כורכום הצמח הנחקר ביותר בעולם – הללו

כורכום, צמח ממשפחת הג'ינג'ר, שמקורו בדרום מזרח אסיה והוא גדל באופן מסחרי באזור זה, בעיקר בהודו. קנה השורש שלו (גבעול תת קרקעי) משמש כתבלין קולינרי ורפואה מסורתית.
מבחינה היסטורית, נעשה שימוש בכורכום באיורוודה ובמערכות רפואיות הודיות מסורתיות אחרות, כמו גם במערכות רפואיות בסין ובתאילנד.
בהודו, הוא שימש למגוון פתולוגיות למשל: הפרעות בעור, הפרעות בדרכי הנשימה העליונות, דלקות במפרקים ובמערכת העיכול.
כיום, כורכום מקודם כתוסף תזונה למגוון מצבים נוספים שמוצגים מטה.

מדובר אולי בצמח הנחקר ביותר ומשום מה באתרי מדע ממסדיים הוא לא נחקר כראוי. אני חושב שצריך להלל את השורש המדהים הזה שמהווה טיגר כמעט לכל תרופה שניתנת היום למצבים אקוטיים וכרוניים. למעשה רפואת התרופות חוששת ממנו מסיבה זו. ולא באמת צריך מחקרים כדי להוכיח זאת. הכורכום עבר הן את מבחן הזמן ונמצא מסייע להמוני אנשים במגוון בעיות.

הכורכום זמין בעונה כשורש, כתבלין (בכל בישול), כתמצית אם וכשמן אתרי.
חשוב להבין שיש הבדל בין לצרוך את כל השורש, לצריכת החומר הפעיל כורכומין. כורכומין הוא הפוליפנול העיקרי המצוי בכורכום (ריכוז של 3% לפי משקל יבש), המעניק לשורש את צבעו הבוהק, אבל הוא לא מכיל רק אותו. הכורכום מכיל את כל אבות המזון, מינרלים (מנגן, ברזל ואשלגן) ויטמין סי ובי 6, אומגה 3, שמנים אתריים (turmerone) על שמם נקרא הכורכום Turmeric, וסיבים תזונתיים.
תוספת של מעט מאוד פלפל שחור (פיפרין) מעלה את השפעת הכורכומין פי 20.

למדע הפארמה יש בעיה. המדע הזה קיים ומתקיים אך ורק על ידי תחשיבים כלכליים. הכסף שמממן מחקר צריך לחזור לחברה על ידי מכירת תרופה – מודל עסקי טוב, אבל לא בריאותי!
מדוע הפארמה לא משתמשת ביכולות הכורכום?
כי זה משהו שלא ניתן לייצר עליו פטנט ולהרוויח ממנו, השוק רווי במוצרים טבעיים ואין להם אינטרס להכנס לשוק רווי. תחשבו על זה…
ב-5 גרם כורכום מיובש (תבלין) יש כ-150 מ"ג כורכומין וב-16.6 גרם יש 500 מ"ג כורכומין שזו המנה הטיפולית כביכול בתוספים. אם במצב מחלה אקוטית צריך פעמיים ביום זה יוצא 1 קג כורכום בחודש = 50-60 ש"ח לחודש. זה הרבה הרבה יותר זול מתוסף ולא שווה כלכלית לפארמה להכנס לזה.
ואם עוסקים במניעה, כלומר כשאנחנו בריאים..

שימו לב למחקר הבא שפורסם בספטמבר 12 בג'ורנל Nutrition Journal.
המחקר נערך באנשים בריאים בגיל העמידה (בני 40-60) עם מינון נמוך של כורכומין (80 מ"ג ליום השווה ל- 2.66 גרם כורכום יבש) ממוסס בשומן.
לשתי קבוצות של 19 נבדקים ניתנו כורכומין או פלצבו למשך 4 שבועות. דגימות דם ורוק נלקחו לפני ואחרי 4 השבועות ונותחו עבור מדדי הדם והרוק הבאים הרלוונטיים לקידום בריאות:

• טריגליצרידים וכולסטרול.
• תחמוצת חנקן (NO)
• מולקולת (sICAM) – סמן לטרשת עורקים.
• אנזים myeloperoxidase וחלבון C-reactive המבטאים תהליך דלקת.
• אלנין אמינוטרנספראז (ALT) – פעילות כבד
• חלבון בטא עמילואיד.
• עמילאז ברוק .

התוצאות הראו:

• כורכומין הוריד טריגליצרידים, אך לא כולסטרול (*** הורדת כולסטרול עלולה לפגוע בבריאות האדם).
• כורכומין הגביר את תכולת הפלזמה של תחמוצת החנקן (NO).
• כורכומין הוריד את ריכוזי הפלזמה של sICAM.
• כורכומין העלה את ריכוז myeloperoxidase בפלזמה, מבלי להעלות את ערכי C-reactive protein ו-ceruloplasmin – סימן לתפקוד נויטרופילים תקין והורדת רמות דלקת.
• כורכומין הפחית את פעילות עמילאז הרוק, המהווה אינדיקטור ללחץ של מערכת העצבים הסימפתטית.
• כורכומין העלה את יכולות ניקוי הרדיקליות של הרוק, אינדיקטור לעקה חמצונית מופחת.
• כורכומין הפחית את תכולת הפלזמה של חלבון בטא עמילואיד, סמן להזדקנות המוח ומחלת אלצהיימר.
• כורכומין הפחית את פעילות אנזימי הכבד ALT, סמן לפגיעה בכבד.

מחברי המחקר ציינו כשבאנשים בריאים, מינון נמוך יחסית של תכשיר כורכומין ספציפי יכול להפעיל מגוון השפעות מקדמות בריאות ושהמגוון הרחב של השפעות פוטנציאליות לקידום בריאות שנראה במחקר ההזה מצביע על כך שכורכומין יכול להפיק תועלת אצל אנשים ללא מצבי מחלה מיידיים.

צריכת כורכומין ברמה יומית במינון 80 מ"ג יכול למנוע הרבה מחלות מהן מתים בטרם עת

מחקרים רבים נוספים בעבורם הכורכום נמצא יעיל:

1. הכורכום מונע עקה חמצונית – מצב שבו כמות הרדיקלים החופשיים עולה על רמת נוגדי החמצון ובכך נפגע תפקודו של התא.
   הכורכום משפר גם את שאר נוגדי החימצון הקיימים בתבלינים כמו ציפורן, ג'ינג'ר ורוזמרין. 3/4 כפית כורכום ליום עושה את העבודה.
2. מערכת חיסון
   • כורכום וסרטן במגוון מנגנונים וסוגים [2].
   • אנטי דלקתי לכל סוגי דלקת ולכל תחלואה שדלקת היא הגורם
     • דלקות פרקים.
       ראומטויד ארטריטיס (הרס של סחוס ועצמות הפרקים מלווה בדלקת).
       אוסטאוארטריטיס (עיוות של מפרקים) + סרטון.
     • אולצרטיב קוליטיס (דלקת במערכת עיכול) ומעיים רגיזים [1] + סרטון יחד עם QingDai (Indigo) [2].
     • אנטי אלרגי [1][2][3][4][5].
     • מחלות אוטואימוניות
       • לופוס.
       • פסוריאזיס.
     • אנטיויראלי [2].
3. מחלות לב וכלי דם
   • מחקר מטריה (סקירה של מטה אנליזות) שפורסם באוגוסט 22 בג'ורנל Nutrition, Metabolism and Cardiovascular Diseases בחן את ההשפעה של כורכומין על הפרופיל השומני (כולסטרול כללי, LDL, HDL, טריגליצרידים). הכללי, LDL והטריגליצרידים – כולם ירדו. ה-HDL עלה.
   • מניעת התחמצנות הכולסטרול, מונע לחץ דם גבוה ובעל פעילות מונעת קרישה[1].
   • אי ספיקת לב.
   • לכורכום מול ליפיטור הייתה השפעה חיובית יותר על תפקוד לקוי של האנדותל בכל הקשור להפחתת ציטוקינים דלקתיים וסמנים של מתח חמצוני[1].
4. מחלות מטבוליות
   • סוכרת סוג 2.
   • השמנת יתר מחקר מטה אנליזה מטריה [1].
   • מונע פגיעה בכבד בכל צורה שהיא (שחמת, כבד שומני, הפטיטיס, נזקי אלכוהול, אבנים בכיס מרה). כמו כן יודע לנטרל ולסלק רעלנים ומתכות כבדות.
   • דלקת כבד [1].
5. מערכת עצבים ומוח
   עובר את מחסום המוח ומונע פגיעה והתנוונות של העצבים ופגיעה קוגנטיבית
   *** תוספת ספטמבר 25 מכתב העת Nutrient
   המאמר עוסק במחלות ניווניות של מערכת העצבים, הכוללות מחלת אלצהיימר, פרקינסון ופגיעה קוגניטיבית לאחר שבץ מוחי, המהוות אתגר בריאותי וכלכלי גלובלי. מטרת המחקר היא לסכם ולסנתז באופן ביקורתי את הממצאים הקיימים ממחקרים שפורסמו בין השנים 2000-2025, כדי לבחון את תפקידו הנוירופרוטקטיבי של כורכומין כטיפול פוטנציאלי במחלות אלו.
   המאמר מציין שמחקרים פרה-קליניים הראו יעילות תלוית מינון של כורכומין, וכן שגם בניסויים קליניים ראשוניים הוא הציג פרופיל בטיחותי חיובי ויתרונות קוגניטיביים פוטנציאליים. עם זאת, הוא מדגיש הזמינות הביולוגית שלו (שניתנת לשיפור בדרכים מגוונות).
   החוקרים מציינים מגוון מנגנונים כדי להגן על תאי העצב: מפחית עקה חמצונית, מדכא מתווכים דלקתיים, מונע הצטברות חלבון עמילואיד-בטא, משפר תהליכי ניקוי תאיים ומעלה את רמתם של חלבונים חיוניים לצמיחה, תחזוקה והישרדות של נוירונים (גורמים נוירוטרופיים במוח כמו BDNF).
   • אלצהיימר/ דמנציה + סרטון.
     • סקירה ומטה-אנליזה שפורסמה באפריל 25 בכתב העת Frontiers In Nutrition, העריכה את הפוטנציאל של כורכומין לשפר את התפקוד הקוגניטיבי, ושופכות אור על מינון יעיל ומשך התוסף. הסקירה, הסתמכה על נתונים מ-9 ניסויים אקראיים מבוקרים שכללו 501 משתתפים ומצאה כי תוספת כורכומין משפרת משמעותית את התפקוד הקוגניטיבי הכללי, במיוחד בקרב אנשים בגיל 60 ומעלה. החוקרים זיהו מינון אופטימלי של 800 מ"ג ליום, למשך מינימום של 24 שבועות, כדי להשיג יתרונות מדידים.
       החוקרים במטה-אנליזה הנוכחית אמרו כי תוצאותיהם סותרות שתי מטה-אנליזות קודמות משנת 2019 ו-2021. גודל המדגם של המחקר הנוכחי היה בערך פי שניים ממטא-אנליזות קודמות, מה שהפך את התוצאה לסבירה יותר, ציינו החוקרים.
       ממצאי המחקר הצביעו על כך שבעוד שתוסף כורכום שיפר משמעותית את התפקוד הקוגניטיבי הכללי, היה קשר לא ליניארי בין מינון לתגובה, כלומר מינונים גבוהים יותר לא תמיד הביאו לשיפורים גדולים יותר. כלומר השפעה המשפרת של כורכום על קוגניציה כללית נוטה להיחלש כאשר המינון עולה על 800 מ"ג ליום. ואף אחת משתי המטא-אנליזות הקודמות לא דיווחה על קשר מינון-תגובה בין כורכומין לקוגניציה.
       החוקרים גם הזכירו את האפשרות של הבדלים בזמינות הביולוגית של מוצרי כורכומין שונים.
   • פרקינסון וזיכרון [1].
   • ALS.
   • אפילפסיה [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14].
   • שבץ מוחי [1][2][3][4][5][6].
   • מיגרנות [1][2][3][4][5][6][7].
   • מונע נזקים קוגניטיביים של פלואוריד [1].
6. אנטיאיג'ינג – מחלות זיקנה (מדכא גידולים, יכול להוביל להפחתת דלקת בדרגה נמוכה, הקשורה להזדקנות, הקלה על תסמינים של מחלות הקשורות לגיל, כולל שבריריות) [1][2][3].
7. בעיות נפשיות/רגשיות (דיכאון, חרדות) [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10].
   • במחקר שפורסם ביולי 24 בכתב העת Nutrients, חוקרים ביצעו ניסוי קליני אקראי (RCT) כפול סמיות ומבוקר פלצבו כדי לחקור את היעילות של מיצוי כורכומין בהורדת דיכאון בקרב 227 אנשים בני 35 ומעלה, בעלי אינדקס מסת גוף (BMI) של ≥23 שקיבלו אבחנה של T2DM בשנה הקודמת.
     המחקר לא כלל אנשים עם סוכרת מסוג 1, תסמונת מטבולית, פגיעה בסבילות לגלוקוז, סוכרת בגיל צעיר (MODY), דיסליפידמיה, סוכרת הריונית, יתר לחץ דם חמור, ואלה הנוטלים זריקות אינסולין או תרופות נגד סוכרת מלבד מטפורמין.
     כדי להעריך את איכות התזונה ורמות הפעילות הגופנית, משתתפי המחקר מילאו רשומות דיאטה של ​​שלושה ימים ושאלון דיאטה בתחילת המחקר ולאחר 12 שבועות.
     המשתתפים צרכו שלוש כמוסות כורכומין (או תרופת הפלצבו) פעמיים ביום במשך שנה, כל כמוסה מכילה 250 מיליגרם של כורכומינואידים (סה"כ 1500 מ"ג ליום).
     החוקרים העריכו דיכאון, תוצאת המחקר העיקרית, באמצעות שאלון בריאות (PHQ-9). הם ערכו בדיקות דם כדי למדוד סמנים ביולוגיים בקו הבסיס, לאחר שלושה חודשים, שישה חודשים, תשעה חודשים ושנה. הסמנים כללו: סרוטונין, ציטוקינים דלקתיים (IL-1β, IL-6, TNF-α), נוגדי חמצון (פעילות גלוטתיון פרוקסידאז, פעילות סופרוקסיד דיסמוטאז, מצב נוגד חמצון כולל) ומדדים של Malondialdehyde (MAD) המבטא מצב של חמצון יתר. החוקרים העריכו גם את רמות הסרוטונין בסרום, רמות HbA1c ואת העמידות לאינסולין (HOMA-IR). החוקרים גם מדדו רמות של קריאטינין ואנזימי כבד (ALT, AST) כדי להעריך את ההשפעות של כורכומין על הכליות והכבד.
     לאחר שנה, צרכני כורכומין הראו חומרת דיכאון מופחתת באופן משמעותי – שיפור של 20% בציוני PHQ-9 (לעומת 2.6% בקרב הביקורות), עם סרוטונין מוגבר וסמני דלקת נמוכים יותר. כל המדדים של נוגדי החמצון שופרו בקרב צרכני כורכומין, בעוד שקבוצת הפלצבו הראתה MDA גבוה יותר.
     בנוסף, רמות HbA1c, רמות הגלוקוז בדם בצום ורמות HOMA-IR היו נמוכות משמעותית בקרב מקבלי הכורכום לאחר שישה חודשים, תשעה חודשים ושנה אחת.
     גם ה-BMI/ משקל הגוף היו נמוכים משמעותית בקרב צרכני כורכומין בהשוואה לביקורות במעקב, מה שמציג יתרון ניכר על פני תרופות נוגדות דיכאון קונבנציונליות.
     המשתתפים דיווחו על תופעות לוואי קלות ללא הבדלים משמעותיים במדדי תפקודי כבד וכליות, כמו כן לא נצפה היפוגליקמיה בעקבות שימוש בכורכומין. מה שמצביע על כך שתמציות כורכומין בטוחות לשימוש למשך 12 חודשים.
8. מערכת עיכול
   • קנדידה.
   • הליקובקטר וצרבות.
   • תסמונת מעי רגיז.
   • דיספפסיה.
   • דלקות חניכיים כרוניות (פריודונטיטיס).
9. מחלות עיניים
   • ניוון מקולרי.
   • גלאוקומה [1][2][3][4].
   • קטרקט [1][2][3][4][5].
   • תסמונת העין היבשה.
   • דלקות עיניים כרוניות כולל קשות + סרטון.
     • דלקת הענבייה, רטינופתיה, יובש, אודם).
10. מחלות נשימה
    • אסתמה ומחלות ריאה כרוניים [1][2].
    • סיסטיק פיברוזיס.
    • פיברוזיס ריאתי – אומגה 3 ועוד.
11. נשים
    • בעיות מחזור (כאבים, נפשי) [1][2][3][4].
    • אנדומטריוזיס.
    • שחלות פוליציסטיות – גורמי סיכון ודברים למניעה וטיפול.
    • אוסטאופרוזיס.
12. גברים
    • מונע פגיעה באיכות הזרע.
13. מחלות כליה ודיאליזה . [1][2][3].תסמונת העין היבשה.
14. כורכומין יכול להפחית עייפות וכאב בשרירים לאחר פעילות גופנית, מה שמעיד על הפוטנציאל שלו להקל על נזקים לאחר אימון והתאוששות השרירים [1][2][3].
15. הכורכום יכול לעזור לגוף במקרים של השתלות במקום סטרואידים שמורידים את מערכת החיסון [1].

מאמר סקירה שמראה שכורכומין יכול לעזור בניהול מצבים חמצוניים ודלקתיים, תסמונת מטבולית, דלקת פרקים, חרדה והיפרליפידמיה. כמו כן ניהול של דלקת הנגרמת על ידי פעילות גופנית וכאבי שרירים, ובכך לשפר את ההתאוששות והביצועים הבאים אצל אנשים העוסקים בספורט.
מאמר סקירה נוסף של חוקרים מאוניברסיטת אורגון.

*** האמת שלכורכום יש למעלה ל- 20,000 מחקרים שמראים את כל יכולותיו.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים