חשיפה לחומרי הדברה בהריון מאיימת על התפתחות השפה של ילדים בגיל 18 חודשים

השימוש בחומרי הדברה הוא נרחב וחשיפה ישירה או חשיפה עקיפה משאריות מאיימת על בריאות האדם.
הילדים פגיעים יותר להשפעת חומרי הדברה מכיוון שגופם עדיין מתפתח והתפתחות טרום לידתית היא אולי תקופת החשיפה הקריטית ביותר, שכן העובר רגיש ביותר להשפעות המזיקות של מזהמים סביבתיים.
אמנם לא כל דבר שהאמא נחשפת אליו בהכרחה מגיע גם לעובר אל למשל כשבחנו דגימות דם וחבל הטבור, לנשים הרות נמצאו למעלה מ-100 כימיקלים שניתן לזהות, ושתרכובות חומרי הדברה הנמצאות בדם האם יכולות לעבור לעובר דרך חבל הטבור^[1].

מחקרים רבים מצביעים על כך שחשיפה טרום לידתית ומוקדמת שלהם מגבירה את הרגישות למחלות, החל מלקויות למידה ולקויות התפתחותיות ועד לסרטן.
למשל מחקר משנת 2020 מגלה שהשבועות הראשונים להריון הם התקופה הפגיעה ביותר שבהן חשיפה לחומרי הדברה טרום לידתית עלולה להגביר את הסיכון ללקויות התפתחותיות, שכן רוב הלקויות ההתפתחותיות מתחילות לפני הלידה.
מחקרים אחרים קושרים בין חשיפה לחומרי הדברה בילדות לבין מנת משכל נמוכה יותר^[2][3][4] וחשיפה לחומרי הדברה לפני הלידה עוד יותר.
כמו כן לנשים המתגוררות בסמוך לאזורים עם שימוש גבוה בכימיקלים רעילים נמצא שיש סיכון מוגבר ללדת תינוק עם תפקוד קוגניטיבי, כמו הפרעת קשב וריכוז (ADHD). ונמצא גם קשר בין חומרי הדברה על הספקטרום האוטיסטי (ASD).

בדומה למחקרים אלה, מחקרים אחרים מוכיחים שלחשיפה לחומרי הדברה, כגון אורגנופוספטים, יש תכונות של הפרעה אנדוקרינית הגורמת לרעילות עצבית באמצעות עיכוב אצטילכולין אסטראז (AChE)^[5].

מחקר שפורסם במהדורת מאי 23 בג'ורנל Environmental Research מצא שחשיפה לתרכובות אורגנופוספט (OP) ופתלטים במהלך ההריון עלולה לגרום לחסר ביכולות התפתחות השפה בגיל 18 חודשים ולהוריד את ביטוי השפה בגיל הגן. מחקר אחר שפורסם במהדורת מרץ 23 בג'ורנל Environmental International מאשר תוצאות דומות, והדגיש כי כלורפיריפוס (זרחן אורגני) מעכב התפתחות נוירולוגית ופסיכולוגית, כולל תקשורת שפה וכל המיומנויות המוטוריות של צאצאים בגילאי 12 ו-18 חודשים.

מחקרים כמו זה אמורים לעזור למדינות ולאמונים אל בריאות הציבור לזהות את הבעייתיות של חומרי הדברה והשפעתם השלילית על המוח, מערכת החיסון, על המיקרוביום ועוד.

The etiology [cause] of language development is complex, and this work further highlights the importance of the prenatal environment as a mechanism of influence that are associated with deficits in early language acquisition and ability, which could signal increased behavioral problems and academic difficulties in later childhood that extend into adolescence

המחקר הראשון כלל 299 קבוצות אם-ילד מנורבגיה. החוקרים בחנו חשיפה כימית באמהות הרות במהלך שבוע 17 של ההיריון וניגשו למיומנויות השפה הקשורות של ילדים בגיל 18 חודשים ובגיל גן (4-6 שנים).
ההורים והמורים דיווחו על יכולת השפה של הילד ויישמו אותה במודלים של משוואות מבניות.
המחקר מצא שלחשיפה טרום לידתית לחומרי הדברה OP יש מתאם שלילי עם יכולת השפה הן בילדים בני 18 חודשים והן בילדים בגיל הגן.
התוצאות של המחקר השני משקפות את אלו של המחקר הנורבגי שכן החוקרים העריכו התפתחות נוירופסיכולוגית בילדים בני 12 חודשים ו-18 חודשים ומצאו ששלבי התקשורת והמיומנויות המוטוריות בקרב ילדים אינם מפותחים יחסית לגיל.

שני המחקרים מוסיפים לעדויות ההולכות וגדלות להשפעות שיש לחשיפה כימית במהלך ההריון על בריאות הצאצאים, במיוחד בשלב ההתפתחות הנוירולוגית.

מכיוון שמספר הילדים עם מוגבלות נוירו-התפתחותית עולה בצורה מתמדת בכל העולם ואולי במיוחד במדינות מודרניות ולילדים רבים באזורים בהם השימוש בחומרי הדברה נפוץ ביותר – יש שיעור גבוה יותר של מוגבלויות נוירולוגיות לכן הדבר הנכון ביותר הוא להמנע מחשיפה ולהפסיק לרכוש מוצרים מבוססי הדברה, שכן רק אם החקלאים יראו ירידה במכירות הקונבנציונליות ועליה במכירות האורגניות, הם יתחילו בהסבה לאורגני והריסוסים אט אט ירדו.

אין מה לצפות מהרגולטורים ומהאחראים על בריאות הציבור, הם במקרה הטוב חושבים שזה מעלה את התפוקה ואז הם רק טועים, אבל בהתרשמות שלי הכל קורה במודע שכן כבר ראינו הסתרות הן של החברות המייצרות והן של האמונים על בריאות הציבור.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה