סלניום מפחית את ההשפעות הפוגעות של מזהמים סביבתיים

העולם שלנו מזוהם על ידי התעשיות הרבות. כימיקלים רבים ושונים וזה מגיע לאוויר, למים ולמזון. כימיקלים מייצרים עקה חמצונית במידה ויש עומס כימקילים כאלה וחסר בנוגדי חמצון הסיכון למחלות רבות עולה.

סלניום הוא מינרל קורט, כלומר הגוף צריך אותו אך במינונים נמוכים בעל פעילות נוגדת חמצון. הסלניום משתתף בהרבה מאוד תהליכים פיזיולוגיים והוא נמצא חשוב במניעת מחלות רבות לרבות סרטן, ויסות רמות דלקת, מחלות לב וכלי דם, איזון בלוטת התריס, פוריות ופריון, בריאות השלד, חיזוק מערכת החיסון על רקע פתוגנים חיצוניים, בעיות נוירוקוגנטיביות וגם בריאות הנפש וסוכרת^[1].

מחקרים נבחרים בהם מוצגים גם על חשיבות סלניום:
אפיגנטיקה – מתילציה – גיל ביולוגי ותזונה מבוססת צומח.
סרטן שחלות – ויטמין D ודברים נוספים שחשוב להימנע או להרבות.
סרטן הערמונית.
היפותירואיד – סיבות – תרופות – דרכים למניעה וטיפול. והאשימוטו.
פריון הגבר – מה מזיק, מה מחזק ואיך קשור אומגה 3.
אי ספיקת לב.
מחלות כליה ודיאליזה – נקודה למחשבה.
פסוריאזיס – ויטמין די ורכיבים נוספים.
מיגרנות.
צליאק.

מחקר בעכברים שנערך על ידי צוות חוקרים מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית מאוניברסיטת Cordoba ושפורסם במהדורת דצמבר 23 בכתב העת Science of The Total Environment, הוכיח שחשיפה לתערובות מזהמות של מתכות ושאריות תרופות מגבירה את הנזק לבריאות. כמו כן המחקר העריך את ההשפעות החיוביות של תזונה מועשרת בסלניום כדי להפחית את הנזק הזה.

החוקרים מסבירים שאנשים נחשפים מדי יום, דרך הסביבה והתזונה שלהם, לחומרים סביבתיים דרך המים והמזון שלהן, חומרים שעלולים להזיק לבריאותם למשל מתכות ושאריות של תרופות ותערובות של חומרים שיכולים לקיים אינטראקציות בינהם דבר שמגביר את הרעילות שלהם כבודדים.
החוקרים חושבים שניתוח ההשפעות של זיהום סביבתי על אורגניזמים חיוני כדי לפתח תקנות הקובעות מינונים מקסימליים של מזהמים אלה עבור אנשים. יחד עם זאת הם שאלו: "מה לגבי תערובות של מזהמים? מה קורה כאשר נחשפים לכימיקלים שונים במינונים הנחשבים מקובלים של כימיקלים, האם התרכובות השונות מקיימות אינטראקציה זו עם זו ואם כן איך זה עשוי להשפיע?
כדי להבין את ההשפעות הבריאותיות של חשיפה ל"קוקטיילים של מזהמים" בעכברים. צוות החוקרים העריך את הרעילות של תערובת מזהמים הנפוצה מאוד בסביבה והמצטברת לאורך שרשרת המזון: שילוב של מתכות (ארסן, קדמיום, כספית) ותרופות (דיקלופנק, פלומקווין).

על מנת לקבוע כיצד תרכובות אלו קיימו אינטראקציה זו עם זו, הם למדו את החשיפה המבוקרת של עכברים לתערובת זו וניתחו כיצד היא משפיעה על החלבונים בכבד; כלומר, כיצד פרוטוסטזיס הכבד שלהם משתנה בעת בליעת תערובות מזהמים אלו למשך תקופה של שבועיים.
המסקנה שלהם היתה שלילית: אפקט הקוקטייל יוצר סינרגיה בין התרכובות הללו, גורם נזק מוגבר לעלייה בריאותית כאשר התרכובות פועלות יחד.
החוקרים מציינים שהם השתמשו בטכניקה אנליטית לזיהוי חלבונים (במיוחד פרוטאומיקה), הטכניקה הזו איפשרה להם להשוות כיצד החלבונים של הקבוצה שנחשפו לתערובת המזהמים השתנו בהשוואה לקבוצת הביקורת.
מבין החלבונים שראו הם בחרו 275 כזקיפים כדי לוודא מה משתנה, ולאחר ניתוח ממוחשב, הם הצליחו לקבוע את המסלולים המטבוליים שהשתנו ואת ההשלכות שלהם על הבריאות. ניתוחים אלו גילו תגובת הגנה בלתי מידתית בעלת השפעה הפוכה ומזיקה על המערכת.
החוקרים מדגישים כי למרות שמזהמים אלו, גם בנפרד, יצרו תהליכי חימצון בתאים. כאשר הם פעלו יחד החימצון היה כל כך אינטנסיבי שכל תגובות ההגנה נוגדות החמצון הופעלו ברציפות, מבלי יכולת לווסת אותם, מה שבסופו של דבר גרם נזק בכך שרבים. מהחלבונים הפסיקו לעבוד. באופן ספציפי הניתוחים הראו ביטוי מתמשך של גורם השיעתוק NRF2, שאחראי על וויסות ההגנה התאית מפני רעלים ותרופות המייצרים עקה חמצונית על התאים.

המחקר מספק גם תקווה, שכן סלניום יכול להיות דרך להפחית את הנזק שנגרם מחשיפה למזהמים אלו. לקבוצה שלישית של עכברים ניתנו מנות סלניום, מינרל שנמצא בתוספי מזון, וניתוחים פרוטאומיים הראו הקלה בנזק המולקולרי שנגרם על ידי המזהמים.
החוקרים מסבירים שהסלניום עצמו הוא חומר מחמצן וגם נוגד חמצון וזה תלוי מינון. במינונים נמוכים הוא מפעיל תגובות בצורה מבוקרת, מה שהופך את ההגנה על הגוף לטובה יותר.

מזונות עשירים בסלניום כוללים אגוזי ברזיל (70-90 מק"ג לאגוז אחד תלוי בגודל), גרעיני חמניות, שומשום מלא, דגנים מלאים, טופו, אספרגוס ופטריות.
*** ההמלצה היומית היא סביב 150 מק"ג. תוספי סלניום מכילים 200 וגם 400 מק"ג.
סימני רעילות יכולים להופיע בסביבות 800 מק"ג^[1].

דברים נוספים שכדאי ליישם

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה