ויטמינים·טלפונים חכמים - סמארטפונים·מינרלים·מיקרוביום - פרוביוטיקה·סטטינים·צמחי מרפא ותבלינים·שינה·תרופות שינה

שימוש ארוך טווח בתרופות מרשם לנדודי שינה לא נמצא קשור להטבת איכות השינה – דברים שחשוב לוודא

שינה טובה, איכותית ובריאה לאדם בוגר מוגדרת כהרדמות מהירה, שינה עמוקה ורציפה למשך 6-8 שעות.
את חלק מהמנגנונים שמסבירים את חשיבות השינה ניתן לקרוא כאן.
שינה מופרעת (אינסומניה) מוגדרת כקושי להרדם ו/או הפרעות במשך השינה ו/או התעוררות מוקדמת, כלומר שינה לא רצופה ומשך שינה קצר.
שינה ירודה באיכות קשורה לבריאות לקויה, מחלות מטבוליות כולל סוכרת/השמנה, מחלות לב וכלי דם, בעיות קוגנטיביות ואלצהיימר, מערכת חיסון, כאב, דיכאון/חרדות.
התרופות שניתנות על פי רוב למצב זה כוללות בנזודיאזפינים, תרופות (Z (Nonbenzodiazepine הכוללות zolpidem, zaleplon ו- eszopiclone. ולעתים תרופות נוגדות חרדה ודיכאון.
לפי הערכות, כ- 9 מיליון מבוגרים בארה"ב טוענים שהם לוקחים תרופות מרשם כדי לנסות לישון טוב בלילה.

לכן הם רצו להעריך את יעילות התרופות המשמשות לטיפול בנדודי שינה לאורך זמן בקרב קבוצה מגוונת מבחינה אתנית של נשים בגיל העמידה שפיתחו הפרעות שינה.

במאמר שפורסם במאי 21 בג'ורנל BMJ Open החוקרים רצו להעריך את יעילות התרופות המשמשות לטיפול בנדודי שינה לאורך זמן בקרב קבוצה מגוונת מבחינה אתנית של נשים בגיל העמידה שפיתחו הפרעות שינה.
החוקרים בחנו נשים שהשתתפו בחלק ממחקר בריאות האישה ברחבי האומה (SWAN), מחקר רב-מרכזי ארוך טווח שבדק שינויים ביולוגיים ופסיכו-סוציאליים שהתעוררו במהלך גיל המעבר. הגיל הממוצע של הנשים היה 49.5 וכמחציתן היו לבנות.
הפרעות שינה הוגדרו כקושי להירדם, התעוררות תכופה והתעוררות מוקדמת ודורגו בסולם של 5 נקודות, נע בין שום קושי בשום לילה (1) לקושי בחמישה לילות בשבוע או יותר (5). במהלך 21 שנות ניטור בממוצע.
כ- 238 נשים שהחלו להשתמש בתרופות לטיפול בנדודי שינה במהלך תקופת הניטור הותאמו עם 447 נשים שלא נטלו את התרופות הללו.
שתי קבוצות הנשים דיווחו על קושי להירדם ב -1 מתוך כל 3 לילות, להתעורר בתדירות גבוהה ב -2 מתוך 3 לילות ולהתעורר מוקדם ב -1 בכל 3 לילות בשבוע. למעלה מ- 70% מהנשים בשתי הקבוצות דיווחו על הפרעה בשינה לפחות 3 פעמים בשבוע.
דירוגי הפרעות השינה היו דומים בין שתי קבוצות הנשים. לאלו שלקחו תרופות מרשם לבעיות שינה, היו ציונים ממוצעים לקושי להירדם, להתעורר לעיתים קרובות ולהתעורר מוקדם של 2.7, 3.8 ו- 2.8 בהתאמה.
זאת בהשוואה לדירוגים המקבילים של 2.6, 3.7 ו- 2.7 בהתאמה, עבור אלו שאינם לוקחים תרופות מרשם כדי לישון טוב.
לאחר שנה אחת, הדירוגים הממוצעים בקרב הנוטלים תרופות היו 2.6, 3.6 ו- 2.8 בהתאמה. הציונים הממוצעים המקבילים בקרב אלו שלא השתמשו בתרופות מרשם לבעיות שינה היו 2.3, 3.5 ו -2.5, בהתאמה.
אף אחד מהשינויים של שנה לא היה מובהק סטטיסטית וגם לא היה שונה בין שתי הקבוצות. ואחרי שנתיים לא נרשמו ירידות מובהקות סטטיסטית בהפרעות שינה בקרב אלו שנטלו תרופות מרשם בהשוואה לאלו שלא.

נתוני הניסוי הקליני מצביעים על כך שרבים מהתרופות הללו פועלות בטווח הקצר (עד 6 חודשים), אך לא שיפרו את השינה המופרעת בקרב נשים בגיל העמידה

הרפואה הקונבנציונלית לא באמת מתייחסת למהות ולסיבות ולכן התרופות הללו לאורך זמן יזיקו יותר מאשר יועילו. ומחקר זה מראה שהיעילות היא גם קיצרת טווח.

אני יכול להוסיף מהמחקר שלי לאורך השנים שאותם אנשים שצורכים תרופות אלה לאורך זמן המצב שלהם גם מוחמר ואני די עצוב בשבילם כי אני יודע שיש סבילות לתרופות אלה וברגע מסוים של החיים המוח מאוד מתקשה לייצר לבד מלטונין. ולכן ההמלצה שלי לנסות הכל לפני הבחירה בתרופות.

אם אתם מוצאים את המידע מענין ומועיל ומעוניינים בהמשך העשייה למען בריאות טבעית מודעת לכולם, מוזמנים לתרום בכל סכום (חד פעמי או חודשי)

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים

להשאיר תגובה

היכנס באמצעות אחת השיטות האלה כדי לפרסם את התגובה שלך:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s