חומרי הדברה – דיכאון ועוד

• דיכאון הוא הנכות הנפשית השכיחה ביותר בארצות הברית. כ-7% מהמבוגרים בארה"ב חווים מדי שנה לפחות קטע אחד של שבועיים או יותר של דיכאון. על פי הערכות, 3.8% מהאוכלוסייה חווים דיכאון, כולל 5% מהמבוגרים (4% בקרב גברים ו-6% בקרב נשים), ו-5.7% מהמבוגרים מעל גיל 60. כ-280 מיליון אנשים בעולם סובלים מדיכאון, כאשר מספר החולים המאובחנים גדל ב-18.4% בין השנים 2005-2015^[1].
• חשיפה לחומרי הדברה קיימת כמעט בכל דרך אפשרית. תזונה, נשימה ושתיה.
• מחקרים מראים כי הסיכונים התעסוקתיים (הקשורים לעבודה) לפתח דיכאון גבוהים בחקלאות, שבה השימוש בחומרי הדברה גבוה במיוחד. חשיפה חריפה לכימיקלים, לרבות חומרי הדברה אורגנופוספטים, אורגנוכלורין, טריאזין וקרבמט, נוטה להעמיד את החקלאים בסיכון התאבדות גדול יותר מהאוכלוסייה הכללית^[2]. יחד עם זאת קיימת חשיפה לחומרי הדברה בשימוש ביתי וגם שם רואים קשר לדיכאון שדרך אגב שופרה על ידי פעילות גופנית^[3].

בחווה שלו באיווה, Matt Peters עבד מבוקר עד רדת החשכה בנטיעת 1,500 דונם של השדות שלו עם זרעים שטופלו בחומרי הדברה. "בכל אביב דאגתי לו," אמרה אשתו, "בכל אביב שמחתי כשסיימנו." באביב 2011, בעלה הרגוע, הרציונלי, האוהב נהיה פתאום מדוכא ונסער. הוא אמר: 'אני מרגיש משותק, אני לא מצליח לישון או לחשוב." משום מקום הוא נכנס לדיכאון. פסיכולוג קליני דיבר איתו שחייב לקבל טיפול. למחרת (בגיל 55) הוא התאבד.
אף אחד לא יודע מה גרם לשינוי הפתאומי של פיטרס במצב הרוח ובהתנהגות. אבל מאז מותו של, אישתו (Ginnie Peters) הייתה במשימה לא רק להעלות את המודעות להתאבדות במשפחות חקלאיות, אלא גם למשוך תשומת לב לראיות ההולכות וגדלות לכך שחומרי הדברה עשויים לשנות את בריאותם הנפשית של החקלאים.
"הכימיקלים האלה שחקלאים משתמשים בהם, תראו מה הם עושים לחרק. זה הורס את מערכת העצבים שלהם". אז מה זה עושה לאיכר שחשוף לחומרים האלה כל יום?

זה נכון שחקלאות היא עבודה עם לחץ פיזי ומנטלי – מזג אוויר בלתי נשלט, דרישות פיזיות וצרות כלכליות שעוברת לרוב בדורות. אבל מומחים אומרים שחלק מהכימיקלים המשמשים להדברת מזיקים עשויים להחמיר את המצב על ידי שינוי הכימיה של המוח של החקלאים.

פיטרס ואשתו, דרך אגב היו בין 89,000 חקלאים ומפעילי הדברה אחרים באיווה ובצפון קרוליינה שהשתתפו במחקר הבריאות החקלאית בראשות המכון הלאומי למדעי בריאות הסביבה.
ביוני 14 האפידמיולוגית Freya Kamel ועמיתיה דיווחו כי מבין 19,000 משתתפים שנחקרו, אלו שהשתמשו בשני סוגים של חומרי הדברה ושבעה חומרי הדברה בודדים היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים עם דיכאון. אלה שהשתמשו בקוטלי חרקים מסוג אורגנוכלורינים היו בסבירות גבוהה ב-90% יותר לאבחנה עם דיכאון מאשר אלה שלא השתמשו בהם. במחקר הזה בחנו גם חומרי חיטוי שם הסיכון המוגבר היה עד 80%.
תוצאות דומות נמצאו במחקר מוקדם יותר (ספט' 08), אז הצוות מצא שלחקלאים עם המספר הגבוה ביותר של ימי חשיפה לכל החיים לחומרי הדברה הייתה סבירות גבוהה יותר ב-50% ללקות מאוחר יותר באבחנה של דיכאון.

מחקרים נוספים שמציגים את הקשר הזה:

• מחקר צרפתי שיצא גם הוא ב-2008 ראה שחקלאים שהשתמשו בקוטלי עשבים היו בסבירות גבוהה כמעט פי שניים לדיכאון מאשר אלה שלא השתמשו בקוטלי עשבים, והסיכון היה אפילו גדול יותר כאשר השימוש בקוטלי העשבים היה במשך יותר מ-19 שנים.
• מחקר אמריקאי שיצא גם הוא ב-2008 מצא שלחקלאים בקולורדו שסבלו מהרעלת חומרי הדברה – מינון גדול בפרק זמן קצר – היה סיכון כפול לדיכאון במהלך שלוש השנים הבאות. ואצל החקלאים מצפון קרוליינה ואיווה נמצא סיכוי גבוה יותר פי 2.5 ללקות מאוחר יותר באבחנה של דיכאון.
• מחקר מ-2014 בברזיל, עובדים שהשתמשו יותר בחומרי הדברה היו בעלי סיכוי גבוה יותר להתאבד.
• מחקר שפורסם ביוני 2019 בכתב העת ג'ורנל הרפואי International Journal of Hygiene and Environmental Health, בדק את השפעת חומרי הדברה מסוג מעכבי אנזים אצטילכולין אסטראז (AChE), חומר ששייך למשפחת הזרחנים האורגניים (אורגנופוספאטים) והקרבמטים, כגורם סיכון לדיכאון אצל מתבגרים.
  החוקרים מציינים שמחקרים קודמים הראו שעיכוב כולינסטראז קשור להתנהגויות של חרדה ודיכאון בעכברים, וכמה מחקרים קיימים בבני אדם הציעו גם קשר כזה; עם זאת, הערכת חשיפה לחומרי הדברה במחקרים קודמים נקבעה רק על ידי דיווח עצמי של חשיפה ולא באמצעות אמצעים ביולוגיים.
  לכן, החוקרים עקבו אחר התפתחותם של ילדים החיים בקרבת חקלאות בהרי האנדים האקוודוריים מאז 2008. במחקר הזה, הם בחנו 529 מתבגרים בין הגילאים 11-17. אקוודור היא היצואנית השלישית בגודלה בעולם של ורדים, כאשר חלק גדול מייצור הפרחים ממוקם ליד בתי המשתתפים. כמו גידולים חקלאיים רבים אחרים, פרחים מרוססים באופן שגרתי בקוטלי חרקים אורגנו-פוספטים, הידועים כמשפיעים על המערכת הכולינרגית האנושית, מערכת מפתח בתפקוד המוח ומערכת העצבים.
  כדי לבדוק את רמות החשיפה של הילדים, צוות המחקר מדד את הרמות של האנזים AChE בדם.
  התוצאות אישרו את ההשערה שלהם: בני נוער עם פעילות AChE נמוכה יותר, דבר המצביע על חשיפה גדולה יותר למעכבי כולינסטראז, הראו יותר תסמינים של דיכאון שהוערכו באמצעות כלי סטנדרטי להערכת דיכאון. יש לציין כי העמותה הייתה חזקה יותר עבור בנות (שהיוו מחצית מכלל המשתתפים) ולבני נוער מתחת לגיל 14.
  החוקרים מוסיפים שעובדים חקלאיים ואנשים בקהילות הללו הציעו זה מכבר דיווחים אנקדוטיים על עלייה בדיכאון של מתבגרים ובנטיות אובדניות. וזהו המחקר הראשון שמספק נתונים אמפיריים המבססים את הקשר הזה באמצעות סמן ביולוגי של חשיפה, והוא מצביע על צורך במחקר נוסף.
  https://health.ucsd.edu/news/releases/Pages/2019-07-02-pesticide-exposure-linked-to-teen-depression-in-ag-communities.aspx

• *** תוספת ינואר 23
  מחקר שפורסם במהדורת ינואר 23 בכתב העת Environmental Pollution, מצא קשר בין 6 סוגים של אורגנו-פוספאטים להפרעות נפשיות כגון דיכאון ואובדנות.

• *** תוספת יוני 23
  חוקרים מאוניברסיטת Católica del Maule שבצ'ילה ערכו סקירה שיטתית של ספרות מדעית. הסקירה פורסמה במהדורת אוגוסט 23 בג'ורנל Environmental Research ובחנה את השפעת ההדברה על התפתחות הפרעות מצב רוח בקרב מפעילי הדברה (חקלאים, מעצבי נוף וכו') ומוצאת בעשור האחרון סיכון מוגבר לתסמיני דיכאון. העדויות בסקירה מדגישות את נוכחותם של סמנים ביולוגיים ספציפיים לחומרי הדברה וסמנים ביולוגיים של דיכאון הקובעים את הקשר החיובי בין חשיפה לחומרי הדברה והתפתחות תסמיני הדיכאון.
  הסקירה הנוכחית ערכה חיפוש ספרותי מדעי יסודי על חשיפה לחומרי הדברה תעסוקתית והתפתחות סימפטומים של דיכאון במאגר הנתונים של PubMed ו- Scopus מעשר השנים האחרונות (2011-2022). תוך שימוש בהנחיות המומלצות על ידי הצהרת הדיווח המועדף על סקירות ומטא-ניתוחים שיטתיים (PRISMA) ואסטרטגיית (PECO), בחנו החוקרים את הקשר בין חשיפה תעסוקתית לחומרי הדברה ותסמינים של דיכאון אצל עובדים בחקלאות. מבין המאמרים שנבדקו, 78 אחוז מצביעים על קשר בין חשיפה לחומרי הדברה לבין שכיחות תסמיני דיכאון. רוב חומרי ההדברה הקשורים לתסמיני דיכאון כוללים קוטלי חרקים אורגנו-פוספטים, פירתרואידים וקוטלי עשבים.
• מחקר סקירה נוסף מאוגוסט 23 שפורסם באותה מהדורה ובוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת Santa Catarina שבברזיל מצא את אותו הקשר.
  בסך הכל 57 מחקרים עמדו בקריטריונים מתוכם: 29 על דיכאון או הפרעות נפשיות אחרות, 12 על התאבדות (שניים מהם על דיכאון והתאבדות) ו-14 על הרעלת חומרי הדברה או הרעלה עצמית ומוות.
  18 מחקרים נערכו באסיה, ש17 בצפון אמריקה, 14 בדרום אמריקה, 7 באיחוד האירופי, אחד באפריקה ואחד באוסטרליה.
  מחקרים נבחרים הדגימו שכיחות מוגברת של הפרעות דיכאון אצל עובדי חווה שנחשפו לחומרי הדברה וכן עלייה בשכיחות של דיכאון באוכלוסייה זו. הרעלה חמורה ומרובה מחומרי הדברה הראו סיכון מוגבר לתסמיני דיכאון בהשוואה למקרים קלים יותר.
  תשעה מהמחקרים מצאו ששיעורי ההתאבדות עלו באזורים המוקדשים לחקלאות עם צריכה אינטנסיבית של חומרי הדברה.
• מחקר סקירה נוסף מיוני 23 בכתב העת nature מצא שחומרי הדברה משנים לרעה את הרכב המיקרוביום ובכך משפיעים על ציר המעי מוח.

• מחקר מסוג מטה אנליזה שפורסם בנובמבר 23 בכתב העת Journal of Agromedicine חוקרים מיוון ומבריטניה סקרו שמונה מחקרים ומצאו קשר חיובי מובהק בין הרעלת חומרי הדברה ודיכאון באוכלוסיות חקלאיות. במחקר הזה למעשה רואים שגברים שעוסקים בחקלאות חווים יותר דיכאון מגברים בעבודות שאינן חקלאות.
• מחקר שפורסם בינואר 24 בכתב העת Toxicology העריך את הפרופילים החמצוניים והדלקתיים ואת הבריאות הנפשית של חקלאים ברזילאים שנחשפו לחומרי הדברה והשווה את התוצאות לקבוצת הביקורת חסרת חשיפה תעסוקתית לחומרי הדברה.
  החוקרים אספו נתונים על גורמים סוציו-דמוגרפיים (גיל, גזע, מוצא אתני, שפה, מצב כלכלי), היסטוריית עבודה ותיעוד רפואי.
  הערכות המצבים הרגשיים נעשו באמצעות שאלונים STAI ו- BDI.
  החוקרים אספו דגימות דם מהמשתתפים כדי למדוד חיזור (חמצון) ופרופילים דלקתיים.
  המחקר הראה קשר בין דיכאון אצל חקלאים ברזילאים לבין חשיפה לחומרי הדברה, בעיקר עם השימוש בגלייפוסט. חקלאים הציגו ציוני דיכאון גבוהים יותר, כולל מקרים חמורים יותר של דיכאון. בנוסף, נמצאו אצלם רמות גבוהות יותר של קריאטינין ואנזימי כבד (ALT, AST) ולקטט דהידרוגנאז (LDH) נצפו בחקלאים, מה שמצביע על בעיות כליות וכבד פוטנציאליות עקב חשיפה לחומרי הדברה. כמו כן נמצאו אצלם יותר סמני סטרס חמצוני, רמות גבוהות של ציטוקינים דלקתיים, במיוחד IL-1β, IL-6 ו-TNF-α.

• מחקר מיוני 24 בכתב העת Environmental Toxicology and Pharmacology הדגיש את הסיכון הגבוה יותר לתסמיני דיכאון וניסיונות התאבדות בקרב חקלאים מספרד שנחשפו לחומרי הדברה, במיוחד אלה שנחשפו לכלורפיריפוס, מנקוזב ומלתיון, חומרי הדברה נפוצים עבור גידולים שגודלו מתחת לכיסויי פלסטיק. נצפה שחקלאים עם תסמיני דיכאון בינוניים/קשים וחשיפה למלתיון היו בעלי הסיכון הגדול ביותר לניסיונות התאבדות. בנוסף, נמצאה ירידה משמעותית בפעילות האנזים אצטילכולין אסטראז (AChE) בחקלאים עם תסמיני דיכאון בינוניים/קשים, בעוד שאלו שניסו להתאבד הראו ירידה בפעילות AChE ואנזים בוטירילכולין אסטראז (BChE) כאחד.
• מחקר שפורסם באוגוסט 2024 בכתב העת Ecotoxicology and Environmental Safety מצא שחשיפה לחומרי הדברה אורגנו-פוספטים קשורה למחשבות אובדניות מוגברות אצל גברים צעירים ובוגרים.

המחקרים לא מוכיחים סיבתיות, ולמעשה גם לא ניתן להוכיח סיבתית, כי זה לא אתי. יחד עם זאת ניסויים בבעלי חיים בהחלט מצביעים על כך שזה אפשרי. למשל בניסויים על חולדות, חומרי הדברה שינו תאי מוח, נוירוטרנסמיטורים וייצור של חומצת אמינית (kynurenic acid) הקשורה ליצור סרוטונין.

כמו כן יכולות להיות גם השפעות עקיפות. חומרי הדברה יכולים לקדם בעיות בריאות אחרות כרוניות שמורידות בצורה משמעותית את אורח החיים ומשפיעות גם על מצב הרוח לרבות דיכאון, החל מדלקות פרקים, דלקות מעי (קרוהן, קוליטיס), כלה בפרקינסון, דמנציה, ניוון שרירים, מחלות מטבוליות כמו השמנה, מחלות ריאה (COPD), מחלות כליה ודיאליזה וסרטנים שונים כמו תירואיד, ערמונית, שחלות, לבלב, שד ועוד.

מה שחשוב להבין שכמו שחומרי ההדברה מחסלים "מזיקים" הם בוודאות מסכנים גם אותנו. שימו לב שאותם חומרים נמצאים גם בלוחמה כימית לדוגמה גז עצבים. החומרים הללו משפיעים על מערכת העצבים האוטונומית, כלומר על פעולות שלא נשלטות על ידי המודע, כמו פעילות איברים פנימיים לדוגמה פעילות לבבית ונשימה, ייצור זיעה, ייצור רוק, כיווץ והרחבת אישונים למצבי אור שונים, דמעות, שליטה על סוגרים וכולי…

זה נראה לכם משהו שצריך להשתמש בו בסביבת בני אדם?
זה מרגיש לכם משהו שצריך לצרוך ממנו באוכל?
לא הייתם מעדיפים חרק אחד או שניים במקום בעיות הקשורות למערכת עצבים אוטונומית?!

ראו גם: 
חומרי הדברה אורגנופוספאטים פוגעים באזור המוח הקוגנטיבי והחברתי.
קוטלי עשבים נפוצים נמצאו מזיקים לתפקוד המוח של מתבגרים.

לכן הדרך הטובה ביותר היא להתרחק מהדברה ולעבור לחקלאות אורגנית.
ולעבור תהליך של ניקוי רעלים.

למידע נוסף על סטרס, חרדה ודכאון גורמי סיכון ודברים טבעיים שיכולים לסייע היכנסו.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה