ספקטרום האוטיזם – מזהמים סביבתיים וחסרים תזונתיים

הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית המאופיינת בליקויים בתקשורת ו/או מוגבלות חברתית ותקשורתית. הפרעה זו נמצאת בעליה מתמדת בעשורים האחרונים וניכרת העליה מתחילת שנות ה-2000.
לפי ה-CDC מדובר על 1.68% מהילדים מאובחנים, כאשר אם בודקים על סמך דיווח הורים, אז מדובר גם באחוז גבוה יותר שעומד על 2.5%^[1].

המדע מחפש בעיקר את ההסברים הגנטיים ופחות מצליח או מעוניין לחפש את הגורמים הסביבתיים.

אחד המקורות הכי מדוברים מצד אחד והכי מוכחשים מהצד השני הוא החיסונים (עגל הזהב המודרני), כי ישנה קורולציה [1] בין עליית מנות החיסונים למספר המאובחנים באוטיזם.
הטיעון "חיסונים אינם גורמים לאוטיזם" הוא לא מדויק בכל קנה מידה מדעי ובכלל לא נבדק בצורה מקיפה אמיתית! "עיקר" העבודות נעשו על חיסונים המכילים תימרוסל (כספית) שכן נמצא קשר לאוטיזם [1][2][3][4][5] ועל חיסון MMR איתו העבודות, בלשון המעטה לא איכותיות. אז החיסון הזה הוא ממש לא היחיד, יש הרבה סוגים של חיסונים ובכל חיסון יש רכיבים אחרים (אלומיניום[1][2], פורמלדהיד, פוליסורבט-80, DNA של תאי עובר או בע"ח, מונוסודיום גלוטמאט, PEG ועוד) ורובם לא נבדקו בקשר לאוטיזם לא כבודדים ולא השילובים ביניהם באוכלוסיות גיל שונות. ויש מאמרים שמראים שחומרים אלה יכולים לייצר תופעות נוירולוגיות ומחלות אוטואימוניות.

סטטיסטית בנים לוקים ב-ASD יותר מאשר בנות ביחס של 1:3

לצערנו העולם המודרני מכיל המון מזהמים תעשייתיים. אחד המקורות לזיהום הזה הוא פלסטיק שיחד איתו מגיעים מזהמים נילווים נוספים. אחד מהם הוא ביספינול איי (BPA).
מחקר של חוקרים מאוניברסיטאות צ'ולאלונגקורן, טוהוקו וג'ורג 'וושינגטון, שפורסם בינואר 21 בג'ורנל scientific reports הוא הראשון שזיהה גנים המועמדים לאוטיזם שעשויים להיות אחראים להשפעות המיניות של ביספנול איי (BPA) על המוח, כלומר המחקר אולי מסביר את התורם (או אחד התורמים לשכיחות ההטיה הזכרית בהפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD).
ה- BPA נמצא בשימוש נרחב במוצרים רבים בחיי היומיום שלנו ונמצא בשפע במיקרו/ ננו- פלסטיקה הנמצאים בסביבה, במזון או בשליה האנושית. הוא נחשב כהשפעה סביבתית על ASD – הפרעה נוירו-התפתחותית המאופיינת בתקשורת חברתית לקויה, אינטרסים מוגבלים והתנהגויות חוזרות ונשנות.
החוקרים מציינים שמחקרים רבים הראו ש- BPA פוגע בתפקודים נוירולוגיים הידועים כמופרעים ב- ASD, מה שגורם למדענים להאמין ש- BPA עשוי להיות אחד מגורמי הסיכון הסביבתיים העיקריים ל- ASD. הם טוענים שלמעשה, אחד המחקרים האחרונים שלהם הוכיח כי חשיפה טרום לידתית ל- BPA שינתה את הביטוי של כמה גנים המועמדים ל- ASD בהיפוקמפוס.
במחקר הנוכחי, החוקרים הראו כי חשיפה ל- BPA במהלך תקופת ההריון הפחיתה את הקיומיות והצפיפות העצבית בהיפוקמפוס דבר שפגע ביכולת הלמידה ובזיכרון אצל הצאצאים הזכריים בלבד.
https://www.tohoku.ac.jp/en/press/prenatal_bpa_exposure_male_bias_asd.html

מאמרים נוספים שמקשרים בין BPA לאוטיזם [1][2][3][4].
חשיפה לתערובות כימיות (BPA, פתלטים) נמצאו קשורות לספקטרום האוטיזם ולהפרעות קשב – משנים את התפתחות המוח של העובר.

מזהמים סביבתיים נוספים שיכולים להשפיע על ספקטרום האוטיזם אם נלקחים/ נצרכים בזמן ההריון, ההנקה והילדות המוקדמת:

1. תעשיות מזהמות
   • מתכות כבדות כמו ארסן, עופרת, אלומיניום וכספית [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12][13][14][15][16][17][18].
     • ליתיום.
   • זיהום ימי שמגיע למזון.
   • זיהום אוויר [1].
   • חומרי הדברה בודדים ושילובים
     • פירתרואידים
     • אורגנופוספאטים .
     • כלורפיריפוס [1].
     • DDT/ DDE [1]
     • גלייפוסט, כלורפיריפוס, דיאזינון, מלתיון, אברמקטין, פרמטרין, דיאזינון, פרמטרין, מתיל ברומיד ומיקלובוטניל [1][2].
     • קרבמט, אורגנוכלורין, אורגנופוספט, גלייפוסט ופירתרואיד [1][2][3].
     • אורגנופוספאט, כלורופילוס, פירתרואידים [1].
     • אורגנופוספאט אסטר ותרכובות אמוניום רבעוניות.
   • ביפנילים עתירי כלור (PCBs) [1].
   • מעכבי בעירה (PBDEs).
   • תרכובות אורגניות נדיפות (Vocs) – פליטת דלקים, עשון, קוטלי חרקים, צבעי מים ושמן, נוזלי דילול, חומרי חיטוי, אקונומיקה, חומרי ניקוי, בשמים מסוימים, מטהרי אוויר או ניחוחות אחרים, לק, מסיר לק, ספריי לשיער, ריהוט, שטיחים, וילון מקלחת, ורכבים עם ריח של חדש[1].
2. תרופות
   • אנטיביוטיקה.
   • פרצטמול בהריון ובתקופת הילדות [1][2][3][4].
   • תרופות נוגדות דיכאון (SSRI) בזמן הריון [2].
3. לידה עם אפידורל.
4. תזונה מערבית [1].
   • תזונה מעובדת (חומצה פרופיונית).
   • אספרטיים [1].
   • גלוטן ומוצרי חלב [1][2][3][4][5][6][7].
   • שמן סויה הנפוץ במטבחים, שנמצא מוריד פעילות של גנים בהיפותלמוס שנקשר בין היתר לאוטיזם.
5. פגיעה במיקרוביום מכל האמורים למעלה ועוד קשורה מאוד לאוטיזם [1][2][3][4][5][6][7][8][9][10][11][12] ובמגוון מכניזמים שונים [13][14].
   פוסט נוסף קשור "אסטרוציטים – מיקרוביום – מחלות דלקתיות של מערכת העצבים והמוח".
6. מצב נפשי/ סטרס של האמא (עוד לפני ההריון) עשוי לגרום למוטציה של ה- DNA המיטוכונדריאלי של ילדם ובכך להעלות סיכון למחלות שונות לרבות ספקטרום האוטיזם[2].

