אומגה 3 (ALA) והסיכון למוות מכל הסיבות, מחלות לב וסרטן

אומגה 3: מבוא

חומצות שומן חיוניות הן שומנים החיוניים לבריאות ולהישרדות. קוראים להן חומצות שומן חיוניות כי הגוף לא יכול לייצר אותן, כלומר אנחנו חייבים לקבל אותן מהתזונה שלנו.
בעיקרון יש רק שתי חומצות שומן חיוניות בבני אדם ואוכלי עשב: אומגה 3 (ALA) ואומגה 6 (LA), שכן אותן הגוף לא יודע לייצר..
אומגה 3 ALA זמינה בצמחים כגון: פשתן, זרעי צ'יה^[1], מרווה מרושתת, המפ (זרעים ושמן), שמן גלעינית השדה (Ahiflower)^[1], אגוזים (במיוחד מלך), גרעינים כמו חמניות ודלעת, אצות מסוימות כמו ספירולינה, פירות וירקות כמו אבוקדו וברוקולי, עלים ירוקים כמו תרד, אדממה/ פולי סויה (אורגניים) ועוד.
הגוף יודע גם להתמיר ALA לשרשראות הארוכות יותר EPA ו-DHA, לכן EPA ו-DHA אינן נחשבות חיוניות לבני אדם ולכל אוכלי עשב אחרים. לכל השרשראות הללו תכונות אנטי דלקתיות וכולן חשובות להגנה מפני מגוון רחב של מחלות. למעשה אין מחלה שלא מתחילה מדלקת.

מה זה אינדקס אומגה 3

היעד של אומגה 3 היעד הוא 8% ומעלה, רמה שמחקר עדכני מצביע על קשר עם הסיכון הנמוך ביותר למוות ממחלות לב וכלי דם. זו גם רמה טיפוסית ביפן, מדינה עם אחד השיעורים הנמוכים ביותר של מוות לבבי פתאומי בעולם. מצד שני, מדד של 4% או פחות (שנפוץ בארה"ב ובבריטניה) מצביע על הסיכון הגבוה ביותר.
נכון להיום, אין סיבה להציע שהיעד יהיה שונה עבור גברים לעומת נשים, או עבור קבוצות גיל שונות. לא ברור אם יש גבול עליון של בטיחות לאינדקס, אבל סביר להניח שיש ערך שמעליו לא צפויה תועלת בריאותית נוספת.
הכמות של אומגה 3 כדי להגיע לטווח היעד (>8%) תלוי בחלקו ברמת ההתחלה של כל אדם וזה גם לא במאתניתן לחיזוי כי יש השפעות נוספות על המדד שלא קשורות רק לספיגה ממזון אלא גם השימוש של הגוף במאגרים, כאשר אדם חולה במחלה כרונית. יחד עם זאת, אם אינדקס אומגה 3 הוא בין 4% ל-8%, ההמלצה היא להגדיל את צריכת EPA+DHA הנוכחית ב-500-1000 מ"ג ליום. מצד שני, אם הוא נמוך מ-4%, ההמלצה היא להעלות את הצריכה ב-1-3 גרם ליום.

אסטרטגיות תזונתיות לאופטימיזציה של אומגה-3

*** תוספת ספטמבר 25
במאמר שפורסם בספטמבר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, בחן את צריכת חומצות שומן אומגה-3 בתזונה המקומית בטייוואן והציע הערכה מדויקת של מקורות המזון העיקריים ל-ALA, EPA ו-DHA. המחקר התמקד במזונות נפוצים – שמנים צמחיים, אגוזים, זרעים ודגים – ובחן את כמות האומגה-3 בכל מקור, לצד הערכת הצריכה היומית באוכלוסיות שונות על פי גיל ומין, תוך שימוש בבסיסי הנתונים של רשות המזון והתרופות של טייוואן (TFDA).

הנתונים נאספו ממגוון רחב של מזונות: 22 שמנים, 10 אגוזים, 8 זרעים, 121 סוגי דגים, 21 סרטנים ו-15 רכיכות, והמחקר שקל את כמות המזון הנדרשת למילוי צריכת ALA לפי המלצות ה-NIH, ו-EPA/DHA לפי המלצות WHO וה-EFSA.
המטרה המרכזית הייתה להעריך את האפקטיביות של מקורות שונים לאומגה-3 בהקשר תרבותי ומקומי, לזהות פערים בצריכה ולספק בסיס למעקב אחר צריכה תזונתית מותאמת גיל ומין.
המחקר מציג את ההמלצות היומיות הכלליות של ALA שהם 1.1 גרם ליום לנשים ו-1.6 גרם ליום לגברים. ושהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH) ממליצים על צריכה משולבת של 250 מ"ג ליום EPA ו-DHA למבוגרים בריאים. כמו כן שבמצבים של חסר תזונתי ומחלות כרוניות, ייתכן שנדרשות כמויות גבוהות יותר שלהם.

הממצאים המרכזיים לפי סוגי מזון:

• שמנים צמחיים: שמן פשתן, שמן אגוזים ושמן קנולה סיפקו את התרומה הגבוהה ביותר ל-ALA. עבור שמן פשתן, די בכ-2-3 גרם ביום כדי למלא את הצריכה המומלצת. שמן אגוזים נדרש בכ-5-7 גרם ביום, ושמן קנולה ב-4-7 גרם ביום.
  • *** שמן קנולה אמנם עשיר באומגה 3 אך יש בו חסרונות רבים והשלכות בריאותיות***
• אגוזים וזרעים: פשתן, צ’יה ואגוזי מלך היו המקורות החזקים ביותר ל-ALA. עבור אגוזי מלך, די ב-5-7 אגוזים ביום כדי להגיע למינון יומי. זרעי פשתן וזרעי צ’יה מצריכים 10-15 גרם ביום (כ-1-2 כפות) כדי להגיע למינון מומלץ.

• דגים שמנים: מקרל וסאורי פסיפי סיפקו את רוב ה-EPA וה-DHA, כאשר כ-6 גרם בלבד של דג שמן מספקים את המינון היומי. דגים רזים כמו טונה או דגי ים רגילים מספקים פחות EPA/DHA, ולכן נדרשת צריכה גבוהה יותר כדי להגיע למינון.

• רכיכות וסרטנים: רובם סיפקו כמות נמוכה מאוד של אומגה-3, ולכן כדי למלא את הצריכה היומית יש צורך בכמויות גדולות במיוחד.

פערי גיל ומין בצריכת אומגה-3 במחקר הטאיוואני:

• מבוגרים וקשישים בדרך כלל צורכים מספיק ALA, EPA ו-DHA.
• ילדים מתחת לגיל 3 ובנות בגיל ההתבגרות (16–18) נמצאים בסיכון למחסור.
• המחקר מדגיש את הצורך במודעות תזונתית, במיוחד בקרב אוכלוסיות טבעוניות או כאלה עם צריכה מוגבלת של מזון ימי, כדי להבטיח שילוב נכון של שמנים צמחיים, אגוזים, זרעים ודגים שומניים בתזונה.

המחקר הזה מציג אפשרויות דומיננטיות לאומגה 3 מהתזונה. יחד עם זאת אין בו את כל השיקולים ומידעים נוספים לבחירה מושכלת

מקורות אומגה 3: הדיבייט

יש 6 נגזרות של אומגה 3 מתוכן המדע מתייחס ל-3 בלבד. להלן טבלת ההמרה של אומגה 3, והיא חד-כיוונית:

אצל דגים וטורפים הסיפור הוא שונה, אצלם אין את האנזימים שיכולים להמיר ALA ליתר השרשראות ולכן הם צריכים לקבל EPA אותו הם יכולים להמיר ל-DPA ואחרכך ל-DHA.
עוד נקודה חשובה להבנה – לגוף האדם יש "עקרון שימור אנרגיה", כלומר הגוף לא יצור עבודה או ינצל אנרגיה ומשאבים שלא לצורך. "שימור האנרגיה" הזה עוזר לנו לשמור כמה שיותר אנרגיה לתפקוד תקין של איברים ואברונים ולהישרדות.
דגים וטורפים אינם מייצרים את האנזימים להמרת ALA ל-EPA ו-DHA. כלומר הם חוסכים באנרגיה. שכן ייצור אנזימים מצריך אנרגיה ומשאבים.
כך אנו יודעים שכל אוכלי העשב, כולל בני אדם, דורשים ALA SDA, ETA, EPA, DPA ו-DHA. גם מחקר מאוקטובר 18 מציג את החשיבות של הנגזרות ALA, SDA ו-ETA ל'אינטליגנציה נוזלית' גבוהה יותר (היכולת לעבד מידע חדש, ללמוד ולפתור בעיות) ושמירה על המוח האפור.

הטענה של הקרניבורים היא שהגוף לא ממיר מספיק מ ALA לשרשראות הארוכות יותר. מה ההגדרה של מספיק? לא ברור אבל גם בלי תשובה לשאלה הזו, מחקר שפורסם בנובמבר 10 בג'ורנל The American Journal of Clinical Nutrition, די מפריך את אותן הטענות. המחקר בחן את רמות EPA ו- DHA אצל קרוב ל-5000 אנשים אותם חילקו ל-4 קבוצות: אוכלי בשר, אוכלי דגים, צמחוניים וטבעונים. המחקר ומצא שלמרות שצריכת EPA ו-DHA נמוכה משמעותית (הקשורה לצריכת דגים), רמות ה-EPA וה-DHA בדם אצל טבעונים וצמחונים היו זהות לאוכלי דגים רגילים. התוצאות מצביעות על כך שכאשר אנשים אינם צורכים רמות נאותות של EPA ו-DHA, כמו טבעונים וצמחונים שאינם אוכלי דגים, גופם מגיב על ידי הגדלת רמות ההמרה של ALA ל-EPA.
התוצאות הראו כי צריכת אומגה 3 מהמזון הייתה נמוכה בין 57-80% אצל אנשים שאינם אוכלי דגים, בהשוואה לאוכלי דגים. עם זאת, עבור רמות הפלזמה של DHA ו-EPA בין הקבוצות ההבדלים היו הרבה יותר קטנים.
רמת ה-EPA הממוצעת בקרב אוכלי דגים הייתה 64.7 מיקרומול לליטר, לעומת 57.1, 55.1 ו-50 מיקרומול לליטר עבור אוכלי בשר, צמחונים או טבעונים שאינם אוכלי דגים.
רמת ה-DHA הממוצעת באוכלי דגים הייתה 271 מיקרומול לליטר, לעומת 241.3, 223.5 ו-286.4 מיקרומול לליטר עבור אוכלי בשר שאינם אוכלי דגים, צמחונים או טבעונים (טבלה 5).
המחברים כתבו: "הבדלים מהותיים בצריכה ובמקורות של n-3 PUFAs קיימים בין קבוצות הרגלי התזונה, אך ההבדלים בסטטוס היו קטנים מהצפוי, אולי בגלל שיחס המבשר-תוצר היה גדול יותר אצל לא אוכלי דגים מאשר אצל אוכלי דגים , עשוי להצביע על המרה משוערת מוגברת של ALA".
המחקר הזה גם הראה שההמרה הגבוהה ביותר היתה אצל אלה שלא הוסיפו לתזונה שלהם EPA ו-DHA מאצות או תוספים. כלומר ההמרה גבוהה יותר ללא התערבות תוספים.

the precursor-product ration from plant-derived ALA to circulating long chain n-3 PUFAs was significantly greater in non-fish eaters than in those who ate fish.
results suggested that the best conversion rates are by individuals that don't consume (preformed) DHA
https://cleanmachineonline.com/blogs/clean-machine-news/efa-myth-debunked?srsltid=AfmBOoqmpHFvbPVjCjB8GRd3f8JUcV6J3m6tp9dQPbyUequMEmmAbxaU

*** תוספת נובמבר 25
לאישוש נוסף ליכולת המדהימה של גוף האדם להמיר ALA לשרשראות ארוכות יותר, מצטרף מחקר התערבות פרוספקטיבי (NuEva Study), אשר פורסם בנובמבר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition. המחקר בחן את השפעת תוספת שמן פשתן (כמקור עשיר ל-ALA) על פרופיל חומצות שומן אומגה 3 בקרב 168 משתתפים שצרכו מגוון רחב של תזונות (מערבית, פלקסיטריאנית, צמחונית וטבעונית).

המשתתפים קיבלו תוספת של 3 גרם ALA ליום במשך 9 חודשים, יחד עם תפריט מבוקר. הממצאים הראו עלייה משמעותית ורציפה ברמות ה-EPA (עלייה של 27.3% עד 40.7%) וה-DHA (עלייה של 12.8% עד 26.0%) בדם, וזאת ללא קשר לדפוס התזונה הבסיסי שלהם.

המסקנה הקלינית החזקה ביותר של החוקרים הייתה שהיעילות היחסית של ההמרה נקבעה בעיקר על ידי רמות ה-EPA ההתחלתיות של המשתתף. אנשים שהתחילו את המחקר עם רמות EPA נמוכות (כלומר, אלה שהכי נזקקו לעזרה) הראו עלייה גדולה בהרבה ב-EPA (עד 62.9%) בהשוואה לאלה עם רמות גבוהות יותר (שעלו בכ- 12.9%).

ממצאי מחקר התערבות זה, המציגים שיפור משמעותי בפרופיל האומגה 3 באמצעות ALA צמחי (שמן פשתן) בכל סוגי התזונה, מהווים אישוש קליני ישיר וחזק עוד יותר לטענות שמוצגות לעיל – שהגוף אכן מגיב בצורה יעילה להגברת צריכת ALA, במיוחד כאשר יש חסר בשרשראות ארוכות (EPA/DHA), ופועל במנגנון של 'שימור אנרגיה' חכם. אישוש זה הופך את הטיעון על חוסר יעילות ההמרה לבלתי רלוונטי עבור אוכלי עשב הצורכים ALA באופן נאות.

גם במחקר מ-2019 שסוקר בפוסט: "תזונה מבוססת צומח – טבעונות צמחונות ואוכלי כל – סמנים ביואקטיביים המונעים מחלות" נמצא שדווקא אצל הטבעונים היה יותר אומגה 3 בדם.

גוף האדם הוא גאוני. הוא עובד לפי הומאוסטזיס – איזונים. כאשר הוא צריך יותר ממשהו הוא ייצר אותו כשהוא רואה שיש לו רמות גבוהות של רכיב מסוים הוא לא ייצר אותו.

ומה לגבי מה נכנס לצלחת שמקורו מהים?

כיצד משפיע הזיהום הימי על בריאות האדם.
האם דגי ים צפוניים טובים לנו.
כיצד משפיע הזיהום הימי על בריאות האדם.
אכילת שתי מנות דגים בשבוע נקשרה לסיכון מוגבר לסרטן העור (מלנומה).
כימיקלים נצחיים (PFAS) במאכלי ים.
אכילת דג מים מתוקים אחד שווה לחודש של שתיית מים מבחינת רמות של "כימיקלים נצחיים".

לבחור נכון ומהיכן המזון זה חשוב לא פחות. אם הייתי הולך על דגים. אז רק הקטנים ביותר (בקלה, מקרל, סרדינים) ולא מקופסאות שימורים. עדיפות לרכישה במשקל או מצנצנות זכוכית.

אומגה 3 – מוות מכל הסיבות

1. מחקר מטעם אוניברסיטת אבאדן למדעי הרפואה באיראן, בחן את הקשר שבין צריכת ALA בתזונה לירידה בסיכון לתמותה מכל הסיבות, CVD (מחלות לב וכלי דם) ו- CHD (מחלות לב כליליות), וסרטן.
   מחקרים קודמים כבר מצאו קשר בין צריכת ALA גבוהה לבין סיכון נמוך יותר לחלות במחלות כלי דם ולב. עם זאת, אף מחקר לא בדק את הקשר בין ALA לבין הסיכון לתמותה מכל סיבה. יתרה מכך, מחקרים קודמים התמקדו בעיקר בצריכה תזונתית של ALA, ולא בסמנים הביולוגיים של ALA, ולא היה מידע זמין על הקשר בין מינון-תגובה לבין צריכת ALA לבין הסיכון לתמותה.
   כדי להתמודד עם פערי הידע הללו, צוות חוקרים בינלאומי ניתח את תוצאות 41 מחקרים שפורסמו בין השנים 1991-2021. יחד, מחקרים אלה כללו כ -120,000 משתתפים בגילאי 18 עד 98 שנים שנמצאו במעקב בין שנתיים ל -32 שנים.
   החוקרים לקחו בחשבון גורמים משפיעים כגון גיל, משקל, מצב עישון, צריכת אלכוהול ופעילות גופנית. את ממצאי המחקר פרסמו באוקטובר 21 בג'ורנל thebmj.
   החוקרים מצאו כי צריכה גבוהה של ALA קשורה לסיכון נמוך יותר של 10%, 8% ו -11% לתמותה מכל הסיבות, CVD ו- CHD בהתאמה. זה שווה ערך ל -113 מקרי מוות פחות לכל 10,000 שנות אדם מכל הסיבות, 33 פחות מקרי מוות מסוג CVD ו -23 פחות מקרי מוות של CHD.
   החוקרים גם מצאו שצריכה גבוהה יותר של ALA הייתה קשורה לסיכון מעט גבוה יותר לתמותה מסרטן, שווה ערך ל-63 מקרי מוות נוספים מסרטן עבור הגבוהים ביותר בהשוואה לרמות הנמוכות ביותר של צריכת ALA.
   החוקרים שיערו כי ההשפעה המזיקה של צריכת ALA ביחס לסרטן יכולה לנבוע מקיומם של צורות טרנס של ALA במזונות מסוימים. ALA חשופה לחמצון ויכולה לייצר מינים חמצוניים כגון אוקסיליפינים, שיכולים לגרום לנזק ל- DNA, להגדיל את הסיכון לסרטן ולהשפיע לרעה על תמותה מסרטן.
   לדוגמה מחקרים אחרים מצאו כי צריכת אגוזים גבוהה קשורה להפחתת כל הסיבות למוות, CVD ותמותה מסרטן^[1], מה שמצביע על כך שהקשר שנצפה בין ALA לתמותה מסרטן עשוי להשתנות לפי מקור המזון.
   עוד מציינים החוקרים שנמצאה השפעה לינארית של תגובה-מינון לצריכת ALA בתזונה ותמותה של CHD ו- CVD; עלייה של 1 גרם ליום בצריכת ALA הייתה קשורה לסיכון נמוך ב -5% לתמותה ממחלות לב וכלי דם.
   בניתוח של הסמנים הביולוגיים ברקמות, החוקרים מצאו שרמות גבוהות יותר של ALA בדם היו קשורות בסיכון נמוך יותר לכל גורם מוות ו- CVD. כמו כן החוקרים לא מצאו קשר בין רמות ALA ברקמות לבין תמותה מסרטן.
   https://www.eurekalert.org/news-releases/931110
   *** ואני אוסיף שרבים הם האנשים שמקבלים את ALA משמן קנולה מהונדס גנטית שכבר מבינים שמייצר בעיות וחולי, חלקו גם נקשר לסרטן. ומשתמשים בו לרוב גם בטיגון = חמצון = רדיקלים חופשיים.
   שמן סויה מהונדס גנטית מכיל גם הוא ALA ונמצא בשימוש נרחב במטבחים נקשר גם הוא למחלות מהן מתים בטרם עת.
2. *** תוספת פברואר 22
   מחקר סקירה שפורסם בפברואר 22 בג'ורנל Advances in Nutrition מצאה שהגרסה העיקרית הצמחית של החומר התזונתי, חומצה אלפא-לינולנית (ALA), יכולה להועיל לבריאות הלב ולהפחית את הסיכון למחלות לב, אצל מי שלא אוכל פירות ים ודגי ים צפוניים.
   לצורך הסקירה, החוקרים מאוניברסיטת Penn State ניתחו נתונים ממחקרים קודמים כדי להעריך את ההשפעות של ALA על מחלות לב וגורמי סיכון למחלות לב כמו לחץ דם ודלקת. המחקרים שנותחו כללו הן מחקרים מבוקרים אקראיים והן מחקרים תצפיתיים.
   בעוד שחלק מהמחקרים התצפיתיים הסתמכו על המשתתפים שדיווחו באיזו תדירות הם אכלו מזונות מסוימים כדי לקבוע כמה ALA הם צורכים, אחרים השתמשו בסמנים ביולוגיים – דרך למדידת רמות ALA בדם – כמדד מדויק יותר.
   לאחר ניתוח המחקרים, החוקרים מצאו כי ל-ALA היו השפעות מועילות על הפחתת שומנים אתרוגניים וליפופרוטאינים – למשל, כולסטרול כולל, כולסטרול ליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) וטריגליצרידים – כמו גם לחץ דם ודלקת.
   ואם לרדת לפרטי פרטים הם מצאו כי צריכת ALA שנמצאת במזונות מהצומח כמו אגוזי מלך וזרעי פשתן קשורה לסיכון נמוך ב-10% למחלות לב וכלי דם ולסיכון מופחת ב-20% למחלת לב כלילית קטלנית.
   החוקרים מציינים שבמצב שבו אנשים לא ירצו לאכול פירות ים מסיבות שונות, אבל עדיין חשוב להם לצרוך אומגה 3 כדי להפחית את הסיכון למחלות לב וכדי לקדם את הבריאות הכללית. ALA מבוסס צמחים (מרווה מרושתת, שמן פשתן, שמן מרווה, שמן המפ, ספירולינה, אבוקדו, ברוקולי, תרד, אדממה ועוד), יכולים גם הם לספק את היתרונות הללו, במיוחד כאשר הם משולבים בתזונה בריאה עשירה בפירות, ירקות ודגנים מלאים.
   החוקרים גם ראו שאנשים שכן אוכלים פירות ים, יכולים לקבל יתרונות נוספים מאכילת אומגה 3 מהצומח. והם חושבים ש-ALA פועל בצורה סינרגטית עם אומגה 3 אחרים.
   בסופו של דבר החוקרים מצאו ראיות התומכות בהנחיות התזונתיות הנוכחיות לפיהן ALA אמור לספק כ-0.6%-1% מסך האנרגיה ביום, שהם כ-1.1 גרם ליום לנשים ו-1.6 גרם ליום לגברים וניתן. המלצות אלו שוות לכ-15 גרם של אגוזי מלך או כפית אחת של שמן זרעי פשתן.
   https://www.psu.edu/news/research/story/plant-based-omega-3s-may-boost-heart-health-reduce-risk-heart-disease/
3. *** תוספת מרץ 24
   חוקרים אמריקאים בחנו את הקשר בין רמות DHA בדם לתמותה מכל הסיבות ומסיבות ספציפיות. ממצאי המחקר פורסמו במרץ 24 בכתב העת MAYO CLINIC PROCEEDINGS.
   החוקרים ניתחו נתונים ממסד מה-UK Biobank, שכלל 117,702 נבדקים עם רמות DHA בפלזמה בסיסיות ו-12.7 שנות מעקב בין אפריל 2007 לדצמבר 2021. קשרים עם סיכון לנקודות קצה של תמותה נותחו באופן קטגורי לפי חמישונים של רמות DHA בפלזמה.
   בהשוואה בין החמישונים הנמוכים ביותר לגבוהים ביותר של רמות DHA במחזור הדם, היה סיכון נמוך ב-21% לתמותה מכל סיבה.
   בניתוח משני, החוקרים מיזגו את ממצאי הביובנק הבריטי עם ממצאי מטה-אנליזה של FORCE (Fatty Acid and Outcome Research Consortium) שכלל 17 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים ו-42,702 אנשים שבדקו קשרי DHA ותמותה. ובסך הכל אוכלוסיית המדגם כללה 160,404 אנשים ובמהלך מעקב חציוני של 14 שנים היו 24,342 מקרי מוות. לאחר התאמה רב-משתנית לגורמי סיכון רלוונטיים בהשוואה בין החמישונים הנמוכים ביותר לגבוהים ביותר של DHA, היה סיכון נמוך ב-17% לתמותה מכל הסיבות, סיכון נמוך ב-21% לתמותה ממחלות לב וכלי דם (CV), סיכון נמוך ב-17% לתמותה מסרטן וסיכון נמוך ב-15% לכל שאר הסיבות לתמותה.

להלן דוגמאות לחשיבות אומגה 3 במניעה וטיפול במחלות שאני סיקרתי:

1. דלקת כרונית (אם כל המחלות).
2. מחלות לב וכלי דם.
   • טרשת עורקים.
   • שבץ מוחי.
   • אי ספיקת לב.
   • יתר לחץ דם.
   • פרפור פרוזדורים.
     טריגליצרידים.
3. מחלות מטבוליות
   • סוכרת.
   • השמנה.
   • כבד שומני.
   • אבנים בכיס מרה.
   • מערכת עצבים/ מוח/ נפש –
     • דיכאון וחרדות [2].
       • דיכאון אחרי לידה.
       • הפרעה דו קוטבית.
     • דמנציה.
       • נזקים קוגנטיביים עקב צריכה מוגברת של תזונה מעובדת.
     • ספקטרום האוטיזם.
     • קשב וריכוז.
     • אפילפסיה [1][2][3][4][5].
     • מיגרנות.
     • דלקות וכאבים נוירופתיים לרבות מיגרנות – היחס בין אומגה 3 לאומגה 6.
4. מחלות אוטואימוניות .
   • טרשת נפוצה.
   • לופוס.
   • אסתמה.
   • פסוריאזיס.
5. סרטן.
   • סרטן לבלב.
   • סרטן ערמונית.
   • סרטן שד.
   • סרטן שחלות.
   • סרטן עור [1][2][3][4][5][6][7].
6. פריון הגבר.
7. אנדומטריוזיס.
8. שחלות פוליציסטיות.
9. אקנה.
10. מחלות כליה ודיאליזה.
11. מחלות ריאה
    • סיסטיק פיברוזיס.
    • תפקודי הריאות וחסימה בדרכי הנשימה (COPD).
    • פיברוזיס ריאתי.
12. מחלות זיקנה
    • שבריריות.
    • אובדן שמיעה.
    • גלאוקומה.
    • רמות גבוהות וקבועות של אומגה 3 בדם מעלות תוחלת חיים ב-5 שנים.
13. תסמונת העין היבשה.
14. קוצר ראיה [1].
15. אומגה 3 בדם והסיכון למוות של חולי קורונה.
16. הקטנת נזקי זיהום אוויר.
17. אומגה 3 – מדלל דם?.

כדי להתעדכן ראשונים מוזמנים להזין דוא"ל למטה