חשיפה כרונית להדברה ומתכות כבדות מעלים סיכון למחלות לב וכלי דם

זיהום האוויר, המים והאדמה אחראי לפחות לתשעה מיליון מקרי מוות מדי שנה.
יותר מ-60% מהמחלות והמוות הקשורות לזיהום נובעים ממחלות לב וכלי דם כגון מחלת לב איסכמית כרונית, התקף לב, שבץ מוחי והפרעות בקצב הלב.

זיהום קרקע הוא סכנה פחות גלויה לבריאות האדם מאשר אוויר מזוהם. אבל הולכות ומצטברות ראיות לכך שמזהמים באדמה עלולים לפגוע בבריאות הלב וכלי הדם.
מאמר סקירה שפורסם ביוני 22 בג'ורנל Cardiovascular Research, כתב עת של האגודה האירופית לקרדיולוגיה, מדגיש את הקשרים הללו.
מזהמי קרקע כוללים מתכות כבדות, חומרי הדברה ופלסטיק. המחברים קובעים כי אדמה מזוהמת עלולה להוביל למחלות לב וכלי דם על ידי הגברת העקה החמצונית בכלי הדם עם יותר רדיקלים חופשיים "רעים" ופחות נוגדי חמצון "טובים", על ידי גרימת דלקת ועל ידי הפרעה לשעון הביולוגי.
אדמה מזוהמת עלולה להיכנס לגוף על ידי שאיפת אבק מדברי, גבישי דשן או חלקיקי פלסטיק. ניתן לצרוך גם מתכות כבדות כמו קדמיום ועופרת, פלסטיק וחומרים רעילים אורגניים (למשל בחומרי הדברה).
מזהמי אדמה נשטפים גם לנהרות ויוצרים מים מזוהמים שעלולים להישמר.

  • חומרי הדברה נקשרו עם סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. בעוד שעובדים בתעשיות הכימיות והחקלאות מתמודדים עם החשיפה הגדולה ביותר, הציבור הרחב עלול לבלוע חומרי הדברה ממזון, אדמה ומים מזוהמים.
  • קדמיום היא מתכת כבדה המופיעה באופן טבעי בכמויות קטנות באוויר, מים, אדמה ומזון, ומגיעה גם ממקורות תעשייתיים וחקלאיים. מזון הוא המקור העיקרי לקדמיום אצל לא מעשנים. החוקרים מציינים כי מחקרי אוכלוסיה הראו תוצאות מעורבות על הקשר בין קדמיום ומחלות לב וכלי דם אך מצטטים מחקר קוריאני המראה כי קוריאנים בגיל העמידה עם קדמיום גבוה בדם היו בסיכון מוגבר לשבץ ויתר לחץ דם.
  • עופרת היא מתכת רעילה הקיימת באופן טבעי עם זיהום סביבתי באמצעות כרייה, התכה, ייצור ומיחזור. מחקרים מצאו קשר בין רמות גבוהות של עופרת בדם ומחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית, התקף לב ושבץ, בנשים ובאנשים עם סוכרת.
  • מחקרים נוספים הצביעו על סיכון גבוה יותר למוות ממחלות לב וכלי דם הקשורות לחשיפה לארסן, מטאלואיד המופיע באופן טבעי שרמותיו יכולות לעלות עקב תהליכים תעשייתיים ושימוש במים מזוהמים להשקיית יבולים.

המאמר קובע שלמרות שזיהום קרקע עם מתכות כבדות והקשר שלו עם מחלות לב וכלי דם הוא בעיה במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית מאחר שאוכלוסייתן חשופה באופן לא פרופורציונלי למזהמים סביבתיים אלו, היא הופכת לבעיה עבור כל מדינה בעולם בשל גלובליזציה הגוברת של שרשראות אספקת המזון ולקליטה של ​​מתכות כבדות אלו עם פירות, ירקות ובשר.
החוקרים גם מציינים את הסיכונים הפוטנציאליים של אבק הנישא באוויר מזוהם שכן אבק מדברי יכול לעבור מרחקים ארוכים, למשל מחקר הראה שחלקיקים מהאדמה בסין ובמונגוליה היו קשורים לעלייה בסיכויים להתקפי לב ביפן. מספר הביקורים במיון קרדיווסקולרי ביפן היה גבוה ב-21% בימים עם חשיפה רבה לאבק אסיה.
עוד מציינים החוקרים שאמנם אין מחקרי אוכלוסיה על ההשפעות הבריאותיות הקרדיווסקולריות של ננו ומיקרו-פלסטיק בבני אדם, אך מחקרים הראו שחלקיקים אלה יכולים להגיע לזרם הדם, מה שהופך את זה לסביר שהם עלולים לעבור לאיברים ולגרום לדלקת מערכתית ולמחלות קרדיומטבוליות.

*** תוספת יוני 23
על פי הצהרה חדשה של איגוד הלב האמריקאי, שפורסמה ביוני 23 בג'ורנל JAHA, רוב האנשים ברחבי העולם נחשפים באופן קבוע לרמות מסוימות של עופרת, קדמיום וארסן. למתכות אלו, הנחשבות למתכות מזהמות, אין תפקיד בגוף האדם וחשיפה כרונית לרמות נמוכות שלהם דרך חפצי בית בשימוש נפוץ (צבעים, מוצרי טבק, דשן, פלסטיק, קוסמטיקה, אלקטרוניקה, בנזין, סוללות) דרך האוויר (נשימה), מים (שתיה ורחצה), אדמה ומזון קשורה לסיכון מוגבר למחלות עורקים כליליים (טרשת עורקים), שבץ ומחלות עורקים היקפיים.

המחברים מציינים שגורמי הסיכון המסורתיים למחלות לב וכלי דם אינם כוללים כיום רעלים סביבתיים. תחום הקרדיולוגיה הסביבתית מזהה חשיפה למזהמים כולל מתכות מזהמות כסיכונים הניתנים לשינוי למחלות לב וכלי דם.
המתכות הללו מפריעות לתפקודים ביולוגיים חיוניים ומשפיעות על רוב האוכלוסיות בקנה מידה עולמי. לאחר החשיפה, עופרת וקדמיום מצטברים בגוף ונשארים בעצמות ובאיברים במשך עשרות שנים. בארה"ב לבדה, מחקר אחד גדול הציע שניתן לייחס יותר מ-450,000 מקרי מוות בשנה לחשיפה לעופרת.
בעוד שחשיפה וסיכון מתרחשים באוכלוסיות מגוונות ללא קשר לרמה הסוציו-אקונומית, ישנם אנשים שחווים חשיפה גדולה יותר למתכות רעילות, לפי ההצהרה. הסיכון לחשיפה גבוה יותר עבור אנשים שגרים קרוב יותר לכבישים ראשיים, מקורות תעשייתיים ואתרי פסולת מסוכנת; מגורים בבתים ישנים יותר; או באזורים שבהם תקנות איכות הסביבה נאכפות בצורה גרועה והתגובות לתלונות הקהילה אינן מספקות.
ההצהרה מתארת מחקר אפידמיולוגי עולמי המאשר כי עופרת, קדמיום וארסן קשורים למוות בטרם עת, בעיקר בשל הסיכון המוגבר למחלות לב וכלי דם. המחקר העולמי כולל:
הצהרה מדעית של איגוד הלב האמריקאי משנת 2021; סקירה משנת 2018 שפורסמה בג'ורנל BMJ שהעריכה 37 מחקרים המייצגים כמעט 350,000 אנשים מיותר מתריסר מדינות. הסקירה דיווחה כי רמות גבוהות יותר של ארסן בשתן ורמות של עופרת וקדמיום בדם היו קשורות לסיכון גבוה ב-15-85% לשבץ ולמחלות לב; מחקר סיני שמצא כי רמות גבוהות יותר של עופרת בדם היו קשורות לפלאק צווארי באנשים עם סוכרת מסוג 2; מחקר שמצא שקדמיום וארסן קשורים לשיעור גבוה יותר של מחלות לב ושבץ איסכמי; מחקר ספרדי, שמצא שקדמיום בשתן היה קשור לשיעור מוגבר של מחלות לב וכלי דם שהתגלו לאחרונה.

בעוד שאין כיום טיפול רפואי סטנדרטי לנטרול ההשפעה המזהמת של מתכות כבדות על כלי הדם, קיימים חומרים שעושים כלָציה (Chelating) , שיכולים להסיר מתכות מזהמות, במיוחד עופרת וקדמיום, מהגוף. החומר נקשר למתכות כדי שניתן יהיה להפריש אותן. בנוסף, ההצהרה מציעה כי יש צורך במחקר כדי לחקור תוספי תזונה שעשויים להפחית את ההשפעות של מתכות מזהמות ולהאיץ את ההפרשה. תוספי מזון שהראו פוטנציאל על סמך ניסויים קטנים כוללים פולאט ו-N-אצטיל ציסטאין.
https://www.publichealth.columbia.edu/news/chronic-exposure-lead-cadmium-arsenic-increases-risk-cardiovascular-disease

*** תוספת ספטמבר 23
מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם (CVD) ואובדן מנת המשכל הנגרמים כתוצאה מחשיפה לעופרת עשויים להיות גבוהים בהרבה מההערכות הקודמות, על פי ניתוח שפורסם בספטמבר 23 בכתב העת The Lancet Planetary Health.
המחברים ניתחו את הנתונים באמצעות מודל השפעה בריאותית שהעריך את השפעת חשיפה לעופרת על מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם הנגרמות על ידי גורמים אחרים מלבד לחץ דם גבוה, כולל נזקים ללב ולעורקים (טרשת עורקים) ושכיחות מוגברת של שבץ מוחי. המודל שימש גם להערכת אובדן מנת משכל גלובלי מחשיפה לעופרת בכל אוכלוסיית הילדים בגילאי 0-4 שנים ולהערכת העלות של מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם ואובדן מנת משכל עקב חשיפה לעופרת.
הניתוח מעריך שחשיפה לעופרת תרמה ל-5.5 מיליון מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם ברחבי העולם בשנת 2019, שהם 30% מכלל מקרי המוות ממחלות לב וכלי דם. זה גבוה יותר מפי שישה מההערכה של 850,000 מקרי מוות שנעשתה על ידי Global Burden of Disease (GBD). מתוך 5.5 מיליון מקרי המוות כתוצאה מחשיפה לעופרת, 90% היו ב-LMICs.
המחברים מציינים שמכיוון שהניתוח לא כלל מקרי מוות מלחץ דם גבוה – ומכיוון שחשיפה לעופרת מגבירה גם את הסיכון למוות מסיבות אחרות מלבד מחלות לב וכלי דם – המספר האמיתי של מקרי מוות הקשורים לחשיפה לעופרת עשוי להיות גבוה יותר באופן משמעותי.
בניתוח נמצא גם שחשיפה לעופרת גרמה לאובדן של 765 מיליון נקודות IQ בילדים מתחת לגיל חמש ב-2019, עם 95% מההפסדים בקרב ילדים ב-LMICs. במהלך חמש השנים הראשונות לחייהם, ילדים ב-LMIC מאבדים כל אחד בממוצע 5.9 נקודות IQ מחשיפה לעופרת. הכותבים מעריכים שזה יכול להפחית את ההכנסה הכוללת של הילדים הללו לכל החיים ב-12%.

לסיכום ההשפעות הבריאותיות העולמיות של חשיפה לעופרת עשויות להיות דומות להשפעות הבריאותיות המשוערות של זיהום אוויר חיצוני PM2.5 וזיהום אוויר ביתי ביחד, וגדולות פי שלושה מההשפעות הבריאותיות של מי שתייה.
הניתוח גם כולל היבטים כלכליים שאינני מפרט אותם אך יכולים למצוא אותם.
https://www.eurekalert.org/news-releases/1001215

*** תוספת אוגוסט 24
המחקר הגדול ביותר עד כה בהובלת חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור של אוניברסיטת Columbia Mailman שפורסם באוגוסט 24 בכתב העת Circulation מצא שלמתכות מרובות בשתן (קדמיום, טונגסטן, אורניום, קובלט, נחושת ואבץ) תפקיד מפתח במחלות לב וכלי דם ובתמותה.
החוקרים מציינים שיש כבד ראיות שקשרו בעיקר את הארסן, קדמיום ועופרת עם מחלות אלה. יחד עם זאת כאשר נותחו יחד, 6 תערובת המתכות הכוללת קדמיום, טונגסטן, אורניום, נחושת, קובלט ואבץ ביחד נמצא סיכון מוגבר של 29% למחלות לב וכלי דם ולסיכון מוגבר של 66% למוות במהלך מעקב של 18 שנים. סיכון מוגבר ל-CVD ותמותה זוהה גם עבור כל מתכת בנפרד.

"הממצאים שלנו יכולים לספק חיזוי סיכונים ואסטרטגיות מניעה לשיפור בריאות הלב וכלי הדם על ידי הפחתת חשיפות למתכות באוכלוסיות מגוונות"

המחקר הנוכחי מבוסס על נתונים מהמחקר האתני של טרשת עורקים (MESA), בו החוקרים העריכו את הקשר של שש המתכות בשתן לאירועי CVD ותמותה משש קהילות עירוניות ופרבריות בארה"ב: בולטימור סיטי ומחוז בולטימור, מרילנד; שיקגו; ג'ורג'יה, צפון קרוליינה; לוס אנג'לס; צפון מנהטן והברונקס, ניו יורק; וסנט פול, מינסוטה. דגימות השתן נותחו במעבדת Trace Metals Core באוניברסיטת קולומביה. וכדי להעריך את ההשפעה המשותפת של מתכות בשתן כתערובת, החוקרים ערכו ניתוחים נוספים באמצעות גישת למידת מכונה שפותחה לאחרונה במחלקה לביוסטטיסטיקה באוניברסיטת קולומביה.
מהאוכלוסייה שנבדקה, 39% היו לבנים לא היספנים, 27% שחורים לא היספנים, 22% היספנים/לטינים ו-12% ממוצא סיני. במהלך תקופת המעקב של המחקר, 1,162 משתתפים פיתחו CVD ו-1,844 משתתפים מתו.
לאחר שהתייחסו לגורמי סיכון אחרים (עישון, יתר לחץ דם או סוכרת), המחקר זיהה שרמות גבוהות יותר של תערובת של קדמיום, טונגסטן, אורניום, קובלט, נחושת ואבץ בשתן היו קשורות לסיכון מוגבר ל-CVD ותמותה. עבור מתכות בודדות, רמות גבוהות יותר של קדמיום היו קשורות לסיכון גבוה יותר של עד 25% ו-68% לחלות במחלות לב ותמותה, בהתאמה. אסוציאציות דומות זוהו עבור כל שאר המתכות.
החוקרים מסבירים ש"חשיפה למתכות פחות נחקרות כמו טונגסטן ואורניום נפוצה בארה"ב ויכולה להתרחש באמצעות מי שתייה, מזון, זיהום אוויר ואבק בתוך הבית. בעוד שחלק מהמתכות, הידועות בשם ביו-מתכות, כמו נחושת ואבץ נחוצות בכמויות קטנות לגוף שלנו, רמות גבוהות של מתכות אלו בשתן יכולות להזיק. הם מוסיפים ש"רמות גבוהות של מתכות חיוניות בשתן יכולות להעיד על עודף חשיפה או אובדן מאגרי גוף של חומרים מזינים אלה, שיכול להתרחש כאשר חילוף החומרים מתחיל להתקלקל, כפי שהוא מתרחש בשלבים מוקדמים של מחלות לב וכלי דם".
החוקרים מסכמים שהממצאים מדגישים את החשיבות של הפחתת החשיפה הסביבתית למתכות הללו ומקווים שהתוצאות יובילו למאמצים להפחית את החשיפה למתכות ובכך להפחית את הפערים הבריאותיים במחלות לב, הגורם המוביל למוות במדינה זו.
https://www.publichealth.columbia.edu/news/largest-study-date-finds-multiple-urinary-metals-play-key-role-cardiovascular-disease-mortality

*** תוספת ספטמבר 24
חשיפה למתכות מזיהום סביבתי קשורה להצטברות מוגברת של סידן בעורקים הכליליים ברמה הדומה לגורמי סיכון מסורתיים כמו עישון וסוכרת, על פי מחקר של בית הספר לבריאות הציבור Columbia Mailman שבאוניברסיטת קולומביה. הממצאים תומכים בכך שמתכות בגוף קשורות להתקדמות של הצטברות פלאק בעורקים ועשויות לספק אסטרטגיה חדשה לניהול ומניעת טרשת עורקים. התוצאות התפרסמו בספטמבר 24 בכתב העת JACC, כתב העת של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה.
החוקרים מציינים ש"הממצאים מדגישים את החשיבות של התייחסות לחשיפה למתכות כגורם סיכון משמעותי לטרשת עורקים ולמחלות לב וכלי דם. ולהוביל לאסטרטגיות מניעה וטיפול חדשות המכוונות לחשיפת מתכות". טרשת עורקים, הם מסבירים, הוא מצב שבו העורקים מוצרים ומתקשים עקב הצטברות של רובד, שעלול להגביל את זרימת הדם ולגרום להיווצרות קרישים. זהו הגורם הבסיסי להתקפי לב, שבץ ומחלות עורקים היקפיים (PAD), הצורות הנפוצות ביותר של מחלות לב וכלי דם (CVD). טרשת עורקים גורמת לסידן העורק הכלילי (CAC), שניתן למדוד אותו באופן לא פולשני לאורך זמן כדי לחזות אירועים לבביים עתידיים.

במחקר הנוכחי החוקרים ביקשו לקבוע כיצד רמות מתכות בשתן, סמנים ביולוגיים של חשיפה למתכות ומינונים פנימיים של מתכות משפיעים על CAC.
החוקרים השתמשו בנתונים מהמחקר הרב-אתני של טרשת עורקים (MESA), ובו עקבו אחר 6,418 גברים ונשים בגילאי 45-84 מרקע גזעי מגוון ללא CVD קליני, כדי למדוד את רמות המתכות בשתן בתחילת המחקר בשנים 2000-2002. הם בחנו מתכות לא חיוניות (קדמיום, טונגסטן, אורניום) ומתכות חיוניות (קובלט, נחושת, אבץ), שתיהן נפוצות באוכלוסיות בארה"ב וקשורות ל-CVD. זיהום נרחב של קדמיום, טונגסטן, אורניום, קובלט, נחושת ואבץ מתרחש משימושים חקלאיים ותעשייתיים כגון דשנים, סוללות, הפקת נפט, ריתוך, כרייה והפקת אנרגיה גרעינית. עשן טבק הוא המקור עיקרי לחשיפה לקדמיום.
התוצאות סיפקו עדות לכך שחשיפה למתכות עשויה להיות קשורה לטרשת עורקים במשך 10 שנים על ידי הגברת הסתיידות כלילית.
בהשוואה בין הרבעון הגבוה לנמוך ביותר של קדמיום בשתן, רמות ה-CAC היו גבוהות ב-51% בקו הבסיס וב-75% גבוהים יותר במהלך תקופה של 10 שנים. עבור טונגסטן בשתן, אורניום וקובלט, רמות ה-CAC המקבילות לאורך תקופה של 10 שנים היו גבוהות ב-45%, 39% ו-47%, בהתאמה. עבור נחושת ואבץ, לאחר התאמה לגורמים כמו גורמי סיכון קרדיווסקולריים כמו לחץ דם ותרופות ללחץ דם, כולסטרול גבוה וסוכרת. ההערכות הגיעו ל-33% ול-57%, בהתאמה.

"זיהום הוא הסיכון הסביבתי הגדול ביותר לבריאות הלב וכלי הדם. בהתחשב בתופעה הנרחבת של מתכות אלו עקב פעילות תעשייתית וחקלאית, מחקר זה קורא להגברת המודעות ואמצעים רגולטוריים להגבלת החשיפה ולהגן על בריאות הלב וכלי הדם", סיכמו החוקרים.
https://www.publichealth.columbia.edu/news/metal-exposure-can-increase-cardiovascular-disease-risk

*** תוספת נוספת ספטמבר 24
מאמר סקירה שפורסם בספטנבר 24 בבכתב העת Nature Reviews Cardiology בהובלת חוקרים מאוניברסיטת Mainz והמכון לכימיה MAX PLANKS מספק סקירה כללית של ההשפעות של זיהום קרקע ומים על בריאות האדם והפתולוגיה ודן בשכיחות של מזהמי קרקע ומים וכיצד הם משפיעים לרעה על הבריאות, במיוחד הסיכון למחלות לב וכלי דם.
נקודות המפתח של פרסום זה הן:

  • מחלות הקשורות לזיהום כימי של הקרקע, המים והאוויר אחראיות לכ-9 מיליון מקרי מוות בטרם עת מדי שנה, המהווים 16% מכלל מקרי המוות העולמיים; מחצית ממקרי המוות הללו הם ממקור קרדיווסקולרי.
  • ההשחתה של הקרקע (ירידה פיזית, כימית וביולוגית באיכות הקרקע, אובדן חומר אורגני, ירידה בפוריות הקרקע ובמצב המבני, שחיקה, שינויים שליליים במליחות, מאזן חומצה/בסיס, כימיקלים רעילים מאיימת על בריאותם של לפחות 3.2 מיליארד בני אדם (40% מאוכלוסיית העולם.
  • זיהום על ידי מתכות כבדות, חומרי הדברה ומיקרו-ננו-פלסטיק גורם לנזק קרדיווסקולרי, על ידי גרימת עקה חמצונית, דלקת ופגיעה בקצב הצירקדי.
  • חשיפה לכימיקלים (כגון מתכות כבדות, ממסים, דיוקסינים וחומרי הדברה) במקומות עבודה, דרך מוצרי צריכה או בעקיפין באמצעות זיהום סביבתי תורמת לתפקוד לקוי של האנדותל ולמחלות לב וכלי דם.
  • הראיות הולכות ומצטברות לכך שמזהמים באדמה כמו גם במים עלולים לפגוע בבריאות הלב וכלי הדם באמצעות מספר מנגנונים מרכזיים שזוהו כבעלי תפקיד מפתח בתהליך הטרשתי כגון דלקת של כלי הדם, עקה חמצונית מוגבר, אבל גם הפרעה בשעון הטבעי של הגוף הגורמת להפרעה בתפקוד כלי הדם (אנדותל) שעלול להוביל להתחלות או התקדמות של מחלה טרשתית.

שליטה בזיהום הקרקע והמים חיונית להפחתת הסיכון הקרדיווסקולרי, לדברי המחברים. אסטרטגיות מפתח כוללות הפחתת החשיפה לכימיקלים מזיקים באמצעות סינון מים משופר, ניהול איכות האוויר והקפדה על נהלים חקלאיים טובים.
קידום עיצוב עירוני בר קיימא, צמצום השימוש בחומרי הדברה מזיקים ושיפור התקנות הסביבתיות ברחבי העולם חיוניים גם הם להתמודדות עם הגורמים לזיהום קרקע ומים. אמצעים אלה מגנים לא רק על מערכות אקולוגיות, אלא גם על בריאות הציבור, במיוחד על ידי הפחתת שכיחות מחלות לב וכלי דם הנגרמות על ידי זיהום.
https://www.mpic.de/5603536/soil-and-water-pollution

איך שהוא, בשם הקידמה ואפילו בשם האקולוגיה (רכבים חשמליים, טכנולוגיה) הכרייה של מתכות אלה לייצור אותן טכנולוגיות וסוללות היא גורם מכריע בזיהום מאגרי המים והאדמה.

דרכים לצמצום החשיפה והנזקים – ניקוי רעלים:
לקנות מזונות מאדמה בריאה ונטולת דישון כימי = אורגני.
לסנן את מי השתיה.

לצרוך הרבה פירות וירקות: פירות יעררימונים, גוג'י, סלק, תפוחים[1], קיווי[1], אננס[1], הדרים[1], שוםכוסברהאגוזים, שקדים נבטים ומונבטים (אורגניים).
נוגדי חמצון: רזברטרול, קוורצטין, אסטזנטין, אפיגנין ולוטאולין (ארטישוק, סלרי, פטרוזיליה)[1][2][3], ליקופן[1].
צמחי מרפא: כורכום[2][3][4], גדילן, סקוטלריה
[1][2][3][4][5][6], קצחמורינגה, ספירולינה וכלורלה[1][2][3]עשב חיטה ושעורה, אשווגנדה, זעפרן, תה ירוק[2].
איזופלבון (puerarin) הנמצא בקוזו ובפוארריה[1][2][3][4][5].
להעלות רמות של אומגה 3, ויטמין די, ויטמין סי[2][3], סלניום[1][2].
להעלות רמות של גלוטתיון.
לחזק את המיקרוביום[2][3][4].
לעסוק בפעילות גופניתהזעה/ סאונה[2].

חשיפה לשטחים ירוקים [1][2].

לתמיכה בבריאות כלי הדם והלב היכנסו.
למניעה וטיפול בשבץ היכנסו.

היי לך.. אני משקיע שעות רבות כל יום באיתור ותרגום מאמרים כדי לספק לכולם את המידע העדכני ביותר, לבריאות טובה בדרך הטבע. וכדי שאוכל להמשיך לספק את המידע ולתחזק את האתר. כל תרומה, גדולה או קטנה תהיה לעזר רב. לתרומה נוחה ופשוטה דרך Pay Pal.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה


תגובות

כתיבת תגובה

קטגוריות A:B/ א-ב