על פי הערכות אחרונות, למעלה מ-140 מיליון אנשים מ-50 מדינות נחשפים באופן קבוע לארסן דרך מי שתייה. רמת החשיפה חורגת משמעותית מהערך המנחה (10 מיקרוגרם/ליטר) שנקבע על ידי ארגון הבריאות העולמי. הארסן נמצא גם ברמות גבוהות יחסית בגידולים המבוססים על כמויות גדולות של מים ואולי בעיקר באורז שקיים בתפריט היומי של מיליאדים של בני אדם.
חשיפה כרונית לארסן ממי שתייה גורמת למגוון סוגי סרטן כולל סרטן העור. למרבה הצער, קיים מיעוט כללי של נתונים על המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים המווסתים קרצינוגנזה בתיווך ארסן. יתרה מזאת, שיטות למניעה וטיפול של קרצינוגנזה בתיווך ארסן מועטות עד לא קיימות.
החוקרים במכון הטכנולוגי (Shibaura (SIT ואוניברסיטת Nagoya הצליחו לזהות את המנגנונים הביולוגיים הבסיסיים של עיכוב קרצינוגנזה באמצעות מחקרים חוץ-גופיים והם הדגימו כיצד קלציטריול, ויטמין די 3 שמשופעל על ידי הכליות, מעכב קרצינוגנזה בתיווך ארסן בסוגים מסוימים של תאי עור המכונים 'קרטינוציטים'.
ממצאי המחקר פורסמו בנובמבר 22 בכתב העת American Journal of Cancer Research.
כדי להבהיר את הקשר בין ספיגת ארסן וטיפול בקלציטריול, החוקרים מדדו רמות ארסן בתאי HaCaT – קרטינוציטים אפידרמיס אנושיים ארוכי חיים שטופלו בקלציטריול באמצעות Inductively coupled plasma mass spectrometry. באופן מעניין למדי, רמות הארסן בתאי HaCaT ירדו באופן משמעותי כאשר תאים אלו טופלו במינונים גדלים של קלציטריול.
החוקרים מציינם שקלציטריול דיכא משמעותית את ספיגת הארסן בתאי HaCaT עם ויסות ביטויי הגנים של אקוופורינים (AQP 7,9,10), אשר שונו על ידי חשיפה לארסן. כמו כן ביטוי הקולטן ויטמין D גדל באופן משמעותי על ידי חשיפה לארסן.
לאחר מכן ביקשו החוקרים להבין האם לקלציטריול יש השפעה מעכבת על גידולים הנגרמת על ידי ארסן בתאים שאינם קרטינוציטים בעור. לשם כך, הם ביצעו מבחני גדילה באמצעות קו תאי אפיתל ריאות אנושי נורמלי בשם (Beas-2b). התוצאות היו מדהימות באותה מידה: הצמיחה של תאי הריאות שטופלו בקלציטריול דוכאה ב- 21.4-70.0%, מה שמצביע על כך שהפוטנציאל של קלציטריול לדכא גידולים הנגרמת על ידי ארסן אינו מוגבל לקרטינוציטים. החוקרים מאמינים שקלציטריול, עשוי לתרום למניעה ולטיפול במחלות המתווכות בארסן באופן כללי לרבות סרטן.
החוקרים מסכמים שרעלנים סביבתיים כמו ארסן תורמים באופן משמעותי להתפתחות מחלות מסכנות חיים כמו סרטן. עם זאת, עשויים לחלוף שנים, אפילו עשרות שנים עד שסרטן יתפתח. נטילת ויטמין די מראש באזורים מזוהמים בארסן עשויה להפחית את הסיכון להתפתחות סרטן 5 או 10 שנים מאוחר יותר ולעזור לאנשים לשמור על בריאות טובה לאורך זמן.
https://www.shibaura-it.ac.jp/en/headline/detail/nid00002871.html
זו לא העבודה הראשונה שמקשרת בין סרטן לויטמין די.
לחלק של הפרקטיקה! מה עושים עכשיו ואיך מיישמים את כל הידע הזה.
🧰 ארגז הכלים המעשי, 🗓️ תוכניות פעולה הדרגתיות ליישום הרגלים קריטיים.
🛒 רשימות קניות ממוקדות וטבלאות רכיבים, 👨🍳 מתכונים קלים ומדויקים.
💡 הנחיות יישום (מה זה אומר בפועל). 🔬 הרחבות, נספחים, 🚨 תוספים ודיוקים.
🌟המודולים מסודרים בטבלה לפי נושאים נחקרים 🌟
מוזמנים לפנות אלי באופן פרטי לווטסאפ (0544-606696).
ו/או להכיר את הקבוצה: "לצאת מעדר הרגיל – הפרקטיקה"
דרכים לצמצום החשיפה והנזקים – ניקוי רעלים:
לקנות מזונות מאדמה בריאה ונטולת דישון כימי = אורגני.
לסנן את מי השתיה.
לצרוך הרבה פירות וירקות: פירות יער, רימונים, גוג'י, סלק, תפוחים[1], קיווי[1], אננס[1], הדרים[1], שום, כוסברה, אגוזים, שקדים נבטים ומונבטים (אורגניים).
נוגדי חמצון: רזברטרול, קוורצטין, אסטזנטין, אפיגנין ולוטאולין (ארטישוק, סלרי, פטרוזיליה)[1][2][3], ליקופן[1].
צמחי מרפא: כורכום[2][3][4], גדילן, סקוטלריה[1][2][3][4][5][6], קצח, מורינגה, ספירולינה וכלורלה[1][2][3], עשב חיטה ושעורה, אשווגנדה, זעפרן, תה ירוק[2].
איזופלבון (puerarin) הנמצא בקוזו ובפוארריה[1][2][3][4][5].
להעלות רמות של אומגה 3, ויטמין די, ויטמין סי[2][3], סלניום[1][2].
להעלות רמות של גלוטתיון.
לחזק את המיקרוביום[2][3][4].
לעסוק בפעילות גופנית – הזעה/ סאונה[2].
חשיפה לשטחים ירוקים [1][2].
היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.
כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה
superfoodvegan.co.il 
כתיבת תגובה