הגבוהה של חיידקים חיים בתזונה הייתה קשורה באופן מובהק לירידה בסיכוי ל-MetS בהשוואה לקבוצת הצריכה הנמוכה (20%-).
במודל המותאם במלואו (מודל 3), נמצא גם קשר הפוך מובהק בין צריכה גבוהה של חיידקים חיים בתזונה לבין מטבוליזם (12%-).
כמו כן נצפו קשרים הפוכים משמעותיים עבור HDL-C נמוך, רמות טריגליצרידים גבוהות ולחץ דם גבוה.
משתתפים עם צריכה גבוהה של חיידקים חיים מהתזונה הראו סיכון נמוך משמעותית לתמותה מכל הסיבות (15%-) ולתמותה ספציפית למחלות לב וכלי דם (29%-) בהשוואה לקבוצת הצריכה הנמוכה.
מבחינה כמותית, כל עלייה של 100 גרם במזונות MedHi נקשרה לירידה של 6% בתמותה מכל הסיבות ולירידה של 8% בתמותה ממחלות לב וכלי דם.

ממצאים אלה מצביעים על כך שחיידקים חיים בתזונה הם גורם מבטיח שניתן לשינוי למניעה וניהול מטבוליזם, כמו גם לשיפור תוצאות ההישרדות לטווח ארוך.

*** תוספת מאי 25 – כאבי ראש ומיגרנות
מחקר שפורסם במאי 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition בחן את האפשרות שמזונות פרוביוטיים יהיו לעזר לאנשים הסובלים מכאבי ראש ומיגרנות.
החוקרים נעזרו בנתונים מסקר NHANES שנערך בין השנים 1999-2004. מאגר נתונים שסיווג, הגדיר והעריך צריכת מזונות עם מיקרואורגניזמים חיים על מגוון מחלות.
הם הציגו מחקרים קודמים שהראו כי תוספת של פרוביוטיקה יכולה להפחית משמעותית את תדירות התקפי המיגרנה ואת עוצמת המיגרנה. לדוגמה, ניסוי מבוקר אקראי כפול סמיות מצא כי לאחר שחולות מיגרנה קיבלו התערבות סינביוטית, התדירות החודשית הממוצעת של ההתקפים ירדה, השימוש במשככי כאבים ירד ב-7.5%, ורמות סמני חדירות המעי ירדו גם הם. מטא-אנליזה אחרת הראתה כי פרוביוטיקה הפחיתה את התדירות, את החומרה ואת ימי המיגרנה החודשיים. ומחקר נוסף בחולים עם מיגרנה ותסמונת המעי הרגיז (IBS), תזונה וטיפול בפרוביוטיקה לא רק שיפרה כאבי ראש אלא גם העלתה את רמות הסרוטונין והפחיתה את התלות במשככי כאבים ללא מרשם.
הנתונים הללו יחד עם הרצון לתת מענה דרך תזונה הולידו את המחקר הנוכחי.
ניתוח זה כלל סך של 13,443 משתתפים שתזונתם נלקחה מראיונות פנים אל פנים וסקירה תזונתית של 24 שעות. החוקרים מציינים שסקר הבריאות והתזונה הלאומי משתמש בהליכי בקרת איכות קפדניים כדי להפחית הטיה זו. המראיינים השתמשו בשאלות מפורטות ובשאלות חוזרות ונשנות כדי לסייע למשתתפים לזכור במדויק את צריכת המזון ולהפחית דיווח יתר או תת-דיווח. בנוסף, מסד הנתונים מכסה 9,388 קודי מזון, המחולקים ל-48 תת-קבוצות. ארבעה מומחים העריכו את תכולת החיידקים החיים. המזונות סווגו לשלוש דרגות על סמך תכולת החיידקים החיים: נמוכה (מזונות שעברו פיסטור או עיבוד בטמפרטורות גבוהות), בינונית (ירקות ופירות טריים לא קלופים) וגבוהה (מזונות מותססים לא מפוסטרים ותוספי פרוביוטיקה).
תוצאות הניתוח (בכל המודלים) הראו, שצריכה גבוהה יותר של מיקרואורגניזמים חיים בתזונה קשורה לסיכון נמוך יותר לכאב ראש חמור או מיגרנה.
במודל הכללי (1) שאינו הותאם למבלבלים אפשריים, כאשר החוקרים השוו בין הקבוצה דלת החיידקים לזו הבינונית והגבוה נמצאה ירידה בשיעור כאב הראש החמור ב- 29%- ו-27%. במודל (2) המותאם לפי גיל ומגדר 28%- ו-32%- בהתאמה. ובמודל (3) שהותאם למצב סוציו-אקונומי, גזע, רמות השכלה, מצב משפחתי, עישון, אלכוהול, יתר לחץ דם, סוכרת ו-BMI, 21%- ו-18%- בהתאמה. כפי המצוין בתמונה

החוקרים מציעים מנגנונים אפשריים:

• ציר מעי-מוח שפועל דו-כיווני שנקשר למחלות נוירולוגיות רבות.
• ויסות רמות דלקת ומתווכים דלקתיים (IL-6, IL-1β, IL-18, וגורם נמק הגידול אלפא (TNF-α), אינטרפרון גמא (IFN-γ), שמשפיעים על קצות עצבים ונמצאו קשורים למיגרנות.
• קידום הסתגלות לעקה חמצונית.
• מערכת העצבים המרכזית (CNS) מווסת פעילות מיקרוביואלית ומשחררת פפטידים נוירואנדוקריניים למשל CGRP, שממלא תפקיד מפתח בפתוגנזה של מיגרנה. איתות זה יכול להיות מושפע על ידי המיקרוביום (Escherichia coli, Enterococcus faecalis ו-Lactobacillus acidophilus), שמייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs).

*** תוספת יוני 25 – מזונות מותססים מבוססי צומח ככלי עוצמתי למאבק בתסמונת מטבולית
מחקר פורץ דרך שפורסם ביוני 25 בכתב העת Nutrients שופך אור על הפוטנציאל העצום של פירות, ירקות וקטניות מותססים כפתרון תזונתי למניעה וניהול של תסמונת מטבולית (MetS).

תסמונת מטבולית כוללת קבוצה של גורמי סיכון למחלות לב, שבץ וסוכרת סוג 2, הפכה למגיפה עולמית. הצורך בפתרונות תזונתיים יעילים וברי קיימא למאבק בתופעה זו הוא קריטי. המחקר נועד לבחון את תפקידם של מזונות מותססים מן הצומח, המוכרים בזכות תרומתם למיקרוביום, בהקשר זה.

המאמר הוא סקירה מקיפה שבוחנת את התכונות מקדמות הבריאות, התרכובות הביו-אקטיביות (כגון חומצות אורגניות, פוליפנולים, פפטידים) והקהילות המיקרוביאליות הייחודיות (בעיקר חיידקי חומצת חלב ו-Lactobacillus) הנוצרות בתהליך התסיסה של פירות, ירקות וקטניות. הוא מנתח את המנגנונים המורכבים שבאמצעותם רכיבים אלו משפיעים לחיוב על הבריאות המטבולית. המחקר גם סוקר מגמות עדכניות בטכניקות התססה ומציע יישומים עתידיים בתחום הבריאות.

המחקר מדגיש כי התסיסה משפרת משמעותית את הערך התזונתי של מזונות צמחיים. פירוק תרכובות מורכבות הופך אותן לנגישות וביו-אקטיביות יותר, ומגביר את תכולת הוויטמינים ותרכובות נוגדות החמצון. הוא גם בחן מגוון רחב של פירות, ירקות וקטניות שעברו תסיסה, תוך הדגשת הפוטנציאל הייחודי של כל אחד מהם:

• זיתים שולחניים מותססים: נחשבים ל"מזון על" פוטנציאלי לשיפור הפרעות מטבוליות. זיתים מותססים מכילים כמויות גבוהות של הידרוקסי-טירוזול (HT), תרכובת ביו-אקטיבית שנמצאה במחקרים קליניים כמשפרת רגישות לאינסולין, לחץ דם ופרופיל ליפידים (הורדת LDL, כולסטרול וטריגליצרידים). כמויות ה-HT בזיתים שולחניים גבוהות יותר מאשר בשמן זית.
• צבר (Capers) מותסס: ניצני ופירות הצבר הכבושים, שעוברים תסיסת חומצת חלב, ידועים בתכולתם הגבוהה של פלבונולים (כמו קאמפרול ורוטין) וחומצות פנוליות. מחקרים קליניים הראו כי צריכת פירות צבר כבושים (במשך 12 שבועות) יכולה להפחית סוכר ושומנים בדם בחולים הסובלים מעודף משקל והשמנה עם כבד שומני לא אלכוהולי.
• קימצ'י: המנה הקוריאנית המסורתית העשויה מכרוב סיני וירקות אחרים שעברו תסיסה. קימצ'י הוכח כבעל השפעות נוגדות חמצון, אנטי-דלקתיות, אנטי-השמנה, אנטי-סוכרת, מורידות לחץ דם ומורידות שומנים בדם. צריכה תדירה של קימצ'י נקשרה לסיכון נמוך יותר לתסמונת מטבולית בקרב נשים.
• כרוב כבוש (Sauerkraut): הכרוב המותסס מכיל מגוון חומצות אורגניות, חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs), חומצות אמינו ותרכובות נוספות. זנים מסוימים של Lactobacillus plantarum שבודדו מכרוב כבוש הראו יכולת להפחית כולסטרול, לשפר משקל גוף, להפחית דלקת, לשפר רגישות לאינסולין ולשפר פרופיל ליפידים במודלים של מכרסמים עם תסמונת מטבולית.
• מוצרי סויה מותססים (טמפה, נאטו):
  • טמפה: מוצר דמוי עוגה העשוי מפולי סויה מותססים על ידי פטריית Rhizopus. טמפה מהווה מקור חלבון עשיר ואיכותי, משפר את זמינות הרכיבים התזונתיים, ומכיל איזופלבונים בצורת אגליקונים שהם בעלי זמינות ביולוגית גבוהה יותר. מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם אישרו השפעות נוגדות השמנה, היפוגליקמיות (מורידות סוכר) והיפוליפידמיות (מורידות שומנים) של צריכת טמפה.
  • נאטו: מוצר סויה מותסס יפני עם מרקם דביק, הידוע בתכולה גבוהה במיוחד של ויטמין K2, ובנוכחות המטבוליטים הייחודיים גאמא-פוליגלוטמית חומצה (γ-PGA) ונאטוקינאז (NK). רכיבים אלו נקשרו לשיפור מטבוליזם השומנים, רגישות לאינסולין, הפחתת סוכר בדם ולחץ דם.

המנגנונים העיקריים שבהם מזונות מותססים אלה משפיעים כוללים:

• שיפור הרכב המיקרוביום: תרומה לאיזון החיידקי במעי.
• ייצור מטבוליטים מועילים: כגון פפטידים (מעכבי α-גלוקוזידאז, DPP IV, ACE), חומצה לקטית, חומצות שומן קצרות שרשרת, חומצות אמינו חופשיות, GABA, בקרטיוצינים ואקסופוליסכרידים.
• הפחתת דלקתיות: תרכובות נוגדות דלקת הנוצרות בתסיסה מסייעות להפחית דלקתיות כרונית, שהיא גורם מפתח בתסמונת מטבולית.
• שיפור רגישות לאינסולין, ויסות פרופיל שומנים והשפעה על לחץ דם: באמצעות מנגנונים ביוכימיים מורכבים כמו השפעה על AMPK, PPARα, PPARγ ו-SREBP-1.
• ויסות פרופיל שומנים: סיוע בהורדת טריגליצרידים ושיפור רמות HDL ("הכולסטרול הטוב").
• השפעה על לחץ דם: תרומה לאיזון רמות לחץ הדם.

בכך, המחקר מציע ששילוב קבוע של מזונות מותססים בתזונה עשוי לסייע משמעותית בטיפול בהפרעות מטבוליות נפוצות כמו דיסליפידמיה, עמידות לאינסולין ויתר לחץ דם.
המחקר הנוכחי משתלב גם היטב עם הממצאים הקודמים המודגשים למעלה

*** תוספת ספטמבר 25
בעידן שבו אתגרי התזונה והקיימות גלובליים, המדע חוזר אל שיטות השימור המסורתיות כדי למצוא פתרונות חדשניים. הצורך להבין את היתרונות הבריאותיים הממשיים של מזונות כמו קימצ'י, נאטו, מיסו וטמפה הוביל לפרסום סקירה נרטיבית שיטתית רחבת היקף שפורסמה בספטמבר 25 כתב העת Frontiers in Nutrition.
מטרת החוקרים הייתה לבחון את היתרונות הבריאותיים של מזונות מותססים אתניים (EFF), על בסיס עדויות מוצקות ממחקרים קליניים וצפייה בבני אדם בלבד.

החוקרים ביצעו חיפוש שיטתי נרחב במאגרי מידע רפואיים, מתוכו נבחרו 125 דוחות שעמדו בקריטריונים המחמירים. הסקירה התמקדה בתוצאות קליניות בבני אדם, אשר כללו: בריאות המעיים, וויסות חיסוני, תועלת מטבולית, תפקוד קוגניטיבי, בריאות קרדיווסקולרית, בריאות העצם, בריאות הפה, העין והעור, ואפקט אנטי-מיקרוביאלי

המחקר זיהה קשר עקבי בין צריכת EFF לשיפור במגוון רחב של תפקודים ומערכות בגוף. הנתונים הסטטיסטיים שנאספו אישרו כי היתרונות הללו אינם נובעים רק מחומרי הגלם, אלא בעיקר מהתהליך הביוכימי של התסיסה עצמו. הדיון המדעי הדגיש כי התסיסה היא זו ש:

1. משחררת רכיבים ביו-אקטיביים חבויים (כגון איזופלבונים).
2. מייצרת תרכובות חדשות חיוניות (כגון ויטמין K2 ופפטידים).
3. מקדמת ייצור של SCFA (חומצות שומן קצרות שרשרת) בתהליך התסיסה המעי, גורם מפתח המקשר בין מזונות מותססים לבריאות המעיים ותועלת מטבולית.
4. משפרת את הזמינות הביולוגית של חומרים מזינים.

הסקירה מסכמת כי EFF מהווים גישה מבטיח לקידום בריאות, ומספקים פתרון נגיש ובעל בסיס תרבותי להתמודדות עם מחלות כרוניות. הממצאים מחזקים את המעבר להמלצה על צריכת מזון שלם מותסס (כמו נאטו או קימצ'י), במקום הסתפקות בפרוביוטיקה מבודדת. האתגר כעת הוא בשימור הידע והפרקטיקות המסורתיות הקשורות לייצורם, שכן אלה המקור למגוון המיקרואורגניזמים המועילים שהופכים את המזונות הללו למזונות פונקציונליים יוצאי דופן.

התססה – המדריך השלם – חלק 1

התססה – המדריך השלם – חלק 2

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים