סרטן הערמונית

סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בגברים בישראל. במקום הראשון במגזר היהודי ובמקום השלישי במגזר הערבי (אחרי ריאות ומעי גס).
*** תוספת אוקטובר 2024
מרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות פרסם באוקטובר 24 את נתוני התחלואה והתמותה מסרטן הערמונית בישראל לשנת 2021.
על פי הדו"ח, בשנת 2021 חלה עלייה באבחון סרטן הערמונית בישראל עם 3,351 גברים שאובחנו עם סרטן הערמונית בהשוואה ל-2,629 גברים שאובחנו עם המחלה בשנת 2020.

הטיפולים הקונבנציונלים המוצעים:

• ניתוח להסרת הבלוטה + טיפול תרופתי הורמונלי.
• הקרנות עם או בלי תרופות הורמונליות.
• תרופות הורמונליות

אפשר ללמוד הרבה מסיפורו של האלוף במילואים גיורא איילנד שכתב עליו ספר.

הוא מספר שלאורך השנים הבדיקה הצביעה על חשד לסרטן ערמונית. עליה מתמדת ולינארית של בדיקת PSA מדי שנה. גיורא לא מיודע על כל האפשרויות שעומדות על הפרק, והא מומלץ לעבור ניתוח להסרת ערמונית.
ואחרי שעבר את הניתוח הבדיקה הראתה שעדיין יש לו רמות PSA שמצריכות הקרנות. מסתבר שזה לא רק הוא.
שיקולים כלכליים, הטעיות והחסרות במידע גורמים למטופל לעשות דברים שלא בהכרח יהיו הנכונים ביותר עבורו. מה אחוזי ההצלחה של הטיפול הזה מול האחר? מה הסיכון בטיפול זה מול האחר? כדי שאותו מטופל יוכל להבין מול מה הוא עומד ובכך להכין עצמו להמשך הטיפול והשלכותיו.
זה בסיסי!!!
לאחר שהטעות כבר נעשתה ומבקשים את הנאמר במייל, מקבלים נזיפה והשפלה, של "מה אתה מעלה בדעתך בכלל לבקש את המידע הזה".
מה היה קורה אם תלונה זו לא היתה מגיעה דרך אדם במעמדו של איילנד?
האם משרד הבריאות היה בכלל בודק? מבקר?!
נסיון ההתמודדות של גיורא איילנד עם סרטן הערמונית – מאי 2017

השלכות של הקרנות

*** תוספת פברואר 25
חוקרים ממרכז הסרטן UCLA Health Jonsson בחנו את ההשפעות של טיפולי הקרנות בסרטן הערמונית על השלכות עתידיות. ממצאי המחקר פורסמו בינואר 25 בכתב העת Lancet Oncology.
החוקרים מציינים שטיפול בקרינה משמש לעתים קרובות כטיפול מפתח לסרטן ערמונית מקומי, לעתים קרובות הוא כולל מינונים גבוהים יותר כדי לשלוט טוב יותר במחלה. בעוד שגישה זו שולטת ביעילות בסרטן, היא עלולה גם לפגוע ברקמות בריאות סמוכות ולגרום לתופעות לוואי חריפות ומאוחרות.
'רעילות חריפה', הם מסבירים, מתייחסת לתופעות לוואי המתרחשות במהלך הטיפול או בשלושת החודשים הראשונים לאחר סיומו, והן בדרך כלל זמניות. תופעות לוואי נפוצות כוללות תדירות מוגברת של מתן שתן, קושי במתן שתן ואי נוחות במהלך מתן שתן. תופעות לוואי הקשורות למעיים עשויות לכלול צואה רכה יותר או שלשול, כמו גם אי נוחות בפי הטבעת במהלך יציאות. 'רעילות מאוחרת', לעומת זאת, יכולה להופיע חודשים ואף שנים מאוחר יותר ויכולה גם להימשך שנים. תופעות הקשורות לרעילות מאוחרות כוללות היצרות של השופכה ודם בשתן, דם בצואה או כיב בדופן פי הטבעת. לבעיות אלו יש השפעה גדולה יותר על איכות חייו של אדם בהשוואה לתופעות לוואי חריפות. בעוד שגם רעילות חריפה וגם רעילות מאוחרת נגרמות מהשפעת הקרינה על רקמות בריאות, הקשר בין השניים לא נחקר היטב, במיוחד באמצעות נתונים בקנה מידה גדול.
כדי להבין טוב יותר את הקשר הזה, החוקרים ניתחו נתונים של למעלה מ-6,500 מטופלים משישה ניסויים קליניים אקראיים בשלב 3 ששיתפו נתונים מפורטים, ברמה הפרטנית על תופעות לוואי קצרות טווח וארוכות טווח המשפיעות על מערכת השתן והמעיים.
החוקרים מצאו שחולים עם תופעות לוואי מוקדמות בינוניות או גרועות יותר היו בסבירות גבוהה יותר לחוות תופעות מאוחרות חמורות, אפילו שנים לאחר הטיפול. גברים עם בעיות בשתן או מעיים מוקדמות היו גם בסבירות גבוהה יותר לדווח על ירידה משמעותית ביכולתם לנהל את הפעילויות היומיומיות ואת איכות החיים הכוללת.
עבור רעילות שתן, תחושת רעילות חריפה העלתה את שיעור הרעילות המאוחרת מ-7.5% ל-12.5%, ועבור רעילות המעיים, תחושת רעילות חריפה העלתה את שיעור הרעילות המאוחרת מ-12.7% ל-22.5%.

הסיכויים לירידה מובהקת מבחינה קלינית באיכות החיים בשתן היו גבוהים פי 1.4 עבור גברים עם רעלת שתן חריפה בינונית. הסיכויים לירידה מובהקת מבחינה קלינית באיכות החיים של המעי היו גבוהים פי 1.5 עבור גברים עם רעלת מעי חריפה בינונית.
https://www.eurekalert.org/news-releases/1072334

זה סבבה לרצות להפחית סיכונים. השאלה היא אם להוריד את המינונים של ההקרנות, זה הפתרון האמיתי?

מה המסקנות?
קודם כל רפואה מונעת. גיל זה לא סיבה לסרטן, גנטיקה כבר די הופרכה, למשל הוכח, כי אנשים שמגיעים ממדינות עם מעט סרטן בערמונית, כמו סין, ועוברים למדינה כמו ארצות הברית, יש עליה בסרטן הערמונית אצלם.
ומנגד אפיגנטיקה (מדע השינוי) זה החלק המהותי בהבנה שיש לנו היכולת לשנות את "גזרת הגורל" על ידי אורח חיים בריא.

חשוב לדעת מה הם גורמי הסיכון האמיתיים מהם חשוב להימנע:

• תזונה מערבית [1][2][3][4]; בשר מבושל/ מטוגן/ צלוי [2]; חלב [2]; סוכר [1]; שומן טראנס [1].
• מי ברז (חנקות/ טריהלומטנים).
• סטטינים [1][2].
• תרופות אנטי דלקתיות (NSAIDS) [1].
• מתכות כבדות: עופרת [1].
• פלסטיק (סעיף 16).
• BPA – ביספינול איי.
• הדברה [1][2][3][4][5][6][7][8]: גלייפוסט; אורגנוכלורין [1][2][3] ואורגנופוספאט [3][4][5] ומתיל ברומיד [6]; דיקמבה [1]; אטרזין [1]; DDT/ simazine/ lindane [1]; POP [1]; Agent Orange [1] ; chlordecone [1]
  • *** תוספת נובמבר 24
    צוות של חוקרים מאוניברסיטת Stanford זיהה 22 חומרי הדברה הקשורים באופן עקבי לשכיחות של סרטן הערמונית בארצות הברית, כאשר ארבעה מתוכם קשורים גם לתמותה מסרטן הערמונית. הממצאים שלהם התפרסמו בנובמבר 24 בכתב העת Cancer של האגודה האמריקנית לסרטן.
    כדי להעריך קשרים ברמת המחוז של 295 חומרי הדברה עם סרטן הערמונית ברחבי ארצות הברית, החוקרים ערכו מחקר בין חשיפה לשכיחות סרטן הערמונית של 10-18 שנים כדי להסביר את הצמיחה האיטית והאופי של רוב סוגי סרטן הערמונית. השנים 1997-2001 הוערכו עבור שימוש בחומרי הדברה ו-2011-2015 עבור תוצאות סרטן הערמונית. באופן דומה, 2006–2002 נותחו עבור שימוש בחומרי הדברה ו-2016–2020 עבור תוצאות.
    בין 22 חומרי ההדברה שהראו קשר ישיר עקבי עם שכיחות סרטן הערמונית בשני הניתוחים המבוססים על זמן, היו שלושה שהיו קשורים גם בעבר לסרטן הערמונית, כולל את קוטל העשבים 2,4-D, אחד מחומרי ההדברה הנפוצים ביותר בשימוש. 19 חומרי ההדברה שלא היו קשורים בעבר לסרטן הערמונית כללו 10 קוטלי עשבים, מספר קוטלי פטריות וקוטלי חרקים וחומר חיטוי לאדמה.
    מתוכם 4 חומרי הדברה היו קשורים אף לתמותה מסרטן הערמונית: שלושה קוטלי עשבים (trifluralin, cloransulam-methyl, and diflufenzopyr) וקוטל חרקים אחד (thiamethoxam). מתוכם רק טריפלורלין מסווג על ידי הסוכנות להגנת הסביבה כ"סרטן אנושי אפשרי", בעוד ששלושת האחרים נחשבים "לא צפויים להיות מסרטנים" או שיש להם עדות ל"אי-סרטן".
    החוקרים חושבים ש"מחקר זה מדגים את החשיבות של חקר חשיפות סביבתיות, כגון שימוש בחומרי הדברה, כדי להסביר חלק מהשונות הגיאוגרפית שרואים בשכיחות ובמקרי מוות של סרטן הערמונית" ומקווים ש"על ידי התבססות על הממצאים הללו, נוכל לקדם את המאמצים לאתר גורמי סיכון לסרטן הערמונית ולפעול להפחתת מספר הגברים שנפגעו ממחלה זו".
    https://www.eurekalert.org/news-releases/1063052
• חומרים אורגניים מופלרים (PFAS) ללא ועם תזונה מערבית.
• פתלאטים [1].

ואיך לעזור לגוף להפתר מהם

כמו כן חשוב לא להתעלם מסימפטומים.
והיה ומתחילים להרגיש שוני במתן השתן? טפטופים? אל תמתינו. עשו את הבדיקה כדי לשלול דברים אחרים.

דברים שיש לטבע להציע למניעה וטיפול:

1. תזונה מבוססת צומח [1] (פירות, ירקות, דגנים מלאים^[1], קטניות וזרעים), גם במצבים של סרטן. יודע גם להחזיר מצב לקדמותו [1][2]. סרטון הסבר חלק ראשון חלק שני.
   • *** מחקר אוסטרלי שפורסם בדצמבר 22 בג'ורנל Cancers הישווה ריכוזי פלזמה של מיקרו-נוטריינטים של חולי סרטן הערמונית (PC) אל מול קבוצת ביקורת בריאה, וגילו אצלם רמות נמוכות של לוטאין, ליקופן, אלפא/ביטא קרוטן וסלניום. ומנגד ראו רמות גבוהות של ברזל, גופרית וסידן.
     החוקרים בחנו גם את הקשר בין רמות הנוטריינטים לשיקום אחר הקרנות המייצרות נזק מוגבר ל-DNA ומצאו שנקשר גם עם ערכים נמוכים של ליקופן וסלניום בפלזמה בדם. כלומר לגברים עם ריכוז פלזמה נמוך מ-0.25 מק"ג/למיליליטר עבור ליקופן ו/או נמוך מ-120 מק"ג/ליטר עבור סלניום, יש סיכון מוגבר לסרטן הערמונית וסביר גם שהם רגישים יותר להשפעות המזיקות של הקרינה.
     החוקרים מציינים שאכילת מזונות שעשירים באופן טבעי בליקופן וסלניום עדיפה על פני נטילת תוספי מזון, שבהם היתרונות מוגבלים, על פי מחקרים קודמים.
   • *** תוספת מאי 24
     דיאטה המגבילה בשר ומוצרי חלב אך עשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות ואגוזים מורידה סיכון לבעיות נפוצות בחולים עם סרטן הערמונית (זיקפה, בריחת שתן ותופעות לוואי אחרות), כך עולה ממחקר שפורסם בפברואר 24 בכתב העת Cancer, בהובלת חוקרים מבית הספר לרפואה של NYU Grossman ו-Harvard T.H.
     לצורך המחקר, הצוות ניתח נתונים ממחקר Health Professionals Follow-Up Study, חקירה מתמשכת שהחלה ב-1986. מערך הנתונים מורכב ממידע על יותר מ-50,000 רופאי שיניים גברים, רוקחים, אופטומטריסטים, אוסטאופתים, פודיאטרים ווטרינרים. הפרויקט נועד להבין טוב יותר כיצד תזונה משפיעה על סיכונים הקשורים לסרטן, מחלות לב ומחלות קשות אחרות.
     כחלק מהפרויקט, גברים עם סרטן הערמונית (יותר מ-3,500) ענו על שאלון כל ארבע שנים לגבי סוגי המזונות שהם אכלו ובאילו פרופורציות.
     סקר נוסף, שנערך כל שנתיים, העריך את תדירות בריחת השתן, קשיים בשמירה על זקפה ובעיות במעיים, אנרגיה ומצב הרוח. רוב החולים (יותר מ-83%) קיבלו טיפול בסרטן הערמונית ולכל אלו שנכללו במחקר הנוכחי היו צורות מוקדמות של המחלה שעדיין לא התפשטו לאיברים אחרים. צוות המחקר לקח בחשבון גורמים מבלבלים כמו משקל, פעילות גופנית ואחרים שעלולים להשפיע על איכות החיים.
     החוקרים חילקו את המשתתפים לחמש קבוצות (חמישונים) בהתבסס על שיעור המזון מהצומח לעומת המזון מהחי שהגברים אמרו שהם אכלו, החוקרים מצאו שהחמישון שצרך הכי הרבה מזונות מהצומח קיבל ציון טוב יותר ב-8-11% במדדים של תפקוד מיני בהשוואה לקבוצה שצרכה הכי פחות. באופן דומה, התוצאות חשפו ציון טוב יותר בעד 14% עבור בריאות השתן, עם פחות מקרים של בריחת שתן, חסימה וגירוי. כמו כן נצפה ציון טוב יותר בעד 13% בבריאות הורמונלית (המעריכה סימפטומים כמו אנרגיה נמוכה, דיכאון וגלי חום) בין החמישון הגבוה ביותר של תזונה צמחית בהשוואה לנמוך ביותר.
     החוקרים מציינים ש"הממצאים נותנים תקווה למי שמחפש דרכים לשפר את איכות חייהם לאחר שעברו ניתוח, הקרנות וטיפולים נפוצים אחרים לסרטן הערמונית, שעלולים לגרום לתופעות לוואי משמעותיות". לכן "הוספת עוד פירות וירקות לתזונה שלהם, תוך הפחתת בשר ומוצרי חלב, היא צעד פשוט שהמטופלים יכולים לעשות".
     החוקרים מוסיפים שמחקר קודם שלהם כבר מצא שאכילת תזונה צמחית עשויה להפחית את הסיכון ללקות במחלה מלכתחילה. וכן מחקרים אחרים קשרו דיאטה זו לסיכון נמוך יותר להפרעות בתפקוד המיני באופן כללי אך לא ספציפית עבור אלו עם סרטן הערמונית, שנמצאים בסיכון גבוה במיוחד לבעיות כאלה.
     החוקרים מסכמים ש"תוצאות אלו מוסיפות לרשימה הארוכה של יתרונות בריאותיים של אכילת יותר צמחים ופחות מוצרים מהחי. הם גם מאתגרים את התפיסה המוטעית שאכילת בשר מגבירה את התפקוד המיני אצל גברים, כאשר למעשה נראה שההפך הוא המקרה".
     https://nyulangone.org/news/plant-based-diet-tied-improved-sexual-health-men-treated-prostate-cancer
   • גברים עם סרטן הערמונית יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכוי להחמרת המחלה על ידי אכילת יותר פירות, ירקות, אגוזים ושמן זית, על פי מחקר חדש של אוניברסיטת UC San Francisco. המחקר פורסם במאי 24 בכתב העת JAMA Network Open.
     המחקר עקב אחר יותר מ-2,000 גברים עם סרטן ערמונית, בגיל חציוני של 65, לאורך 12 שנים כדי לראות כיצד גורמים תזונתיים השפיעו על התקדמות הסרטן שלהם.
     החוקרים מדדו את צריכת המזון וחילקו אותם לחמישונים כדי להשוות בין החמישון העליון לתחתון.
     המחקר מצא שאכילת תזונה מבוססת צומח הייתה קשורה לסיכון נמוך ב-47% שהסרטן שלהם יתקדם, בהשוואה לאלו שצרכו הכי הרבה מוצרים מן החי.
     על פי החוקרים זה הסתכם באכילת מנה אחת או שתיים נוספות ביום של מזון בריא, במיוחד ירקות, פירות ודגנים מלאים, תוך אכילת פחות מוצרים מהחי, כמו חלב ובשר.
     החוקרים מסבירים שתזונה מבוססת פירות וירקות מכילים נוגדי חמצון, כמו גם תרכובות אנטי דלקתיות שהוכחו כמגינות מפני סרטן הערמונית, ומחקר קודם הוכיח בעקביות את החשיבות של גורמים תזונתיים אלה לבריאות ולרווחה הכללית. לרבות סוכרת, מחלות לב וכלי דם ותמותה באופן כללי.
     https://www.ucsf.edu/news/2024/05/427571/prostate-cancer-study-more-health-benefits-plant-based-diet
   • *** תוספת יוני 25
     סקירה נרחבת שפורסמה ביוני 25 בכתב העת Nutrients, אשר מסכמת ומנתחת ידע קיים, שופכת אור חדש וחשוב על תפקיד התזונה במניעה ובניהול סרטן הערמונית, ועל הקשר בין צריכת נוגדי חמצון ופלבונואידים ספציפיים מהתזונה לבין הסיכון לסרטן הערמונית (PCa) והשפעתם על ההישרדות. המחקר גם חושף קשרים בין מיקרוביום המעי לבריאות הערמונית.
     הסקירה התמקדה בבחינת רמות צריכה של מינרלים, ויטמינים ופלבונואידים, וקשרם הן לשכיחות המחלה והן לתוצאות הישרדותיות.
     ממצאים מרכזיים: מזונות ורכיבים תזונתיים ספציפיים
     • עגבניות: צריכת עגבניות נקשרה באופן עקבי לסיכון מופחת לסרטן הערמונית. השפעה זו מיוחסת לתרכובות ביו-אקטיביות כמו ליקופן, ויטמין C, פוליפנולים, פלבונואידים וויטמין E. המחקר מציין כי הצורות הזמינות ביותר ביולוגית של ליקופן נמצאות במוצרי עגבניות מבושלים, רסק עגבניות ורטבים.
       המחקר גם מדגיש את הפוטנציאל הסינרגטי של ליקופן בשילוב עם סלניום. שניהם נוגדי חמצון חזקים הפועלים במנגנונים משלימים להפחתת עקה חמצונית ודלקת, התורמים להתפתחות סרטן הערמונית. שילוב זה נחשב לאסטרטגיה נוגדת סרטן מבטיחה, במיוחד למניעה ולטיפול משלים.
       המלצת מינון: צריכה ממוצעת של 160 גרם עגבניות בשבוע עשויה להספיק כדי להשפיע לחיוב על הסיכון לסרטן הערמונית.
     • אבוקדו: נחשב למקור מצוין של סיבים תזונתיים התורמים לשמירה על משקל בריא, שומנים חד בלתי רוויים (MUFAs), נוגדי חמצון (ויטמינים A, C, E, פוליפנולים, קרוטנואידים, גלוטתיון) ותרכובות נוגדות סרטן.
       שומנים חד בלתי רוויים נקשרו באופן הפוך לסיכון לסרטן ערמונית קטלני ומשפרים פרוגנוזה בזכות תכונות אנטי-דלקתיות, פרו-אפופטוטיות (מוות תאי מתוכנן) ונוגדות חמצון.
       המלצת מינון: כמות מומלצת היא כ-10–15 גרם אבוקדו לארוחה עיקרית.
     • פירות וירקות (באופן כללי): מזונות אלו מספקים ויטמינים, מינרלים, סיבים ופיטוכימיקלים בעלי תכונות נוגדות חמצון, אנטי-דלקתיות, מעכבות שגשוג תאים ומונעות אנגיוגנזה (התפתחות כלי דם שמזינים גידולים).
     • דגנים מלאים וסיבים תזונתיים: סיבים תזונתיים, מרכיב בלתי-מתעכל במזונות צמחיים, חיוניים למניעת מחלות. הם מווסתים את מיקרוביום המעי, תורמים לייצור חומצות שומן קצרות שרשרת (SCFAs) בעלות תכונות אנטי-דלקתיות, ומפחיתים את זמן מעבר המזון במעי, מה שמגביל מגע עם חומרים מזיקים. חשוב לצרוך סיבים בצורתם הטבעית ממזון מלא (למשל, קינואה, אורז מלא, שיבולת שועל), שכן לתוספי סיבים אין אותה השפעה מגנה.
       המלצת מינון: ההמלצה היא לצרוך לפחות שלוש מנות של דגנים מלאים ביום (קינואה, אורז מלא, שיבולת שועל), ורצוי לשלב לפחות אחת מהן בכל ארוחה עיקרית.
     • גברים עם סרטן ערמונית בסיכון גבוה הראו פרופיל מיקרוביאלי מעי ייחודי. פרופיל זה כלל שפע גבוה יותר של חיידקים מסוימים, כגון זנים של Bacteroides ו-Streptococcus tissierellaceae. חיידקים אלה עשויים להשפיע על מטבוליזם הורמונלי ולשחק תפקיד מרכזי בהתפתחות ובהתקדמות סרטן הערמונית. כמו כן, חיידקים אלו מסוגלים לייצר מטבוליטים וחומרים המעוררים דלקת כרונית.
       בנוסף, המחקר הצביע על קשר בין מגוון חיידקים מופחת בצואה (Alpha-diversity) לבין עומס גידולי גדול יותר בערמונית. כלומר, מיקרוביום פחות מגוון ועם דומיננטיות של זנים מסוימים עלול להעיד על התקדמות המחלה.
     • מינרלים ופלבונואידים ספציפיים
       • פלבונואידים: המחקר זיהה כי צריכה נמוכה של קוורצטין (בצל במיוחד אדום, תפוחים עם קליפה, פירות יער, ענבים אדומים, ברוקולי, כרוב , עגבניות ותה ירוק), קאמפרול (ברוקולי, כרוב על, תרד, תה ירוק, ענבים, תפוחים), אפיקאטכין ואפיגאלוקאטכין (תה ירוק, קקאו/שוקולד מריר, תפוחים, פירות יער) הייתה שכיחה יותר בקרב חולי סרטן הערמונית וקשורה לסיכון מוגבר לתמותה. לעומת זאת, צריכה גבוהה יותר של לוטאולין (פטרוזיליה, סלרי, ברוקולי, כרוב, פלפל ירוק, טימין, רוזמרין), מריצטין (פירות יער במיוחד אוכמניות וחמוציות, ענבים, תה ירוק, בצל וכרוב) וקאטכין (תה ירוק, קקאו/שוקולד מריר, פירות יער, תפוחים) נקשרו לסיכון מופחת למחלה. ממצאים אלו מצביעים על חשיבות ספציפית לכל אחד מהרכיבים הללו.
         המחקר מחזק את התפיסה כי תזונה עשירה בנוגדי חמצון ופלבונואידים ספציפיים, לצד מינרלים חיוניים כמו סלניום ומגנזיום, משחקת תפקיד קריטי במניעה ובהתמודדות עם סרטן הערמונית. ומדגיש את החשיבות של דפוסי תזונה מגוונים ועשירים במזונות צמחיים כמפתח לבריאות הערמונית. הממצאים תומכים בהמלצות לחיזוק צריכת רכיבים אלו באמצעות מזון מלא, תוך התחשבות בקשרים מורכבים ותלויי מינון בין התזונה לבין סיכון למחלה ותמותה ממנה.
   • פירות וירקות ספציפיים
     • עגבניות מכילות קרוטנואידים כאשר העיקר הוא ליקופן [1][2][3][4][5][6][7], אבל היא מכילה עוד כמה סוגים וכמו בהרבה מקרים אחרים, השילוב עולה על חומר פעיל אחד במינון גבוה. סרטון הסבר 1; סרטון הסבר 2.
     • רימונים [1][2][3][4][5][6][7]. סרטון הסבר.
     • חמוציות [1].
     • אבטיח.
     • בננה.
     • משפחת המצליבים – ברוקולי, כרוב, כרובית, קולורבי… (סולפוראפן) [1][2][3][4][5][6][7][8].
     • ארטישוק.
     • משפחת שום ובצל [1].
     • פולי סויה (אורגני) ירוקים, משקה סויה וטופו המכילים רמות גבוהות של איזופלבונים (genistein, daidzein, ו- glycitein) כחלק עיקרי במניעת סרטן ערמונית. [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11].
       מחקר שבדק השפעה של משקה סויה מוריד 70% לשכיחות סרטן הערמונית לעומת אנשים השותים חלב פרה.
       מחקר שהראה שצריכת טופו מורידה שכיחות לסרטן ערמונית. סרטון הסבר.
   • זרעי פשתן [1][2][3].
   • אגוזים [1].
2. צמחי מרפא ותבלינים
   • כורכום [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15].
   • תה ירוק [1][2][3][4][5][6][7]. מחקרים מראים שתה ירוק מונע בעשרות אחוזים סרטן ערמונית סרטון הסבר על מניעה; סרטון הסבר על טיפול.
   • דקל ננסי [1][2].
   • סרפד [1].
   • פיגם [1].
   • גדילן [1][2][3].
   • ג'ינג'ר [1][2]
   • ריישי.
   • שמפיניון (סעיף 3)
   • פלפל שחור.
3. רכיבי תזונה/ נוגדי חמצון/ תוספי מזון
   • אפיגנין (סלרי, כוסברה, תרד, ארטישוק ואורגנו) [1][2][3][4].
   • קוורצטין (צלפים, בצל, תפוחים, עגבניות ותה)[1][2].
   • אסטקסנטין.
   • מחקר מפברואר 2020 שפורסם בג'ורנל הרפואי MDPI מרכז מכניזם של רכיבים מהמזון במניעה ובטיפול בסרטן הערמונית.
     • תרכובות המווסתות את הציר קולטן אנדרוגן
       • Fisetin פלבנול הקיים בתותים, תפוחים, אפרסמונים, בצל, קיווי ומלפפונים.
       • לוטאולין פלבון שנמצא ברוזמרין, טימין, פטרוזיליה, ברוקולי וסלרי.
       • רזברטרול פוליפנול הנמצא בענבים (במיוחד אדומים סגוליםם), קקאו, בוטנים, אוכמניות, חמוציות, אסאי, ותותי עץ.
       • Genistein פיטואסטרוגן נפוץ שניתן להשיג מפולי סויה.
         סולפוראפן הקיים במשפחת המצליבים (ברוקולי, כרוב, כרובית, כרוב ניצנים, צנון, צנונית, קולורבי, חזרת הגינה, בוק צ'וי, נבטי בריסל, חרדל וירקות עלים ירוקים דומים).
       • EGCG שבתה הירוק/שחור.
       • סילימרין שבגדילן.
     • תרכובות המשפיעות על התפשטות הסרטן: קוורצטין, לוטאולין, רזברטרול, Genistein וברברין.
     • תרכובות הגורמות למוות של תאים קנוניים ולא קנוניים: אפיגנין, לוטאולין, גניסטאין, צלסטרול קוורצטין, כורכומין, סיליבינין וחומצה טאנית.
     • תרכובות טבעיות המכוונות לתאי גזע סרטניים: קוורצטין, לוטאולין, אפיגנין, כורכומין
   • *** תוספת יוני 25
     מחקר פורץ דרך שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, שפך אור חדש על הקשר בין צריכת נוגדי חמצון ופלבונואידים ספציפיים מהתזונה לבין הסיכון לסרטן הערמונית (PCa) וההישרדות ממנו. המחקר, שניתח נתונים מ-2,629 גברים בארה"ב והשתמש במודלי למידת מכונה מתקדמים, זיהה מספר גורמים תזונתיים בעלי השפעה משמעותית:
     • סלניום ומגנזיום: נמצא כי חולי סרטן הערמונית צרכו פחות סלניום ומגנזיום בהשוואה לאנשים ללא סרטן. צריכה גבוהה יותר של סלניום נקשרה באופן עצמאי לסיכון מופחת ב-50% לסרטן הערמונית ולשיפור של 31% בהישרדות. גם צריכה גבוהה יותר של מגנזיום נקשרה לסיכון מופחת למחלה.
       פלבונואידים נבחרים: המחקר זיהה מספר פלבונואידים ספציפיים כבעלי תפקיד משמעותי:
     • צריכה נמוכה של: קוורצטין, קאמפרול, אפיקאטכין ואפיגאלוקאטכין הייתה שכיחה יותר בקרב חולי סרטן הערמונית. יתרה מכך, צריכה נמוכה של קוורצטין וקאמפרול, יחד עם סך פלבונים, נקשרה גם לסיכון מוגבר לתמותה.
     • צריכה גבוהה יותר של: לוטאולין, מריצטין וקאטכין נקשרה לסיכון מופחת למחלה. ניתוח SHAP (המעריך את תרומת כל גורם) הדגים השפעות הגנה תלויות מינון עבור לוטאולין ומגנזיום, וקשרים בצורת U עבור סלניום, קאטכין ומריצטין, מה שמצביע על טווח צריכה אופטימלי להשפעה המיטבית שלהם.
4. ויטמינים ומינרלים
   • ויטמין סי [1].
   • ויטמין די וחשיפה לשמש [1].
     מחסור בוויטמין די יכול להסביר אולי את הסיבה לסרטן ערמונית אגרסיבי.
   • ויטמין קיי [1].
   • ויטמין אי (טוקופרול) [1][2][3][4] ויחד עם סלניום [1][2].
   • ויטמינים מסוג בי
     • מחקר חתך מקיף שפורסם ביוני 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition , ניתח נתונים מ-14,977 גברים בגילאי 18 ומעלה, מתוך סקר הבריאות והתזונה הלאומי (NHANES) בארה"ב, בין השנים 2007-2018. זהו המחקר המקיף הראשון שבחן את הקשר בין עשרה סוגי ויטמינים שונים (כולל צריכה תזונתית, צריכה מתוספים וצריכה כוללת) לסיכון לסרטן הערמונית.
       ממצאי המחקר המרכזיים:
       ויטמין B9 (פולאט) וויטמין B12: המחקר מצא קשר הפוך (מגן) מובהק בין צריכת תוספי ויטמין B9 ו-B12 לבין סיכון מופחת לסרטן הערמונית. צריכת תוספי B9 הובילה להפחתה של כ-35% בסיכון, ותוספי B12 להפחתה של כ-17-18% בסיכון.
       ויטמין B1 ו-B2: המחקר מצא כי צריכת תוספי ויטמין B1 ו-B2 נקשרה באופן מובהק לסיכון מופחת לסרטן הערמונית (הפחתה של כ-62% ו-65% בהתאמה בצריכה גבוהה).
       המחקר גם מצא קשר חיובי ומובהק בין צריכה תזונתית גבוהה של ויטמין A (רטינול) לבין סיכון מוגבר לסרטן הערמונית. ממצא זה תואם מחקרים קודמים המצביעים על כך שרמות גבוהות של רטינול עלולות לקדם שגשוג תאים סרטניים.
       פולאט (חומצה פולית) [1].
     • חסר מגנזיום [1].
     • אבץ וסלניום [2].
     • אומגה 3.
5. פעילות גופנית
   • עלייה בכושר (לב-נשימה) השנתי ב-3% או יותר קשורה לסיכון נמוך ב-35% לפתח סרטן הערמונית, כך מצביע מחקר שפורסם בינואר 24 בכתב העת British Journal of Sports Medicine. הממצאים מובילים את החוקרים למסקנה שיש לעודד גברים לשפר את רמת הכושר שלהם כדי לסייע בהורדת הסיכויים שלהם לחלות במחלה.
     החוקרים מציינים כי ישנם מעט גורמי סיכון ידועים יחסית לסרטן הערמונית ולמרות שיש ראיות טובות להשפעות המיטיבות של פעילות גופנית על הסיכון למספר סוגי סרטן, הקשרים לסרטן הערמונית פחות ברורים. רוב המחקרים שפורסמו בעבר העריכו את הכושר בנקודת זמן אחת בלבד, ואף אחד לא בחן את ההשפעה הפוטנציאלית של כושר על הסיכון לפתח ולמות מסרטן הערמונית. לכן הם רצו לברר אם שיפורים בכושר הלב-נשימה לאורך זמן עשויים להשפיע על סיכונים אלה, תוך הסתמכות על מסד נתונים לאומי (שוודי) להערכת פרופיל בריאות תעסוקתי.
     המאגר אסף מידע על פעילות גופנית, אורח חיים, בריאות נתפסת, מדידת מסת גוף וגובה, ותוצאות של לפחות שני מבחני כושר (לב-נשימה), שנמדדו עבור 57,652 גברים שעברו אימונים באופניים סטטיים, מתוך סך של 181,673.
     מדידות הכושר קרדיו-נשימה שנתיות נמדדו ב- VO2 max מוחלט ויחסי – כמות (נפח) החמצן שהגוף משתמש בו בזמן פעילות גופנית חזקה ככל האפשר – וחולקו לקבוצות לפי האם אלו גדלו מדי שנה ביותר מ-3%, ירדו ביותר מ- 3%, או נשאר יציב. וכדי להעריך אם שינוי בכושר הגופני בסיכון לסרטן הערמונית השתנה בהתאם לכושר הבסיסי, נוצרו שלוש קבוצות בגודל שווה של כושר לב-נשימה נמוך, בינוני וגבוה.
     כל המשתתפים היו במעקב מתאריך ההערכה האחרונה ועד למועד אבחון סרטן הערמונית, או מוות מכל סיבה שהיא, או עד 31 בדצמבר 2019, המוקדם מביניהם.
     לצורך ניתוח התמותה, עקבו אחר ההישרדות שלהם מתאריך ההערכה השנייה שלהם ועד תאריך המוות מסרטן הערמונית, מוות מכל סיבה שהיא, או עד 31 בדצמבר 2019, המוקדם מביניהם.
     במהלך תקופה ממוצעת של כמעט שבע שנים, 592 גברים (1% מכלל המדגם) אובחנו עם סרטן הערמונית, ו-46 (0.08%) מתו ממחלתם.
     עלייה שנתית באחוזים בכושר הלב-נשימה המוחלט הייתה קשורה לסיכון נמוך ב-2% לסרטן הערמונית, אך לא למוות, לאחר שהתייחסו לגורמים בעלי פוטנציאל השפעה, כולל גיל, רמת השכלה, שנת מבחן, משקל (BMI) ומצב עישון.
     כאשר המשתתפים קובצו לפי האם כושר הלב-נשימה שלהם עלה, נשאר יציב או ירד, אלו שכושרם השתפר ב-3% או יותר בשנה היו בסיכון נמוך ב-35% לפתח סרטן הערמונית מאשר אלו שכושרם ירד.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה