טסטוסטרון נמוך – גורמים, תזונה ורכיבי תזונה

אנדרוגנים – הורמונים סטרואידיים (טסטוסטרון ואנדרוסטרון), הגורמים להתפתחות מערכת הרבייה הזכרית ומאפיינים זכריים אחרים ( שיער גוף, זקן, העמקת הקול והתפתחות השרירים). הם מיוצרים בעיקר על ידי תאי ליידיג שבאשכים והם חיוניים לפיתוח ולתחזוקה של איברי מין זכריים ומאפיינים מיניים משניים.
הטסטוסטרון ממריץ את התפתחותם של מבני רבייה זכריים בעובר וממלא תפקידים מרכזיים בגיל ההתבגרות, כולל זרע ורגולציה של גונדוטרופינים (הורמוני המין האחראיים על ההתפתחות המינית ועל וויסות מערכת הרבייה).
כשמדובר בגבר בריא , רמות הטסטוסטרון מגיעות לשיא שלהן בגילאי 20-30, וסביב גיל 35 מתחילה ירידה הדרגתית של כ-1% בשנה. העניין הוא שרוב הגברים אינם מודעים לכך ולא עושים את החיבור בין עייפות, או הרגשת השחיקה לבין ירידה בטסטוסטרון.
השלב הראשוני בייצור טסטוסטרון כרוך בטרנסלוקציה של כולסטרול למיטוכונדריה. בתוך המיטוכונדריה, הכולסטרול הופך לבתוך המיטוכונדריה, הכולסטרול הופך לפרגננולון (חומר המוצא לכל ההורמונים הסטרואידים) משם עובר לרשתית התוך-פלזמית החלקה (sER) להמרה נוספת לטסטוסטרון.

טסטוסטרון נמוך יכול להשפיע על מספר תחומים בחיים

• ירידה באון/ ליבידו
• ירידה בחשק המיני
• הפחתה בכמות הזרע
• עלייה במשקל
• חוסר אנרגיה ועייפות
• עצבנות ודיכאון
• קשיי שינה

סיבות שגורמות בעידן של היום לעליה באחוז הסובלים מתופעה זו

• צריכה מרובה של אלכוהול.
• שימוש בסמים או סטרואידים.
• פגיעה בעקבות מחלה.
• מזהמים סביבתיים כמו קרינה סלולארית (נייד בכיס, לפטופ ודומה), פתלאטים [1][2][3][4], חומרי הדברה (אורגנופוספאטים [1], גלייפוסט [1][2]), תוצרי נפט (פרבנים [1][2], [3][BPA [1][2)
• שימוש בתרופות שפוגעות בייצור ההורמון (תרופות לכאבים כרוניים לדוגמה איבופרופן [1], תרופות הורמונאליות, סטטינים [1][2][3][4][5][6][7][8]).
• תזונה לקויה (סוכרים ומשקאות ממותקים, תוספי מזון כמו טיטניום דיאוקסיד [1]) והשמנה.

ניתן לראות שמכל הדברים שגורמים לבעיות טסטוסטרון אפשר להמנע, כולם קשורים באורח חיים ומזהמים.

הקשר לשומנים והשמנה

אחד הגורמים השכיחים ביותר היום ומעלים סיכון לטסטוסטרון נמוך היום – השמנה. וניהול משקל יכול בהחלט להועיל להחזרת האיזון של הטסטוסטרון.

Obesity-induced hypogonadism is reversible with substantial weight loss
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC6785957/

והדרך הנכונה להרזות היא דרך המאמץ (פעילות גופנית) ולא דרך הקיצור (קיבה).
כמובן שלתזונה יש יכולת לתרום רבות לנושא הרזיה אבל מה שמעניין הוא שהרבה פעמים אנשים בוחרים בדיאטה שהיא דלה בשומנים. ולכך השלכות הפוכות.
למשל במחקר שפורסם בינואר 2020 בג'ורנל הרפואי The Journal of Urology ראו שיש קשר בין מחסור בשומנים בתזונה לירידה בטסטוסטרון.

Men adhering to low fat diets had lower serum testosterone levels even when controlling for comorbidities

שומנים טובים וחשובים לנו ואחד המקורות שניתן לקבל אותם ברמות טובות ושגם שומרים על משקל תקין הם אגוזים ושקדים. גרעיני דלעת שמהווים מקור נוסף גם לחומצות שומן טובות וגם לאבץ [1][2][3][4][5][6] שמאוד חשוב ביצור טסטוסטרון. גם למגנזיום [1][2][3] חשיבות באיזון טסטוסטרון וגם הוא נמצא ברמות יפות בגרעיני דלעת, שקדים, קשיו, ברזיל, צנוברים ועוד.
שומנים בריאים נוספים שניתן לצרוך ונמצאו מועילים לנושא יהיו שמן זית ושמן קוקוס [1].

דברים נוספים שניתן להוסיף לתזונה:
חילבה [1][2][3][4], פיטואסטרוגנים [2], שום [1].
צמחי מרפא: ג'ינסנג קוראני [1][2], אשווגנדה [1], ג'ינקו בילובה [1], אסטרגלוס [1], פטרית קורדיספס [1].
לוודא רמות טובות של ויטמין בי 12 [1] ושל ויטמין קיי.

מקור מפתיע נוסף לתמיכה – נוגדי חמצון

*** תוספת יוני 24 – המאזן החמצוני: המפתח החדש לבריאות הטסטוסטרון
בסקירה שפורסמה ביוני 24 בכתב העת Nutrients, קבוצת מחברים סקרה את השימוש בתרכובות פוליפנוליות טבעיות כדי לשפר את ייצור הטסטוסטרון ולמנוע היפוגונדיזם (תסמונת המתארת ירידה בתפקוד בלוטות המין) הקשור לגיל בזכרים מזדקנים. מצב זה מטופל בדרך כלל בטיפול חלופי בטסטוסטרון, שעלולות להיות לו תופעות לוואי כגון ירידה בייצור הזרע (ספרמטוגנזה) וירידה בפוריות עקב משוב שלילי על ההיפותלמוס והיפופיזה.
בסקירה החוקרים מציינים את הקשר שבין נוגדי חמצון טבעיים וייצור אנדרוגנים:

• פלבנואידים – תרכובות צמחיות המצויות בחלקים שונים של הצמח. ניתן לחלק פלבנואידים לפלבנונים, פלבונים, פלבונולים ואנתוציאנידינים. הם נקשרו ליתרונות בריאותיים רבים, כולל מניעת סרטן והפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם ולמחלות נוירודגנרטיביות. פלבונים כגון לוטאולין ואפיג'נין, המצויים בסלרי, טימין ופטרוזיליה, יכולים לעורר את הביטוי של גנים סטרואידוגניים ולשפר את ייצור האנדרוגנים בתאי ליידיג.
• פלבונולים כמו קוורצטין ומיריסטין, המצויים בפירות יער, תפוחים ותה, משפרים את הסטרואידגנזה ואת תפקוד האשכים. למשל קוורצטין נמצא משפר את רמות הטסטוסטרון בעכברים זכרים שנחשפו למשבשים אנדוקריניים.
• פלבנונים כגון נרינגנין, הנמצא באשכוליות, יכולים להעלות את רמות הטסטוסטרון בסרום ולמנוע ירידה בטסטוסטרון הנגרמת על ידי משבשי מערכת האנדוקרינית.
• קטכינים הנמצאים בתפוחים, ביין אדום ובתה נמצאו מגבירים את רמות הטסטוסטרון בפלזמה בחולדות זכרים.
• אנתוציאנידינים הנמצאים בפירות יער וענבים עשויים לשפר את הסטרואידגנזה על ידי וויסות של תהליכים דלקתיים כמו (COX2) ואיתות MAPK.
• נגזרות אסטר של חומצה הידרוקסיצינמית הנמצאים בשזיפים, תפוחים, משמשים, אוכמניות ועגבניות יכולות לשפר את ייצור האנדרוגנים על ידי שיפור הביטוי של גנים הקשורים לסטרואידוגנזה בתאי ליידיג.
• רזברטרול הנמצא בענבים וביין אדום משפר את ייצור הזרע ואת ייצור הטסטוסטרון אך עשוי לעכב את ייצור האנדרוגנים במצבים מסוימים.

החוקרים מציגים גם השפעות עקיפות של נוגדי חמצון

• על ההיפותלמוס, מרכז רגולטורי לתהליכים פיזיולוגיים שונים. ההשפעות כוללות הגנה עצבית, ויסות הורמונים (הורמוני הרבייה LH ו-FSH), איזון אנרגיה ונוירוגנזה.
• על ייצור הורמונים ושחרורם מבלוטת יותרת המוח, כגון הפרשת LH ו-FSH ותגובת לחץ, שבתורן משפיעות על ייצור אנדרוגנים באשכים.
• על תפקוד הכבד והזמינות הביולוגית של טסטוסטרון, שכן חלבוני הובלה של סטרואידים כגון אלבומין ו-SHBG מסונתזים על ידי הכבד ומשתחררים לזרם הדם.
  נוגדי חמצון יכולים להשפיע באופן חיובי על תפקוד הכבד על ידי הפחתת עקה חמצונית, דלקת ונזק לכבד. הם מזכירים שוב את הרזברטרול, קוורצטין, כורכומין ואפיגנין.
• תרכובות פוליפנוליות טבעיות עשויות גם להשפיע על הזמינות הביולוגית של טסטוסטרון על ידי ויסות ייצור גלובולין קושר הורמוני מין (SHBG) ואלבומין בכבד, שמקיימים אינטראקציה עם הורמונים סטרואידים, כולל אנדרוגנים, משפיעים על ריכוז הטסטוסטרון הכולל והחופשי בפלסמה.

*** תוספת יולי 25 – ציון מאזן חמצוני (OBS)
טסטוסטרון נמוך הפך למצב כל כך נפוץ בקרב גברים, והוא פשוט דורש מאיתנו הרבה יותר תשומת לב. זה לא סוד שהאיזון בגוף בין חומרים מחמצנים לחומרים נוגדי חמצון – מה שנקרא "המאזן החמצוני" – משחק תפקיד קריטי בבריאות הכללית שלנו. אבל מה הקשר שלו לטסטוסטרון? חוקרים יצאו לבדוק בדיוק את זה: איך האיזון הזה משפיע על רמות הטסטוסטרון, מתוך הבנה שיש כאן פוטנציאל להשפיע על בריאותם של גברים רבים. ממצאי המחקר פורסמו ביולי 25 בכתב העת Frontiers in Nutrition.
החוקרים ביצעו ניתוח מקיף של נתונים שנאספו בסקר בריאות ותזונה לאומי בארה"ב (NHANES) בין השנים 2011-2016. מדובר כאן על מספר עצום של משתתפים: 3,578 גברים נכללו בניתוח. רמות הטסטוסטרון שלהם נמדדו במעבדה בדיוק רב, וציון המאזן החמצוני (OBS) חושב בקפידה, כשהוא לוקח בחשבון את התזונה שלהם וגורמים נוספים מאורח החיים שמשפיעים על המאזן הזה.
אז מה זה בעצם ה-OBS הזה? בניגוד למדדים שבודקים נוגד חמצון אחד או שניים בודדים, ציון OBS הוא מדד הרבה יותר מקיף וחכם. הוא לא מתמקד רק בוויטמין C או E, אלא משקלל יחד מגוון רחב של גורמים – גם כאלה שקשורים לתזונה שלנו (כמה פירות וירקות אכלנו, למשל) וגם גורמים מאורח החיים (כמו פעילות גופנית). כלומר, הוא נותן לנו תמונה הוליסטית ואמיתית יותר של יכולת הגוף שלנו להתמודד עם סטרס חמצוני ולהגן על עצמו.

ממצאי המחקר היו חד-משמעיות ומעוררות תקווה:
נמצא קשר הפוך ומובהק בין ציון ה-OBS לבין הסיכון לטסטוסטרון נמוך.ככל שהגוף היה במאזן טוב יותר של נוגדי חמצון כך הסיכון לטסטוסטרון נמוך ירד! למעשה כל עלייה קטנה של יחידת ציון אחת במאזן החמצוני הייתה קשורה לירידה של 3% בסיכון לטסטוסטרון נמוך. ובנוסף, כשבדקו את קבוצת הגברים עם המאזן החמצוני הטוב ביותר והשוו אותה לקבוצה עם המאזן החלש ביותר, נצפתה ירידה דרמטית של 38% בסיכון לטסטוסטרון נמוך.
המחקר גם חשף שהקשר החיובי הזה היה בולט במיוחד אצל גברים שאין להם מחלות רקע כמו לחץ דם גבוה או סוכרת, ועם רקע סוציו-אקונומי והשכלתי טוב יותר. זה מרמז שההשפעה חזקה במיוחד בקרב אוכלוסייה בריאה יותר יחסית, אבל בהחלט רלוונטי לכלל הגברים.

הממצאים הללו לא רק מאששים אלא גם מחזקים את ההבנה שלנו לגבי חשיבות המאזן החמצוני לבריאות הגברית.

• הגנה על מפעל הטסטוסטרון: הטסטוסטרון מיוצר בעיקר בתאים מיוחדים באשכים שנקראים תאי ליידיג. הבעיה היא שהתאים האלה רגישים במיוחד ל"עקה חמצונית" – עודף של רדיקלים חופשיים. נוגדי החמצון פשוט באים ומנטרלים את הרדיקלים הללו, ובכך מגינים על תאי הליידיג ושומרים עליהם פעילים ותקינים.
• שמירה על התקשורת ההורמונלית: הגוף שלנו הוא כמו תזמורת משוכללת. גם בלוטת יותרת המוח וההיפותלמוס במוח, שאחראיות על וויסות ייצור הטסטוסטרון, עלולות להיפגע מעקה חמצונית. ומאזן חמצוני תקין עוזר לשמור על תקשורת הורמונלית חלקה בכל הציר הזה.
• מניעת פירוק טסטוסטרון: יש גם עדויות שעקה חמצונית יכולה להגביר את פירוק הטסטוסטרון בגוף, וכך להוריד את הרמות הזמינות שלו. ולכן נוגדי חמצון יכולים להפחית גם את התהליך הלא רצוי הזה.
• בריאות הכבד כבעל ברית: הכבד שלנו מעורב בייצור חלבונים שקושרים טסטוסטרון בדם ומשפיעים על כמה טסטוסטרון זמין לפעולה. נוגדי חמצון, כידוע, תורמים רבות לבריאות הכבד, ובכך תומכים בעקיפין גם בזמינות הטסטוסטרון.

המחקר החדש הזה נותן לנו ראיות קליניות חזקות, שפשוט אי אפשר להתעלם מהן, לכך שאם מקפידים על מאזן חמצוני חיובי בגוף זו אסטרטגיה קריטית ויעילה במאבק נגד חסר טסטוסטרון.

הממצאים האלה מדגישים לנו שוב ושוב עד כמה חשובה גישה הוליסטית (כוללת) שתעצים את יכולות נוגדות החמצון הטבעיות של הגוף. ואת זה עושים בעיקר דרך תזונה שופעת בפירות וירקות מכל צבעי הקשת, קטניות, אגוזים וזרעים, בשילוב עם אורח חיים בריא כמו פעילות גופנית סדירה ומינימום חשיפה למזהמים.

מוזמנים להזין דוא"ל למטה כדי להתעדכן ראשונים