דברים חשובים לטיפול ומניעה של ספקטרום האוטיזם

1. ויטמינים, מינרלים ורכיבי תזונה עם דגש בזמן הריון והנקה
   • בי 12 [1][2].
     מחקר שפורסם במרץ 25 בכתב העת Nutrient מציג את החלק של ויטמין B12 שעשוי למלא תפקיד מפתח בשמירה על בריאות המיקרוביוטה של ​​המעי, שחוסר האיזון שלה קשור להתפתחות של דלקת בדרגה נמוכה ושינויים בציר המעי-מוח. שיבושים בציר זה עלולים להשפיע על תפקוד מערכת העצבים ולהיות קשורים להתפתחות של הפרעת הספקטרום האוטיסטי. בנוסף, קובלמין מעורב בחילוף החומרים של נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין ודופמין ובמיאלינציה של נוירונים, שהוא חיוני להתפתחות תקינה של המוח. תוצאות המחקרים שנערכו עד כה מצביעות על כך שוויטמין B12 עשוי לשמש כסמן ביולוגי לא רק לניבוי מהלך המחלה, אלא גם להערכת יעילות הטיפול.
   • רמות גבוהות של ויטמין די.
   • חומצה פולית (פולאט)[1][2][3] יחד עם בי12 [4].
   • בי 6 [1][2][3].
   • מגנזיום [2][3][4].
   • אבץ
     מחקר עדכני סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מקיפה, שפורסמה בנובמבר 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition, חיזק באופן משמעותי את הראיות הקושרות בין סטטוס האבץ לבין הפרעה על הספקטרום האוטיסטי (ASD) בקרב ילדים ובני נוער. מטרת המחקר הייתה לאמת באופן כמותי את הקשר שדווח בעבר, תוך התייחסות לחוסר העקביות במחקרים קודמים.
     החוקרים התמקדו באבץ מכיוון שהוא מקיים תפקיד מנגנוני קריטי במוח, הפוגש את הנתיבים המעורבים ב-ASD: האבץ פועל כווסת סינפטי המשפיע על פלסטיות המוח וכן משתחרר יחד עם נוירוטרנסמיטרים חיוניים. בנוסף, האבץ נחשב לצומת מרכזי המקשר בין מצב תזונתי, תפקוד המוח והגנה מפני סטרס סביבתי, שכן הוא חיוני לוויסות המערכת החיסונית ולתמיכה בהגנה נוגדת חמצון.
     החוקרים ניתחו 25 מחקרי מקרה-ביקורת, שכללו למעלה מ-4,700 משתתפים, ומצאו כי רמות נמוכות יותר של אבץ בדם (דם מלא, פלזמה או סרום) היו קשורות באופן שלילי ומובהק ל-ASD, והדגימו בבירור כי ילדים עם ASD מחזיקים ברמות אבץ נמוכות יותר במחזור הדם בהשוואה לקבוצת ביקורת תואמת. לעומת זאת, רמות האבץ שנמדדו בשיער או בשתן לא הראו קשר מובהק ל-ASD, מה שמחזק את חשיבות המדד הביולוגי הנכון להערכת סטטוס המינרל. החוקרים הסיקו כי לאור הקשר המובהק, ייתכן שמוצדק לבצע בדיקות סקר לרמות אבץ בדם בקרב ילדים ובני נוער המאובחנים עם ASD. הדיון במחקר הדגיש כי מחסור באבץ עלול לשבש את תפקוד המוח באמצעות פגיעה במבני מפתח בסינפסות (כגון חלבוני Shank) ובמנגנוני הגנה, בנוסף לכך שגורמים הקשורים ל-ASD, כגון דפוסי אכילה בררניים והפרעות במערכת העיכול, עלולים להחמיר את מחסור האבץ שנצפה.
     
     מטא-אנליזה זו מציבה את סטטוס האבץ כגורם תזונתי בעל חשיבות עליונה בהבנת ובטיפול ב-ASD. המחקר הנוכחי מחזק את התפיסה כי אבץ אינו רק "מינרל כללי", אלא רגולטור נוירו-ביולוגי קריטי, המתווך בין גורמי סיכון גנטיים וסביבתיים (כגון חשיפה למתכות רעילות) לבין תפקוד המוח והתנהגות. המסקנה בדבר הקשר השלילי עם רמות בדם מצדיקה כעת לא רק המלצה כללית לתזונה, אלא הצדקה להתערבות טיפולית ממוקדת ואינדיקציה ברורה לבדיקות דם ספציפיות בקרב המטופלים.
     • מחקרים נוספים [1][2][3][4][5].
   • ברזל/ פריטין [1][2][3] שחשובים לסינתזת דופמין.
   • לוודא רמות גבוהות של אומגה 3 [1][2][3][4][5][6][7][8].
2. להרבות בברוקולי [2] ובמיוחד נבטים שלהם.
3. תיסוף פרוביוטיקה [1][2][3] ותזונה פרהביוטית [1] השתלות צואה [1][2].
4. קיו-10 [1][2].
5. אשווגנדה שיודע גם למנוע נזקים של BPA.
6. אסטזנטין.
7. יוגה [1][2][3].
8. הידרותרפיה [1].

*** תוספת אוקטובר 24 – סיפור מקרה של תאומים עם הרבה תקווה
ממצאים ממחקר מקרה שפורסם ביוני 24 בכתב העת Journal of Personalized Medicine מראים ששינויים באורח חיים אישי ושינויים סביבתיים הצליחו להפוך את תסמיני האוטיזם בשתי תאומות שאובחנו עם הספקטרום האוטיסטי (ASD).
המחקר סקר גם ספרות קיימת על ההשפעה של שינויים באורח החיים והסביבה על ASD, תוך תמיכה בממצאים עם ראיות ממקרים ומחקרים דומים.
מחקר המקרה כלל תאומים דיזיגוטיים (שתי ביציות נפרדות שהופרו על ידי שני זרעונים נפרדים) בני 4 שאובחנו עם הפרעת ספקטרום אוטיזם דרגה 3 בגיל עשרים חודשים לערך.
התאומים נולדו באמצעות הפריה חוץ גופית ונישאו על ידי פונדקאית. אביהם היה בן 51 בעת ההתעברות. הם נולדו חודשיים לפני הזמן ובילו מספר שבועות ביחידה לטיפול נמרץ יילודים. התאומים קיבלו חיסונים שגרתיים לאחר שלושה ושישה חודשים, אך לא חיסון נוסף עד ארבעה עשר חודשים. הבנות קיבלו אצטמינופן (אקמול) לפני ואחרי החיסון.

תסמינים ראשוניים
הורי הבנות הבחינו בכמה תסמינים ראשוניים. לאחד התאומים הייתה רגישות לשינויים, אקזמה ובעיות עיכול, ולשני היו בעיות ביצירת קשר עין, תקשורת, קושי בהנקה וירידה בטונוס השרירים (היפוטוניה).
שתי התאומות קיבלו חלב אם במשך שנים עשר חודשים ולא היו להם בעיות באכילה או שינה.
בגיל 12 חודשים, הבנות הפסיקו לשתות חלב אם.
במרץ 21 קיבלו הבנות את סדרת החיסונים שנדחו בגלל COVID-19. לאחר סבב החיסונים הזה, הוריהם הבחינו בהחמרה של כמה תסמינים, כולל "אובדן שפה משמעותי" עבור אחת הבנות, שהחלה לתקשר באמצעות מילים בודדות בלבד.

אבחון ASD
בשל החמרה בסימפטומים, התאומים הוערכו לגבי הפרעה בספקטרום האוטיסטי, ושניהם עמדו לאחר מכן בקריטריונים לאבחון הפרעות בספקטרום האוטיסטי DSM-5.

התערבויות באורח חיים ובסביבה
לאחר האבחון שלהם, הורי התאומים החלו בגישה מקיפה ומותאמת אישית לטיפול במצבן של בנותיהם.
הם עבדו עם מאמן כדי לעזור להבין את האבחנה של התאומים ולצבור ביטחון.
הם למדו על המושג "עומס אלוסטטי מוחלט" והשלימו את סקר מאגר בריאות הילד לחוסן ומניעה, מידע המקשר בין גורמי לחץ כרוניים למחלות.
הם ביצעו שינויים תזונתיים – הם עקבו אחר התזונה שנמנעה ממזונות מעוררי דלקת, ללא גלוטמט, גלוטן, קזאין, סוכר, צבעים מלאכותיים ומזונות מעובדים, והתמקדו בארוחות אורגניות, טריות, ביתיות ממקורות מקומיים.
הבנות נטלו תוספי מזון שכללו חומצות שומן אומגה 3, ויטמינים ותרופות הומיאופתיות.
היו גם הבדלים בצרכים של התאומים למשל, תאום אחד נזקק ליותר ויטמין D, בעוד השני נזקק לתמיכה בדלקת עצבית. הם קיבלו גם טיפולים שונים, כולל ניתוח התנהגות יישומי, ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק המתמקד באינטגרציה של רפלקס מוטורי נוירו-חושי.
המשפחה התייחסה לרעלים בביתם, תוך שימוש ביועץ סביבתי כדי להעריך את איכות האוויר, רמות הלחות ונזקי המים.
תאום אחד עבר טיפול אוסטאופתי בהמלצת אופטומטריסט התפתחותי, מה שהביא לשיפורים בולטים בתקשורת ובנטייה הכללית.

תוצאות
בשל יישום של שינויים באורח החיים והסביבה במשך שנתיים, התאומים השיגו היפוך באבחנה של הפרעת ספקטרום אוטיזם ברמה 3. נראו שיפורים משמעותיים באינטראקציות החברתיות שלהם, במיומנויות התקשורת ובדפוסי ההתנהגות שלהם.
היו גם שיפורים דרמטיים בציונים באמצעות רשימת הערכת הטיפול באוטיזם – כלי הערכה בן 77 שאלות המשמש להערכת יעילות הטיפול ב-ASD, כאשר ציונים נמוכים יותר מצביעים על שיפור בתסמינים. שני התאומים "השתפרו באופן דרמטי", כאשר האחד עבר מציון של 76 ל-36 בשבעה חודשים, והשני מ-43 ל-4 באותה תקופה.
המחקר מציין שהשיפורים היו כה עמוקים עד שרופא הילדים קרא שאחת הבנות עברה "סוג של נס".

ההתערבויות המשולבות, יחד עם המחויבות של הורי הילדים, הובילו ל"שיפור דרמטי והיפוך אבחנות ASD"

ד"ר בת' למברט אחת המחברת של המאמר, היא מייסדת ומנהלת של Epidemic Answers, אתר אינטרנט המורכב מהורים, קלינאים, חוקרים, סופרים ומומחי בריאות המוקדשים לעזור לילדים להחלים מבעיות בריאות.
היא שיתפה את העיתונות שיש תקווה לילדים עם ASD ומצבים אחרים, כמו גם משאבים להורים לתמוך בהם בתהליך.הם אוספים ראיות לכך שרבים מהמצבים הללו הם הפיכים. וגם מנסים ליצור פלטפורמה שבה הם יכולים לתת פתרונות להורים – חינוך, קהילה מקוונת [ריפוי ביחד] שבה אנחנו מלמדים אותם איך לעשות את העבודה הזו בעצמם.

"אני רוצה שאנשים יידעו שיש תמיכה בהם. יש לנו כנס [תיעוד תקווה] כדי שנוכל להזמין הורים כדי שיוכלו להפוך לחלק מהקהילה שלנו. אנחנו יכולים לעשות את זה ביחד, לרפא את הילדים שלנו ביחד".
https://epidemicanswers.org/documenting-hope-publishes-peer-reviewed-paper-on-autism-symptoms-reversal/

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים